בית הקברות טרומפלדור

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות הוותיק של תל אביב מפגיש את המבקרים עם סיפורי העבר.

נקודת עניין
אזור:תל אביב וגוש דן
מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
מיקום: תל אביב
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
כניסה:חינם
תאריך ביקור:27/12/2011
תאריך ביקור אחרון בשטח:27/12/2011

320px

בית הקברות טרומפלדור, (עמית מנדלסון, 27/12/2011)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

בית הקברות טרומפלדור

הביקור בבית הקברות מפגיש אותנו עם מקום מנוחתם האחרון של רבים מדור המייסדים, כמו גם עשירי העיר. המצבות השונות מייצגות סגנונות עיצוב ובנייה רבים, וחלקן מנציחות סיפורים ייחודיים.

איך להגיע:

בית הקברות נמצא ברחוב טרומפלדור בתל אביב.

על האתר: בית הקברות טרומפלדור:

בית הקברות טרומפלדור הוקם בשנת 1903 - עוד בטרם נוסדה תל אביב, כתוצאה ממכת כולירה ביפו, שחייבה את קבורת הנפטרים במקום מרוחק.

רכישת האתר התאפשרה בסיועו של שמעון רוקח, שנטמן אף הוא בבית הקברות, באזור הפינה הדרומית-מזרחית שלו.

בבית הקברות נטמנו רבים מראשוני תל אביב. כבר בשנת 1932 התמלא בית הקברות והקבורה הנרחבת עברה לבית הקברות בנחלת יצחק.

בעשרות השנים האחרונות נקברים כאן רק מעטים, בעיקר בעלי ממון ומעמד שמשפחותיהם יכלו לממן רכישת חלקת קבר כאן.

שטח בית הקברות כ- 12 דונם וצורתו היא טרפזית. אורך הצלע הגדולה (לאורך רחוב טרומפלדור) כ- 160 מ' ואורך הצלע הקצרה (המזרחית) כ- 55 מ'.

במתחם זה נקברו כ- 5,000 בני אדם. בתצלום אוויר בולט המתחם ככתם לבן קטן בין שכונות המגורים הצפופות, ובתוכו מעט עצים ושיחים.

הקברים הראשונים בבית הקברות נמצאים בחלקו המזרחי, אולם מרבית "אנשי השם" קבורים בחלקו המערבי. לסיור יסודי ומקיף בבית הקברות מומלץ להקדיש כשלוש שעות, ולהביא בחשבון העדר שירותים במתחם (ניתן להסתייע באחת מהמסעדות ברחובות הסמוכים).

בכניסה לאתר נראה בצד ימין את הקבר לחללי מאורעות תרפ"א, ובו שורה ארוכה של מצבות לזכר החללים, ביניהם בולט הסופר יוסף חיים ברנר שנרצח יחד עם חבריו בבית ישקר (כיום בדרך קיבוץ גלויות). יש כאן גם מצבות לזכר נעדרים במאורעות שמקום קבורתם לא נודע, כמו יוסף לואידור שנרצח יחד עם ברנר בבית ישקר וגופתו לא נמצאה.

מעבר למתחם זה (שאינו קבר אחים), נמצא מתחם דומה המוקדש לחללי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המרד הערבי), ובקצהו הדרומי (לצד חומת בית הקברות), מצבה לחללי מאורעות תרפ"ט, שנטמנו בקבר אחים.

לצד קברי חללי המאורעות מתפצל השביל הראשי. שביל רחב יחסית מאפשר גישה מהירה לחלק המערבי, וכן לחלק המזרחי (אם כי לכיוון מזרח, השביל נסגר עד מהרה ולא מאפשר גישה נוחה עד קצה בית הקברות).

בחלק המערבי מרוכזים קבריהם של אנשי השם - אומנים, סופרים, פוליטיקאים ובעלי ממון. לצד הנקברים המפורסמים בציבור, יש רבים אחרים פחות מוכרים, שחלקם זוכים לתשומת לב המבקרים דווקא בגלל המצבות המעוצבות שהוקמו לזכרם.

נלך בשביל הראשי ונגיע למאוזוליאום הנעול של הסופר מקס נורדאו, ולצידו מימין - קבריהם של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית ת"א הראשון, ורעייתו צינה. מימינו נקבר המשורר שאול טשרניחובסקי, ולידו הרופא ד"ר חיים חיסין, ומצפון להם בולט קברו של הרב פרץ חיות (לצידו נקבר בשנים האחרונות אריה לובה אליאב). בקצה הצפוני של חלקה זו בולט סורג מתכת חדש על הקיר, ובו פסוקים מספר ירמיהו, להנצחת הנקבר הסמוך.

באזור המערבי נמצאות גם מספר אחוזות קבר משפחתיות כמו אלו של בית שלוש, בית קראוזה ובית פלמן.

אם נחזור לקבר נורדאו ונפנה שמאלה (דרומה), נחלוף לצד קברי הפוליטיקאי חיים ארלוזורוב (שנרצח בחוף תל אביב) ורעייתו סימה, המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ורעייתו מאניה. מולם לערך, קבורים ראש הממשלה השני, משה שרת, ורעייתו ציפורה. על המצבה הונח שלט המנציח את פועלו של שרת, ומהווה חריג בנוף המצבות בבית הקברות. באזור זה קבורים גם דב הוז, אשתו רבקה וביתו תרצה, שנספו בתאונת דרכים קטלנית ב- 1940 בכביש השרון ליד פרדסיה, ולידם אליהו גולומב, מפקד ההגנה. גולומב והוז היו גיסיו של שרת, וכנראה בשל כך העדיף שרת להיקבר כאן ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

בחלקה מוגבהת הנמצאת כאן נקברו בין היתר איש העסקים סמי עופר והסופר אפרים קישון. לצד החומה המערבית של בית הקברות נקברה הזמרת שושנה דמארי, וכן קבורים כאן ראשי העירייה יהושע רבינוביץ ומרדכי נמיר, הציירים נחום גוטמן וראובן רובין ועוד. בפינה הדרומית-מערבית נקבר השר והמדען יובל נאמן.

מהשביל הראשי, מטרים בודדים ממזרח לקבר דיזנגוף, מסתעף צפונה שביל עץ צר המאפשר גישה למצבות רבות. חלקן ייחודיות כמו קברה של מרים קנטורוביץ הבולט בכיפת הנחושת שמעליו, (עליה נחרט הפסוק המפורסם מירמיהו ב' "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה", ולצידו מצבת קברה של לאה שפירה, הבנויה בצורת קבר רחל בבית לחם.

חלק מהמצבות במרחב הן למעשה יציקות בטון ועליהן הכתובת המצמררת "גלמוד", מה שמזכיר כי חלק מהנקברים מתו כאלמונים וזהותם לא ידועה עד היום הזה. בין המצבות, ובעיקר בחלק המזרחי, צומח ריכוז גדול ויפה של חבצלות שמצאה בבית הקברות מפלט מהפיתוח העירוני. ניתן למצוא במתחם גם מספר מיני עצים פולשים כגון שיטה כחלחלה ופלפלון דמוי-אלה.

בחלק המזרחי של בית הקברות, הקברים המעניינים פזורים בשטח נרחב וקשה להתמצא ביניהם, לפיכך ההמלצה היא פשוט לקחת את הזמן, לשוטט בין המצבות ולתור אחרי שמות מוכרים, מצבות בעלות עיצוב ייחודי או עם טקסט מעניין. נוכל לשים לב גם לכך שחלק מהמצבות מוזנחות ולא שוקמו עד היום, בעוד שמצבות אחרות עברו שיפוץ ושיקום בשנים האחרונות.

לצד עץ בודד של וושינגטוניה חוטית, ניצב קברה של אסתר גולדברג, עליו נכתב הספד מרגש.