קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
דרך הבשור
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: דרך הבשור
דרך נופית לאורך נחל הבשור - תצפיות נוף, צמחייה מגוונת ונופים חקלאיים.
- מסלול טיול
- אזור:הנגב המערבי
- מפת סימון שבילים: הנגב המערבי 13
- מיקום: לאורך נחל הבשור, בין צאלים בדרום לכביש 241 בצפון
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:כחול 13473
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:18.5 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:3/2/2012
- תאריך ביקור אחרון בשטח:2/2/2013
דרך הבשור - גשר החבלים, (עמית מנדלסון, 2/2/2013)
עוד אתרים בסביבה
רקע: דרך הבשור
דרך הבשור היא דרך נוף שנפרצה בשנת 1994 בגדה המערבית של נחל הבשור, ומאפשרת לכל אחד להכיר את הנופים המרשימים לאורך הנחל.
המרחב יפה במיוחד בחורף ובאביב בשנים גשומות, אז בחלקים מהמסלול יש נוף ירוק כמעט עד האופק, ומרבדי פריחה מרהיבים באביב.
תחילת המסלול היא בקרבת קיבוץ צאלים, וסוף המסלול בסמוך לפארק אשכול. הדרך ניתנת לנסיעה בשני הכיוונים.
איך להגיע:
הגישה לנקודת ההתחלה היא מכביש מס' 222, כמה מאות מטרים צפונית-מערבית לצומת צאלים.
נקודת הסיום היא בכביש מס' 241, בין צומת אורים לצומת מעון.
כאשר נחל הבשור שוטף, המעבר בכביש מס' 234 ליד צאלים (גשר צאלים) חסום, ואז יש לגשת לחלק הדרומי של הדרך מכביש 222 (מצומת גבולות).
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בנקודת ההתחלה ניצב מגדל תצפית ולצידו חניון קטן עם מספר שולחנות פיקניק, הנגיש גם לנכים (אולם ללא פינות צל).
מהתצפית ניתן להתרשם מנופי בתרונות הלס לאורך אפיק הנחל.
אחרי נסיעה קצרה לאורך הדרך (בקטע זה רובה הוא כביש סלול), נגיע לתחנה הבאה - גשר החבלים, שאורכו כ- 80 מ'.
הגשר שהוקם בתחילת שנות ה- 1990 הוא הראשון מסוגו בארץ (מאוחר יותר הוקמו "גשרים תלויים" גם בפארק נשר שבכרמל). הגשר עובר מעל גב גדול באפיק הנחל - "גב המצוק". באזור זה נמצאו עדויות גיאולוגיות לשפכו הקדום של נחל ניצנה אל נחל הבשור. כיום, כתוצאה מנדידת החולות לאורך השנים, שינה נחל ניצנה את מהלכו, ומתנקז אל ואדי אל-עריש שבצפון סיני.
מומלץ לחצות את הגשר בזהירות לגדה השנייה ולצפות לעבר הבתרונות. במרחק כ- 100 מטרים ממזרח לגשר ניצבת אנדרטה לזכר שני רוכבי טרקטורון שנהרגו כאן בשנת 1991, (ובתווך ניצב לוח זיכרון נוסף לזכר אחד מהם). מכאן יוצא שביל הליכה מסומן ירוק באורך כ- 2 ק"מ למאגרי הבשור (כאשר הנחל זורם, בחצייה השנייה של הבשור יש לעבור במים).
לממהרים או ללחוצים בזמן, ניתן לשוב מגשר החבלים חזרה באותה דרך לכביש הראשי, מרחק נסיעה של כק"מ לכל כיוון.
המשך הדרך עד לסוף המסלול הוא רובו ככולו דרך עפר המכתיבה נסיעה איטית, אך עבירה לכל רכב.
הדרך ממשיכה צפונה לצד הבשור, בגבול אזור מטעים. בסוף אזור המטעים, ולאחר מסעף שביל ירוק ימינה (חוצה את הבשור ומגיע לגשר החבלים), נחלוף לצד מאגרי הבשור - מאגרי מים גדולים בשתי גדות הנחל, הקולטים הן מי שטפונות והן מי קולחין המגיעים הנה בקו השיפד"ן, אותו נראה לאחר המאגרים עצמם. מאגרים אלו מאפשרים נטיעה נרחבת של פרדסים באזור צחיח זה.
באתר המאגרים (הנמצאים כשני ק"מ מגשר החבלים) הוסדר שביל סלול קצר המתאים גם למוגבלי תנועה, ועולה לתצפית למאגר הסמוך לדרך. כמו כן הוצבו כאן (ובנקודות נוספות בהמשך) שלטים חדשים של "נתיב אנז"ק" המנציח את פעילות החיילים האוסטרליים והניו-זילנדים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, באזור זה.
בצד השני - בערוץ הנחל - נמצא שטח רחב ידיים בו התבצעה בעבר כריית חלוקי נחל ולכן הוא פתוח יחסית, ומוצף במים בעת שטפונות עונתיים. יש כאן גם מגלש נמוך בו גולשים מי הבשור בעת שטפונות (מנקודה זו מוטים חלק מהמים לעבר המאגרים).
בקצה הצפוני של המאגרים, מתחדשים המטעים משמאל לדרך המלווים אותנו לאורך כ- 3 ק"מ. הכניסה למטעים אסורה לציבור המטיילים.
כשני ק"מ לאחר המאגרים, מגיעה הדרך לגבול הדרומי של שמורת הבשור, שמורת הטבע הגדולה והחשובה במרחבים החקלאיים של הנגב המערבי, המשתרעת מהדרך ומזרחה. בעתיד תורחב השמורה גם במעלה הנחל. מאזור זה והלאה בולטים במיוחד מישורים פתוחים רחבים בין הדרך לנחל. בחורף ובאביב עוטים המישורים פלומה ירוקה ופורחת, וקשה להאמין שאנו נמצאים למעשה על גבול המדבר.
באזור זה וצפונה (כמעט עד סוף המסלול) נוצרו שתי דרכים מקבילות במרחק מטרים בודדים האחת מהשנייה, הדרך המוסדרת זרועה אבנים קטנות ובחלקה נקוות שלוליות אחרי הגשמים, ולצידה ממערב, דרך עפר לא מוסדרת בקרקע לס, שהיא לרוב נוחה יותר לנסיעה.
אחרי 4 ק"מ מחניון המאגרים (700 מ' אחרי קצה המטעים), נמצא מסעף שמאלה לכיוון אתר באר רבובה, הנמצאת 250 מ' מהדרך הראשית. זוהי באר ציורית ובקרבתה שדרות עצי אשל, נוף שאפיין בעבר את מישורי הנגב המערבי (במסעף יש שלט הכוונה, ודרך הגישה לבאר מסומנת ירוק).
הבאר המגודרת שוכנת במבנה כורכר עתיק ולצידו בריכה לאגירת המים. זוהי באר אנטיליה - מתקן בו הייתה שרשרת ארוכה הקבועה על גלגל, אליה חוברו כלי קיבול למים. סיבוב הגלגל (בכוח אדם או בהמה) מילא את כלי הקיבול, שהועלו מהבאר ומימיהם הוזרו לבריכת האגירה. בצד הדרומי של המבנה נמצאת גם שוקת עבור הצאן והבקר.
באתר זה שכן עד למלחמת העצמאות כפר בדווי קטן, הכפר רוויבה.
אחרי הביקור בבאר רבובה נשוב לדרך הבשור ונמשיך בנסיעה צפונה, וחדי העין יזהו מימין לדרך שני קברים בדוויים מגודרים.
מהדרך מסתעף שביל מסומן ירוק המאפשר מסלול רגלי נוסף לאורך הנחל, וחולף באתר עין שרוחן, אותו קשה כיום לזהות בשל צמחיית הנחל הסבוכה וזיהום מי נחל הבשור.
הדרך מתפתלת ומגיעה לעבר תל שרוחן, הניכר במצוקים היורדים לערוץ הנחל (5.5 ק"מ צפונית למסעף באר רבובה). התל עצמו הוא תל גדול וחשוב המכונה בערבית תל אל פארעה. המקום היה מיושב כמעט רציפות במשך כאלפים שנה, מהמאה ה- 17 לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. בעבר זוהה התל עם העיר הקדומה "שרוחן" בנחלת שבט שמעון, המוזכרת בספר יהושע וכן במקורות מצריים. כיום אין ודאות לגבי מיקומה של שרוחן המקראית. הצעה נוספת היא יישוב המוזכר במפת מידבא הביזנטית בשם ירזה.
בתל בוצעו חפירות ארכיאולוגיות, שחשפו בין היתר שרידי ביצורים, ארמון של המושל המצרי, חומת לבנים אשורית ומצודה רומית. כיום קשה לזהות את הממצאים בשטח, אך ניתן להתרשם מבנייה בלבני בוץ שאפיינה את האזור בעבר - בהעדר מסלע קרוב בו ניתן לבנות. מכאן יש גם תצפית יפה על נפתול גדול בנחל הבשור.
600 מ' צפונית לתל שרוחן מסתעפת ימינה דרך מסומנת אדום לרכב שטח, החוצה את הנחל ומגיעה לכביש 234. אנו נמשיך צפונה בדרך הבשור.
ק"מ וחצי לאחר תל שרוחן נגיע לנקודת תצפית משולטת "גבול הבתרונות" (15 ק"מ מנקודת ההתחלה). בתרונות למעשה ליוו אותנו גם קודם, אבל מכאן וצפונה הם בולטים בנוף.
באזור זה נראה בגדה הנגדית של הנחל שרידי רכס כורכר המעיד על מיקומו של קו החוף הקדום.
נמשיך בנסיעה וניכנס לתחום גן לאומי פארק אשכול. עם כניסתנו לפארק, יורדת הדרך בנוף בתרונות ומגיעה אל גשר הרכבת - שרידי גשר רכבת שהוקם במהלך מלחמת העולם הראשונה, ושימש לנסיעת רכבו עד לשנת 1927. הגשר עצמו הרוס, אך באתר הוצבו קטעי מסילת רכבת, וכן קרון רכבת בתחום פארק אשכול. לנקודה זו מגיע שביל הליכה מסומן שחור מתל שרוחן (כאשר הנחל זורם, ההליכה בשביל זה מחייבת הליכה במים). המקום נמצא במרחק 17 ק"מ מנקודת ההתחלה.
לאחר גשר הרכבת, נחלוף לצד בתרונות יפים ומרשימים, האחרונים בהם נפגוש במהלך המסלול.
עם ההגעה לכביש 241, יש לפנות שמאלה ולצאת לאחר 200 מ' לכביש הראשי. ניתן תחילה לפנות ימינה במקביל לכביש (למעשה בתוואי הכביש הישן) ולהגיע אל גשר אברהם. גשר זה נבנה במקור כגשר ביילי, על שמו של אלוף פיקוד הדרום, אברהם יפה. עם השנים, הוחלף גשר הביילי בגשר בטון מודרני.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
לאורך המסלול יש פריחה עונתית המאפיינת את המרחב, בעיקר בחודשים פברואר-אפריל.
הנוף בדרך ירוק החל מחודש דצמבר-ינואר (משתנה בהתאם לכמויות הגשם השנתיות).
- פברואר - פריחת עירית גדולה, בחלקו הצפוני של המסלול (בקרבת פארק אשכול) יש פריחת כלניות אדומות.
- ספטמבר - פריחת חצב גלוני במקומות אחדים לאורך הדרך. הפרחים קשים לאיתור בגלל צבעם הדומה לצבע הקרקע. באזור גדל גם חצב מצוי (שאינו יוצר כאן מרבדי פריחה).
שירותים למטיילים:
- חניון (נגיש לנכים) עם שולחנות פיקניק ומגדל תצפית בתחילת המסלול.
- שביל גישה לנכים לתצפית מאגר הבשור.
- גשר חבלים - אחד הבודדים בישראל.
- סוף המסלול סמוך לפארק אשכול - אתר נופש מוסדר בתשלום.
- תחנות דלק בקרבת המסלול - בצומת אורים ובקיבוץ מגן.
הערות ואזהרות:
- המסלול חשוף לשמש, ומומלץ בעיקר כמסלול נסיעה.
- מי הנחל מזוהמים ואינם ראויים לשתייה או לרחצה.
- הדרך אינה חוצה את הנחל, ואפשרית לביצוע גם בימים בהם יש חשש לשטפונות. עם זאת, ייתכנו שלוליות המקשות את המעבר לרכב פרטי בעונת החורף (בצמוד לדרך המוסדרת, יש דרך מקבילה בה לרוב אין שלוליות).
- באזור זה קיימת סכנת פריצה לרכבים החונים זמן ממושך ללא השגחה. מומלץ שלא להשאיר ציוד יקר ברכב.
הצעות טיול בסביבת דרך הבשור:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- סקר חבל אשכול - אמנון ליבנה.
- שילוט לאורך הדרך.