קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "פארק החורשות"
מתוך iNature
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<meta name="keywords" content="פארק החורשות, אבו כביר, הכנסייה הרוסית"></meta> | <meta name="keywords" content="פארק החורשות, אבו כביר, הכנסייה הרוסית"></meta> | ||
| − | <meta name="description" content="פארק צעיר עם היסטוריה ארוכה, | + | <meta name="description" content="פארק החורשות - פארק צעיר עם היסטוריה ארוכה, המשמש כריאה הירוקה המרכזית לשכונות דרום תל אביב ויפו."></meta> |
{{נקודת עניין | {{נקודת עניין | ||
| − | |סקירה=פארק צעיר עם היסטוריה ארוכה, | + | |סקירה=פארק החורשות - פארק צעיר עם היסטוריה ארוכה, המשמש כריאה הירוקה המרכזית לשכונות דרום תל אביב ויפו. |
|תמונה=park_hurshot1.jpg | |תמונה=park_hurshot1.jpg | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
|תאריך ביקור=19/5/2012 | |תאריך ביקור=19/5/2012 | ||
| − | |תאריך ביקור אחרון בשטח= | + | |תאריך ביקור אחרון בשטח=29/6/2013 |
|שעות ביקור=ללא הגבלה | |שעות ביקור=ללא הגבלה | ||
|1=[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]] | |1=[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]] | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
| − | [[תמונה:park_hurshot2.jpg|left|thumb|200px|הפארק, | + | [[תמונה:park_hurshot2.jpg|left|thumb|200px|הפארק, יוני 2013]] |
| − | [[תמונה:park_hurshot3.jpg|left|thumb|200px|סביל אבו נבוט, | + | [[תמונה:park_hurshot3.jpg|left|thumb|200px|סביל אבו נבוט, 2013]] |
| − | "פארק החורשות" הוא פארק חדש ביפו (אבו כביר) | + | "פארק החורשות" הוא פארק חדש ביפו (אבו כביר), שנפתח לציבור בקיץ 2013. |
הפארק מתבסס על חורשות נרחבות שניטעו בראשית שנות ה-50', ובתחומיו נמצאים גם מספר מתחמים סגורים. | הפארק מתבסס על חורשות נרחבות שניטעו בראשית שנות ה-50', ובתחומיו נמצאים גם מספר מתחמים סגורים. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מתחמים נוספים מיועדים לפינוי בעתיד, דבר שיגדיל את שטחו של הפארק המתוכנן. | מתחמים נוספים מיועדים לפינוי בעתיד, דבר שיגדיל את שטחו של הפארק המתוכנן. | ||
| − | בשלב זה מפותח הרביע הדרום-מערבי של הפארק, דרומית לכנסייה הרוסית ומערבית לרחוב לבון החוצה את השטח. | + | בשלב זה מפותח הרביע הדרום-מערבי של הפארק, בשטח כ- 80 דונם דרומית לכנסייה הרוסית ומערבית לרחוב לבון החוצה את השטח. נכון לסוף יוני 2013, עבודות הפיתוח כמעט הסתיימו וניתן לבקר ברוב חלק זה של הפארק. |
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
הפארק ממוקם במרחב בין שכונת קריית שלום במזרח, רחוב הרצל במערב, רחוב קיבוץ גלויות בצפון ודרך בן-צבי בדרום. | הפארק ממוקם במרחב בין שכונת קריית שלום במזרח, רחוב הרצל במערב, רחוב קיבוץ גלויות בצפון ודרך בן-צבי בדרום. | ||
| − | רחוב לבון חוצה את הפארק. | + | רחוב לבון חוצה את הפארק. הגישה הנוחה לפארק היא מדרך בן-צבי, מכיוון רחוב לבון מערבה. במקום זה הוסדר מגרש חנייה ובו 140 מקומות חנייה. |
| − | + | גישה נוספת אפשרית ברגל מרחוב הרצל, דרך רחוב פקד עופר כהן, המקשר את רחוב הרצל עם אזור מרכז גולדשטיין-גורן בקריית שלום. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | גני הטבע, שייכללו בעתיד בתחום הפארק, סגורים כיום לביקורי קהל. | ||
<html> | <html> | ||
<center> | <center> | ||
| − | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004d7957406815a944e1&ie=UTF8&t=h&ll=32.046897,34.773273&spn=0.016369,0.023561&z=15&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004d7957406815a944e1&ie=UTF8&t=h&ll=32.046897,34.773273&spn=0.016369,0.023561&z=15&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left" target="_blank">פארק החורשות</a> במפה גדולה יותר</small> | + | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004d7957406815a944e1&ie=UTF8&t=h&ll=32.046897,34.773273&spn=0.016369,0.023561&z=15&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004d7957406815a944e1&ie=UTF8&t=h&ll=32.046897,34.773273&spn=0.016369,0.023561&z=15&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left" target="_blank" target="_blank">פארק החורשות</a> במפה גדולה יותר</small> |
</center> | </center> | ||
</html> | </html> | ||
| שורה 64: | שורה 61: | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
[[תמונה:park_hurshot4.jpg|left|thumb|200px|הפארק, מאי 2012]] | [[תמונה:park_hurshot4.jpg|left|thumb|200px|הפארק, מאי 2012]] | ||
| − | + | [[תמונה:park_hurshot5.jpg|left|thumb|200px|פארק החורשות, 2013]] | |
| + | [[תמונה:park_hurshot6.jpg|left|thumb|200px|גן הפסלים, 2013]] | ||
| + | חלקו של הפארק הפתוח לציבור משלב חורשות ותיקות של עצי אורן ירושלים ואורן קנרי, אליהם נלווים עצי שקמה והדרים שונים (שרובם נשתלו לאחרונה כחלק מפיתוח הפארק). באזור הכנסייה הרוסית יש גם חורשה יפה של עצי אלון אנגלי (או אלון הגלעין). | ||
| + | |||
| + | באזור יש מספר מדשאות, ושטחים חשופים המתכסים בחורף במגוון פרחי בר - חרציות, פרגים, [[רקפת מצויה|רקפות]] ועוד. חלק מפרחי הבר נשתלו במסגרת פיתוח הפארק. | ||
| + | |||
| + | בפארק נמצאים מספר מתחמים עם מתקני משחק וסככות הצללה, כולל מתקני כושר ואף מתקן אומגה המהווה אטרקציה לילדים. | ||
| + | |||
| + | ממזרח לכנסייה הרוסית, הולכת ומוקמת בריכת נוי "אקולוגית". | ||
| + | |||
| + | נכון ליוני 2013, השירותים בפארק הם שירותים כימיים, הנמצאים בדופן המערבית של המתחם, ולצידם נמצא מבנה חדש שכנראה ישמש כמבנה השירותים הקבוע. | ||
| + | |||
| + | '''הכנסייה הרוסית (כנסיית טביתא)''' הינה האלמנט ההיסטורי-נופי הבולט בפארק. ניתן לבקר בכנסייה בשעות הפתיחה, כמובן בלבוש צנוע. עם זאת, פרנסי הכנסייה אינם רואים בעין יפה תיירים (בעבר הכניסה למקום הייתה כמעט בלתי אפשרית, אולם כתוצאה מהעלייה הרוסית, אליה נלוו גם נוצרים אורתודוקסים, גדל הביקוש לשירותי הכנסייה וכיום לא קשה להיכנס למקום) - ולכן הביקור מתאים לקבוצה קטנה בלבד. | ||
ברביע הדרום-מערבי של הפארק נמצאות שתי '''בריכות השקאה''' פתוחות, ושרידי בריכה שלישית המכוסה בצמחייה. | ברביע הדרום-מערבי של הפארק נמצאות שתי '''בריכות השקאה''' פתוחות, ושרידי בריכה שלישית המכוסה בצמחייה. | ||
| שורה 70: | שורה 79: | ||
בריכות אלו, שכמותן היו רבות סביב פרדסי יפו, השתייכו לפרדס של אסתר אמזלג, אשתו של חיים אמזלג מראשי הקהילה הספרדית ביפו במאה ה- 19. | בריכות אלו, שכמותן היו רבות סביב פרדסי יפו, השתייכו לפרדס של אסתר אמזלג, אשתו של חיים אמזלג מראשי הקהילה הספרדית ביפו במאה ה- 19. | ||
| − | לצד הבריכות הייתה גם באר מים, ממנה נשאבו המים לבריכות. | + | לצד הבריכות הייתה גם באר מים, ממנה נשאבו המים לבריכות. את הבאר עצמה לא ניתן לראות בשטח. |
במהלך הקמת הפארק נחשפו חלק מתעלות ההשקייה שהובילו מים מהבריכות לפרדסי האזור. | במהלך הקמת הפארק נחשפו חלק מתעלות ההשקייה שהובילו מים מהבריכות לפרדסי האזור. | ||
| − | + | מעבר לכנסייה הרוסית נמצאים בית הספר לטבע, סביבה וחברה, ומכלול '''גני הטבע'''. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
המבנה של בית הספר לטבע שימש בעבר את אוניברסיטת תל אביב, בטרם עברה למשכנה הנוכחי ברמת אביב. גני הטבע הוקמו בשטח זה כבר בשנת 1952, לצרכים חינוכיים. לאחר מעבר האוניברסיטה לרמת אביב, נוהלו הגנים במשך תקופה ממושכת בידי החברה להגנת הטבע - שהפעילה כאן את בית ספר שדה איילון. | המבנה של בית הספר לטבע שימש בעבר את אוניברסיטת תל אביב, בטרם עברה למשכנה הנוכחי ברמת אביב. גני הטבע הוקמו בשטח זה כבר בשנת 1952, לצרכים חינוכיים. לאחר מעבר האוניברסיטה לרמת אביב, נוהלו הגנים במשך תקופה ממושכת בידי החברה להגנת הטבע - שהפעילה כאן את בית ספר שדה איילון. | ||
| שורה 88: | שורה 93: | ||
מומלץ לבקר בשני אתרים נוספים הנמצאים מחוץ לגבולות הפארק אך סמוכים אליו: | מומלץ לבקר בשני אתרים נוספים הנמצאים מחוץ לגבולות הפארק אך סמוכים אליו: | ||
| − | * '''סביל אבו נבוט''': מבנה מרשים ששימש כ"ברזייה ציבורית" - מתקן השקייה לעוברים ושבים, בצד הצפוני של דרך בן-צבי כ- 250 מ' מערבית לצומת בן-צבי והרצל. המבנה קרוי על שם מושל יפו בראשית המאה ה- 19, מוחמד אגא, שנודע בכינויו "אבו נבוט" על שם האלה הכבדה עימה נהג להסתובב ולהטיל את אימתו על תושבי העיר. בתקופתו של אבו נבוט, הייתה יפו מוקפת חומה, ששעריה נסגרו מדי לילה ונפתחו מחדש עם בוקר, להגנת תושבי העיר מפני כנופיות שודדים שהסתובבו במרחב הפתוח. האגדה מספרת כי יום אחד, אבו נבוט יצא לנוח מחוץ לחומות העיר, אך התמהמה בחזרתו לעיר ומצא את השערים נעולים. כל תלונותיו ודרישותיו של המושל לא הועילו. עם בוקר ולאחר פתיחת חומות העיר, ציווה המושל הנזעם לחוקק באבני הסביל את הכתובת "ארור הלוקח חבר מאנשי יפו!". ברם, אגדה זו אינה מתיישבת עם המציאות. הכתובת מנציחה את הקמת הסביל ע"י אבו נבוט בשנת 1815. לצד הסביל המפואר נמצא גן פסלים קטן, | + | * '''סביל אבו נבוט''': מבנה מרשים ששימש כ"ברזייה ציבורית" - מתקן השקייה לעוברים ושבים, בצד הצפוני של דרך בן-צבי כ- 250 מ' מערבית לצומת בן-צבי והרצל. המבנה קרוי על שם מושל יפו בראשית המאה ה- 19, מוחמד אגא, שנודע בכינויו "אבו נבוט" על שם האלה הכבדה עימה נהג להסתובב ולהטיל את אימתו על תושבי העיר. בתקופתו של אבו נבוט, הייתה יפו מוקפת חומה, ששעריה נסגרו מדי לילה ונפתחו מחדש עם בוקר, להגנת תושבי העיר מפני כנופיות שודדים שהסתובבו במרחב הפתוח. האגדה מספרת כי יום אחד, אבו נבוט יצא לנוח מחוץ לחומות העיר, אך התמהמה בחזרתו לעיר ומצא את השערים נעולים. כל תלונותיו ודרישותיו של המושל לא הועילו. עם בוקר ולאחר פתיחת חומות העיר, ציווה המושל הנזעם לחוקק באבני הסביל את הכתובת "ארור הלוקח חבר מאנשי יפו!". ברם, אגדה זו אינה מתיישבת עם המציאות. הכתובת (בדופן המערבית של המבנה) מנציחה את הקמת הסביל ע"י אבו נבוט בשנת 1815. לצד הסביל המפואר נמצא '''גן פסלים''' קטן, עם יצירותיו של הפסל יגאל תומרקין, ובו בולטת במיוחד פירמידה צהובה. |
* '''בית יצקר''': הבניין ברחוב קיבוץ גלויות 120, (כ- 600 מ' מזרחית לצומת רח' לבון ורח' קיבוץ גלויות), המשמש כיום את תנועת "הנוער העובד והלומד", ממוקם באתר בו שכן "בית יצקר". בניין זה, שהשתייך לבני משפחת יצקר, היה נקודת התיישבות יהודית מבודדת באזור ערבי במזרח יפו. במאורעות תרפ"א (2-1 במאי 1921), עמד המקום במצב קשה. ב- 1 במאי הוטל מצור על הבניין המבודד. ב- 2 במאי, ניסו המגינים לסגת לכיוון תל אביב, אולם נתקלו בהמון ערבי מוסת שיצא מהלוויה בבית הקברות שייח' מוראד (הנמצא עד היום מעבר לכביש), והתנפל על תושבי הבית הנצורים. הסופר יוסף לואידור ירה ופגע באחד מהפורעים, אך ללא הועיל - כל מגיני המקום נרצחו: יהודה יצקר, בנו אברהם יצקר, חתנו המשורר צבי שץ, הסופרים יוסף חיים ברנר, צבי גוגיג ויוסף לואידור. למחרת נמצאו גופות המגינים, אך לאחר עיכוב בפינויין בשל התנגדות הצבא הבריטי, נעלמה גופתו של יוסף לואידור (שהושחתה בידי הערבים). שאר הגופות נקברו בקבר אחים ב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב. יש לציין כי בדרך קיבוץ גלויות, בקרבת בית יצקר, נמצאות מספר שקמים עתיקות. | * '''בית יצקר''': הבניין ברחוב קיבוץ גלויות 120, (כ- 600 מ' מזרחית לצומת רח' לבון ורח' קיבוץ גלויות), המשמש כיום את תנועת "הנוער העובד והלומד", ממוקם באתר בו שכן "בית יצקר". בניין זה, שהשתייך לבני משפחת יצקר, היה נקודת התיישבות יהודית מבודדת באזור ערבי במזרח יפו. במאורעות תרפ"א (2-1 במאי 1921), עמד המקום במצב קשה. ב- 1 במאי הוטל מצור על הבניין המבודד. ב- 2 במאי, ניסו המגינים לסגת לכיוון תל אביב, אולם נתקלו בהמון ערבי מוסת שיצא מהלוויה בבית הקברות שייח' מוראד (הנמצא עד היום מעבר לכביש), והתנפל על תושבי הבית הנצורים. הסופר יוסף לואידור ירה ופגע באחד מהפורעים, אך ללא הועיל - כל מגיני המקום נרצחו: יהודה יצקר, בנו אברהם יצקר, חתנו המשורר צבי שץ, הסופרים יוסף חיים ברנר, צבי גוגיג ויוסף לואידור. למחרת נמצאו גופות המגינים, אך לאחר עיכוב בפינויין בשל התנגדות הצבא הבריטי, נעלמה גופתו של יוסף לואידור (שהושחתה בידי הערבים). שאר הגופות נקברו בקבר אחים ב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב. יש לציין כי בדרך קיבוץ גלויות, בקרבת בית יצקר, נמצאות מספר שקמים עתיקות. | ||
| שורה 97: | שורה 102: | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | * | + | * חנייה מסודרת בדרך בן-צבי. |
| + | * מתקני משחק ומתקני כושר. | ||
| + | * שירותים ציבוריים בדופן המערבית של הפארק (נכון ליוני 2013, שירותים כימיים). | ||
| + | * ברזיות עם מי שתייה. | ||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| − | * הפארק | + | * נכון לסוף יוני 2013, לא הושלם פיתוח הפארק, אולם כבר ניתן לבקר בו. |
| − | |||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־16:17, 29 ביוני 2013
פארק החורשות
פארק החורשות - פארק צעיר עם היסטוריה ארוכה, המשמש כריאה הירוקה המרכזית לשכונות דרום תל אביב ויפו.
- נקודת עניין
- אזור:תל אביב וגוש דן
- מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
- מיקום: תל אביב
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:ללא הגבלה
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:19/5/2012
- תאריך ביקור אחרון בשטח:29/6/2013
מבט לכנסייה הרוסית, (עמית מנדלסון, 19/5/2012)
עוד אתרים בסביבה
פארק החורשות
"פארק החורשות" הוא פארק חדש ביפו (אבו כביר), שנפתח לציבור בקיץ 2013.
הפארק מתבסס על חורשות נרחבות שניטעו בראשית שנות ה-50', ובתחומיו נמצאים גם מספר מתחמים סגורים.
הבולט במתחמים אלו הוא מתחם הכנסייה הרוסית, ולצידה בית הספר לטבע, סביבה וחברה ו"גני הטבע".
מתחמים נוספים מיועדים לפינוי בעתיד, דבר שיגדיל את שטחו של הפארק המתוכנן.
בשלב זה מפותח הרביע הדרום-מערבי של הפארק, בשטח כ- 80 דונם דרומית לכנסייה הרוסית ומערבית לרחוב לבון החוצה את השטח. נכון לסוף יוני 2013, עבודות הפיתוח כמעט הסתיימו וניתן לבקר ברוב חלק זה של הפארק.
איך להגיע:
הפארק ממוקם במרחב בין שכונת קריית שלום במזרח, רחוב הרצל במערב, רחוב קיבוץ גלויות בצפון ודרך בן-צבי בדרום.
רחוב לבון חוצה את הפארק. הגישה הנוחה לפארק היא מדרך בן-צבי, מכיוון רחוב לבון מערבה. במקום זה הוסדר מגרש חנייה ובו 140 מקומות חנייה.
גישה נוספת אפשרית ברגל מרחוב הרצל, דרך רחוב פקד עופר כהן, המקשר את רחוב הרצל עם אזור מרכז גולדשטיין-גורן בקריית שלום.
גני הטבע, שייכללו בעתיד בתחום הפארק, סגורים כיום לביקורי קהל.
הצג את פארק החורשות במפה גדולה יותר
על האתר: פארק החורשות:
חלקו של הפארק הפתוח לציבור משלב חורשות ותיקות של עצי אורן ירושלים ואורן קנרי, אליהם נלווים עצי שקמה והדרים שונים (שרובם נשתלו לאחרונה כחלק מפיתוח הפארק). באזור הכנסייה הרוסית יש גם חורשה יפה של עצי אלון אנגלי (או אלון הגלעין).
באזור יש מספר מדשאות, ושטחים חשופים המתכסים בחורף במגוון פרחי בר - חרציות, פרגים, רקפות ועוד. חלק מפרחי הבר נשתלו במסגרת פיתוח הפארק.
בפארק נמצאים מספר מתחמים עם מתקני משחק וסככות הצללה, כולל מתקני כושר ואף מתקן אומגה המהווה אטרקציה לילדים.
ממזרח לכנסייה הרוסית, הולכת ומוקמת בריכת נוי "אקולוגית".
נכון ליוני 2013, השירותים בפארק הם שירותים כימיים, הנמצאים בדופן המערבית של המתחם, ולצידם נמצא מבנה חדש שכנראה ישמש כמבנה השירותים הקבוע.
הכנסייה הרוסית (כנסיית טביתא) הינה האלמנט ההיסטורי-נופי הבולט בפארק. ניתן לבקר בכנסייה בשעות הפתיחה, כמובן בלבוש צנוע. עם זאת, פרנסי הכנסייה אינם רואים בעין יפה תיירים (בעבר הכניסה למקום הייתה כמעט בלתי אפשרית, אולם כתוצאה מהעלייה הרוסית, אליה נלוו גם נוצרים אורתודוקסים, גדל הביקוש לשירותי הכנסייה וכיום לא קשה להיכנס למקום) - ולכן הביקור מתאים לקבוצה קטנה בלבד.
ברביע הדרום-מערבי של הפארק נמצאות שתי בריכות השקאה פתוחות, ושרידי בריכה שלישית המכוסה בצמחייה.
בריכות אלו, שכמותן היו רבות סביב פרדסי יפו, השתייכו לפרדס של אסתר אמזלג, אשתו של חיים אמזלג מראשי הקהילה הספרדית ביפו במאה ה- 19.
לצד הבריכות הייתה גם באר מים, ממנה נשאבו המים לבריכות. את הבאר עצמה לא ניתן לראות בשטח.
במהלך הקמת הפארק נחשפו חלק מתעלות ההשקייה שהובילו מים מהבריכות לפרדסי האזור.
מעבר לכנסייה הרוסית נמצאים בית הספר לטבע, סביבה וחברה, ומכלול גני הטבע.
המבנה של בית הספר לטבע שימש בעבר את אוניברסיטת תל אביב, בטרם עברה למשכנה הנוכחי ברמת אביב. גני הטבע הוקמו בשטח זה כבר בשנת 1952, לצרכים חינוכיים. לאחר מעבר האוניברסיטה לרמת אביב, נוהלו הגנים במשך תקופה ממושכת בידי החברה להגנת הטבע - שהפעילה כאן את בית ספר שדה איילון.
בשנים האחרונות הועברו גני הטבע לניהולה של עיריית תל אביב - יפו. מומלץ במיוחד הביקור בגן הבוטני, בו גדלים עצי חורש ויער בני עשרות שנים, והמשלב גם בריכות עם צמחיית מים. לצערנו, כיום (2013) הגנים סגורים למבקרים. בעתיד מתוכננת פתיחתם מחדש כחלק מפיתוח פארק החורשות.
בין גני הטבע ורחוב קיבוץ גלויות נמצא אזור מוזנח ובתחומיו בית הקברות היהודי העתיק של אבו כביר (חלק מהמצבות נלקחו בידי חוקרים אירופאיים והגיעו לשבדיה, משם הושבו לארץ בידי החוקר צבי אילן. כמה מהן מוצגות כיום במוזיאון הכט בחיפה). הגישה לחלק זה של הפארק אינה נוחה כיום, והוא יונגש למבקרים בעתיד.
מומלץ לבקר בשני אתרים נוספים הנמצאים מחוץ לגבולות הפארק אך סמוכים אליו:
- סביל אבו נבוט: מבנה מרשים ששימש כ"ברזייה ציבורית" - מתקן השקייה לעוברים ושבים, בצד הצפוני של דרך בן-צבי כ- 250 מ' מערבית לצומת בן-צבי והרצל. המבנה קרוי על שם מושל יפו בראשית המאה ה- 19, מוחמד אגא, שנודע בכינויו "אבו נבוט" על שם האלה הכבדה עימה נהג להסתובב ולהטיל את אימתו על תושבי העיר. בתקופתו של אבו נבוט, הייתה יפו מוקפת חומה, ששעריה נסגרו מדי לילה ונפתחו מחדש עם בוקר, להגנת תושבי העיר מפני כנופיות שודדים שהסתובבו במרחב הפתוח. האגדה מספרת כי יום אחד, אבו נבוט יצא לנוח מחוץ לחומות העיר, אך התמהמה בחזרתו לעיר ומצא את השערים נעולים. כל תלונותיו ודרישותיו של המושל לא הועילו. עם בוקר ולאחר פתיחת חומות העיר, ציווה המושל הנזעם לחוקק באבני הסביל את הכתובת "ארור הלוקח חבר מאנשי יפו!". ברם, אגדה זו אינה מתיישבת עם המציאות. הכתובת (בדופן המערבית של המבנה) מנציחה את הקמת הסביל ע"י אבו נבוט בשנת 1815. לצד הסביל המפואר נמצא גן פסלים קטן, עם יצירותיו של הפסל יגאל תומרקין, ובו בולטת במיוחד פירמידה צהובה.
- בית יצקר: הבניין ברחוב קיבוץ גלויות 120, (כ- 600 מ' מזרחית לצומת רח' לבון ורח' קיבוץ גלויות), המשמש כיום את תנועת "הנוער העובד והלומד", ממוקם באתר בו שכן "בית יצקר". בניין זה, שהשתייך לבני משפחת יצקר, היה נקודת התיישבות יהודית מבודדת באזור ערבי במזרח יפו. במאורעות תרפ"א (2-1 במאי 1921), עמד המקום במצב קשה. ב- 1 במאי הוטל מצור על הבניין המבודד. ב- 2 במאי, ניסו המגינים לסגת לכיוון תל אביב, אולם נתקלו בהמון ערבי מוסת שיצא מהלוויה בבית הקברות שייח' מוראד (הנמצא עד היום מעבר לכביש), והתנפל על תושבי הבית הנצורים. הסופר יוסף לואידור ירה ופגע באחד מהפורעים, אך ללא הועיל - כל מגיני המקום נרצחו: יהודה יצקר, בנו אברהם יצקר, חתנו המשורר צבי שץ, הסופרים יוסף חיים ברנר, צבי גוגיג ויוסף לואידור. למחרת נמצאו גופות המגינים, אך לאחר עיכוב בפינויין בשל התנגדות הצבא הבריטי, נעלמה גופתו של יוסף לואידור (שהושחתה בידי הערבים). שאר הגופות נקברו בקבר אחים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. יש לציין כי בדרך קיבוץ גלויות, בקרבת בית יצקר, נמצאות מספר שקמים עתיקות.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- מרץ-אפריל - פריחת חרצית עטורה ופרג אגסי.
- בגן הבוטני יש פריחה מגוונת לאורך השנה (האתר סגור למבקרים כיום).
שירותים למטיילים:
- חנייה מסודרת בדרך בן-צבי.
- מתקני משחק ומתקני כושר.
- שירותים ציבוריים בדופן המערבית של הפארק (נכון ליוני 2013, שירותים כימיים).
- ברזיות עם מי שתייה.
הערות ואזהרות:
- נכון לסוף יוני 2013, לא הושלם פיתוח הפארק, אולם כבר ניתן לבקר בו.
הצעות טיול בסביבת פארק החורשות:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- רצח יוסף חיים ברנר וחבריו - באתר ויקיפדיה.
- חיים אמזלג ביפו - באתר מט"ח - הספרייה החינוכית
- סביל אבו נבוט - אריה חורשי, אתר "במה חדשה".
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
