הבדלים בין גרסאות בדף "קטגוריה:מערות בישראל"

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; google_ad_format = "728x90_as"; google_ad_type = "text"; google_ad_channel =""; google_color_border = "FFFFFF"; google_color_bg = "FFFFFF"; google_color_link = "0000FF"; google_color_url = "008000"; google_color_text = "333333";</AdSense>

רקע כללי דף זה מרכז קישורים לדפי המידע באתר על מערות בישראל - טבעיות ומלאכותיות.

בארץ קיימות אלפי מערות מסוגים שונים, רובן טבעיות וחלקן חצובות בידי אדם. המערות שימשו בני אדם כבר בתקופות הפרהיסטוריות כמקום מחסה, וגם בתקופות היסטוריות שונות כאתרי התבודדות ומקלט. מערות נוספות, שנוצרו באופן טבעי, היו חתומות לעיתים במשך מיליוני שנים עד שנחשפו כתוצאה מעבודות חציבה במקומות שונים בארץ.

תופעות שונות מאפיינות את המערות או קשורות בהן, ובין היתר משקעים גיאולוגיים ייחודיים (בעיקר נטיפים וזקיפים, במערות שנוצרו בתהליכי המסה קארסטית), בעלי חיים ייחודיים (בעיקר אוכלוסיות עטלפים), שרידים ארכיאולוגיים שהותירו בני אדם שחיפשו מקלט במערות, ועוד.

נוסף למערות טבעיות, הרשימה כוללת גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה).

אין לראות ברשימה משום המלצה לביקור במערות המופיעות בה, והכניסה לחלקן דורשת היערכות מיוחדת, תיאום בטחוני ומדריך מוסמך.

חלק מהאתרים שברשימה סגורים למטיילים מסיבות שמירת טבע, ואחרים סגורים במהלך חודשי החורף כדי לאפשר תרדמת חורף של עטלפי החרקים השוכנים בהם.

היערכות לטיול ושהייה במערות טיול במערות מחייב היערכות מיוחדת ופעמים רבות דורש גם היכרות קודמת. היערכות זו כוללת הצטיידות בפנס וסוללות רזרביות (אין להשתמש בנרות, המפייחים את המערה ופוגעים במאפייניה הייחודיים), לעיתים דרושה זחילה במעברים צרים, ומערות שונות מחייבות הצטיידות בחבלים ואף טכניקות גלישת צוקים מורכבות, הכוללות לא רק גלישה לתוך המערה אלא גם טיפוס בחבלים חזרה החוצה.

בעיה נוספת המאפיינת חלק מהמערות היא קיום קרציות הנגועות במחלת "קדחת המערות".

המערות המוכרות והמטויילות בצפון הארץ נפגעו לאורך השנים כתוצאה ממטיילים לא זהירים ולעיתים בעקבות ונדליזם מכוון, ששבר נטיפים רבים ופגע בייחודן של המערות. אין לגעת בנטיפים, אין לשבור אותם ובוודאי שאין לקחת נטיפים שלמים או שבורים מהמערה - מדובר על ערך טבע מוגן!

עטלפי החרקים בישראל הם קבוצת יונקים מועילה לאדם, הנמצאת כיום בסכנת הכחדה לאחר עשרות שנים של מאמץ ממשלתי להשמיד את קרוביהם, עטלפי הפירות, שהואשמו בפגיעה בתוצרת החקלאית. מאמץ זה לווה בריסוס באתרי משכן, ופגע קשות באוכלוסיות העטלפים. הפרעה נוספת ולא זניחה נגרמת כתוצאה מפעילות מטיילים. פעילות זו משפיעה במיוחד על אתרי חריפה של עטלפים. העטלפים נכנסים לתרדמת חורף (מידת האינטנסיביות שלה תלויה באקלים ובמין העטלף), והפרעה להם בתקופה זו עלולה להביא למותם כתוצאה מהתעוררות בהעדר מזון זמין בסביבה.

על מנת להגן על העטלפים, נאסרה הכניסה בחודשי החורף (נובמבר-מרץ) לחלק מהמערות המטויילות, בהן יש אוכלוסיית עטלפים, וכמו כן מומלץ לא להיכנס למערות לא מטויילות ולא מוכרות בתקופה זו, גם אם אינן נמצאות בתחומי שמורת טבע.

הגוף העיקרי העוסק במערות ישראל הוא המרכז לחקר מערות (מלח"ם) הנמצא בעופרה שבשומרון, ופירסם בעבר סדרת חוברות - "נקרות צורים" עם מידע רב על מערות שונות בארץ. גוף נוסף הפעיל בשנים האחרונות הוא ארגון "סארמה" של עולי חבר העמים הסובייטי.

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; google_ad_format = "728x90_as"; google_ad_type = "text"; google_ad_channel =""; google_color_border = "FFFFFF"; google_color_bg = "FFFFFF"; google_color_link = "0000FF"; google_color_url = "008000"; google_color_text = "333333";</AdSense>