קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "סלע החורבן"
| שורה 54: | שורה 54: | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
[[תמונה:hartuv_kiln.jpg|left|thumb|200px|כבשן הסיד, 2016]] | [[תמונה:hartuv_kiln.jpg|left|thumb|200px|כבשן הסיד, 2016]] | ||
| − | במרחק עשרות מטרים מהכביש הראשי, | + | במרחק עשרות מטרים מהכביש הראשי, נמצא מבנה אבן עתיק, עליו מוצב מזה שנים שלט פרסום - בית עלמין "ארץ החיים". (עד לאחרונה, המבנה בלט לפונים מכביש 38 לכיוון בית הקברות. כתוצאה משינוי דרך הגישה לאתר, המבנה אינו נצפה מכביש הגישה החדש לבית הקברות, אך עדיין נצפה היטב מכביש 38). |
| − | מבנה זה הינו למעשה '''כבשן סיד''', אחד השרידים האחרונים למושבה הר-טוב | + | מבנה זה הינו למעשה '''כבשן סיד''', אחד השרידים האחרונים למושבה הרטוב (הר-טוב). הרטוב, שהוקמה בדצמבר 1895, הייתה אחת הקטנות והמבודדות במושבות הארץ בתקופת העלייה הראשונה. גם לאחר מכן. גלי ההתיישבות בארץ בתקופת המנדט הבריטי פסחו על אזור בית שמש, בו הוקם רק יישוב עברי אחד נוסף - כפר אוריה. הרטוב סבלה מבדידות קשה וממיעוט אדמות, ועם נפילת גוש עציון הוחלט לפנות גם את המושבה הר-טוב. עם שחרור האזור לאחר כחודשיים, לא הוקמה המושבה מחדש. אדמותיה חולקו ליישובי האזור ותחתיה הוקם המושב נחם, וכן אזור תעשייה. שמה של המושבה הונצח במפות ב"שלוחת הרטוב" - בגדתו הצפונית של [[נחל שורק]] באזור [[ממערת שורק למגילת האש|מערת שמשון]]. |
מנקודה זו עולה הכביש במדרון הרי ירושלים, ועוקף '''שדרת ברושים''' בתוכה עבר תוואי הכביש הישן לבית הקברות. אחרי המעקף, נגיע לכניסה למתחם. הכביש הינו חד-סטרי, ויש לפנות ימינה ולהיכנס לשטח. באזור זה ניתן לחנות ולגשת רגלית לשדרת הברושים, המהווה פינה יפה לצילום. | מנקודה זו עולה הכביש במדרון הרי ירושלים, ועוקף '''שדרת ברושים''' בתוכה עבר תוואי הכביש הישן לבית הקברות. אחרי המעקף, נגיע לכניסה למתחם. הכביש הינו חד-סטרי, ויש לפנות ימינה ולהיכנס לשטח. באזור זה ניתן לחנות ולגשת רגלית לשדרת הברושים, המהווה פינה יפה לצילום. | ||
גרסה מ־04:26, 1 בספטמבר 2016
דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בהרי ירושלים / סלע החורבן
סלע החורבן
סלע החורבן - פינה היסטורית נשכחת לצד הדרך לבית שמש.
- נקודת עניין
- אזור:הרי ירושלים
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: כביש 38, בין מחלף שמשון לנחם
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:1/1/2016
- תאריך ביקור אחרון בשטח:2/4/2016
סלע החורבן, (עמית מנדלסון, 1/1/2016)
עוד אתרים בסביבה
סלע החורבן
"סלע החורבן" הוא כינויו של סלע גדול ובולט הנמצא כיום בבית הקברות "ארץ החיים", בית קברות ליהדות הגולה הממוקם בקרבת בית שמש.
בביקור באתר זה נקשרים יחד מספר סיפורים היסטוריים מרתקים - המושבה הרטוב, התפתחותם של מקומות קדושים לאחר מלחמת העצמאות, וסיפוריהם של הגיאוגרף זאב וילנאי ומנכ"ל משרד הדתות, שמואל זנוויל כהנא.
איך להגיע:
הגישה לבית הקברות "ארץ החיים" היא מכביש 38, דרומית למחלף שמשון וצפונית לכניסה למושב נחם.
נכון לשנת 2016, הכביש נמצא בשלבי הרחבה, והפנייה אפשרית רק מכיוון דרום. לבאים מצפון (כולל ירושלים), יש לפנות במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש. חצי ק"מ אחרי מחלף שמשון, נזהה את הכניסה לבית הקברות מצד שמאל, אך נמשיך ישר עד למקום המאפשר פנייה חזרה צפונה (בגלל עבודות הפיתוח בכביש, ייתכנו שינויים במיקום הנקודה המאפשרת פנייה בטוחה לכיוון צפון, אך ניתן לעשות זאת באזור משטרת בית שמש/מושב נחם).
לבאים מבית שמש, הכניסה לבית הקברות הינה 1.8 ק"מ מצפון לצומת עוקף בית שמש (עדכני למאי 2016, הוסטה הכניסה לבית הקברות לנקודה צפונית יותר הסמוכה לצומת שמשון).
בשל עבודות הפיתוח באזור, ייתכנו שינויים בדרכי הגישה לאתר.
על האתר: סלע החורבן:
במרחק עשרות מטרים מהכביש הראשי, נמצא מבנה אבן עתיק, עליו מוצב מזה שנים שלט פרסום - בית עלמין "ארץ החיים". (עד לאחרונה, המבנה בלט לפונים מכביש 38 לכיוון בית הקברות. כתוצאה משינוי דרך הגישה לאתר, המבנה אינו נצפה מכביש הגישה החדש לבית הקברות, אך עדיין נצפה היטב מכביש 38).
מבנה זה הינו למעשה כבשן סיד, אחד השרידים האחרונים למושבה הרטוב (הר-טוב). הרטוב, שהוקמה בדצמבר 1895, הייתה אחת הקטנות והמבודדות במושבות הארץ בתקופת העלייה הראשונה. גם לאחר מכן. גלי ההתיישבות בארץ בתקופת המנדט הבריטי פסחו על אזור בית שמש, בו הוקם רק יישוב עברי אחד נוסף - כפר אוריה. הרטוב סבלה מבדידות קשה וממיעוט אדמות, ועם נפילת גוש עציון הוחלט לפנות גם את המושבה הר-טוב. עם שחרור האזור לאחר כחודשיים, לא הוקמה המושבה מחדש. אדמותיה חולקו ליישובי האזור ותחתיה הוקם המושב נחם, וכן אזור תעשייה. שמה של המושבה הונצח במפות ב"שלוחת הרטוב" - בגדתו הצפונית של נחל שורק באזור מערת שמשון.
מנקודה זו עולה הכביש במדרון הרי ירושלים, ועוקף שדרת ברושים בתוכה עבר תוואי הכביש הישן לבית הקברות. אחרי המעקף, נגיע לכניסה למתחם. הכביש הינו חד-סטרי, ויש לפנות ימינה ולהיכנס לשטח. באזור זה ניתן לחנות ולגשת רגלית לשדרת הברושים, המהווה פינה יפה לצילום.
בית הקברות בו אנו נמצאים הוקם באמצע שנות ה- 60', בשטח שנרכש ע"י חברה אמריקאית ומיועד לשמש כבית קברות ליהודי ארה"ב המעוניינים להיקבר באזור ירושלים.
נמשיך עם הכביש בבית הקברות שמאלה (מזרחה) ונחלוף על פני מבנה קטן בצד ימין (מבנה שירותים נטוש). אחרי כמה עשרות מטרים נגיע לאזור בית הלוויות. כאן ניתן לחנות (החנייה אפשרית למספר רכבים מצומצם). מנקודה זו נשוב רגלית ונעלה במדרגות בצד שמאל, לפי השילוט - גוש 1, חלקות 11, 10, 8, 7. נתקדם בין הקברים וננווט את דרכנו לפינת היער הנמצאת בדיוק מול המבנה הקטן שראינו בנסיעה.
כאן, בין עצי היער, נמצא סלע גדול ובולט ולצידו גת חצובה האוגרת מים לאחר הגשמים בחורף.
זהו "סלע החורבן". בעבר, בטרם הייעור של האזור, בלט מאד הסלע בנוף הגבעות החשופות הצופות לעבר תל צרעה במערב.
אגדה מודרנית יחסית, אותה המציא הגיאוגרף זאב וילנאי, מספרת על סלע החורבן - בימי המרד הגדול ברומאים התגורר באזור איש משבט דן (שמחנהו שכן בקרבת מקום - בין צרעה ואשתאול), שבטו של שמשון הגיבור, ויצא לירושלים עם הסלע הענק על כתפיו על מנת לעזור בבניין חומות העיר. כאשר הגיע לנקודה זו ראה את עשן העיר העולה בלהבות עם כיבושה בידי הרומאים. מרוב צער, קרס הבחור ומת, והסלע נותר מוטל כאן עד היום הזה...
לאחר מלחמת העצמאות, כאשר נוצר מחסור במקומות קדושים אליהם ניתן להגיע, ניסה מנכ"ל משרד הדתות, שמואל זנוויל כהנא, לפתח אתרי עלייה לרגל, ואחד מהם היה כאן. האתר נחנך בימי בין המצרים בקיץ 1950, וכבר עם הקמתו התעוררה ביקורת על המסורת המפוקפקת של המקום, אולם המקום שימש כאתר עלייה לרגל במהלך שנות ה- 50' וה- 60' בעידוד משרד הדתות. לאחר מלחמת ששת הימים, דעך הפולחן במקום עד שנשכח לחלוטין. זאת בניגוד למסורת נוספת, על זיהוי קבר דן בן יעקב בשייח' ע'ורייב הנמצא קצת ממערב אלינו, בשולי יער הנשיא.
נשוב לרכב, ועתה נמשיך (עדיף ברגל) כ- 100 מ' מזרחה. מצפון (משמאל) לכביש, נמצא קברם של אסתר וזאב וילנאי (גוש 7, חלקה 4). הקבר נמצא במרחק מספר שורות מדרום לכביש, וממזרח לחלקה מוגבהת. זאב וילנאי (1988-1980) היה גיאוגרף והיסטוריון, מבכירי אנשי ידיעת הארץ, וחתן פרס ישראל לשנת 1982. וילנאי ביקש להיקבר במקום זה, כנראה בשל הרושם העמוק שהותיר עליו ביקורו הראשון באתר כאשר היה זה "הר טרשים קירח".
מכאן נשוב לרכב, ונצא מבית הקברות (דרך היציאה חולפת בצמוד וממזרח לבית הלוויות), חזרה לכביש 38.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- פריחת רקפת מצויה לצד סלע החורבן בחודשים פברואר-מרץ (שטחי הפריחה מצומצמים).
שירותים למטיילים:
שירותים רטובים בתחום בית הקברות.
הערות ואזהרות:
- זהו בית קברות פעיל, אנא התייחסו למקום בכבוד.
- הכבישים בבית הקברות עצמו הינם חד-סטריים.
- ל"סלע החורבן" עצמו לא הוסדר שביל גישה, והביקור בו אינו מתאים למתקשים בהליכה.
הצעות טיול בסביבת סלע החורבן:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- טיול לארץ החורים - כתבה באתרו של מורה הדרך יואב אבניאון.
- לקדש ארץ, המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל - דורון בר, הוצאת יד יצחק בן-צבי.
- לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה - רן אהרנסון, הוצאת יד יצחק בן-צבי.