בית הקברות נחלת יצחק

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

בית הקברות נחלת יצחק

בית קברות ותיק שמאחורי מצבותיו שלל סיפורי היסטוריה.

• נקודת עניין
• אזור:תל אביב וגוש דן
• מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
• מיקום: תל אביב
• גישה:לכל רכב
• שבילי טיול:לא מסומן
• עונות ביקור:כל השנה
• שמורת טבע:לא
• רמת קושי:לכל המשפחה
• נגישות לנכים:לא נגיש
• שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
• כניסה:חינם
• תאריך ביקור:25/4/2013
• תאריך ביקור אחרון בשטח:25/4/2013

בית הקברות נחלת יצחק, (עמית מנדלסון, 18/5/2012)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

• גתות וגנים בצפון ת"א
• שדרות וים בצפון תל אביב
• פארק פרס ודרך הביטחון
• פארק אריאל שרון
• חופי תל אביב

אתרי ביקור

• הפארק הלאומי ברמת גן
• פארק מנחם בגין/ דרום
• חוף הצוק
• מערות אפקה
• פארק אדית וולפסון

בית הקברות נחלת יצחק

הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013

בית הקברות נחלת יצחק הוקם בשנת 1932 עם התמלאותו של בית הקברות טרומפלדור, והצורך במציאת מקומות קבורה חדשים - לא רק לעיר תל אביב אלא גם לפרבריה הסמוכים ובעיקר גבעתיים ורמת גן. בית הקברות כולל שני חלקים, הוותיק במזרח (בתחום שיפוט עיריית גבעתיים) והחדש יותר במערב (בתחום שיפוט עיריית תל אביב - יפו). בין שני החלקים מפריד רחוב אבני זיכרון.

השם נחלת יצחק, כשם השכונה הסמוכה, הוא ע"ש הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה הראשי של העיר קובנה בליטא, שנפטר בשנת תרנ"ו - 1896.

שטח בית הקברות הוא כ- 72 דונם (47.6 דונם בתחומי גבעתיים ו- 24.8 דונם בתחומי תל אביב-יפו). (לפי נתוני חברה קדישא, השטח הוא 86 דונם). בשטח זה נקברו כ- 30 אלף איש. לצורך הגישה למקום, הקימה חברה קדישא גשר מעל נחל איילון, ששימש גם את השכונות החדשות באזור זה.

הקבורה בנחלת יצחק נפסקה כמעט לחלוטין עם הקמת בית הקברות קריית שאול.

המצבות השונות מייצגות סגנונות עיצוב ובנייה רבים, וחלקן מנציחות סיפורים ייחודיים, ונפגוש כאן שמות ואירועים רבים שהונצחו ברחובות גוש דן וברחבי הארץ. בית הקברות עשיר בצמחייה, ומהווה סוג של "ריאה ירוקה-לבנה" באזור עירוני צפוף.

בשל קוצר היריעה, תיאור המסלול לא מרחיב בפרשיות ההיסטוריות השונות. מומלץ מאד להיעזר במקורות מידע נוספים כגון אתר ויקיפדיה, כהכנה לסיור מקיף במתחם בית הקברות.

חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013

קברי שיף וגולדמן, אפריל 2013

קבר האחים לחללי הפצצות ת"א במלחמת העולם השנייה, אפריל 2013

"היום יום הולדת" על קברה של ורדה גלבוע, אפריל 2013

קברו של אברהם שטרן - "יאיר", אפריל 2013

פריחה בבית הקברות, אפריל 2013

אנדרטת חללי האצ"ל והלח"י, אפריל 2013

חלק מאנדרטת טרבלינקה, אפריל 2013

בית הכנסת הגדול בוולקוביסק, אפריל 2013

ההספד על מצבת ד"ר גיזלה מרטון, אפריל 2013

איך להגיע:

בית הקברות נמצא משני צדדיו של רחוב אבני זיכרון, בגבול תל אביב וגבעתיים.

הגישה הנוחה לאזור היא ממחלף השלום בנתיבי איילון, יש לנסוע מזרחה בדרך השלום עד רחוב ולפנות לרחוב אבני זיכרון.

בשל היצע מצומצם של מקומות חנייה (מעט מקומות באפור בדרך השלום), ניתן לחנות ברחובות הסמוכים בגבעתיים (חנייה בכחול לבן) או להגיע בתחבורה ציבורית (מרחק הליכה קצר מתחנת רכבת השלום).

על האתר: בית הקברות נחלת יצחק:

בית הקברות כולל שני חלקים, מזרחי ומערבי. ניתן לסייר בפעם אחת בשני החלקים, או לבקר בהם בשני ביקורים נפרדים.

משך הביקור המומלץ הוא כשלוש שעות (במידת הצורך, יש שירותים בכניסה למתחם), וכדאי מאד לשלב הדרכה או קריאת חומר רקע מקדים על הדמויות השונות הקבורות באתר. אורך המסלול הכולל הוא כ- 2 ק"מ.

למעוניינים לבקר בחלק אחד בלבד, מומלץ לבקר בחלק המזרחי שהוא הוותיק יותר.

החלק המזרחי

החלק המזרחי הוא צר וארוך (אורכו 670 מ' ורוחבו 75 מ'), והתנועה בו נעשית לאורך שביל גישה ראשי ממנו יוצאים שבילים צרים לחלקות השונות.

אזור זה עשיר בעצים, בפרט ברושים שניטעו לאורך גבולות חלקות, אך גם עצים נוספים כגון תות לבן, אזדרכת מצויה, פיקוס השדרות, סיגלון ואחרים.

השטח הגדול יחסית והשקט בד"כ מושך גם מיני ציפורים כגון עורבני ושחרור.

אחדים מהקברים הבולטים בשטח זכו לשילוט הכוונה, ואחרים מסתתרים בין אלפי קברים אחרים. נוסף לקברים המוזכרים כאן, ניתן להסתובב בחופשיות בין המצבות ולחפש מצבות עם שמות מוכרים או סגנונות עיצוביים מעניינים.

הליכה של פחות מ- 100 מ' מזרחה מהשער הראשי תוביל אותנו לפיצול בשביל הראשי של בית הקברות. בשורת הקברים הראשונה משמאל לפני הפיצול, נמצא קברם של בני הזוג ארוואץ, ובצמוד להם משמאל נמצא הקבר הראשון שנכרה בבית הקברות - קברה של אסתר לאה בלומנפלד, שנקברה כאן בסיוון תרצ"ב (יוני 1932). בצד מצבתה נחרטה הכתובת "קבר הראשון". בקרבתו נמצאת מצבה דמויית קבר רחל - קברה של שמחה דילאון. מצבה זו שוקמה בשנים האחרונות.

עוד לפני קבר זה, כדאי להציץ בקברו של שייקה אופיר, שחקן ותסריטאי מפורסם שנפטר ב- 1987. קבר זה נמצא בצידו השמאלי של השביל הראשי, במרחק עשרות מטרים מהכניסה. כדי להגיע, צריך לפנות בשלט העץ השלישי המפנה לאזור 1 וללכת עימו עד לקצה השורה, סמוך לגבול הצפוני של בית הקברות. כעת נפנה ימינה (לאזור 7), ובשורה השלישית נגיע לקבר.

נשוב לשביל הראשי ונגיע לצומת השבילים. מייד מעבר לצומת נמצא קברו של משה מטלון, סוחר קרקעות ידוע שיזם הקמת שכונות בת"א ובפ"ת. על שמו רחוב מטלון בדרום ת"א ושכונת קריית מטלון בפתח תקווה.

בפיצול השבילים נפנה שמאלה ולאחר העיקול נגיע לחלקת "ההגנה". חלקה זו כוללת ארבע שורות מצבות, בהם נטמנו בעיקר חללי ארגון "ההגנה", ושני חללי אצ"ל (מרבית חללי אצ"ל ולח"י נקברו באזורים אחרים בבית הקברות).

שני הקברים הראשונים בהם נפגוש הם קבריהם של קציני המשטרה הבריטית שלמה שיף ונחום גולדמן, שנהרגו בפיגוע טרור של מחתרת לח"י שנועד לחסל את מפקד הבולשת הבריטית, מורטון. בעקבות פיגוע זה פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י, עד לחיסולו. גם הוא נקבר בבית הקברות ונפקוד את קברו בהמשך הסיור.

מעבר לקברי שיף וגולדמן, נמצאים קבריהם של ארבעה חללי קרב שרונה (על שמם רחוב הארבעה בתל אביב). בסוף השורה הראשונה נמצא קברו של זאב ורבר, חבלן של "ההגנה" שנפל במהלך ניסיון לפרק מוקש שהטמינו אנשי אצ"ל במנהרת תופת שנועדה לפוצץ את "בית הדר" בדרום ת"א.

בשורה השלישית (משמאל לשורה הראשונה) נמצא קברה של ברכה פולד, שנהרגה ב"ליל וינגייט" ועל שמה רחוב לא רחוק מהיכל התרבות.

בשורה הרביעית כדאי לשים לב לקברו של "דוד בן אליהו", ששם משפחתו לא ידוע. לצידו קבור דוד מוסינזון, הווטרינר האזורי של עמק יזרעאל, שנספה יחד עם חיים שטורמן ואהרן אטקין בשנת 1938, בעלות רכבם על מוקש בעמק חרוד. על שמם נקרא גן לאומי גן השלושה.

נחזור לשביל. שני השבילים מתחברים חזרה לשביל ראשי הממשיך מזרחה, ולצידו שלטי עץ קטנים המפנים לאזורים שונים.

בצד ימין נראה שלט המפנה לאזור 16, ולצידו הפנייה לקבר הרב ידידיה פרנקל, הרב הראשי של תל אביב - יפו. נעלה במדרגות ונפנה ימינה 3 שורות במקביל לשביל הראשי, ואז נפנה שמאלה (לצד דרום) ונמשיך עד לקבר הנמצא במרכז השורה.

נחזור לשביל הראשי. כמעט ממול, שלט לאזור 14. כאן נמצא קברו של הקצין יעקב אבנר קפניס, ועליו קסדתו. בהמשך השורה קבורים מספר חיילים נוספים שנפלו בעת שירותם בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

בהמשך השביל הראשי, נגיע לשלט המפנה שמאלה לאזור 18. מכאן נספור שלוש שורות ונגיע לשורה המתחילה כיום במצבה של רחל לאה זמודיאק. המצבה הרביעית משמאל בנוייה בצורה של קבר רחל.

נמשיך בשביל הראשי ונגיע לשטח המפנה לאזורים 19,24,25.

שתי שורות לפני שלט זה, מצד שמאל, נמצא קברו של ישראל לייטנברג (ליטני). מכאן נמשיך 6 מצבות שמאלה ונגיע למצבת קברו של המהנדס יעקב צונגר. מצבה זו בנויה בצורת פלס מודדים. צונגר נרצח בידי נאצים גרמנים באזור תל נוף, ופרשיית הרצח הסעירה את היישוב היהודי בזמנו.

נחזור לשלט המפנה לאזורים 19, 24, 25. נעבור עוד 5 שורות ונראה משמאל את קברה של הניה שילמבר, המקושט בנרות ציוריים. בהמשך שורה זו צפונה קברה של בלומה ריגל - מבנה כיפתי נאה.

ההפנייה הבאה היא ימינה, לעבר קברו של שמעון בן-צבי, ראש עיריית גבעתיים הראשון. נלך בשביל צר בין המצבות, ונעלה במדרגות ל"רמפה" מוגבהת הצמודה לדופן הדרומית של בית הקברות. כאן נפנה שמאלה. בשורה השנייה משמאל, בצד השמאלי, קבור א.ל. זיסו, ואילו בשורה השלישית קבור ד"ר ישראל קסטנר. קסטנר היה בין הפעילים להצלת יהדות הונגריה. לאחר קום המדינה, טען העיתונאי הירושלמי מלכיאל גרינוולד כי קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים. בעקבות זאת הוגש כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. המשפט, שנודע כ"משפט קסטנר" חולל סערה ציבורית עזה. השופט פסק כי קסטנר אכן שיתף פעולה עם הנאצים ו"מכר את נשמתו לשטן". הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם תוך כדי הדיון בערעור, נרצח קסטנר ע"י מתנקשים ליד ביתו בצפון ת"א, בשנת 1957. לאחר מותו, טיהר אותו בית המשפט העליון (ברוב של שלושה נגד שניים).

בשורה השמינית קבורה ד"ר גיזלה מרטון. משמאל למצבתה, קבורים שמעון ודבורה בן-צבי. כדאי להעיף מבט בצד האחורי של מצבת גיזלה מרטון, עליו רשום שיר הספד מרשים.

שלוש שורות הלאה נמצא קברו של ראש עיריית חולון, חיים קוגל, הקבור לצד רעייתו שרה.

כעת נחזור שוב למעבר ממנו עלינו לרמפה, אך עתה נמשיך לצד השני של הרמפה (ונספור מחדש את השורות). בשורה ה- 20 קבורים יואל ברנד ואשתו הנזי. כמו קסטנר, גם יואל ברנד ניסה לפעול להצלת יהודי הונגריה, וניהל בשנת 1944 משא ומתן עם אדולף אייכמן שהציע עיסקה של שחרור יהודי הונגריה (כמיליון איש) תמורת אספקת משאיות ומוצרים נוספים לכוחות הנאציים. המו"מ נכשל, אם כי הדעות חלוקות עד ימינו - האם הגרמנים אכן היו מוכנים לשחרר יהודים או שהיה מדובר בתכסיס. ברנד היה זה שגייס את קסטנר למאמצי ההצלה.

נרד חזרה לשביל הראשי, ולפי השילוט נפנה שמאלה למתחם חללי הפצצות ת"א.

השביל יורד במדרגות, ואחריהן נראה מימין לשביל את קברם של מיכה פוקס ואורי ערב, שניים מחללי אסון עין גדי במסע "השומר הצעיר" בשנת 1942, בו נהרגו שמונה בני נוער בהתפוצצות רימון יד במדורה (אנדרטה לזכר האירוע נמצאת בתל גורן בעין גדי). בהמשך השביל נגיע לקבר אחים לחללי שתי הפצצות במלחמת העולם השנייה, בהן נספו 128 איש - 115 בספטמבר 1940 ו- 13 נוספים ביוני 1941. אנדרטה לזכר האסון נמצאת ליד דיזנגוף סנטר. בין הרוגי ההפצצה, גם הילד חגי ליזרוביץ, אחד משלושת ילדי משפחת ליזרוביץ שניצלו לאחר חטיפת ורצח הוריהם בתקופת המרד הערבי (ומצבת זיכרון לזכר אירוע זה נמצאת למרגלות רכס אצבע בכרמל).

מול קבר האחים נמצאת חלקה מוגבהת אליה עולים במדרגות. בשורה הראשונה משמאל נמצא קברו של יצחק מודעי, שר האוצר בממשלות ישראל, הקבור לצד אשתו מיכל.

בשורה השנייה מימין נמצא קברם של ורדה ויעקב גלבוע. ורדה גלבוע הלחינה את השיר "היום יום הולדת" והלחן חקוק על קברה. לצד הרמפה יש גם מספר עצי תות לבן.

נשוב לשביל הראשי, ועד מהרה יש הפנייה ימינה לאנדרטה לחללי אצ"ל ולח"י. אנדרטה זו נמצאת על הרמפה בצד הדרומי של בית הקברות (ניתן לגשת אליה ישירות מקברה של גיזלה מרטון). בולטים חמישה חללי קרבות בת"א בכסלו תש"ח.

משמאל לאנדרטה נמצא מתחם ובו חללים ממלחמת העצמאות.

נחזור שוב לשביל הראשי, ואחרי הליכה קצרה נפנה שמאלה לפי השילוט לקברו של אברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י (אזור 37). לפני הקבר קבורים אנשי לח"י נוספים, והקבר עצמו חוסה בצילו של עץ קליסטמון אדום. על הקבר חקוק הפסוק המפורסם "משורה ישחרר רק המוות".

נחזור חזרה לכניסה. לפני הכניסה, בצד ימין (צפונית לשביל הראשי) נמצאת חלקת קבריהם של האדמו"רים מפלויישט, כולל קברו של רבי דוד פרידמן - "הצדיק משטפנשטט", המהווה כיום אתר עלייה לרגל. באזור הסמוך לכניסה נקברו רבנים וחסידים רבים נוספים.

החלק המערבי

חלק זה חדש יותר מהחלק המזרחי. עבור המטיילים, ליבו של חלק זה הוא החלקה הצבאית משני צידי שביל הכניסה, ומצבות זיכרון לקהילות שחרבו בשואה - "עמק הבכא".

בצמוד לכניסה, מצד ימין, קבורים מספר פוליטיקאים ואישי ציבור מפורסמים.

בשורה הראשונה מימין קבורים יעקב מרידור ואשתו, ולצידם יוחנן בדר ורעייתו (על שמו חוק "בדר-עופר" לחלוקת המנדטים בבחירות לכנסת).

בשורה השנייה קבורים הסופר איציק מאנגר, יהודית ואריה בן-אליעזר.

בשורה השלישית קבורים אליעזר שוסטק ואבא אחימאיר.

נחזור לשביל הראשי. בשורה השמינית משמאל, לאחר קברו של שלמה סוקלסקי, קבור שמעון כנוביץ, חבר כנסת שביוזמתו נחקק חוק למניעת זיהום אוויר (חוק כנוביץ). החוק לא יושם כהלכה לאורך השנים. ממול נמצאת אנדרטה לזכר יהודי ליטא.

בית הקברות הצבאי משתרע משני צידי השביל, כאשר קבורים כאן בעיקר חללי קרבות תש"ח באזורים שונים בארץ. במיוחד בולט מספרם הרב של הרוגי הקרב בעיראק אל-מנשיה (כיום מזרח קריית גת), בניסיון לחסל את "כיס פלוג'ה" בשלהי מלחמת העצמאות.

לאחר בית הקברות הצבאי נראה מצד ימין את המצבה הגדולה לזכר קהילת טרבלינקה. שביל מסתעף ימינה ומוביל ל"עמק הבכא" - ריכוז גדול של מצבות זיכרון לקהילות השונות, לאורך דופן בית הקברות, חלקן מרשימות במיוחד (למשל דגם בית הכנסת הגדול של קהילת וולדוביסק). בצד השני מסתעף שמאלה שביל המוביל לאובליסק לזכר קהילת זגלמביה.

אנו נמשיך ישר, ונחלוף על פני מצבה לחללי באבי יאר. מאחורי מצבה זו נמצאות כמה שורות בהן נקברו חללי הפצצת ת"א במלחמת העצמאות (י"א אייר תש"ח).

בשביל הראשי, לאחר מצבת באבי יאר, נמצאות מצבות נוספות וביניהן גם מצבה לזכר חללי הספינה אלטלנה, שטובעה מול חופי תל אביב בקיץ 1948.

מכאן נשוב באותה דרך ונצא מבית הקברות. ניתן גם לשוטט באופן חופשי ולגלות פה ושם מצבות ייחודיות או את קבריהם של דמויות ציבוריות שונות.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

חודש מאי - פריחת סיגלון (ג'קרנדה חדת-עלים).

שירותים למטיילים:

מים ושירותים בכניסה לאתר.

המקום סגור בשבתות ובחגים.

הערות ואזהרות:

• יש להגיע בלבוש הולם ולהתנהג בהתאם למקובל בבתי קברות.
• מרבית השבילים בבית הקברות, חוץ מהשבילים הראשיים, הם צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.

הצעות טיול בסביבת בית הקברות נחלת יצחק:

שדרות וים בצפון תל אביב

גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון

כפר שלם

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

• זאב ורבר - באתר "סיפורי ארץ ישראל - מצבות מדברות".
• שמעון בן-צבי - באתר ויקיפדיה.
• ישראל קסטנר - באתר ויקיפדיה.
• יואל ברנד - באתר ויקיפדיה.
• רצח יעקב צוואנגר בתל נוף - באתר ויקיפדיה.
• אברהם שטרן "יאיר" - באתר ויקיפדיה.