קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך


שלוחת שיירות

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בהרי ירושלים   /   שלוחת שיירות

מסלול טיול: שלוחת שיירות

שלוחת שיירות - מסלול בנתיב שביל ישראל בהרי ירושלים, בין תצפיות נוף ואתרי קרבות.

  • מסלול טיול
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: דרומית לכביש שער הגיא
  • גישה:רגלית, אופניים, רכב שטח
  • שבילי טיול:ירוק 9353, אדום 9351
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן (גן לאומי)
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:5 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:8/1/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:2/4/2016



Shayarot ridge1.jpg

תצפית לכביש שער הגיא, (עמית מנדלסון, 8/1/2014)

בעקבות הגביע הקדוש
סיור משימות חווייתי בעכו העתיקה לכל המשפחה. חייגו 072-3935937


עוד אתרים בסביבה

תגיות: תצפיות אנדרטאות קווי שביל ישראל רומנטיקה

רקע: שלוחת שיירות

תצפית ממשלט 21 להרי בנימין, ינואר 2014
נרקיסים בהר אורנה - משלט 16, ינואר 2014

מסלול הטיול מהווה חלק מתוואי שביל ישראל, היורד מהרי ירושלים לעבר השפלה דרך שלוחה ובה אתרי קרבות תש"ח ותצפיות נוף יפות.

מהשלוחה נשקפים נופי השפלה במערב, וכביש שער הגיא בצפון (ששינה את פניו ללא היכר עם תחילת העבודות להרחבת כביש 1).

המסלול הוא מסלול משותף להולכי רגל ולרכבי שטח, דבר העלול לפגום בהנאה מהנופים. המטיילים באמצע השבוע יגדילו את סיכוייהם ליהנות מהמסלול ללא הפרעת כלי רכב.


המאבק על הדרך לירושלים - על קצה המזלג

בטרם מלחמת העצמאות, לא התקיים רצף התיישבותי בין היישובים העבריים בשפלה ובין היישובים באזור ירושלים. התנועה עברה דרך העיר הערבית רמלה לעבר לטרון ומשם דרך שער הגיא בואכה ירושלים. ליישובים הערביים שבשפלה נמצא מעקף דרך אזור רחובות וקיבוץ חולדה, אבל הכפרים הערביים שבהרי ירושלים שלטו באש על הכביש, דבר שהוביל למצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרץ 1948, במקביל לנסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ. בתחילה, הפתרון לבעיה היה העברת האספקה בשיירות עם רכבים משוריינים, אולם במהלך מרץ 1948 גרמו הכוחות הערביים המקומיים אבידות קשות לשיירות האספקה במקומות שונים בארץ, הן בדרך לירושלים והן באזורים אחרים (כגון שיירת יחיעם).

כתוצאה מכך גמלה בקרב מנהיגי המדינה ההחלטה לעבור ממגננה להתקפה. במהלך אפריל 1948 בוצע המבצע הגדול הראשון של כוחות הפלמ"ח ו"ההגנה" (צה"ל טרם הוקם) - "מבצע נחשון" להעברת שיירות אספקה לירושלים. גם לאחר מעבר השיירות במבצע "נחשון" ובמבצע "הראל" שבא בעקבותיו, נותרה הדרך לירושלים חסומה. ב- 8 במאי 1948 החל מבצע "מכבי" ע"י חטיבות גבעתי והראל, במטרה לפרוץ את המצור. במהלך מספר ימי לחימה נתפסו משלטי שער הגיא - משלטים 16 ו- 21 בהם נבקר במסלול זה, משלט 17 בשמורת המסרק ומשלטים מצפון לשער הגיא. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נותרו בשליטת ישראל. כמו כן נכבש הכפר בית מיחסיר (כיום מושב בית מאיר) והועברו שיירות אספקה לירושלים. המבצע הסתיים ב- 17 במאי 1948. למרות כיבוש השלוחות השולטות על שער הגיא, לא נפתרה בעיית הדרך לירושלים בשל השליטה הערבית בלטרון. עם הכרזת העצמאות ב- 14 במאי, פלשו צבאות ערב לארץ, ובלטרון נאחז תוך ימים ספורים הלגיון הירדני.

צה"ל ניסה לכבוש את משטרת לטרון בשורת מבצעים גדולים ועקובים מדם, כדי להסיר את המצור על ירושלים, אך ללא הצלחה.

לבסוף נפרצה דרך עוקפת, היא"דרך בורמה" המפורסמת. המשך הדרך ממזרח לכביש 38 עד בית מאיר, מכונה "דרך הג'יפים" (ומי שבחר במסלול ההליכה המעגלי, יעלה בה חזרה). לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949, נחנך "כביש הגבורה", הוא כביש 44 - מרמלה לעבר צומת שמשון, והמשכו בכביש מס' 38 לעבר מחלף שער הגיא. אחרי מלחמת ששת הימים, הוחזרה התנועה לכביש לטרון, וגם כביש 1 הנוכחי עובר דרך לטרון.

איך להגיע:

מסלול הטיול מתחיל בקרבת הכניסה למושב בית מאיר, במערב הרי ירושלים.

המסלול המתואר אינו מעגלי, וכדאי תחילה להשאיר רכב בנקודת הסיום - באנדרטת מח"ל (למעוניינים, ניתן לבצע גם חלופה מעגלית).

לשם כך יש לפנות במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש. לאחר כ- 1.5 ק"מ יש פנייה ימינה למעבר תת-קרקעי המוביל לאנדרטה.

כעת נמשיך עם הרכב השני לעבר מחלף שער הגיא ונפנה דרך כביש 415 לעבר מחלף שורש. במחלף שורש נפנה ימינה לכביש מס' 3955, וניסע בו 3.5 ק"מ עד לנקודת ההתחלה.

לאוהבי הליכה, ניתן להפוך את המסלול למעגלי ללא צורך בהקפצת רכב לנקודת הסיום (במקרה כזה, אורך המסלול הוא 8 ק"מ, אך כרוך בעלייה משמעותית). לשם כך, מנקודת הסיום יש לעלות חזרה ב"דרך הג'יפים" המסומנת אדום. אפשרות קצרה יותר היא לחזור מהשביל הכחול (אחרי משלט 21). עוד אפשרות הינה למסלול מעגלי קצר יותר, כאשר אחרי הביקור במשלט 21 נחזור אחורה עד למסעף דרך עפר לא מסומנת, היורדת לדרך הג'יפים, עימה נעלה חזרה לנקודת ההתחלה.

למעוניינים, ניתן להוסיף בתחילת המסלול ביקור בשמורת המסרק. הכניסה לשמורה היא בהמשך הכביש לבית מאיר, הפנייה משולטת ואורך המסלול הטבעתי בשמורה הוא כ- 800 מ'.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:5 ק"מ.
  • משך המסלול:3-2 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:60 מ' עליות מצטברות, 330 מ' ירידות מצטברות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

אנדרטת מח"ל, ינואר 2014
הירידה הסלעית ממשלט 21, ינואר 2014

בנקודת ההתחלה ניצב שלט מידע של שביל ישראל.

מכאן נצעד בדרך כורכר עם סימון שבילים אדום, ולאחר כ- 150 מ' נגיע לצומת שבילים. הסימון האדום פונה שמאלה ויורד לעבר נחל דרך בורמה. אנו נמשיך ישר, נחצה את חלקו העליון של הנחל (הנראה כעמק מעובד) ועד מהרה נזהה בצד שמאל לוח זיכרון על הסלע, בסגנון המזכיר את מגילת העצמאות, והמנציח את חברי ארגון "צעירי בתי הכנסת המאוחדים" שהפכו את הגבעה לאתר זיכרון. באזור זה ניתן לפגוש בנובמבר-דצמבר מקבצי נרקיסים הפורחים אחרי הגשמים.

הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו לצומת טי, בה פונה הסימון שמאלה (לצד מתקן מגודר). כאן נמצא חניון מטיילים, (עם שלט עץ - "רמת השיירות") וכן יש בסביבה עצי קטלב שפירותיהם העסיסיים מבשילים במהלך דצמבר.

מכאן מטפסת הדרך בעלייה לא קשה לעבר פסגת הר אורנה שגובהו 624 מ'. הדרך מתאימה כמובן להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אך לא לרכב פרטי.

בסוף העלייה נמצא אתר זיכרון במקומו של משלט 16. זהו אחד משני המשלטים שנתפסו בידי צה"ל במלחמת העצמאות, כחלק מהמערכה על הדרך לירושלים. באתר יש עמודי זיכרון לחללי הפלמ"ח, ותבליט מרשים המנציח את שדות הקרב של מחלקת פלמ"ח מקיבוץ נען

מהר אורנה נמשיך עם דרך העפר המסומנת, בירידה מתונה לכיוון צפון-מערב.

אחרי שנעבור פיצול דרכים (וספסל ישיבה) נגיע לנקודת תצפית מרשימה על כביש 1, בצל עץ אורן גדול (במקום יש ספסל ישיבה).

נקודה זו צופה על אי התנועה המפורסם (לשעבר) בכביש שער הגיא, בו נמצא מקאם - ציון מוסלמי לזכרו של הקדוש אימאם עלי.

אימאם עלי התפרסם במסורת המוסלמית כצדיק מקומי. יום אחד פגש האימאם בילדה קטנה ממררת בבכי. כאשר שאל אותה לפשר הדבר, התברר לו כי הילדה נשאה עימה כד שמנת. בחוסר תשומת לב היא מעדה, והשמנת נספגה בקרקע. האימאם ציווה על האדמה לפלוט את השמנת החוצה וכך היה. האדמה לא סלחה לו, וכאשר הלך לעולמו, סירבה האדמה לקבלו ופלטה אותו החוצה. הדבר חזר ונשנה בכל מקום בו ניסו לקבור את האימאם. כך יש בארץ ישראל המערבית לא פחות משישה ציוני קברים לאימאם עלי, וכולם ריקים ללא מצבת קבר. אחד מהציונים הנוספים המופיע באתר זה נמצא לצד היישוב קדומים בשומרון.

למעשה, אימאם עלי הוא כינויו של עלי איבן אבו טאלב, הח'ליף הרביעי של האיסלאם, שנרצח בשנת 661 בעיר כופה בעיראק ונקבר בנג'ף, המקודשת לשיעים בעיראק. עם הרחבת הכביש, הוסט הכביש והמקאם נמצא כיום מדרום לכביש, אך לא הוסדרה גישת מטיילים לאתר.

מכאן כבר נראה היעד הבא - משלט 21, בגבעה טרשית הנמצאת מאות מטרים ממערב לנו.

תחילה נרד לאוכף שבין הפסגות, ובדרך נעבור מטע זיתים גדול בשוליו בולט ריכוז גדול ויפה של עצי קטלב.

באוכף מסתעפת דרומה דרך עפר לא מסומנת, היורדת לעבר נחל דרך בורמה ודרך הג'יפים (ומאפשרת למעוניינים בכך מסלול מקוצר חזרה לרכב). ברכס שמדרום לנו בולט מושב בית מאיר, היושב על שרידי הכפר בית מיחסיר, ומעליו מתנשאת פסגה מיוערת - שמורת המסרק בה שכן משלט 17 בתש"ח. במסעף נמצא גם עץ זית בעל גזע חלול וציורי.

אנו נמשיך ישר, ונתחיל בעלייה מתונה בצד הדרומי של הגבעה הטרשית. כאן נמצא ריכוז גדול ויפה של עצי שקד הפורחים בינואר-פברואר, בקרבת ט"ו בשבט.

בניגוד למה שאפשר לצפות, נקודת התצפית והמשלט אינם נמצאים בפסגת הגבעה, והדרך מגיעה לאוכף קטן ממערב לפסגה. כאן נמצאים שלטי הסבר מוזנחים על משלט 21. הפסגה עצמה טרשית מאד ולא מומלצת להליכה.

מהאוכף יש תצפית טובה בעיקר צפונה ומערבה. בין היתר, ניתן לזהות מכאן את "ראש הדשא" - שמורת נבי ע'ית והר חרשה שבהרי בנימין, הערים מודיעין ומודיעין עילית, מבצר לטרון, יער המגינים, כרמי יוסף ורחוק יותר רחובות, ראשון לציון ואולי אף גוש דן עצמו. בדרום-מערב נראים אזור התעשייה הרטוב, קיבוץ צרעה, אזור התעשייה המערבי של בית שמש ואשדוד (העיר בית שמש עצמה מוסתרת). נקודת התצפית הטובה ביותר נמצאת כמה עשרות מטרים מצפון לאזור שלטי ההסבר, ושביל רגלי נסתר מוליך אליה.

מכאן ומערבה, מתחילה ירידה משמעותית. חלקה הראשון של הירידה הוא קטע אתגרי לרכבי שטח (בעבירות קשה לרכבים אלו), עם מדרגות סלע רבות (חלקן יחייבו את נהגי הג'יפים ל"עבודות מע"ץ"). להולכי רגל, הירידה פשוטה אך לאחר הגשמים יש להיזהר מסכנת החלקה. בהמשך הירידה ניתן לראות כיצד לצד השביל הראשי נוצרו שבילי משנה - דוגמא טובה להרס הקרקע ע"י תנועה מאסיבית של רכבי שטח.

בסוף הקטע התלול, מסתעף מדרך הרכב שביל רגלי מסומן כחול. זהו שביל קישור ל"דרך הג'יפים" שמדרום לנו, המאפשר גירסה נוספת למסלול הליכה מעגלי. שביל זה תלול יחסית וחשוף לשמש, אך חוצה את נחל דרך בורמה באזור ובו משטחי סלע ומכתשות יפות בערוץ. אנו נמשיך עם שביל ישראל בדרך הרכב הממשיכה בירידה בכיוון כללי צפון-מערב, בתוואי נוח למדי. בשלב מסויים ניכנס ליער אורנים. מספר דרכים צדדיות מסתעפות מהמסלול, ויש לעקוב אחרי הסימונים. לאחר הליכה לא ממושכת ביער, נגיע לצומת טי בה יש לפנות עם הסימון שמאלה ולהמשיך בירידה לכיוון דרום-מערב. עד מהרה נגיע לחניון קק"ל ולמפגש "דרך הג'יפים" המסומנת אדום.

במפגש נפנה ימינה (מעל למפגש נמצאת מערה קטנה), ולאחר כ- 200 מ' נגיע לרכב הממתין במפגש כביש 38. כדאי לבקר גם באנדרטת מח"ל הנמצאת מצפון (מימין) לדרך הג'יפים, ומנציחה את המתנדבים מחוץ-לארץ במלחמת העצמאות.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שירותים למטיילים:

  • חניוני מטיילים במספר נקודות במסלול. בחניון בסוף המסלול יש גם אזור שהונגש לנכים.

הערות ואזהרות:

  • המסלול עובר בדרך עפר המשמשת גם רכבי שטח.
  • סכנת החלקה לאחר הגשמים.

הצעות טיול בסביבת שלוחת שיירות:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:




המפה נטענת...