קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "בית הקברות נחלת יצחק"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{לבדיקה}} {{נקודת עניין |סקירה=בית קברות ותיק שמאחורי מצבותיו שלל סיפורי היסטוריה. |תמונה=trumpeldor_cemetry1.jpg |...)
 
 
(23 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="נחלת יצחק, בית הקברות נחלת יצחק"></meta>
 +
<meta name="description" content="בית הקברות נחלת יצחק - בית קברות ותיק בגוש דן, שמאחורי מצבותיו שלל סיפורי היסטוריה."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בתל אביב|טיולים בתל אביב והסביבה]]}}
 
{{נקודת עניין
 
{{נקודת עניין
 +
|נצ=32.07096, 34.80065
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, טיול עירוני, תחבורה ציבורית, אנדרטאות
 
|סקירה=בית קברות ותיק שמאחורי מצבותיו שלל סיפורי היסטוריה.
 
|סקירה=בית קברות ותיק שמאחורי מצבותיו שלל סיפורי היסטוריה.
−
|תמונה=trumpeldor_cemetry1.jpg
+
|תמונה=nachalat_yitzhak_cemetry1.jpg
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|מקום הצילום=בית הקברות נחלת יצחק
 
|מקום הצילום=בית הקברות נחלת יצחק
שורה 16: שורה 21:
 
|נגישות לנכים=לא נגיש
 
|נגישות לנכים=לא נגיש
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
−
|תאריך ביקור=18/5/2012
+
|תאריך ביקור=25/4/2013
−
|תאריך ביקור אחרון בשטח=18/5/2012
+
|תאריך ביקור אחרון בשטח=14/6/2021
 
|שעות ביקור=שעות היום, סגור בשבתות וחגים
 
|שעות ביקור=שעות היום, סגור בשבתות וחגים
 
|1=[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון|גתות וגנים בצפון ת"א]]
 
|1=[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון|גתות וגנים בצפון ת"א]]
שורה 31: שורה 36:
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
  
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry2.jpg|left|thumb|200px|קבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף ושאול טשרניחובסקי, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry2.jpg|left|thumb|200px|הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013]]
 
בית הקברות נחלת יצחק הוקם בשנת 1932 עם התמלאותו של [[בית הקברות טרומפלדור]], והצורך במציאת מקומות קבורה חדשים - לא רק לעיר תל אביב אלא גם לפרבריה הסמוכים ובעיקר גבעתיים ורמת גן. בית הקברות כולל שני חלקים, הוותיק במזרח (בתחום שיפוט עיריית גבעתיים) והחדש יותר במערב (בתחום שיפוט עיריית תל אביב - יפו). בין שני החלקים מפריד רחוב אבני זיכרון.
 
בית הקברות נחלת יצחק הוקם בשנת 1932 עם התמלאותו של [[בית הקברות טרומפלדור]], והצורך במציאת מקומות קבורה חדשים - לא רק לעיר תל אביב אלא גם לפרבריה הסמוכים ובעיקר גבעתיים ורמת גן. בית הקברות כולל שני חלקים, הוותיק במזרח (בתחום שיפוט עיריית גבעתיים) והחדש יותר במערב (בתחום שיפוט עיריית תל אביב - יפו). בין שני החלקים מפריד רחוב אבני זיכרון.
  
−
שטח בית הקברות
+
השם נחלת יצחק, כשם השכונה הסמוכה, הוא ע"ש הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה הראשי של העיר קובנה בליטא, שנפטר בשנת תרנ"ו - 1896.
 +
 
 +
שטח בית הקברות הוא כ- 72 דונם (47.6 דונם בתחומי גבעתיים ו- 24.8 דונם בתחומי תל אביב-יפו). (לפי נתוני חברה קדישא, השטח הוא 86 דונם). בשטח זה נקברו כ- 30 אלף איש. לצורך הגישה למקום, הקימה חברה קדישא גשר מעל [[נחל איילון]], ששימש גם את השכונות החדשות באזור זה.
  
 
הקבורה בנחלת יצחק נפסקה כמעט לחלוטין עם הקמת בית הקברות קריית שאול.
 
הקבורה בנחלת יצחק נפסקה כמעט לחלוטין עם הקמת בית הקברות קריית שאול.
  
−
המצבות השונות מייצגות סגנונות עיצוב ובנייה רבים, וחלקן מנציחות סיפורים ייחודיים.
+
המצבות השונות מייצגות סגנונות עיצוב ובנייה רבים, וחלקן מנציחות סיפורים ייחודיים, ונפגוש כאן שמות ואירועים רבים שהונצחו ברחובות גוש דן וברחבי הארץ. בית הקברות עשיר בצמחייה, ומהווה סוג של "ריאה ירוקה-לבנה" באזור עירוני צפוף.
 +
 
 +
בשל קוצר היריעה, תיאור המסלול לא מרחיב בפרשיות ההיסטוריות השונות. מומלץ מאד להיעזר במקורות מידע נוספים כגון אתר ויקיפדיה, כהכנה לסיור מקיף במתחם בית הקברות.
  
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry3.jpg|left|thumb|200px|מצבה מעוטרת בצדפים, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry3.jpg|left|thumb|200px|חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013]]
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry4.jpg|left|thumb|200px|קברה של עמליה ברסקי, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry4.jpg|left|thumb|200px|קברי שיף וגולדמן, אפריל 2013]]
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry5.jpg|left|thumb|200px|קברה של שושנה דמארי, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry5.jpg|left|thumb|200px|קבר האחים לחללי הפצצות ת"א במלחמת העולם השנייה, אפריל 2013]]
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry6.jpg|left|thumb|200px|חבצלת צומחת לצד קברי אלמונים, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry6.jpg|left|thumb|200px|"היום יום הולדת" על קברה של ורדה גלבוע, אפריל 2013]]
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry7.jpg|left|thumb|200px|קבר משפחת פלמן, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry7.jpg|left|thumb|200px|קברו של אברהם שטרן - "יאיר", אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry8.jpg|left|thumb|200px|פריחה בבית הקברות, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry9.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת חללי האצ"ל והלח"י, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry10.jpg|left|thumb|200px|חלק מאנדרטת טרבלינקה, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry11.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת הגדול בוולקוביסק, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry12.jpg|left|thumb|200px|ההספד על מצבת ד"ר גיזלה מרטון, אפריל 2013]]
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
שורה 51: שורה 65:
 
הגישה הנוחה לאזור היא ממחלף השלום בנתיבי איילון, יש לנסוע מזרחה בדרך השלום עד רחוב ולפנות לרחוב אבני זיכרון.
 
הגישה הנוחה לאזור היא ממחלף השלום בנתיבי איילון, יש לנסוע מזרחה בדרך השלום עד רחוב ולפנות לרחוב אבני זיכרון.
  
−
בשל היצע מצומצם של מקומות חנייה, ניתן לחנות ברחובות הסמוכים בגבעתיים (חנייה בכחול לבן) או להגיע בתחבורה ציבורית.
+
בשל היצע מצומצם של מקומות חנייה (מעט מקומות באפור בדרך השלום), ניתן לחנות ברחובות הסמוכים בגבעתיים (חנייה בכחול לבן) או להגיע בתחבורה ציבורית (מרחק הליכה קצר מתחנת רכבת השלום).
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
בית הקברות כולל שני חלקים, מזרחי ומערבי. ניתן לסייר בפעם אחת בשני החלקים, או לבקר בהם בשני ביקורים נפרדים.
 
בית הקברות כולל שני חלקים, מזרחי ומערבי. ניתן לסייר בפעם אחת בשני החלקים, או לבקר בהם בשני ביקורים נפרדים.
 +
 +
משך הביקור המומלץ הוא כשלוש שעות (במידת הצורך, יש שירותים בכניסה למתחם), וכדאי מאד לשלב הדרכה או קריאת חומר רקע מקדים על הדמויות השונות הקבורות באתר. אורך המסלול הכולל הוא כ- 2 ק"מ.
  
 
למעוניינים לבקר בחלק אחד בלבד, מומלץ לבקר בחלק המזרחי שהוא הוותיק יותר.
 
למעוניינים לבקר בחלק אחד בלבד, מומלץ לבקר בחלק המזרחי שהוא הוותיק יותר.
  
−
החלק המזרחי הוא צר וארוך, והתנועה בו נעשית לאורך שביל גישה ראשי ממנו יוצאים שבילים צרים לחלקות השונות.
+
<h2>החלק המזרחי</h2>
 +
 
 +
החלק המזרחי הוא צר וארוך (אורכו 670 מ' ורוחבו 75 מ'), והתנועה בו נעשית לאורך שביל גישה ראשי ממנו יוצאים שבילים צרים לחלקות השונות.
 +
 
 +
אזור זה עשיר בעצים, בפרט ברושים שניטעו לאורך גבולות חלקות, אך גם עצים נוספים כגון תות לבן, אזדרכת מצויה, פיקוס השדרות, סיגלון ואחרים.
 +
 
 +
השטח הגדול יחסית והשקט בד"כ מושך גם מיני ציפורים כגון עורבני ושחרור.
 +
 
 +
אחדים מהקברים הבולטים בשטח זכו לשילוט הכוונה, ואחרים מסתתרים בין אלפי קברים אחרים. נוסף לקברים המוזכרים כאן, ניתן להסתובב בחופשיות בין המצבות ולחפש מצבות עם שמות מוכרים או סגנונות עיצוביים מעניינים.
 +
 
 +
הליכה של פחות מ- 100 מ' מזרחה מהשער הראשי תוביל אותנו לפיצול בשביל הראשי של בית הקברות. בשורת הקברים הראשונה משמאל לפני הפיצול, נמצא קברם של בני הזוג ארוואץ, ובצמוד להם משמאל נמצא '''הקבר הראשון''' שנכרה בבית הקברות - קברה של אסתר לאה בלומנפלד, שנקברה כאן בסיוון תרצ"ב (יוני 1932). בצד מצבתה נחרטה הכתובת "קבר הראשון". בקרבתו נמצאת מצבה דמויית קבר רחל - קברה של שמחה דילאון. מצבה זו שוקמה בשנים האחרונות.
 +
 
 +
עוד לפני קבר זה, כדאי להציץ בקברו של שייקה אופיר, שחקן ותסריטאי מפורסם שנפטר ב- 1987. קבר זה נמצא בצידו השמאלי של השביל הראשי, במרחק עשרות מטרים מהכניסה. כדי להגיע, צריך לפנות בשלט העץ השלישי המפנה לאזור 1 וללכת עימו עד לקצה השורה, סמוך לגבול הצפוני של בית הקברות. כעת נפנה ימינה (לאזור 7), ובשורה השלישית נגיע לקבר.
 +
 
 +
נשוב לשביל הראשי ונגיע לצומת השבילים. מייד מעבר לצומת נמצא קברו של משה מטלון, סוחר קרקעות ידוע שיזם הקמת שכונות בת"א ובפ"ת. על שמו רחוב מטלון בדרום ת"א ושכונת קריית מטלון בפתח תקווה.
 +
 
 +
בפיצול השבילים נפנה שמאלה ולאחר העיקול נגיע ל'''חלקת "ההגנה"'''. חלקה זו כוללת ארבע שורות מצבות, בהם נטמנו בעיקר חללי ארגון "ההגנה", ושני חללי אצ"ל (מרבית חללי אצ"ל ולח"י נקברו באזורים אחרים בבית הקברות).
 +
 
 +
שני הקברים הראשונים בהם נפגוש הם קבריהם של קציני המשטרה הבריטית '''שלמה שיף ונחום גולדמן''', שנהרגו בפיגוע טרור של מחתרת לח"י שנועד לחסל את מפקד הבולשת הבריטית, מורטון. בעקבות פיגוע זה פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י, עד לחיסולו. גם הוא נקבר בבית הקברות ונפקוד את קברו בהמשך הסיור.
 +
 
 +
מעבר לקברי שיף וגולדמן, נמצאים קבריהם של ארבעה חללי קרב שרונה (על שמם רחוב הארבעה בתל אביב). בסוף השורה הראשונה נמצא קברו של זאב ורבר, חבלן של "ההגנה" שנפל במהלך ניסיון לפרק מוקש שהטמינו אנשי אצ"ל במנהרת תופת שנועדה לפוצץ את "בית הדר" בדרום ת"א.
 +
 
 +
בשורה השלישית (משמאל לשורה הראשונה) נמצא קברה של '''ברכה פולד''', שנהרגה ב"ליל וינגייט" ועל שמה רחוב לא רחוק מהיכל התרבות.
 +
 
 +
בשורה הרביעית כדאי לשים לב לקברו של "דוד בן אליהו", ששם משפחתו לא ידוע. לצידו קבור דוד מוסינזון, הווטרינר האזורי של עמק יזרעאל, שנספה יחד עם חיים שטורמן ואהרן אטקין בשנת 1938, בעלות רכבם על מוקש בעמק חרוד. על שמם נקרא [[גן לאומי גן השלושה]].
 +
 
 +
נחזור לשביל. שני השבילים מתחברים חזרה לשביל ראשי הממשיך מזרחה, ולצידו שלטי עץ קטנים המפנים לאזורים שונים.
 +
 
 +
בצד ימין נראה שלט המפנה לאזור 16, ולצידו הפנייה לקבר '''הרב ידידיה פרנקל''', הרב הראשי של תל אביב - יפו. נעלה במדרגות ונפנה ימינה 3 שורות במקביל לשביל הראשי, ואז נפנה שמאלה (לצד דרום) ונמשיך עד לקבר הנמצא במרכז השורה.
 +
 
 +
נחזור לשביל הראשי. כמעט ממול, שלט לאזור 14. כאן נמצא קברו של הקצין יעקב אבנר קפניס, ועליו קסדתו. בהמשך השורה קבורים מספר חיילים נוספים שנפלו בעת שירותם בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
 +
 
 +
בהמשך השביל הראשי, נגיע לשלט המפנה שמאלה לאזור 18. מכאן נספור שלוש שורות ונגיע לשורה המתחילה כיום במצבה של רחל לאה זמודיאק. המצבה הרביעית משמאל בנוייה בצורה של קבר רחל.
 +
 
 +
נמשיך בשביל הראשי ונגיע לשטח המפנה לאזורים 19,24,25.
 +
 
 +
שתי שורות לפני שלט זה, מצד שמאל, נמצא קברו של ישראל לייטנברג (ליטני). מכאן נמשיך 6 מצבות שמאלה ונגיע למצבת קברו של המהנדס '''יעקב צונגר'''. מצבה זו בנויה בצורת פלס מודדים. צונגר נרצח בידי נאצים גרמנים באזור תל נוף, ופרשיית הרצח הסעירה את היישוב היהודי בזמנו.
 +
 
 +
נחזור לשלט המפנה לאזורים 19, 24, 25. נעבור עוד 5 שורות ונראה משמאל את קברה של הניה שילמבר, המקושט בנרות ציוריים. בהמשך שורה זו צפונה קברה של בלומה ריגל - מבנה כיפתי נאה.
  
−
הקבר הראשון בבית הקברות הוא של אסתר לאה בלומנפלד, שנקברה כאן בסיוון תרצ"ב (יוני 1932). בצד מצבתה נחרטה הכתובת "קבר הראשון". קבר זה נמצא בצידו השמאלי של השביל הראשי, במרחק עשרות מטרים מהכניסה.  
+
ההפנייה הבאה היא ימינה, לעבר קברו של '''שמעון בן-צבי''', ראש עיריית גבעתיים הראשון. נלך בשביל צר בין המצבות, ונעלה במדרגות ל"רמפה" מוגבהת הצמודה לדופן הדרומית של בית הקברות. כאן נפנה שמאלה. בשורה השנייה משמאל, בצד השמאלי, קבור א.ל. זיסו, ואילו בשורה השלישית קבור '''ד"ר ישראל קסטנר'''. קסטנר היה בין הפעילים להצלת יהדות הונגריה. לאחר קום המדינה, טען העיתונאי הירושלמי מלכיאל גרינוולד כי קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים. בעקבות זאת הוגש כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. המשפט, שנודע כ"משפט קסטנר" חולל סערה ציבורית עזה. השופט פסק כי קסטנר אכן שיתף פעולה עם הנאצים ו"מכר את נשמתו לשטן". הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם תוך כדי הדיון בערעור, נרצח קסטנר ע"י מתנקשים ליד ביתו בצפון ת"א, בשנת 1957. לאחר מותו, טיהר אותו בית המשפט העליון (ברוב של שלושה נגד שניים).
  
−
בקרבת נמצאת מצבה דמויית קבר רחל - קברה של שמחה דילאון. מצבה זו שוקמה בשנים האחרונות.
+
בשורה השמינית קבורה '''ד"ר גיזלה מרטון'''. משמאל למצבתה, קבורים שמעון ודבורה בן-צבי. כדאי להעיף מבט בצד האחורי של מצבת גיזלה מרטון, עליו רשום שיר הספד מרשים.
  
−
עוד לפני קברים אלו, בצד שמאל, נמצא קבר האדמו"רים מפלוישט, שהפך בשנים האחרונות לאתר עלייה לרגל.
+
שלוש שורות הלאה נמצא קברו של ראש עיריית חולון, '''חיים קוגל''', הקבור לצד רעייתו שרה.
  
−
מעט אחרי הקבר הראשון - פיצול בשביל הראשי. ישר קדימה - קברו של משה מטלון, סוחר קרקעות, ולצידו קברה של שושנה טייבר. ישראל טייבר, בעלה, הקים את שכונת גבעת רמב"ם בגבעתיים, ועל שמו רחוב בעיר.
+
כעת נחזור שוב למעבר ממנו עלינו לרמפה, אך עתה נמשיך לצד השני של הרמפה (ונספור מחדש את השורות). בשורה ה- 20 קבורים '''יואל ברנד''' ואשתו הנזי. כמו קסטנר, גם יואל ברנד ניסה לפעול להצלת יהודי הונגריה, וניהל בשנת 1944 משא ומתן עם אדולף אייכמן שהציע עיסקה של שחרור יהודי הונגריה (כמיליון איש) תמורת אספקת משאיות ומוצרים נוספים לכוחות הנאציים. המו"מ נכשל, אם כי הדעות חלוקות עד ימינו - האם הגרמנים אכן היו מוכנים לשחרר יהודים או שהיה מדובר בתכסיס. ברנד היה זה שגייס את קסטנר למאמצי ההצלה.
  
−
אחרי הפיצול, נמצאת חלקה המוקדשת לחללי ההגנה, הביטחון וההעפלה. בין הקבורים כאן קציני המשטרה הבריטית שלמה שיף ואברהם גולדמן, שנהרגו בפיגוע של מחתרת הלח"י שכוון לחסל את קצין הבולשת הבריטי מורטון. שיף וגולדמן היו חברי "ההגנה". לא הרחק מהם קבורה ברכה פולד, שנהרגה ב"ליל וינגייט" בשנת 1946.
+
נרד חזרה לשביל הראשי, ולפי השילוט נפנה שמאלה למתחם חללי הפצצות ת"א.
  
−
נמשיך מזרחה. לצד קברו של ישראל לייטנברג (ליטני) נפנה שמאלה בשביל מצבות. המצבה השישית בשורה זו היא מצבת קברו של המהנדס יעקב צונזר. מצבה זו בנויה בצורת פלס מודדים. צונזר נרצח בידי נאצים גרמנים באזור תל נוף, ופרשיית הרצח פוענחה בידי הבלש דוד תדהר.
+
השביל יורד במדרגות, ואחריהן נראה מימין לשביל את קברם של מיכה פוקס ואורי ערב, שניים מחללי '''אסון עין גדי''' במסע "השומר הצעיר" בשנת 1942, בו נהרגו שמונה בני נוער בהתפוצצות רימון יד במדורה (אנדרטה לזכר האירוע נמצאת בתל גורן בעין גדי). בהמשך השביל נגיע ל'''קבר אחים לחללי שתי הפצצות במלחמת העולם השנייה''', בהן נספו 128 איש - 115 בספטמבר 1940 ו- 13 נוספים ביוני 1941. אנדרטה לזכר האסון נמצאת ליד דיזנגוף סנטר. בין הרוגי ההפצצה, גם הילד חגי ליזרוביץ, אחד משלושת ילדי משפחת ליזרוביץ שניצלו לאחר חטיפת ורצח הוריהם בתקופת המרד הערבי (ומצבת זיכרון לזכר אירוע זה נמצאת למרגלות [[מערת אצבע ורכס אצבע|רכס אצבע]] בכרמל).
  
−
קברם של חללי הפצצת תל אביב במלחמת העולם השנייה - 145 הרוגים. אנדרטה לזכר האסון נמצאת ליד דיזנגוף סנטר. בין הרוגי ההפצצה, גם הילד חגי ליזרוביץ, אחד משלושת ילדי משפחת ליזרוביץ שניצלו לאחר חטיפת ורצח הוריהם בתקופת המרד הערבי (ומצבת זיכרון לזכר אירוע זה נמצאת למרגלות [[מערת אצבע ורכס אצבע|רכס אצבע]] בכרמל).
+
מול קבר האחים נמצאת חלקה מוגבהת אליה עולים במדרגות. בשורה הראשונה משמאל נמצא קברו של '''יצחק מודעי''', שר האוצר בממשלות ישראל, הקבור לצד אשתו מיכל.
  
−
חלקה מוגבהת - קברו של השר יצחק מודעי.
+
בשורה השנייה מימין נמצא קברם של '''ורדה ויעקב גלבוע'''. ורדה גלבוע הלחינה את השיר "היום יום הולדת" והלחן חקוק על קברה. לצד הרמפה יש גם מספר עצי תות לבן.
  
−
אנדרטת אצ"ל ולח"י
+
נשוב לשביל הראשי, ועד מהרה יש הפנייה ימינה ל'''אנדרטה לחללי אצ"ל ולח"י'''. אנדרטה זו נמצאת על הרמפה בצד הדרומי של בית הקברות (ניתן לגשת אליה ישירות מקברה של גיזלה מרטון). בולטים חמישה חללי קרבות בת"א בכסלו תש"ח.
  
−
קברו של אברהם שטרן - "יאיר" - "מהשורה ישחרר רק המוות". הפיגוע בו נהרגו שיף וגולדמן הביא למצוד בריטי נרחב אחרי "יאיר" שהסתיים בהריגתו.
+
משמאל לאנדרטה נמצא מתחם ובו חללים ממלחמת העצמאות.
  
−
קבר ישראל קסטנר
+
נחזור שוב לשביל הראשי, ואחרי הליכה קצרה נפנה שמאלה לפי השילוט לקברו של '''אברהם שטרן - "יאיר"''', מפקד הלח"י (אזור 37). לפני הקבר קבורים אנשי לח"י נוספים, והקבר עצמו חוסה בצילו של עץ קליסטמון אדום. על הקבר חקוק הפסוק המפורסם "משורה ישחרר רק המוות".
  
−
לא הרחק - חיים ושרה קוגל - ראש עיריית חולון. 3 שורות ממערב - ד"ר גיזלה מרטון (על מצבתה הספד מרשים), דבורה ושמעון בן-צבי (ראש עיריית גבעתיים).
+
נחזור חזרה לכניסה. לפני הכניסה, בצד ימין (צפונית לשביל הראשי) נמצאת חלקת קבריהם של האדמו"רים מפלויישט, כולל קברו של רבי דוד פרידמן - "הצדיק משטפנשטט", המהווה כיום אתר עלייה לרגל. באזור הסמוך לכניסה נקברו רבנים וחסידים רבים נוספים.
  
−
בצד התל אביבי
+
<h2>החלק המערבי</h2>
  
−
בקרבת הכניסה מימין - מצבות של פוליטיקאים וסופרים ידועים: יעקב מרידור, יוחנן בדר, אליעזר שוסטק, איציק מאנגר.
+
חלק זה חדש יותר מהחלק המזרחי. עבור המטיילים, ליבו של חלק זה הוא החלקה הצבאית משני צידי שביל הכניסה, ומצבות זיכרון לקהילות שחרבו בשואה - "עמק הבכא".
  
−
אנדרטה ליהודי ליטא
+
בצמוד לכניסה, מצד ימין, קבורים מספר פוליטיקאים ואישי ציבור מפורסמים, ובפרט מספר דמויות בולטות באצ"ל.
  
−
חלקה צבאית גדולה. מצבה לזכר יהודי טרבלינקה. מצבות נוספות לזכר קהילות שחרבו בשואה. וולדוביסק - דגם בית הכנסת הגדול. כך גם קהילת קורוב.
+
בשורה הראשונה מימין קבורים יעקב מרידור ואשתו, ולצידם יוחנן בדר ורעייתו (על שמו חוק "בדר-עופר" לחלוקת המנדטים בבחירות לכנסת).
  
−
חללי הפצצת ת"א במלחמת העצמאות (י"א אייר תש"ח)
+
בשורה השנייה קבורים הסופר והמשורר איציק מאנגר (ה"יוצא דופן" ב"מתחם האצ"ל"), ומשמאלו יהודית ואריה בן-אליעזר (איש התנועה הרוויזיוניסטית וחבר כנסת, ועל מצבת אשתו נרשם "מפקדת אצ"ל בסין").
  
−
אנדרטה לחללי אלטלנה
+
בשורה השלישית קבורים אליעזר שוסטק (שר הבריאות לשעבר) ואבא אחימאיר - סופר, עיתונאי וממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית.
  
−
משמאל לשביל הראשי - אובליסק להרוגי קדושי זגלמביא
+
נחזור לשביל הראשי. בשורה השמינית משמאל, לאחר קברו של שלמה סוקלסקי, קבור '''שמעון כנוביץ''', חבר כנסת שביוזמתו נחקק חוק למניעת מפגעים סביבתיים, ובעיקר מפגעי רעש וזיהום אוויר. חוק זה הוא עד היום אחד החוקים העיקריים לטיפול בסוגיות סביבתיות בארץ, וזכה לכינוי "חוק כנוביץ". ממול נמצאת אנדרטה לזכר יהודי ליטא.
  
−
אליהו גוז'נסקי (אביה של חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי) - על מצבתו סמל הפטיש והמגל ולפיד.
+
בית הקברות הצבאי משתרע משני צידי השביל, כאשר קבורים כאן בעיקר '''חללי קרבות תש"ח''' באזורים שונים בארץ. במיוחד בולט מספרם הרב של הרוגי הקרב בעיראק אל-מנשיה (כיום מזרח קריית גת), בניסיון לחסל את "כיס פלוג'ה" בשלהי מלחמת העצמאות. כמו כן קבורים כאן (חלקה 66, שורה 13 - משמאל לשביל הראשי) חמישה מתוך שישה חללי קרב בדצמבר 1947, כאשר סיור של הפלמ"ח במשימת אבטחה של קו המים מגבולות לנירים הותקף בכפר שועוט (כיום באזור עין הבשור). בקרב זה נפלה גם לוחמת הפלמ"ח, מרים שחור, הקבורה כאן, ולאחר נפילתה הופסק שילובן של נשים בתפקידי לחימה בצה"ל (עד לשנים האחרונות). מפקד החוליה, אסף שכנאי, נקבר בחיפה. על שמו נקרא מבצע "אסף" בשלהי מלחמת העצמאות, במהלכו נכבשה שורת תילים בנגב המערבי ([[דרך הבשור|תל שרוחן]], תל גמה, שייח' נוראן וחורבת מעון).
  
 +
לאחר החלקה הראשונה בבית הקברות הצבאי נראה מצד ימין את המצבה הגדולה לזכר קהילת טרבלינקה. שביל מסתעף ימינה ומוביל ל'''"עמק הבכא"''' - ריכוז גדול של מצבות זיכרון לקהילות השונות, לאורך הדופן המערבית של בית הקברות, חלקן מרשימות במיוחד (למשל דגם בית הכנסת הגדול של קהילת וולקוביסק).  בצד השני מסתעף שמאלה שביל המוביל לאובליסק לזכר קהילת זגלמביה.
  
 +
אנו נמשיך ישר, ונחלוף על פני מצבה לחללי באבי יאר. מאחורי מצבה זו נמצאות כמה שורות בהן נקברו '''חללי הפצצת ת"א במלחמת העצמאות''' (י"א אייר תש"ח). באזור זה קבורים גם חללי הפצצות נוספות, כמו קברם של שני נערים יתומי שואה, שנספו בהפצצת [[שדרות וים בצפון תל אביב|משק הפועלות]] בתמוז תש"ח.
 +
 +
בשביל הראשי, לאחר מצבת באבי יאר, נמצאות מצבות נוספות וביניהן גם מצבה לזכר חללי הספינה אלטלנה, שטובעה מול [[חופי תל אביב]] בקיץ 1948.
 +
 +
מכאן נשוב באותה דרך ונצא מבית הקברות. ניתן גם לשוטט באופן חופשי ולגלות פה ושם מצבות ייחודיות או את קבריהם של דמויות ציבוריות שונות.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
שורה 106: שורה 166:
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
 
מים ושירותים בכניסה לאתר.
 
מים ושירותים בכניסה לאתר.
 +
 +
'''שעות הביקור''':
 +
 +
שעון קיץ - ימים א', ב', ד' 06:00 - 20:00, ימים ג', ה' 06:00 - 21:00, ימי ו' וערבי חג - 06:00 - 15:00.
 +
 +
שעון חורף - ימים א', ב', ד' 06:00 - 17:00, ימים ג', ה' 06:00 - 21:00, ימי ו' וערבי חג - 06:00 - 13:00.
  
 
המקום סגור בשבתות ובחגים.
 
המקום סגור בשבתות ובחגים.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
+
* יש להגיע בלבוש הולם ולהתנהג בהתאם למקובל בבתי קברות.
−
* מרבית השבילים צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה (בחלק המערבי, הוסדרו מספר שבילי עץ אך גם הם צרים במיוחד).
+
* מרבית השבילים בבית הקברות, חוץ מהשבילים הראשיים, הם צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.
−
* האתר מהווה מוקד משיכה לקבוצות גדולות, ולעיתים ייתכן עומס מבקרים, במיוחד בחלק המערבי.  לכן, למטיילים בודדים מומלץ להתמקד בו כאשר הוא פנוי מקבוצות גדולות, וכאשר קיימות קבוצות כאלה - לשוטט באופן חופשי בשאר חלקי בית הקברות (בתקווה שהשטח יתפנה לאחר זמן קצר).  
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
 
+
* [http://israelitombstones.blogspot.co.il/2012/01/18.html זאב ורבר] - באתר "סיפורי ארץ ישראל - מצבות מדברות".
 +
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%99 שמעון בן-צבי] - באתר ויקיפדיה.
 +
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A8 ישראל קסטנר] - באתר ויקיפדיה.
 +
* [http://he.wikipedia.org/wiki/יואל_ברנד יואל ברנד] - באתר ויקיפדיה.
 +
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%A8 רצח יעקב צוואנגר בתל נוף] - באתר ויקיפדיה.
 +
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F_(%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8) אברהם שטרן "יאיר"] - באתר ויקיפדיה.
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|trumpeldor_cemetry1.jpg|בית הקברות טרומפלדור}}
−
<td valign="top" width="20">
+
[[בית הקברות טרומפלדור]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|kfar_salem.jpg|כפר שלם}}
−
<imagemap>
 
−
תמונה:nordau_blvd.jpg|120px
 
−
default [[שדרות וים בצפון תל אביב]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[שדרות וים בצפון תל אביב]]
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:gan_hagat.jpg|205px
 
−
default [[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]]
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:kfar_salem.jpg|200px
 
−
default [[כפר שלם]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[כפר שלם]]
 
[[כפר שלם]]
−
</td></tr></table>
+
|
 +
{{ת|kikar_levana1.jpg|פארק וולפסון}}
 +
[[פארק וולפסון]]
 +
}}
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 +
[[קטגוריה:בתי קברות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־17:01, 27 באפריל 2022

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בתל אביב והסביבה   /   בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק

בית קברות ותיק שמאחורי מצבותיו שלל סיפורי היסטוריה.

  • נקודת עניין
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
  • מיקום: תל אביב
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:25/4/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:14/6/2021



Nachalat yitzhak cemetry1.jpg

בית הקברות נחלת יצחק, (עמית מנדלסון, 18/5/2012)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה טיול עירוני תחבורה ציבורית אנדרטאות

בית הקברות נחלת יצחק

הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013

בית הקברות נחלת יצחק הוקם בשנת 1932 עם התמלאותו של בית הקברות טרומפלדור, והצורך במציאת מקומות קבורה חדשים - לא רק לעיר תל אביב אלא גם לפרבריה הסמוכים ובעיקר גבעתיים ורמת גן. בית הקברות כולל שני חלקים, הוותיק במזרח (בתחום שיפוט עיריית גבעתיים) והחדש יותר במערב (בתחום שיפוט עיריית תל אביב - יפו). בין שני החלקים מפריד רחוב אבני זיכרון.

השם נחלת יצחק, כשם השכונה הסמוכה, הוא ע"ש הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה הראשי של העיר קובנה בליטא, שנפטר בשנת תרנ"ו - 1896.

שטח בית הקברות הוא כ- 72 דונם (47.6 דונם בתחומי גבעתיים ו- 24.8 דונם בתחומי תל אביב-יפו). (לפי נתוני חברה קדישא, השטח הוא 86 דונם). בשטח זה נקברו כ- 30 אלף איש. לצורך הגישה למקום, הקימה חברה קדישא גשר מעל נחל איילון, ששימש גם את השכונות החדשות באזור זה.

הקבורה בנחלת יצחק נפסקה כמעט לחלוטין עם הקמת בית הקברות קריית שאול.

המצבות השונות מייצגות סגנונות עיצוב ובנייה רבים, וחלקן מנציחות סיפורים ייחודיים, ונפגוש כאן שמות ואירועים רבים שהונצחו ברחובות גוש דן וברחבי הארץ. בית הקברות עשיר בצמחייה, ומהווה סוג של "ריאה ירוקה-לבנה" באזור עירוני צפוף.

בשל קוצר היריעה, תיאור המסלול לא מרחיב בפרשיות ההיסטוריות השונות. מומלץ מאד להיעזר במקורות מידע נוספים כגון אתר ויקיפדיה, כהכנה לסיור מקיף במתחם בית הקברות.

חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013
קברי שיף וגולדמן, אפריל 2013
קבר האחים לחללי הפצצות ת"א במלחמת העולם השנייה, אפריל 2013
"היום יום הולדת" על קברה של ורדה גלבוע, אפריל 2013
קברו של אברהם שטרן - "יאיר", אפריל 2013
פריחה בבית הקברות, אפריל 2013
אנדרטת חללי האצ"ל והלח"י, אפריל 2013
חלק מאנדרטת טרבלינקה, אפריל 2013
בית הכנסת הגדול בוולקוביסק, אפריל 2013
ההספד על מצבת ד"ר גיזלה מרטון, אפריל 2013


איך להגיע:

בית הקברות נמצא משני צדדיו של רחוב אבני זיכרון, בגבול תל אביב וגבעתיים.

הגישה הנוחה לאזור היא ממחלף השלום בנתיבי איילון, יש לנסוע מזרחה בדרך השלום עד רחוב ולפנות לרחוב אבני זיכרון.

בשל היצע מצומצם של מקומות חנייה (מעט מקומות באפור בדרך השלום), ניתן לחנות ברחובות הסמוכים בגבעתיים (חנייה בכחול לבן) או להגיע בתחבורה ציבורית (מרחק הליכה קצר מתחנת רכבת השלום).

על האתר: בית הקברות נחלת יצחק:

בית הקברות כולל שני חלקים, מזרחי ומערבי. ניתן לסייר בפעם אחת בשני החלקים, או לבקר בהם בשני ביקורים נפרדים.

משך הביקור המומלץ הוא כשלוש שעות (במידת הצורך, יש שירותים בכניסה למתחם), וכדאי מאד לשלב הדרכה או קריאת חומר רקע מקדים על הדמויות השונות הקבורות באתר. אורך המסלול הכולל הוא כ- 2 ק"מ.

למעוניינים לבקר בחלק אחד בלבד, מומלץ לבקר בחלק המזרחי שהוא הוותיק יותר.

החלק המזרחי

החלק המזרחי הוא צר וארוך (אורכו 670 מ' ורוחבו 75 מ'), והתנועה בו נעשית לאורך שביל גישה ראשי ממנו יוצאים שבילים צרים לחלקות השונות.

אזור זה עשיר בעצים, בפרט ברושים שניטעו לאורך גבולות חלקות, אך גם עצים נוספים כגון תות לבן, אזדרכת מצויה, פיקוס השדרות, סיגלון ואחרים.

השטח הגדול יחסית והשקט בד"כ מושך גם מיני ציפורים כגון עורבני ושחרור.

אחדים מהקברים הבולטים בשטח זכו לשילוט הכוונה, ואחרים מסתתרים בין אלפי קברים אחרים. נוסף לקברים המוזכרים כאן, ניתן להסתובב בחופשיות בין המצבות ולחפש מצבות עם שמות מוכרים או סגנונות עיצוביים מעניינים.

הליכה של פחות מ- 100 מ' מזרחה מהשער הראשי תוביל אותנו לפיצול בשביל הראשי של בית הקברות. בשורת הקברים הראשונה משמאל לפני הפיצול, נמצא קברם של בני הזוג ארוואץ, ובצמוד להם משמאל נמצא הקבר הראשון שנכרה בבית הקברות - קברה של אסתר לאה בלומנפלד, שנקברה כאן בסיוון תרצ"ב (יוני 1932). בצד מצבתה נחרטה הכתובת "קבר הראשון". בקרבתו נמצאת מצבה דמויית קבר רחל - קברה של שמחה דילאון. מצבה זו שוקמה בשנים האחרונות.

עוד לפני קבר זה, כדאי להציץ בקברו של שייקה אופיר, שחקן ותסריטאי מפורסם שנפטר ב- 1987. קבר זה נמצא בצידו השמאלי של השביל הראשי, במרחק עשרות מטרים מהכניסה. כדי להגיע, צריך לפנות בשלט העץ השלישי המפנה לאזור 1 וללכת עימו עד לקצה השורה, סמוך לגבול הצפוני של בית הקברות. כעת נפנה ימינה (לאזור 7), ובשורה השלישית נגיע לקבר.

נשוב לשביל הראשי ונגיע לצומת השבילים. מייד מעבר לצומת נמצא קברו של משה מטלון, סוחר קרקעות ידוע שיזם הקמת שכונות בת"א ובפ"ת. על שמו רחוב מטלון בדרום ת"א ושכונת קריית מטלון בפתח תקווה.

בפיצול השבילים נפנה שמאלה ולאחר העיקול נגיע לחלקת "ההגנה". חלקה זו כוללת ארבע שורות מצבות, בהם נטמנו בעיקר חללי ארגון "ההגנה", ושני חללי אצ"ל (מרבית חללי אצ"ל ולח"י נקברו באזורים אחרים בבית הקברות).

שני הקברים הראשונים בהם נפגוש הם קבריהם של קציני המשטרה הבריטית שלמה שיף ונחום גולדמן, שנהרגו בפיגוע טרור של מחתרת לח"י שנועד לחסל את מפקד הבולשת הבריטית, מורטון. בעקבות פיגוע זה פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י, עד לחיסולו. גם הוא נקבר בבית הקברות ונפקוד את קברו בהמשך הסיור.

מעבר לקברי שיף וגולדמן, נמצאים קבריהם של ארבעה חללי קרב שרונה (על שמם רחוב הארבעה בתל אביב). בסוף השורה הראשונה נמצא קברו של זאב ורבר, חבלן של "ההגנה" שנפל במהלך ניסיון לפרק מוקש שהטמינו אנשי אצ"ל במנהרת תופת שנועדה לפוצץ את "בית הדר" בדרום ת"א.

בשורה השלישית (משמאל לשורה הראשונה) נמצא קברה של ברכה פולד, שנהרגה ב"ליל וינגייט" ועל שמה רחוב לא רחוק מהיכל התרבות.

בשורה הרביעית כדאי לשים לב לקברו של "דוד בן אליהו", ששם משפחתו לא ידוע. לצידו קבור דוד מוסינזון, הווטרינר האזורי של עמק יזרעאל, שנספה יחד עם חיים שטורמן ואהרן אטקין בשנת 1938, בעלות רכבם על מוקש בעמק חרוד. על שמם נקרא גן לאומי גן השלושה.

נחזור לשביל. שני השבילים מתחברים חזרה לשביל ראשי הממשיך מזרחה, ולצידו שלטי עץ קטנים המפנים לאזורים שונים.

בצד ימין נראה שלט המפנה לאזור 16, ולצידו הפנייה לקבר הרב ידידיה פרנקל, הרב הראשי של תל אביב - יפו. נעלה במדרגות ונפנה ימינה 3 שורות במקביל לשביל הראשי, ואז נפנה שמאלה (לצד דרום) ונמשיך עד לקבר הנמצא במרכז השורה.

נחזור לשביל הראשי. כמעט ממול, שלט לאזור 14. כאן נמצא קברו של הקצין יעקב אבנר קפניס, ועליו קסדתו. בהמשך השורה קבורים מספר חיילים נוספים שנפלו בעת שירותם בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

בהמשך השביל הראשי, נגיע לשלט המפנה שמאלה לאזור 18. מכאן נספור שלוש שורות ונגיע לשורה המתחילה כיום במצבה של רחל לאה זמודיאק. המצבה הרביעית משמאל בנוייה בצורה של קבר רחל.

נמשיך בשביל הראשי ונגיע לשטח המפנה לאזורים 19,24,25.

שתי שורות לפני שלט זה, מצד שמאל, נמצא קברו של ישראל לייטנברג (ליטני). מכאן נמשיך 6 מצבות שמאלה ונגיע למצבת קברו של המהנדס יעקב צונגר. מצבה זו בנויה בצורת פלס מודדים. צונגר נרצח בידי נאצים גרמנים באזור תל נוף, ופרשיית הרצח הסעירה את היישוב היהודי בזמנו.

נחזור לשלט המפנה לאזורים 19, 24, 25. נעבור עוד 5 שורות ונראה משמאל את קברה של הניה שילמבר, המקושט בנרות ציוריים. בהמשך שורה זו צפונה קברה של בלומה ריגל - מבנה כיפתי נאה.

ההפנייה הבאה היא ימינה, לעבר קברו של שמעון בן-צבי, ראש עיריית גבעתיים הראשון. נלך בשביל צר בין המצבות, ונעלה במדרגות ל"רמפה" מוגבהת הצמודה לדופן הדרומית של בית הקברות. כאן נפנה שמאלה. בשורה השנייה משמאל, בצד השמאלי, קבור א.ל. זיסו, ואילו בשורה השלישית קבור ד"ר ישראל קסטנר. קסטנר היה בין הפעילים להצלת יהדות הונגריה. לאחר קום המדינה, טען העיתונאי הירושלמי מלכיאל גרינוולד כי קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים. בעקבות זאת הוגש כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. המשפט, שנודע כ"משפט קסטנר" חולל סערה ציבורית עזה. השופט פסק כי קסטנר אכן שיתף פעולה עם הנאצים ו"מכר את נשמתו לשטן". הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם תוך כדי הדיון בערעור, נרצח קסטנר ע"י מתנקשים ליד ביתו בצפון ת"א, בשנת 1957. לאחר מותו, טיהר אותו בית המשפט העליון (ברוב של שלושה נגד שניים).

בשורה השמינית קבורה ד"ר גיזלה מרטון. משמאל למצבתה, קבורים שמעון ודבורה בן-צבי. כדאי להעיף מבט בצד האחורי של מצבת גיזלה מרטון, עליו רשום שיר הספד מרשים.

שלוש שורות הלאה נמצא קברו של ראש עיריית חולון, חיים קוגל, הקבור לצד רעייתו שרה.

כעת נחזור שוב למעבר ממנו עלינו לרמפה, אך עתה נמשיך לצד השני של הרמפה (ונספור מחדש את השורות). בשורה ה- 20 קבורים יואל ברנד ואשתו הנזי. כמו קסטנר, גם יואל ברנד ניסה לפעול להצלת יהודי הונגריה, וניהל בשנת 1944 משא ומתן עם אדולף אייכמן שהציע עיסקה של שחרור יהודי הונגריה (כמיליון איש) תמורת אספקת משאיות ומוצרים נוספים לכוחות הנאציים. המו"מ נכשל, אם כי הדעות חלוקות עד ימינו - האם הגרמנים אכן היו מוכנים לשחרר יהודים או שהיה מדובר בתכסיס. ברנד היה זה שגייס את קסטנר למאמצי ההצלה.

נרד חזרה לשביל הראשי, ולפי השילוט נפנה שמאלה למתחם חללי הפצצות ת"א.

השביל יורד במדרגות, ואחריהן נראה מימין לשביל את קברם של מיכה פוקס ואורי ערב, שניים מחללי אסון עין גדי במסע "השומר הצעיר" בשנת 1942, בו נהרגו שמונה בני נוער בהתפוצצות רימון יד במדורה (אנדרטה לזכר האירוע נמצאת בתל גורן בעין גדי). בהמשך השביל נגיע לקבר אחים לחללי שתי הפצצות במלחמת העולם השנייה, בהן נספו 128 איש - 115 בספטמבר 1940 ו- 13 נוספים ביוני 1941. אנדרטה לזכר האסון נמצאת ליד דיזנגוף סנטר. בין הרוגי ההפצצה, גם הילד חגי ליזרוביץ, אחד משלושת ילדי משפחת ליזרוביץ שניצלו לאחר חטיפת ורצח הוריהם בתקופת המרד הערבי (ומצבת זיכרון לזכר אירוע זה נמצאת למרגלות רכס אצבע בכרמל).

מול קבר האחים נמצאת חלקה מוגבהת אליה עולים במדרגות. בשורה הראשונה משמאל נמצא קברו של יצחק מודעי, שר האוצר בממשלות ישראל, הקבור לצד אשתו מיכל.

בשורה השנייה מימין נמצא קברם של ורדה ויעקב גלבוע. ורדה גלבוע הלחינה את השיר "היום יום הולדת" והלחן חקוק על קברה. לצד הרמפה יש גם מספר עצי תות לבן.

נשוב לשביל הראשי, ועד מהרה יש הפנייה ימינה לאנדרטה לחללי אצ"ל ולח"י. אנדרטה זו נמצאת על הרמפה בצד הדרומי של בית הקברות (ניתן לגשת אליה ישירות מקברה של גיזלה מרטון). בולטים חמישה חללי קרבות בת"א בכסלו תש"ח.

משמאל לאנדרטה נמצא מתחם ובו חללים ממלחמת העצמאות.

נחזור שוב לשביל הראשי, ואחרי הליכה קצרה נפנה שמאלה לפי השילוט לקברו של אברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י (אזור 37). לפני הקבר קבורים אנשי לח"י נוספים, והקבר עצמו חוסה בצילו של עץ קליסטמון אדום. על הקבר חקוק הפסוק המפורסם "משורה ישחרר רק המוות".

נחזור חזרה לכניסה. לפני הכניסה, בצד ימין (צפונית לשביל הראשי) נמצאת חלקת קבריהם של האדמו"רים מפלויישט, כולל קברו של רבי דוד פרידמן - "הצדיק משטפנשטט", המהווה כיום אתר עלייה לרגל. באזור הסמוך לכניסה נקברו רבנים וחסידים רבים נוספים.

החלק המערבי

חלק זה חדש יותר מהחלק המזרחי. עבור המטיילים, ליבו של חלק זה הוא החלקה הצבאית משני צידי שביל הכניסה, ומצבות זיכרון לקהילות שחרבו בשואה - "עמק הבכא".

בצמוד לכניסה, מצד ימין, קבורים מספר פוליטיקאים ואישי ציבור מפורסמים, ובפרט מספר דמויות בולטות באצ"ל.

בשורה הראשונה מימין קבורים יעקב מרידור ואשתו, ולצידם יוחנן בדר ורעייתו (על שמו חוק "בדר-עופר" לחלוקת המנדטים בבחירות לכנסת).

בשורה השנייה קבורים הסופר והמשורר איציק מאנגר (ה"יוצא דופן" ב"מתחם האצ"ל"), ומשמאלו יהודית ואריה בן-אליעזר (איש התנועה הרוויזיוניסטית וחבר כנסת, ועל מצבת אשתו נרשם "מפקדת אצ"ל בסין").

בשורה השלישית קבורים אליעזר שוסטק (שר הבריאות לשעבר) ואבא אחימאיר - סופר, עיתונאי וממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית.

נחזור לשביל הראשי. בשורה השמינית משמאל, לאחר קברו של שלמה סוקלסקי, קבור שמעון כנוביץ, חבר כנסת שביוזמתו נחקק חוק למניעת מפגעים סביבתיים, ובעיקר מפגעי רעש וזיהום אוויר. חוק זה הוא עד היום אחד החוקים העיקריים לטיפול בסוגיות סביבתיות בארץ, וזכה לכינוי "חוק כנוביץ". ממול נמצאת אנדרטה לזכר יהודי ליטא.

בית הקברות הצבאי משתרע משני צידי השביל, כאשר קבורים כאן בעיקר חללי קרבות תש"ח באזורים שונים בארץ. במיוחד בולט מספרם הרב של הרוגי הקרב בעיראק אל-מנשיה (כיום מזרח קריית גת), בניסיון לחסל את "כיס פלוג'ה" בשלהי מלחמת העצמאות. כמו כן קבורים כאן (חלקה 66, שורה 13 - משמאל לשביל הראשי) חמישה מתוך שישה חללי קרב בדצמבר 1947, כאשר סיור של הפלמ"ח במשימת אבטחה של קו המים מגבולות לנירים הותקף בכפר שועוט (כיום באזור עין הבשור). בקרב זה נפלה גם לוחמת הפלמ"ח, מרים שחור, הקבורה כאן, ולאחר נפילתה הופסק שילובן של נשים בתפקידי לחימה בצה"ל (עד לשנים האחרונות). מפקד החוליה, אסף שכנאי, נקבר בחיפה. על שמו נקרא מבצע "אסף" בשלהי מלחמת העצמאות, במהלכו נכבשה שורת תילים בנגב המערבי (תל שרוחן, תל גמה, שייח' נוראן וחורבת מעון).

לאחר החלקה הראשונה בבית הקברות הצבאי נראה מצד ימין את המצבה הגדולה לזכר קהילת טרבלינקה. שביל מסתעף ימינה ומוביל ל"עמק הבכא" - ריכוז גדול של מצבות זיכרון לקהילות השונות, לאורך הדופן המערבית של בית הקברות, חלקן מרשימות במיוחד (למשל דגם בית הכנסת הגדול של קהילת וולקוביסק). בצד השני מסתעף שמאלה שביל המוביל לאובליסק לזכר קהילת זגלמביה.

אנו נמשיך ישר, ונחלוף על פני מצבה לחללי באבי יאר. מאחורי מצבה זו נמצאות כמה שורות בהן נקברו חללי הפצצת ת"א במלחמת העצמאות (י"א אייר תש"ח). באזור זה קבורים גם חללי הפצצות נוספות, כמו קברם של שני נערים יתומי שואה, שנספו בהפצצת משק הפועלות בתמוז תש"ח.

בשביל הראשי, לאחר מצבת באבי יאר, נמצאות מצבות נוספות וביניהן גם מצבה לזכר חללי הספינה אלטלנה, שטובעה מול חופי תל אביב בקיץ 1948.

מכאן נשוב באותה דרך ונצא מבית הקברות. ניתן גם לשוטט באופן חופשי ולגלות פה ושם מצבות ייחודיות או את קבריהם של דמויות ציבוריות שונות.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

חודש מאי - פריחת סיגלון (ג'קרנדה חדת-עלים).

שירותים למטיילים:

מים ושירותים בכניסה לאתר.

שעות הביקור:

שעון קיץ - ימים א', ב', ד' 06:00 - 20:00, ימים ג', ה' 06:00 - 21:00, ימי ו' וערבי חג - 06:00 - 15:00.

שעון חורף - ימים א', ב', ד' 06:00 - 17:00, ימים ג', ה' 06:00 - 21:00, ימי ו' וערבי חג - 06:00 - 13:00.

המקום סגור בשבתות ובחגים.

הערות ואזהרות:

  • יש להגיע בלבוש הולם ולהתנהג בהתאם למקובל בבתי קברות.
  • מרבית השבילים בבית הקברות, חוץ מהשבילים הראשיים, הם צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.

הצעות טיול בסביבת בית הקברות נחלת יצחק:

Trumpeldor cemetry1.jpg

בית הקברות טרומפלדור

Kfar salem.jpg

כפר שלם

Kikar levana1.jpg

פארק וולפסון

קישורים נוספים וספרות מומלצת:


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=בית_הקברות_נחלת_יצחק&oldid=53513"