קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "אירוס שחום - צומת גורל"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 36: שורה 36:
 
בגבעות הסמוכות לצומת גורל, כחמישה קילומטרים צפונית לבאר שבע, גדל תת-מין ייחודי של אירוס שחום, הצומח בקרקעות לס.
 
בגבעות הסמוכות לצומת גורל, כחמישה קילומטרים צפונית לבאר שבע, גדל תת-מין ייחודי של אירוס שחום, הצומח בקרקעות לס.
  
תת מין זה של האירוס השחום נמצא בסכנת הכחדה, יחד עם בית גידולו, בעקבות עיבוד אינטנסיבי וייעור במרחב באר שבע - ערד.
+
תת-מין זה של האירוס השחום נמצא בסכנת הכחדה, יחד עם בית גידולו, בעקבות עיבוד אינטנסיבי וייעור במרחב באר שבע - ערד.
  
 
נוסף לאירוסים, יש בגבעה שפע צמחייה נוספת ובין היתר שיחי מתנן שעיר, קיפודן ומגוון פרחים - צבעוני המדבר, [[כלנית מצויה]], [[נורית אסיה]], סתוונית טוביה, נץ החלב, מקור החסידה השעיר, דמומית משוננת, [[צמר מפוצל]], קדד קדוש, קדד יפה, קדד באר-שבע, חרצית עטורה ועוד.
 
נוסף לאירוסים, יש בגבעה שפע צמחייה נוספת ובין היתר שיחי מתנן שעיר, קיפודן ומגוון פרחים - צבעוני המדבר, [[כלנית מצויה]], [[נורית אסיה]], סתוונית טוביה, נץ החלב, מקור החסידה השעיר, דמומית משוננת, [[צמר מפוצל]], קדד קדוש, קדד יפה, קדד באר-שבע, חרצית עטורה ועוד.
שורה 43: שורה 43:
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
השמורה המוצעת משתרעת בצמוד ומצפון לכביש 40, (עוקף באר שבע), מזרחית לצומת גורל - כ- 200 מ' ממזרח למסילת הרכבת לבאר שבע.
+
הגבעה משתרעת בצמוד ומצפון לכביש 40, (עוקף באר שבע), מזרחית לצומת גורל - כ- 200 מ' ממזרח למסילת הרכבת לבאר שבע.
 
נכון למרץ 2013, הגישה לאתר היא רק לבאים מכיוון דרום (מחלף חטיבת הנגב), 50 מ' אחרי סימן ק"מ 189 (לצד שלט 500 מ' לפנייה לכיוון תל אביב), פנייה לדרך עפר. יש לחנות מייד בתחילת הפנייה, ולעלות לגבעה ברגל בלבד.
 
נכון למרץ 2013, הגישה לאתר היא רק לבאים מכיוון דרום (מחלף חטיבת הנגב), 50 מ' אחרי סימן ק"מ 189 (לצד שלט 500 מ' לפנייה לכיוון תל אביב), פנייה לדרך עפר. יש לחנות מייד בתחילת הפנייה, ולעלות לגבעה ברגל בלבד.
  
שורה 67: שורה 67:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:lahav_forest.jpg|200px
+
תמונה:lahav_forest1.jpg|200px
 
default [[יער להב]]
 
default [[יער להב]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>

גרסה מ־19:44, 15 במרץ 2015

אירוס שחום - צומת גורל

ריכוז של אירוס שחום.

  • נקודת עניין
  • אזור:צפון הנגב
  • מפת סימון שבילים: 12 - דרום השפלה
  • מיקום: מזרחית לצומת גורל
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:26/2/2005
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:10/3/2014



Irus shahum goral.jpg

גבעות גורל, (עמית מנדלסון, 26/2/2005)

עוד אתרים בסביבה



אירוס שחום - צומת גורל

בגבעות הסמוכות לצומת גורל, כחמישה קילומטרים צפונית לבאר שבע, גדל תת-מין ייחודי של אירוס שחום, הצומח בקרקעות לס.

תת-מין זה של האירוס השחום נמצא בסכנת הכחדה, יחד עם בית גידולו, בעקבות עיבוד אינטנסיבי וייעור במרחב באר שבע - ערד.

נוסף לאירוסים, יש בגבעה שפע צמחייה נוספת ובין היתר שיחי מתנן שעיר, קיפודן ומגוון פרחים - צבעוני המדבר, כלנית מצויה, נורית אסיה, סתוונית טוביה, נץ החלב, מקור החסידה השעיר, דמומית משוננת, צמר מפוצל, קדד קדוש, קדד יפה, קדד באר-שבע, חרצית עטורה ועוד.

השטח הוצע כשמורת טבע בשנת 2004, אולם ההצעה לא קודמה והמקום נמצא באחריותה של קק"ל.


איך להגיע:

הגבעה משתרעת בצמוד ומצפון לכביש 40, (עוקף באר שבע), מזרחית לצומת גורל - כ- 200 מ' ממזרח למסילת הרכבת לבאר שבע. נכון למרץ 2013, הגישה לאתר היא רק לבאים מכיוון דרום (מחלף חטיבת הנגב), 50 מ' אחרי סימן ק"מ 189 (לצד שלט 500 מ' לפנייה לכיוון תל אביב), פנייה לדרך עפר. יש לחנות מייד בתחילת הפנייה, ולעלות לגבעה ברגל בלבד.

על האתר: אירוס שחום - צומת גורל:

במרבית ימות השנה גבעת האירוס השחום נראית כמו כל הגבעות בסביבה, מכוסה בצמחייה דלילה ולא מושכת מטיילים.

בין אמצע פברואר לאמצע מרץ (לערך), מתכסה הגבעה בפריחה מגוונת, ובפרט אירוס שחום - הצומח ברחבי הגבעה. זהו גם הזמן המומלץ ביותר לביקור באתר.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחת אירוס שחום בין אמצע פברואר לאמצע מרץ (מועד הפריחה המדויק תלוי בפריסת הגשמים השנתית ובטמפרטורות).

שירותים למטיילים:

אין באתר שירותים למטיילים.


הצעות טיול בסביבת אירוס שחום - צומת גורל:

Lahav forest1.jpg

יער להב

Lahav hills.jpg

שמורת גבעות להב

Andartat hativat hanegev.jpg

גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב


תודות:

ד"ר יובל ספיר.