קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

סנהדריה

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   סנהדריה

מסלול טיול: סנהדריה

סנהדריה - סיור בעקבות בתי קברות עתיקים וחדשים בעיר ירושלים.

  • מסלול טיול
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ירושלים
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:6/5/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:6/5/2015



Sanhedriya4.jpg

מערת הסנהדרין, (עמית מנדלסון, 6/5/2015)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה תחבורה ציבורית

רקע: סנהדריה

קבר האחים לחללי שיירת הדסה, 2015

מסלול הטיול עובר בשכונות סנהדריה ורמת אשכול, ומתמקד בשלושה מכלולי קבורה - בית הקברות המודרני בשכונת סנהדריה וסדרת מערות קבורה עתיקות ומפוארים - "קברי הסנהדרין" ומערת האשכולות. המסלול הינו מסלול מעגלי באורך כ- 3 ק"מ, כולל הליכה "מנהלתית" של כקילומטר אחד מנקודת העניין האחרונה במסלול חזרה לנקודת ההתחלה.

המסלול מתאים לכל המשפחה, אם כי בטיול עם ילדים קטנים ניתן לוותר על בית הקברות של סנהדריה.

כיוון שמדובר על אזור חרדי, הטיול מתאים לימות החול בלבד (בשבתות ובחגים ניתן להגיע למערות הקבורה בהליכה רגלית, אולם בית הקברות סגור).

הקברים המפוארים שבמסלול הם רק חלק ממערכות הקבורה המפוארות בירושלים, ולמעוניינים לפגוש קברים מרשימים נוספים, כדאי לבקר במסלול שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק, הכולל את הקברים המרשימים בנחל קדרון.

איך להגיע:

המסלול מתחיל בצומת בר אילן (מפגש הרחובות בר אילן, גולדה מאיר, חטיבת הראל ושמואל הנביא) - אחד המקומות העמוסים באזור, ונגיש בקלות באוטובוס מהתחנה המרכזית בירושלים.

למעוניינים לטייל ברכב, כדאי לחנות בשכונת רמת אשכול (רחוב מעבר המיתלה) ומשם לגשת ברגל לנקודת ההתחלה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • משך המסלול:4-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

קבר המשורר יהודה עמיחי, 2015
מערת האשכולות, 2015
הגמלון במערת הסנהדרין, 2015

התחנה הראשונה והעיקרית במסלול הטיול הינה בית הקברות של סנהדריה. בית קברות זה הוקם במהלך מלחמת העצמאות, כאשר המצב הבטחוני לא איפשר את קבורת המתים בהר הזיתים. בית קברות נוסף שהוקם בתקופה זו היה בשייח' באדר. עם הקמתו של בית הקברות בהר המנוחות, הצטמצמה הקבורה בסנהדריה אולם בית הקברות ממשיך לפעול עד ימינו. המתחם שימש בעבר כתחנת נסיונות של ממשלת המנדט.

הכניסה לבית הקברות הינה ממערב (רחוב הרב בלוי פינת שדרות גולדה מאיר).

בכניסה נפנה תחילה שמאלה. בפינה הדרומית-מערבית של בית הקברות קבורים הרב עובדיה יוסף, מחשובי הרבנים בישראל ומנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס, שנפטר בשנת 2014, ורעייתו מרגלית. נחזור לשביל הכניסה הראשי ובדרך נשים לב לקברו של שמואל זנוויל כהנא (שז"ך) - מנכ"ל משרד הדתות בשנות ה- 1950, שפעל רבות לפיתוח מקומות קדושים ברחבי הארץ. בין האתרים אותם ניסה כהנא לטפח - קבר דוד המלך בהר ציון, "קבר דן" ליד בית שמש ומערת האריה בירושלים, אך גם "קברי הסנהדרין" אליהם נגיע בהמשך.

השביל הראשי נמשך כ- 180 מ' בכיוון מזרח. בחלקה הראשונה מימין (חלקה כ"א), נפגוש את קברו של ד"ר זרח ורהפטיג מחותמי מגילת העצמאות ומראשי הציונות הדתית עם הקמת המדינה. בקרבתו קבורים הרב הראשי לישראל יצחק הרצוג (אביו של הנשיא המנוח חיים הרצוג וסבו של יו"ר מפלגת "המחנה הציוני", יצחק הרצוג). טיפה ממזרח יש צמד מצבות המעוצבות בצורת חומות ירושלים (קברי הרב שלמה דוד כהנא רבא ואשתו) ומאחוריהן קבור הרב מאיר בר-אילן, על שמו האוניברסיטה ברמת גן והרחוב הסמוך אלינו. מעבר לשביל ממזרח, בשורה השנייה (ואולי בעתיד השלישית...) קבור הרב אברהם ורדיגר מהפוליטיקאים הבולטים במפלגת "אגודת ישראל".

נתקדם בשביל הראשי לעבר "כיכר" קטנה התוחמת את חלקה ג' (משמאל לשביל). במרכז החלקה קבור המשורר יהודה עמיחי ובקרבתו סדרת קברים של חללי פיצוץ מכוניות התופת ברחוב בן-יהודה. בפיגוע זה במלחמת העצמאות (22 בפברואר 1948), בסיוע עריקים מהצבא הבריטי, נספו 58 מתושבי ירושלים, שרובם נקברו כאן (חלקם הועברו לימים לקבורה בהר הזיתים).

בחלקה ב' נמצאת מצבה לזכר חללי שיירת הדסה, שיירת אספקה להר הצופים הנצור, ימים ספורים אחרי אירועי דיר יאסין (13 באפריל 1948). השיירה נפלה קורבן להתקפה ערבית ו- 78 מנוסעי השיירה נרצחו. כאן נמצא קבר אחים עליו מונצחים שמותיהם של 47 מחללי השיירה, ולצידו קברים בודדים של חללים נוספים. 31 מהגופות זוהו ונקברו יחד עם 25 גופות לא מזוהות. 22 גופות נעלמו (כך שכפי הנראה, בקבר האחים מונצחים החללים שגופותיהם לא זוהו או שנעלמו). ב- 1993 הגיעו למשפחות חללי ההתקפה טענות לפיהן הנעדרים נקברו בשתי מערות קבורה בבית הקברות המוסלמי ליד שער האריות. בעקבות עתירה לבג"ץ, הוקם מאגר גנטי של קרובי הנרצחים שיוכל לאפשר בבוא היום את זיהוים, אולם עד היום גופות הנעדרים לא נמצאו.

בקצה השביל הראשי נפנה שמאלה ונקיף מתחם מוגבה (המשמש כעתודת קבורה חדשה). נעלה למפלס הגבוה יותר של בית הקברות. כאן נזהה שני שבילים צפונה, ולאורכם שיחי ערער.

בין שני השבילים, בצידו הצפוני של השביל הראשי, נמצא קברו של חוקר הקבלה גרשום שלום.

לאחר קברו של גרשום שלום, נפנה בשביל הערערים השני עד קצהו ונפנה שמאלה. כאן נמצא קברו של השופט שמעון אגרנט, מבכירי המשפטנים בישראל שכיהן כנשיא בית המשפט העליון וכראש ועדת אגרנט לחקירת מחדלי יום הכיפורים.

נשוב לשולי מתחם הקבורה המוגבה, מכאן נתקדם מערבה ונחלוף לצד מבנה אבן ישן בעל גג רעפים אדום, כנראה שריד מתחנת הנסיונות הממשלתית שקדמה לבית הקברות.

נצא מבית הקברות בשער הראשי, נמשיך בשדרות גולדה מאיר ונסטה לרחוב הסנהדרין. עד מהרה נבחין בחורשת אורנים גדולה, אליה ניכנס.

כאן נמצא גן הסנהדרין - אחד הגנים העירוניים הוותיקים בירושלים, ובו מכלול גדול ומרשים של מערות קבורה שזכו לכינוי "קברי הסנהדרין". קברים אלו והאדמה בסביבתם נרכשו בידי הרב דוד אריה צבי שניאורסון (הקבור אף הוא בבית הקברות בסנהדריה), ועל חלק מהאדמות הוקמה שכונת סנהדריה בשנת 1926.

בחלקו הדרומי והמרכזי של הגן נמצאים מספר מתחמי מערות קבורה, מגודרות ונעולות כיום אך עדיין מרשימות. לצד המערות יש שפע פרחי בר עונתיים, ובין הבולטים שבהם - שינן עב-שורש (נובמבר), זמזומית מצויה (ינואר) ושום האבקנים (מאי). מעל למערכת המערות הדרומית, נמצאת מערה מרשימה עם עמוד אבן בחזיתה (לפי מיקומו, נראה כי בעבר היה עמוד אבן נוסף בחזית המערה).

המערה המפוארת ביותר, מערת הסנהדרין, נמצאת בחלקו הצפוני של הגן, מצפון לאזור מתקני המשחק. המערה מוקפת בגדר וניתן לגשת אליה רק מכיוון מערב (המערה עצמה נעולה). בחזית הפתח יש מסגרת חצובה בסלע עם עיטורים מרשימים של עלי גפן ועלי אקינטוס (קוציץ רך, קרוב לקוציץ הסורי שלנו). בתוך המערה התגלו עשרות רבות של כוכי קבורה בשני מפלסים. מספרם הרב של הכוכים הביא, עוד בימי הביניים, להצעת זיהוי המערה עם מקום קבורתם של 71 חברי הסנהדרין הגדולה בירושלים שפעלה בתקופת בית המקדש השני (ולאחר החורבן, עברה לגליל). אין ראיות ארכיאולוגיות להצעה זו. ממזרח למערת הסנהדרין נמצא מקבץ נוסף של מספר מערות.

האתר זכה לעדנה בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, כאשר זה היה אחד המקומות הקדושים היחידים שנותרו בידי ישראל. עם איחוד ירושלים, דעכה קרנו של המקום וכיום הוא מוזנח למדי.

נצא מגן הסנהדרין מערבה לרחוב הסנהדרין ונפנה ימינה עד לכיכר. כאן נפנה שוב ימינה לרחוב ים סוף.

ברחוב ים סוף נצעד מזרחה עד צומת רחוב משמר הגבול, המהווה פחות או יותר את הגבול בין שכונת סנהדריה ובין שכונת רמת אשכול - אחת מ"שכונות הבריח". בלי להרגיש, חצינו כאן את "הקו העירוני" בירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים, יזמו הממשלה ועיריית ירושלים יצירת רצף בנוי בין ירושלים העברית ובין הר הצופים, וזאת ע"י הקמתן של שכונות רמת אשכול (ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול) וגבעת המבתר.

בערך מול מסעף רחוב משמר הגבול, בין הבתים 8 ב' ו- 10 ברחוב ים סוף, מסתעף צפונה שביל מדרגות צדדי היורד לעבר קצה רחוב מבוא די-זהב. מנקודה זו יורד שביל סלול לעבר מערת קבורה מפוארת נוספת - מערת האשכולות. זוהי היא אחת ממערות הקבורה המפוארות בירושלים. בגמלון שמעל לפתח מופיעים עיטורי אשכולות ענבים, וביניהם שריגי גפן.

נשוב לרחוב ים סוף. במפגש רחוב מעבר המיתלה נחלוף על פני כיכר אלון, לזכר בן השכונה שנספה באסון המסוקים בשנת 1997.

בכיכר, במקום לפנות, נמשיך ישר ונרד ברחוב רמת הגולן לעבר חורשת העצים שברקע. כאן נפנה לתוך גן החמישה-עשר. גן גדול זה, הנמצא ברצף עם פארק נחל צופים, מנציח את זכרם של חמישה עשר לוחמי צה"ל שנהרגו באחד האירועים הקשים לקראת סוף מלחמת ההתשה. פנייה ימינה וירידה מתונה מזרחה יובילו אותנו לסלע בזלת גדול המשמש כמצבת זיכרון ללוחמים, ולצידו נטועים עצי ארז. בערוץ נחל צופים שמצפון לנו נמצאת מערת קבורה מפוארת נוספת, מע'רת אום אל-עמד, אולם היא מרוחקת יחסית (כחצי ק"מ הליכה לכל כיוון) ויחסית לא מטויילת.

מכאן נשוב לרחוב רמת הגולן ולכיכר אלון. כעת נפנה שמאלה לרחוב מעבר המיתלה ונמשיך עד לרמזור בשדרות לוי אשכול. הליכה של כ- 600 מ' נוספים תחזיר אותנו לנקודת ההתחלה, אם כי ניתן גם לתפוס מכאן אוטובוס לתחנה המרכזית.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פריחה עונתית בגן הסנהדרין - בעיקר מנובמבר עד מאי.

שירותים למטיילים:

  • שירותים ציבוריים ומי שתייה בבית הקברות סנהדריה.

הערות ואזהרות:

  • מומלץ להצטייד בלבוש הולם (בית קברות ושכונה בעלת צביון חרדי).
  • למוגבלי תנועה, בגן הסנהדרין ובמערת האשכולות יש שבילים סלולים המתאימים יחסית גם לעגלות, אולם לא מאפשרים גישה עד פתח הקברים עצמם (ואין חנייה ייעודית לנכים, כך שאין להתייחס לשבילים אלו כשבילים נגישים לנכים).

הצעות טיול בסביבת סנהדריה:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...