מירושלים לבית אל

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשומרון ובבנימין / מעיינות בשומרון ובבנימין / מירושלים לבית אל

מסלול טיול: מירושלים לבית אל

מסלול רכוב מירושלים לבית אל - תצפיות נוף, היסטוריה ומעיין נאה.

מסלול טיול
אזור:השומרון ובנימין
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים, 8 - מדבר יהודה צפון
מיקום: בפאתי בית אל
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן, שחור 5685
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:רכוב
כניסה: חינם
אורך המסלול:27 ק"מ ברכב (ממחסום חיזמא עד שייח' עבדאללה), וקטעי הליכה קצרים בלבד.

תאריך ביצוע מסלול:29/3/2013
תאריך ביקור אחרון בשטח:22/5/2022

עין שיבן, (עמית מנדלסון, 18/4/2013)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה דרך נופית

רקע: מירושלים לבית אל

קבר השייח' בבית אל ומשטח סלע, 2009

מסלול הטיול הוא מסלול רכוב המשלב מספר אתרי ביקור קצרים, לצד הדרך הראשית ובתחומי היישובים הישראליים באזור.

באתרים שבתחומי היישובים ניתן לבקר ללא הגבלה למעט בשבתות ובחגים. באתרים מחוץ לתחומי יישובים ישראליים, מומלץ לבקר רק עם קבוצה ונשק, ובמידת הצורך לבצע תיאום בטחוני.

איך להגיע:

הגישה המומלצת למסלול היא מירושלים.

במחלף הגבעה הצרפתית יש לפנות לכיוון שכונת פסגת זאב ולנסוע 2.5 ק"מ.

בפנייה השנייה לפסגת זאב, נפנה ימינה לרחוב גידי פאגלין (המשנה את שמו לשדרות סיירת דוכיפת), וניסע 1.8 ק"מ עד למחסום חיזמא.

בשל קיום כבישים צדדיים המובילים לשטחי A ו- B, מומלץ שהנהג המוביל יכיר את מסלול הנסיעה (אין להסתמך על מכשירי ניווט באזור זה). ניתן להגיע לאתרים בתחומי פסגות ובית אל גם בתחבורה ציבורית.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית

המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:27 ק"מ ברכב (ממחסום חיזמא עד שייח' עבדאללה), וקטעי הליכה קצרים בלבד. משך המסלול:עד חצי יום. טיפוס מצטבר:המסלול רכוב.
לחצו על המפה להגדלה

קובור בני איסראיל, 2010

ח'רבת ניסיה, 2013

תצפית לאל-בירה, 2013

"ציר הזבל", 2006

עין שיבן, 2013

מצפה אליהו, 2013

מצפור "שא נא עיניך", 2013

שייח' עבדאללה והטראסות סביבו, 2013

מייד לאחר המחסום נפנה שמאלה בכיכר, נחלוף בפאתי הכפר חיזמא ונמשיך בכביש מפותל החוצה את ערוצו העליון של נחל פרת - ואדי קלט.

לאחר חציית הנחל, כ- 2.5 ק"מ מהמחסום, נחנה בזהירות רבה בשולי הכביש (באתר זה לא הוסדרה חנייה מסודרת).

מימין לנו נמצאים חמישה מבני אבן מאסיביים מאורכים, המזכירים מעט גדרות אבן אולם כפי הנראה מדובר על מונומנטים קדומים, כפי שרומז גם שמם הערבי - "קובור בני איסראיל" (קברי בני ישראל).

הדעות לגבי מהותם של מבנים אלו חלוקות, אך מקובל לתארך אותם לתקופת הברונזה או תקופת הברזל (לפני 3000-4000 שנה). אחת ההצעות הנפוצות היא לזהות כאן את מקום קבורתה של רחל אימנו, שנקברה לפי המסורת בדרך אפרתה "היא בית לחם". ייתכן ששם הוואדי הסמוך (ואדי פארה - נחל פרת עליון) שומר על השם הקדום אפרת או אפרתה, והדבר מתיישב גם עם הנחה שרחל נקברה בנחלתו של בנה בנימין. לפי הנחה זו, התוספת במקרא "היא בית לחם" היא תוספת מאוחרת.

הצעה אחרת מציעה לזהות כאן את קבריהם של בני בנימין, שספגו מכה קשה משבטי ישראל לאחר פרשת "פילגש בגבעה" שהתרחשה קרוב אלינו.

לאחר הביקור באתר, נמשיך עם הכביש העולה לעבר צומת אדם (גבע בנימין). כאן יש כיכר תנועה, ממנה יש לצאת ביציאה השנייה לעבר יישובי בנימין (היציאה הראשונה מובילה ליישוב אדם. היציאה השלישית מובילה לכביש סגור לאזרחים ישראליים, ובמקום יש שלטי אזהרה בולטים).

הכביש יורד לעבר אזור התעשייה שער בנימין, ועולה לצומת הסמוכה ליישוב מגרון. כאן נפנה שמאלה לכיוון היישובים כוכב יעקב ופסגות.

בנקודה זו נמצאת תחנת דלק, המהווה נקודת ציון באזור, ובקרבת מקום גם מרכז המבקרים "נחלת בנימין".

אנו נמשיך עם הכביש המטפס לעבר היישובים כוכב יעקב ופסגות. כביש זה נסלל באמצע שנות ה-90', כאשר לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב' הוחלט על סלילת כבישים עוקפים שאינם עוברים דרך ריכוזי אוכלוסייה פלסטיניים. הכביש נסלל בהליך מזורז, תוך חציבה עמוקה בהר, וממנו נשקף נוף מרהיב של ערוץ ואדי שיבן (נחל מכמש העליון) ויובליו.

כ-450 מ' לאחר שנעבור את הפנייה לכוכב יעקב, נפנה ימינה לתצפית קטנה - "מצפה אליהו", ע"ש הרב הראשי המנוח, מרדכי אליהו זצ"ל. במקום הוסדרה סככת תצפית לעבר הנוף המרהיב.

ממצפה אליהו נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה בכביש המתפתל. נעבור לא רחוק מהבתים הקיצוניים של העיר הפלסטינית אל-בירה, ונחצה ערוץ מעל מכון טיהור השפכים של אל-בירה. הכביש ממשיך ועולה לעבר היישוב פסגות, ששמו מציין את מיקומו על אחד ההרים הגבוהים באזור.

פסגות הוקמה בשנת 1981, בראשו של הר ג'בל טוויל. עוד לפני מלחמת ששת הימים, תיכננו הירדנים לבנות כאן שכונת מגורים, והספיקו להקים מאגר מים גדול בראש ההר. בשנת 1980 הוקמה כאן המועצה האזורית מטה בנימין, ולאחר כשנה הוקם היישוב עצמו. עד לשנת 1995, הגישה ליישוב התבצעה דרך סמטאות העיר השכנה - אל-בירה.

לאחר שנעבור את ש"ג היישוב, נראה בצד שמאל חניון מטיילים. לנקודה זו כדאי להגיע לאחר הביקור בשני אתרים בתחום היישוב עצמו.

לאחר 450 מ' מהש"ג נפנה שמאלה לצד חומת בטון (באזור זה הייתה פעם הכניסה הישנה ליישוב), ולאחר כ- 230 מ' נגיע לכיכר בה נפנה שוב שמאלה.

אחרי כ- 300 מ' נחלוף לצד מצפור (מצפור "אם הבנים שמחה"), ומייד אחריו נפנה שוב שמאלה. הכביש יורד לעבר שכונת קרוואנים ומשמאלנו נראה גבעה קטנה - יעדנו הבא.

לאחר שכונת הקרוואנים נגיע לצומת נוספת, בה נפנה פעם נוספת שמאלה (לצד מבנה אבן) ונעלה בדרך עפר כ- 250 מ' עד לרחבת חנייה.

מכאן נצא למסלול הליכה קצרצר באתר הארכיאולוגי ח'רבת ניסיה. באתר זה, ששמו המקראי אינו ידוע, בוצעו חפירות ממושכות (2002-1979) בהן התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מגוונים - שומרות (מגדלי שמירה בכרמים), במת פולחן, מקווה, גיתות, כבשני סיד, שתי מערכות מסתור ומערות קבורה. האתר היה מיושב כמעט ברצף החל מתקופת הברונזה הקדומה (1800 לפנה"ס) ועד לתקופה הערבית הקדומה (סביבות 1000 לספירה). חופרי האתר הציעו לזהות אותו עם העיר המקראית העי, שנכבשה בידי יהושע בן נון לאחר יריחו ונחרבה. זיהוי זה אינו מקובל על מרבית החוקרים.

בכניסה לאתר ניצב שילוט הסבר עם מפת המתחם. באביב יש כאן פריחה עונתית יפה, ובפרט נורית אסיה. אורך שבילי ההליכה באתר הוא כחצי ק"מ.

לאחר הביקור בח'רבת ניסיה, נשוב באותה דרך. נעבור את צומת המצפור ואחרי 200 מ' - לפני הכיכר - נפנה שמאלה ונחנה לצד מזכירות היישוב פסגות.

מעלינו נמצא שטח פתוח בפסגתו של ג'בל א-טוויל (שגובהו 903 מ'). ניתן לעלות לשטח ולהשקיף לעבר המכלול הבנוי של רמאללה ואל-בירה שלמרגלותינו. נשים לב שהפסגה היא למעשה מאגר מים מקורה - אותו מאגר שהוקם בתקופת השלטון הירדני כהכנה לפיתוח עירוני באזור.

מכאן נשוב חזרה לכיוון היציאה מהיישוב. לפני הש"ג עצמו כדאי לעצור בחניון לזכר משפחת דיקשטיין, בני היישוב פסגות, שנרצחו בפיגוע טרור באזור תל זיף (דרום הר חברון) בקיץ 2002. בחניון הוצבו מספר שולחנות פיקניק בתוך בוסתן עצי שקד, ובאזור יש פריחה עונתית מרהיבה - קחוונים, פרגים, סחלבים שונים ועוד.

נצא מהש"ג ונפנה מייד שמאלה לעבר כביש המכונה "ציר הזבל" כיוון שהוא חולף לצד המזבלה של רמאללה ואל-בירה.

הכביש יורד לערוץ, בו יש צומת נוספת. יש להמשיך ישר (בכביש המתעקל ימינה). אין לפנות שמאלה - פנייה המובילה לתחום העירוני הבנוי של אל-בירה ומסוכנת לישראלים.

אחרי נסיעה קצרה נחלוף לצד המזבלה, ונמשיך הלאה בכביש העובר בצלע ואדי שיבן, בין מצוקים יפים.

במרחק 2.5 ק"מ מש"ג פסגות נבחין מצד שמאל בחנייה מוסדרת, ובשלט הכוונה ל"עין תות".

אם הגענו בקבוצה עם מישהו שישמור על הרכב, מומלץ לעצור לביקור גם באתר זה.

נחנה את הרכב ונשאיר שומר במקום, ונצא להליכה רגלית קצרה לעבר המעיין הנובע בצלע ההר.

עשרות מטרים מהחנייה, יש לחצות ערוץ בו זורם ביוב מצפון רמאללה לעבר נחל מכמש, ולאחר מכן נמשיך בשביל מעט תלול העולה בין עצי תאנה עתיקים, ומוביל למצוק ולמרגלותיו עץ תות ובריכה יפה - עין שיבן, שזכה לכינוי העברי (הלא רשמי) "עין תות". הבריכה, שעומקה כחצי מטר, הוקמה בידי תושבי בית אל בשנים האחרונות, ומאפשרת טבילה.

המעיין עצמו נובע למרגלות מצוק שאורכו עשרות מטרים, והמכוסה בשפע שרכי שערות-שולמית, שיחי פטל קדוש וצמחי מים נוספים. לאורך המצוק יש מספר נקודות נביעה קטנות נוספות.

זוהי פינה יפה לביקור, אך יש להיות ערניים בשל סמיכות המקום לאל-בירה ונוכחות כמעט קבועה של רועי צאן פלסטיניים ועדריהם באזור זה.

נשוב לרכב באותה דרך, ולאחר נסיעה קצרצרה נגיע לצומת עם הכביש הראשי לבית אל. כאן נפנה שמאלה ונמשיך לעבר בית אל. בדרכנו (לאחר כ- 800 מ' מהפנייה מציר הזבל), נחלוף ממש למרגלות מעיין זעיר נוסף, עין אל-קצעה. לצערנו, לא הוסדרה כאן חנייה בטוחה לכלי רכב, ולכן המקום אינו מומלץ לביקור.

הכביש מתפתל ומגיע לכיכר הנמצאת במרחק מאות מטרים מהבתים הצפוניים של העיר רמאללה. בכיכר נפנה ימינה (בצד השני יש מחסום), וניסע בכביש מתעקל דרך שטח ששימש בעבר את צה"ל, עד שער היישוב בית אל (ניתן לראות באתר גם מסלול ייעודי לאתרי בית אל בלבד).

משער היישוב נמשיך ישר (שדרות לוז). בכיכר השנייה (הגדולה) נפנה ימינה ונמשיך בעלייה לפי השילוט לאתר הארכיאולוגי/מקום חלום יעקב.

הכביש עולה ומגיע לחנייה לצד בריכת מים גדולה בראש ההר. כאן נחנה - מרחק של 20 ק"מ ממחסום חיזמא.

תחילה מומלץ לעלות לתצפית מגג בריכת המים. במקום הוסדר מצפור "שא נא עיניך" המציע תצפית מרהיבה על דרום השומרון וארץ בנימין. התצפית משולטת, ובמרכז הגג נמצאת רצפת פסיפס מודרנית, מעשה ידי מפעל הפסיפס בקיבוץ אילון. ניתן לזהות מכאן אתרים רבים, ובינהם הר בעל חצור, עפרה, הכפר עין יברוד הסמוך לעפרה, פאתי ירושלים וכמובן העיר רמאללה וסביבתה. כחצי ק"מ צפונית לנו, על פסגה נמוכה יותר, נראה קבר שייח' ציורי אליו נגיע בהמשך.

ההר עצמו, עליו אנו נמצאים, נקרא בערבית ג'בל ע'ורייטיס וגובהו 909 מ' - אחת הפסגות הגבוהות ביותר בשומרון, והגבוהה ביותר בה ניתן לבקר ללא תיאום בטחוני מיוחד.

נרד חזרה לחנייה, נפנה ימינה ומייד שמאלה בדרך עפר (חלקה סלולה) המסומנת שחור, לעבר לעבר קבר שייח' עבדאללה. משביל זה מסתעפים שבילים נוספים, אך אנו נמשיך עם הסימון השחור ונגיע לאחר כ- 350 מ' לחנייה, בצומת שבילים שחור-ירוק.

הסימון השחור פונה שמאלה ומסתיים לאחר כ- 120 מ' במצפור הצופה מערבה, מעל הכפר דורא אל-קרע. התואר "אל-קרע" מציין ירק דמוי דלעת, המכונה בעברית "קרא" והמגודל באזור זה. תוספת זו נועדה להבדיל את הכפר שלמרגלותינו מהעיירה הגדולה דורא (אדוריים) בהר חברון. למרגלות התצפית נמצא בור מים מגודר בעל שני פתחים.

לאחר התצפית נשוב חזרה לחנייה. משמאלנו נמצא מבנה קבר שייח' ציורי, המוקדש לשייח' עבדאללה. המבנה הכיפתי הוא בעל שני חדרים, ובחדר הפנימי נמצאת גומחת תפילה הפונה לכיוון דרום-מזרח (לעבר מכה). לצד גומחת התפילה ובכניסה לחדר הפנימי, נמצאים ציורים פשוטים למדי בצבע אדום, המשלבים כפות תמרים.

לצד קבר השייח' נמצאים שלושה משטחי סלע, שהגדול שבהם בין רחבת החנייה ובין הקבר. שניים נוספים נמצאים מעט צפונה. משטחים אלו שימשו כנראה לצרכי פולחן (במות אבן), וייתכן גם ששימשו כגרנות בעת קציר החיטים. בצד ימין נמצא עץ גדול ועתיק של אלון התולע, מין הגדל באזורים גבוהים. אלון נוסף (לא מרשים) נמצא בצידו המערבי של הקבר. בצד משטח הסלע הצפוני יש בור עם מדרגות היורדות אליו.

מכלול זה של קבר, משטחי סלע ועצים עתיקים, רומז לקדושת המקום. קדושה זו, כפי הנראה, מצביעה על מסורות עתיקות. ואכן, בסיפורי התנ"ך יש התייחסויות רבות לפולחן בבמות, פולחן שלרוב היה במקומות גבוהים ולצד עצים עתיקים - "סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם; אֶל כָּל-גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל-אֵלָה עֲבֻתָּה, מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ-שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ, לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם" (יחזקאל ו', י"ג). על אחז מלך יהודה נאמר "וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת, וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן." (דברי הימים ב', כ"ח, ד'), ואפילו בתקופתם של מלכים שעשו הישר בעיני ה', כגון יואש ועוזיהו, נאמר "רַק הַבָּמוֹת, לֹא-סָרוּ: עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים, בַּבָּמוֹת." (מלכים ב', ט"ו, ג').

בית אל הייתה אחד מאתרי הפולחן החשובים ביותר בתולדות הארץ, החל מימי יעקב אבינו.

כדאי להצטייד בספר תנ"ך ולקרוא כאן שני פרקים בולטים, בראשית כ"ח בו מסופר על חלום יעקב, וקריאת שם המקום בית אל, ובראשית ל"ה בו מסופר על הקמת המזבח בבית אל - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".

עם פילוג הממלכה בימי רחבעם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל, הקים ירבעם שני מרכזי פולחן כתחליף למקדש בירושלים, האחד בדן והשני בבית אל (מלכים א' י"ב - והמשך הסיפור במלכים א' י"ג). הפולחן בבית אל הופסק בימי המלך יאשיהו, ובכך נסגר המעגל שמסופר במלכים א' י"ב-י"ג: "וְגַם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל--גַּם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת-הַבָּמָה, נָתָץ; וַיִּשְׂרֹף אֶת-הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה." (מלכים ב', כ"ג, ט"ו).

הכפר ביתין הנמצא על הרכס מדרום-מזרח לנו (מוסתר ברובו ע"י גב הרכס), שומר על שמה של בית אל המקראית. מסורות קדומות מזהות את אתר חלום יעקב (ואתר המזבח בבית אל) במקום הנקרא בורג' ביתין, בשולי כביש 60. עם זאת, חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי, ובעקבותיו תושב בית אל, חגי בן-ארצי, הציעו לזהות את מקום הפולחן הקדום דווקא כאן באתר שייח' עבדאללה - מה שהוביל לכינוי המקום בפי תושבי בית אל "אתר חלום יעקב".

כאן ניתן לצאת למסלול הליכה בן 4-2 ק"מ, כמתואר במסלול בית אל, או לשוב חזרה לירושלים. בדרך חזרה, מומלץ לנסוע בדרך הראשית (מבית אל עד "צומת הטי" במפגש עם כביש 60 לצד מאחז גבעת אסף, ואז פנייה ימינה - דרומה, ולאחר 9 ק"מ נגיע חזרה למחסום חיזמא).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחה מגוונת, בעיקר באזור שייח' עבדאללה בבית אל, וכן באתר ח'רבת ניסיה בפסגות.

פברואר-מרץ - פריחת רקפת מצויה.
מרץ-אפריל - פריחת נורית אסיה, מרווה כחולה, סחלב שלוש-שיניים, בן-סחלב צריפי, ורד הכלב, קידה שעירה, פשתה שעירה ורבים נוספים.

שירותים למטיילים:

חנייה, מי שתייה, מדשאה ומצפור מסודר בבית אל.
שולחנות פיקניק בחניון בכניסה ליישוב פסגות.
סככת צל במצפור אליהו.
בסוף שביל הגיתות (ליד הכביש) - מספר שולחנות פיקניק.

הערות ואזהרות:

המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, ובאזור רגיש מבחינה בטחונית. מומלץ להימנע מטיול בדד באזור, ובמידת הצורך לעדכן את רבש"צ היישוב על הטיול בשטח.
מסלול הנסיעה עובר בעומק יו"ש, בכבישים שקטים יחסית. עם זאת, לעיתים מתרחשים אירועים של יידוי אבנים. מומלץ להימנע מנסיעה ברכב בודד בשטח, וכן לא להסתמך על מכשירי ניווט כדי להגיע לאזור זה.
היישובים הישראליים לאורך מסלול הנסיעה הם דתיים, ולכן אין לבצע את המסלול בשבתות ובמועדי ישראל.
אין שירותי הצלה במעיינות. הרחצה באחריות המשתמשים בלבד.
מפלס המים ואיכותם נתונים לשינויים, בהתאם לזמן שחלף מאז הגשמים האחרונים.
מומלץ להצטייד במשקפת לתצפית מבריכת המים בבית אל.
תחנת דלק - בצומת מגרון.