חורבת זעק

חורבת זעק - שרידי יישוב קדום, מבנים ציוריים ומערות חביבות בגבעה הצופה למרחבי השפלה.

נקודת עניין
אזור:השפלה
מפת סימון שבילים: 12 - דרום השפלה
מיקום: צפונית לקיבוץ להב
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
שעות ביקור:שעות היום
כניסה:חינם
תאריך ביקור:20/5/2013
תאריך ביקור אחרון בשטח:20/5/2013

חורבת זעק, (עמית מנדלסון, 20/5/2013)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

חורבת זעק

הכביש לחורבת זעק, מאי 2013

עדרי כבשים, מאי 2013

בית המוכתר ומערת מגורים, מאי 2013

חורבת זעק היא אחד מהיישובים הקדומים הרבים הפזורים בדרום השפלה ובדרום הר חברון. יתרונה הגדול של חורבת זעק על פני חורבות אחרות, היא בנגישותה הגבוהה יחסית לציבור המטיילים. המקום צמוד לחוות בודדים קטנה (חוות זעק) והוסדרו בו חנייה (בטוחה יחסית לאזור) ושלטי הסבר בנקודות שונות.

החורבה ממוקמת בפסגת אחת הגבעות הגבוהות באזור, הצופה לעבר דרום הר חברון (בעיקר היישובים אשכולות ואל-בורייג') ואל בקעת יבל - הבקעה הגדולה החוצצת בין גבעות השפלה ובין דרום הר חברון. יושבי האתר נהנו מקירבתם לבקעה הפורייה ומבארות מים סמוכות. המקום היה מיושב תקופות ארוכות, עד לשלהי התקופה הביזנטית, ו"הנקודה היהודית" כאן היא בדמות מערכת מסתור המעידה על השתתפות יושבי החורבה במרד בר-כוכבא. עם הדעיכה הכללית של היישוב באזור, נעזבה גם חורבת זעק. בדורות האחרונים, הפך המקום ל"מזרעה" - יישוב-בת עונתי של הכפר הגדול דורא, שאנשיו חלשו על כל דרום הר חברון. תהליך ההתיישבות הערבית באזור נפסק עם כיבוש האזור במלחמת העצמאות. המקום שימש גם את ראשוני קיבוץ להב שכינסו כאן את עדרי הצאן והבקר.

איך להגיע:

הגישה לחורבת זעק היא בכביש צדדי המסתעף מכביש 325 לקיבוצים דביר ולהב.

כדי להגיע יש לנסוע בכביש 40 (או בכביש 6) דרומה, ו- 2.5 ק"מ לאחר צומת קמה נפנה בצומת דבירה שמאלה לכביש 325 (באתרי המפות מספר הכביש הוא 3255, אבל בשטח הכביש משולט ככביש 325).

נחלוף על פני קיבוץ דביר, ולאחר כק"מ וחצי נפנה שמאלה לפי השילוט לעבר מחצבת להבים וחורבת זעק. הכביש צר ומפותל, ויש בו תנועה רבה של משאיות ממחצבה סמוכה.

אחרי 1.8 ק"מ נפנה שוב שמאלה בפנייה משולטת לחורבת זעק.

כעת ניסע בדרך סלולה וצרה מרחק של 1.1 ק"מ עד שנגיע לרחבת חנייה לפני בריכת מים מגודרת. כאן נחנה (מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב).

הצג את חורבת זעק במפה גדולה יותר

על האתר: חורבת זעק:

מערת בית הבד ופתח מערכת המסתור, מאי 2013

באר צבי, מאי 2013

מהחנייה נמשיך צפונה עם הדרך בה הגענו, ואחרי 50 מ' נפנה ימינה (מזרחה) בדרך משובשת לאורך הגבול הצפוני של חוות זעק (בעלי רכב שטח יכולים להתקרב לחורבה בסיוע דרך זו, ולחנות מול הכניסה לחוות זעק עצמה, אך אין להיכנס ברכב לתחום אתר העתיקות עצמו).

מכאן נעלה ברגל עוד כ- 200 מ' עד שנגיע למכלול החורבה. המבנה הבולט בקרבתנו הוא "בית המוכתר", אחד ממבני האבן היחידים שהוקמו באתר. אין להיכנס למבנה עצמו, עקב חשש להתמוטטות.

למרגלות בית המוכתר נמצאת מערת מגורים, אחת ממערות רבות הפזורות בשטח ולחלקן ניתן להיכנס.

נשוב לדרך העפר ונמשיך מזרחה, עד לפינת החווה. כאן ניצב שלט נוסף המפנה לעבר מערת בית הבד. מערה זו נמצאת כמה עשרות מטרים מהשלט, ופתחה פונה מזרחה. במערה נמצאת אבן "ים" של בית בד, עליה הונחו הזיתים לריסוק כחלק מהפקת השמן. בצידי המערה יש פתחים של מספר מערכות מסתור. הנגישה ביותר שבהן נמצאת בצד ימין, וניכרת בפתח חצוב היטב. זחילה של כ- 15 מטרים תוביל אותנו לחדר קטן הנראה תחילה כחדר ללא מוצא, אולם מיטיבי טיפוס יוכלו לצאת מגגו למחילות נוספות. פתחי מערות נוספות המסתעפים ממערה זו, הם קשים למעבר ופחות מומלצים לכניסה.

כדאי גם לעלות אל פסגת הגבעה מאחורי חוות זעק. שביל הגישה עובר לאורך הצד המזרחי של החווה (בתחילתו יש שער החוסם כניסה לכלי רכב, ההליכה ברגל חופשית).

מכאן יש תצפית טובה לסביבה, בפרט בולטים היישוב אשכולות בגבעה 618 במזרח, הכפר אל-בורייג' בצפון-מזרח (הקרוי ע"ש מצודה צלבנית הנמצאת בתחומיו), ובצפון היישוב שומריה, שהוקם כקיבוץ, ולאחר הנסיגה מחבל עזה הפך ליישוב קהילתי של מפוני היישוב עצמונה ששכן בגוש קטיף. בדרום נראה את יער להב ממנו מבצבץ מגדל התצפית בהר להבים, ואת האנטנות הסמוכות למרכז ג'ו אלון. בתווך בולטת גבעת געת, בתחום שמורת להב, ושטחים המוכשרים ע"י קק"ל לנטיעות חדשות.

חדי העין יזהו בקרבת הפסגה משטח סלע ובו חצובה גת רדודה,

אחרי הביקור בחורבת זעק, מומלץ להמשיך לאתר נוסף - באר צבי.

לשם כך נשוב לרכב וניסע בהמשך הדרך עוד 400 מ' עד לגבול הבקעה (צומת שבילים מסומנים שחור וירוק).

כאן נראה מצבת זיכרון צנועה לזכר צבי שמיר, חבר קיבוץ דביר הסמוך, שנפל מאש כוחותינו במארב בשנות ה- 50'.

בצד הדרום-מזרחי של המצבה, במרכז שדה, נמצאת באר מים הנקראת על שמו. הבאר מגודרת ואינה עמוקה, וניתן להציץ אליה בזהירות. יש שער בכניסה לשדה, והמטיילים מתבקשים להשאירו סגור עם היציאה מהשטח.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

ניתן לשלב את הביקור באתר בפריחת חלמוניות במערב יער להב או בקרבת היישוב להבים, בעיקר בחודש נובמבר.
לאחר קציר החיטה באזור, הוא פוטוגני במיוחד לצילומים - חבילות התבן הפזורות בשדות ועדרי כבשים המלחכים את השלפים בשדות הקצורים. התאריכים משתנים מדי שנה בהתאם לכמויות המשקעים, אך לרוב מדובר על חודש מאי.

שירותים למטיילים:

אתר ביקור ללא תשלום.

במקום הוצבו שלטי הסבר, ובוצע גידור חלקי של בורות מסוכנים, עם זאת הנגשת המקום אינה מלאה והביקור הוא באחריות המטיילים.

הביקור בשטח הוא מהזריחה ועד השקיעה. הבערת אש אסורה בכל תחום האתר.

לצד החורבה נמצאת חוות זעק - חוות בודדים קטנה. בתיאום מראש עם אנשי החווה, ניתן לבקר בחווה עצמה. אנשי החווה מקיימים פעילויות שונות בתשלום לציבור המטיילים, לאחר תיאום מראש.