קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

התיישבות ופריחה בחבל אשכול

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בנגב המערבי   /   טיולי פריחה בדרום   /   התיישבות ופריחה בחבל אשכול

מסלול טיול: התיישבות ופריחה בחבל אשכול

טיול רכוב בין אתרי מורשת, פריחה והתיישבות חדשה בנגב המערבי.

  • מסלול טיול
  • אזור:הנגב המערבי
  • מפת סימון שבילים: 13 - הנגב המערבי
  • מיקום: חבל אשכול, מערבית לנחל הבשור
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:כ- 60 ק"מ ברכב, הליכות קצרות בלבד.
  • תאריך ביצוע מסלול:8/3/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:4/12/2019



Steel memorial.jpg

אנדרטת אוגדת הפלדה, (עמית מנדלסון, 26/2/2008)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה תצפיות פריחה משפחות אנדרטאות מתקשים בהליכה

רקע: התיישבות ופריחה בחבל אשכול

אנדרטת דנגור, מרץ 2008

המסלול המתואר משלב אתרים מגוונים בנגב המערבי, בעיקר אתרי התיישבות ואנדרטאות. בסוף החורף ובאביב הטיול במרחב מומלץ שבעתיים עם פריחתו המרהיבה של אירוס הנגב בשתי נקודות במסלול. משך הטיול המוצע כאן כחצי יום בנחת, והוא אינו כרוך בתשלום, אך ניתן בקלות להאריכו לטיול ארוך יותר הכולל אתרים נוספים (שלחלקם הכניסה בתשלום) כמו מצפה גבולות ופארק אשכול. בשל אופיו של המסלול הוא מורכב למעשה משלושה מקטעים, שניתן לבצעם בסדר המוצע כאן או בסדר אחר - מקטע האירוסים ואנדרטת דנגור, מקטע אנדרטת אוגדת הפלדה וקירות ימית, ומקטע יישובי החלוציות.

המסלול המלא בוצע באביב 2012. באביב 2016 בוצעו מחדש שני המקטעים הראשונים.

איך להגיע:

המסלול המתואר כאן הוא באורך 60 ק"מ. אורך זה נמדד מצומת גבולות וחזרה. שימו לב כי בציר הנסיעה אין כמעט תחנות דלק הפתוחות לציבור (התחנות הקרובות נמצאות בכניסה למושב עמיעוז, בקיבוץ מגן ובצומת אורים), ומומלץ להיערך בהתאם.

לבאים מתל אביב והסביבה, דרך הנסיעה המומלצת היא נסיעה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי, פנייה לכביש 34 עד צומת שער הנגב ואז פנייה ימינה לכביש 232 בו ניסע עד צומת סעד. נפנה שמאלה לכביש 25 ואחרי מאות מטרים נפנה ימינה להמשך כביש 232, עימו ניסע עד צומת גבולות. מרחק הנסיעה ממרכז תל אביב לצומת גבולות (לא כולל מסלול הטיול עצמו) הוא כ- 105 ק"מ.

לבאים מאזור ירושלים, יש לפנות במחלף שער הגיא לכביש 38 עד צומת בית גוברין, משם בכביש 35 למחלף קריית גת, פנייה לכביש 6 עד מחלף מאחז והמשך לצומת בית קמה בה נפנה ימינה לכביש 293. בכיכר נפנה שמאלה לכביש 264 עד צומת אשל הנשיא, נפנה ימינה לכביש 25 ובצומת גילת נפנה שמאלה בכביש 241 עד צומת מעון בה נפנה שמאלה לכביש 232. מרחק הנסיעה ממרכז ירושלים הוא כ- 130 ק"מ.

לבאים מכיוון באר שבע, יש לצאת מהעיר בכביש 25 עד צומת גילת, בה נפנה שמאלה בכביש 241 עד צומת מעון בה נפנה שמאלה לכביש 232. מרחק הנסיעה ממרכז באר שבע הוא כ- 45 ק"מ.


תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:כ- 60 ק"מ ברכב, הליכות קצרות בלבד.
  • משך המסלול:חצי יום.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

בני נצרים, מרץ 2012
קירות ימית, מרץ 2008
אנדרטת דנגור, מרץ 2008

מקטע ראשון: אנדרטת דנגור ואתרי פריחת אירוסים

המסלול המתואר כאן כולל נסיעה בדרכי עפר. למעוניינים לנסוע בכביש סלול בלבד, מומלץ לגשת למקטע זה מצומת חולית (נסיעה וחזרה באותה דרך). במקרה זה, האירוסים של סופה נמצאים כ- 100 מ' אחרי מסעף סופה (1.3 ק"מ מכביש 232) ואחרי כ- 100 מ' נוספים הפנייה לכיוון דנגור ולכיוון אירוסי ניר יצחק.

אחרי כשמונה ק"מ נסיעה מצומת גבולות נפנה ימינה לעבר ניר יצחק, ומייד לפני שער הקיבוץ נפנה ימינה ושמאלה בדרך חקלאית העוקפת את היישוב ממזרח ומצפון. לאחר כ- 300 מ' מהש"ג, נגיע לצומת דרכים. כאן נמשיך ישר בדרך חולית מעט (אך עבירה בהחלט לרכב פרטי) ולאחר כחצי ק"מ נתחבר לדרך חקלאית, בה נפנה שמאלה (למעוניינים להימנע מהקטע החולי, יש לפנות בצומת הדרכים שמאלה ולהתעקל עם הדרך עד שפוגשים את הדרך החקלאית בה נפנה שמאלה ונגיע לאותה נקודה). אחרי נסיעה של 800 מטרים, נגיע לצומת טי. כאן נפנה שמאלה לדרך הנכנסת לשדה פתוח בצד הצפון-מערבי של ניר יצחק, נחנה בזהירות ונשוטט במרחב.

כאן נמצא ריכוז פריחה מרהיב של אירוס הנגב בסוף פברואר-תחילת מרץ. מדובר על אירוסים שהועתקו משטחים שהוכשרו לחקלאות במרחב, ולצידם ניתן לפגוש פרחי עונה נוספים (בפרט מינים שונים של מורכבים צהובים). אנא הימנעו מדריכה ורמיסה על האירוסים, שרק חלקם מוקפים בגדר.

לאורך הדרך הצדדית אין מקום להסתובב, לפיכך, כאשר יש באזור מטיילים רבים, מומלץ לחנות בזהירות בצד הכביש החקלאי ומשם להיכנס לשדה ברגל. אם נגיע לתחנת מיתוג של חברת החשמל, סימן שעברנו את הפנייה לשדה האירוסים ויש לחזור עשרות מטרים מזרחה.

אחרי הביקור בחלקת האירוסים נחזור לכביש החקלאי וניסע עוד 1.2 ק"מ, חלקם לאורך הגדר הצפונית של קיבוץ סופה. נפנה שמאלה לעבר אנדרטת דנגור (מול בסיס צבאי קטן).דרך באורך כ- 100 מ' תוביל אותנו לחניון האנדרטה (החניון הונגש בחלקו גם לנכים). שביל הליכה קצרצר מוביל אותנו לאנדרטה בה בולטת הכתובת "לא הטנק ינצח אלא האדם" ותבליט הקרב על נירים. האנדרטה ממוקמת באתר ההתיישבות הראשון של קיבוץ נירים. השם "דנגור" שדבק במקום הוא שמו של רב העיר סואץ, שלום דנגור, שרכש את אדמות האזור עוד לפני מלחמת העולם הראשונה.

קיבוץ נירים עלה לקרקע בשנת 1946, כחלק ממבצע הקמת י"א הנקודות בנגב המערבי ובדרום השפלה. ב- 15 במאי 1948 תקף הצבא המצרי את נירים, אך המגינים הצליחו להדוף את המתקפה במחיר של שמונה הרוגים ופצועים. התקפות נוספות נמשכו עוד מספר חודשים. לאחר המלחמה, עברו מתיישבי נירים כעשרה ק"מ צפונה, ואילו אדמות דנגור נמצאות כיום בשולי קיבוץ סופה. באתר זה נמצאת גם מצבת זיכרון המנציחה את בית הקברות הזמני לחללי קיבוץ נירים במהלך המלחמה. ממגדל התצפית שבמקום ניתן להשקיף לעבר פאתי רפיח.

נשוב לכביש החקלאי ולאחר 200 מ' נגיע לכביש 240. כאן נפנה שמאלה ומייד נחנה בצד השמאלי (המזרחי) של הכביש. כאן נמצאת חלקת אירוסים נוספת (האירוסים של סופה). גם אירוסים אלו הועתקו משטחים חקלאיים באזור. חלקה זו תוחמה בשלטי פלסטיק לבנים "ערך טבע מוגן" כדי למנוע פגיעה בשוגג בשל פעילות צבאית שוטפת באזור. ניתן גם לגשת לאתר זה רגלית מאנדרטת דנגור.

הכביש לידו אנו נמצאים (כביש 240) הוביל בעבר למעבר סופה ולהתנחלות מורג, בגבולו הדרומי של גוש קטיף. לאחר הנסיגה מחבל עזה בקיץ 2005, נסגר המעבר לתנועה.

מהאירוסים בסופה נמשיך דרומה, נחלוף על פני הקיבוצים סופה וחולית (שניהם עלו לקרקע בחבל ימית ועברו לחבל אשכול לאחר הסכם השלום) ובצומת חולית נפנה ימינה.

מקטע שני: אנדרטת אוגדת הפלדה וקירות ימית

ניסע בכביש 232 ונחלוף על פני צומת אבשלום אליה נשוב בהמשך. לאחר 2.9 ק"מ מצומת חולית (1.9 ק"מ מצומת אבשלום) נפנה שמאלה לעבר אנדרטת אוגדת הפלדה (לתשומת לב, נכון לדצמבר 2019, יש עבודות בכביש ולכן יש שיבושי תנועה באזור).

אחרי 650 מ' נפנה ימינה לשדרת וושינגטוניות ובסופה (850 מ' מהכביש) נמצאת האנדרטה המרשימה, שניצבה לפנים בכיכר העיר ימית. האנדרטה מנציחה את חללי "אוגדת הפלדה" במלחמת ששת הימים, ועם פינוי ימית פורקה האנדרטה והוצבה מחדש כאן.

117 מדרגות עולות לתצפית מרשימה מראש האנדרטה, שגובהה 25 מ'. מכאן ניתן לראות את שטחי החקלאות הנרחבים שבסביבה ואת היישובים הקרובים - יתד, יבול, חולית, כרם שלום, אזור רפיח וגבול מצרים ועוד. קרוב אלינו ממערב נמצא אזור הריסות - "קירות ימית" אליהם נגיע בהמשך. סביב האנדרטה נמצאת חורשת קק"ל צעירה יחסית. על עמודי הבטון המקיפים את האנדרטה הוצבו חלקי רכבים ונשק, שנבזזו עם השנים והוחלפו. בתחתית האנדרטה נמצא חדר זיכרון (מוזנח לרוב).

לצד האנדרטה יש מספר שולחנות פיקניק וברז מים.

נחזור לכביש ונפנה שוב שמאלה. ניסע עוד 2.2 ק"מ ונחלוף על פני הפנייה לקיבוץ כרם שלום, היישוב המערבי בישראל, שהוקם כהיאחזות נח"ל בשנות ה- 50', ועלה לכותרות עם חטיפת החייל גלעד שליט ונפילת חבריו בפיגוע דרך מנהרת טרור בקרבת היישוב בקיץ 2006. מעט אחרי כרם שלום מתעקל הכביש, ואנו נפנה שמאלה לכיוון מחנה אמיתי. בנקודה זו נוכל לצפות לעבר "קירות ימית". באתר זה מרוכזים קירות המבנים הטרומיים ששימשו לבניית העיר ימית. המבנים פורקו עם פינוי העיירה במסגרת הסכם השלום עם מצרים (שנחתם ב- 25 באפריל 1982) ורוכזו כאן - רובם נמצאים במרחק כ- 400-300 מ' מזרחית לכניסה למחנה.

הכביש עצמו ממשיך עד מעבר הגבול כרם שלום. חומת בטון גבוהה חוסמת את המבט לכיוון מצרים. ברקע ניתן להבחין במסוע האגרגטים (חומרי בניין) מישראל לחבל עזה, ובמגדלי שמירה מצריים, אך מומלץ לא להמשיך מעבר למסעף מחנה אמיתי.

מקטע שלישי: נסיעה ליישובי החלוציות

נשוב ברכב לצומת אבשלום. שמה של הצומת מנציח את איש ניל"י, אבשלום פיינברג, שנרצח בידי בדווים ברפיח הסמוכה. עצמותיו התגלו רק לאחר כ- 50 שנה בידי קצין המשטרה שלמה בן-אלקנה, תחת עץ דקל שצמח מגלעין שהיה בכליו, והובאו לקבורה בהר הרצל.

השם "צומת אבשלום" ניתן תחילה למפגש הכבישים 232 ו- 4, הנמצא כיום מעבר לגבול. לאחר מכן הועבר שם זה למפגש כביש 232 עם כביש 10 (מסוף כרם שלום), אך בהמשך הועבר שם זה למפגש כביש 2211, המוביל ליישוב אבשלום.

כאן נפנה ימינה לכביש 2211. כביש זה נסלל תחילה ככביש גישה ליישובי "חבל שלום" - גוש יישובים שהוקם רובו ככולו בשנים 1982-1981, לקראת הנסיגה מסיני, והיישובים העיקריים לאורכו קלטו את מפוני חבל ימית: דקל, יתד, יבול, שדי-אברהם, תלמי יוסף ופרי-גן. בשנת 1990 הוקם גם היישוב הקהילתי אבשלום. המשכו של כביש 2211 דרומה מוביל אל "יישובי החלוציות" הנקראים על שם העיר הקדומה חלוצה (הנמצאת בין צאלים ורביבים).

הרקע להקמתם של יישובים אלו נובע מ"תוכנית ביילין" בסוף שנות ה- 90', לחילופי שטחים עם הרשות הפלסטינית והעברת מאות אלפי דונמים בחולות חלוצה וחולות עגור בתמורה לסיפוח התנחלויות ביהודה ושומרון.

כדי למנוע אפשרות לויתור ישראלי באזור זה, החליטה ממשלת אריאל שרון על הקמת יישובים חדשים לאורך הגבול עם מצרים. התוכנית עברה גלגולים שונים, ובסופו של דבר יושמה רק לאחר הנסיגה מחבל עזה.

כיום הוקמו שלושה מתוך ארבעה יישובים מתוכננים, "נווה", "בני נצרים" ו"שלומית". האחרון הוא כיום הקטן והצעיר ביותר, אך מיועד להיות הגדול ביותר ולמנות 1,500 משפחות.

כביש 2211 ליישובי מערב חבל אשכול הוארך עד בני נצרים, ובעתיד יימשך עד חבל ניצנה, כתוואי חלופי לכביש 10 הקיים, הסגור לאזרחים בשל סמיכותו היתרה לגבול.

אחרי שנעבור את מסעף הגישה לדקל ואבשלום, נמשיך בכביש 2211. נעבור שער פתוח בגדר בטחונית התוחמת את יישובי אשכול, ונמשיך עוד שישה ק"מ עד בני נצרים. בדרך ניתן לסטות לביקור בשלומית ובנווה. היישובים הם דתיים, ובשבתות וחגים לא ניתן להיכנס אליהם.

בנסיעה ניתן להתרשם מהפיתוח ההתיישבותי החדש, מחד, ומאידך על השפעותיו על החולות שמסביב, המתבטאות בקיטוע שטחים פתוחים וחדירת צמחייה פולשת.

אחרי הביקור ביישובים נשוב באותה דרך חזרה לצומת אבשלום וצומת גבולות.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אירוסים בניר יצחק, פברואר 2005
  • הטיול מומלץ בסוף החורף ובתחילת האביב, בעת פריחת אירוס הנגב.
  • בשנים גשומות יש מרבדי פריחה צהובים מרשימים לצד כביש 232 (בפרט באזור צומת אבשלום - אנדרטת אוגדת הפלדה וכן ממזרח לניר יצחק) וביער אבשלום (בין אבשלום לכביש 2211), כמו גם בניר יצחק. בנוסף, יש מרבדים ורודים של מנתור המדבר באתר האירוסים בסופה (המרבדים אינם מופיעים כל שנה).
  • אזור זה נמצא מעבר לתחום תפוצת הכלניות, ולכן אין ערך מוסף לביצועו בעונת הכלניות.

שירותים למטיילים:

  • חניונים באנדרטת דנגור ובאנדרטת אוגדת הפלדה. שירותים נוספים נמצאים ביישובים לאורך הדרך.

הערות ואזהרות:

  • המסלול סמוך לגבול חבל עזה. בימי מתיחות בטחונית, מומלץ להימנע מטיול באזור.

הצעות טיול בסביבת התיישבות ופריחה בחבל אשכול:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • חבל אשכול, סקר נוף ומסלולי טיול - אמנון ליבנה.



המפה נטענת...