שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן

מסלול טיול: שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן

שלוחת משלטים - מסלול רכוב בין משלטי מלחמת העצמאות מעל שער הגיא, יערות ותצפיות נוף.

מסלול טיול
אזור:הרי ירושלים
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: דרומית לכביש שער הגיא
גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
שבילי טיול:כחול 9343, אדום 9347, כחול 9349, ירוק 9348
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:כן (גן לאומי)
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:קווי ארוך
כניסה: חינם
אורך המסלול:5 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:8/1/2014
תאריך ביקור אחרון בשטח:8/1/2014

תצפית לכביש שער הגיא, (עמית מנדלסון, 8/1/2014)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

רקע: שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן

יעודכן, ינואר 2014

שלוחת משלטים היא השלוחה שמצפון לכביש שער הגיא. לאורך השלוחה היורדת מההר אל השפלה, הוקמו משלטים רבים במהלך מלחמת העצמאות. דרך נופית שנפרצה בשלוחה זו, והמתאימה לכל רכב, מכונה "דרך דיפנבייקר" על שם ראש ממשלת קנדה בשנות ה- 1970, ידיד הציונות. דרך זו משלבת לא רק את משלטי תש"ח אלא גם תצפיות נוף יפות ומספר הפתעות. מהדרך כדאי לסטות לביקור בחורבת עלקת הציורית. למעוניינים במסלול מעגלי, כדאי לחזור דרך נחל אילן.

המסלול הבסיסי מתאים לנסיעה בכל רכב, אך לחלק מאתרי הביקור בנחל אילן ובחורבת עלקת, עדיף להגיע ברכב שטח, באופניים או ברגל.

עבודות הרחבת הדרך לירושלים הביאו החל מקיץ 2013 לשינויים בתנועה באזור. הגישה המקורית לדרך, מול מחלף שורש, נחסמה ולא ברור מתי תיפתח מחדש. כתחליף ניתן להיכנס לדרך מאזור נווה אילן. כמו כן, ביציאה לשער הגיא יש תנועה של כלי רכב כבדים בימות השבוע. במהלך השבוע יש באזור גם מטרדי רעש כתוצאה מהעבודות הנרחבות בכביש 1.

המאבק על הדרך לירושלים - על קצה המזלג

בטרם מלחמת העצמאות, לא התקיים רצף התיישבותי בין היישובים העבריים בשפלה ובין היישובים באזור ירושלים. התנועה עברה דרך העיר הערבית רמלה לעבר לטרון ומשם דרך שער הגיא בואכה ירושלים. ליישובים הערביים שבשפלה נמצא מעקף דרך אזור רחובות וקיבוץ חולדה, אבל הכפרים הערביים שבהרי ירושלים שלטו באש על הכביש, דבר שהוביל למצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרץ 1948, במקביל לנסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ. בתחילה, הפתרון לבעיה היה העברת האספקה בשיירות עם רכבים משוריינים, אולם במהלך מרץ 1948 גרמו הכוחות הערביים המקומיים אבידות קשות לשיירות האספקה במקומות שונים בארץ, הן בדרך לירושלים והן באזורים אחרים (כגון שיירת יחיעם).

כתוצאה מכך גמלה בקרב מנהיגי המדינה ההחלטה לעבור ממגננה להתקפה. במהלך אפריל 1948 בוצע המבצע הגדול הראשון של כוחות הפלמ"ח ו"ההגנה" (צה"ל טרם הוקם) - "מבצע נחשון" להעברת שיירות אספקה לירושלים. גם לאחר מעבר השיירות במבצע "נחשון" ובמבצע "הראל" שבא בעקבותיו, נותרה הדרך לירושלים חסומה. ב- 8 במאי 1948 החל מבצע "מכבי" ע"י חטיבות גבעתי והראל, במטרה לפרוץ את המצור. במהלך מספר ימי לחימה נתפסו משלטי שער הגיא - משלטים 16 ו- 21 בהם נבקר במסלול זה, משלט 17 בשמורת המסרק ומשלטים מצפון לשער הגיא. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נותרו בשליטת ישראל. כמו כן נכבש הכפר בית מיחסיר (כיום מושב בית מאיר) והועברו שיירות אספקה לירושלים. המבצע הסתיים ב- 17 במאי 1948. למרות כיבוש השלוחות השולטות על שער הגיא, לא נפתרה בעיית הדרך לירושלים בשל השליטה הערבית בלטרון. עם הכרזת העצמאות ב- 14 במאי, פלשו צבאות ערב לארץ, ובלטרון נאחז תוך ימים ספורים הלגיון הירדני.

צה"ל ניסה לכבוש את משטרת לטרון בשורת מבצעים גדולים ועקובים מדם, כדי להסיר את המצור על ירושלים, אך ללא הצלחה.

לבסוף נפרצה דרך עוקפת, היא"דרך בורמה" המפורסמת. המשך הדרך ממזרח לכביש 38 עד בית מאיר, מכונה "דרך הג'יפים" (ומי שבחר במסלול ההליכה המעגלי, יעלה בה חזרה). לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949, נחנך "כביש הגבורה", הוא כביש 44 - מרמלה לעבר צומת שמשון, והמשכו בכביש מס' 38 לעבר מחלף שער הגיא. אחרי מלחמת ששת הימים, הוחזרה התנועה לכביש לטרון, וגם כביש 1 הנוכחי עובר דרך לטרון.

איך להגיע:

מסלול הטיול מתחיל מול הכניסה ליישוב יד השמונה, במערב הרי ירושלים.

המסלול המתואר כאן הוא מסלול רכוב בנסיעה. ניתן לבצעו גם רגלית, בגרסה מעגלית (ארוכה למדי להולכי רגל) או בגרסה קווית המחייבת השארת רכב נוסף בתחנת הדלק בשער הגיא.

הגישה לנקודת ההתחלה היא מצומת קריית יערים בכביש 1. נכון ליוני 2014, יש לנסוע עד מחלף חמד, לפנות לכיוון אבו גוש ולרדת חזרה לכביש 1 לכיוון מערב. בצומת קריית יערים נפנה ימינה ובכיכר הראשונה נפנה שמאלה ליד תחנת הדלק ואולפני גלובוס.

אחרי מאות מטרים, נגיע למסעף הכניסה ליישוב יד השמונה. כאן נפנה שמאלה וניכנס לדרך עפר טובה לכל רכב (אך מחייבת נסיעה זהירה) - תחילת המסלול.

עם פתיחתו הצפויה של מחלף נווה אילן, הגישה לנקודת ההתחלה תהיה נוחה יותר.

נקודת הסיום היא בתחנת הדלק בשער הגיא, אליה ניתן לגשת רק מכיוון מזרח (מכיוון מחלף שורש לכיוון שער הגיא).

יש לקחת בחשבון כי מתחנת הדלק בשער הגיא לא ניתן לצאת לכיוון ירושלים או בית שמש, ובהשארת רכב בנקודה זו, תיאלצו לנסוע עד מחלף לטרון בטרם תוכלו להסתובב חזרה לכיוון ירושלים ונקודת ההתחלה, או לנסוע חזרה דרך השטח (במסלול המתואר להלן).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:5 ק"מ. משך המסלול:3-2 שעות. טיפוס מצטבר:יעודכן.
לחצו על המפה להגדלה

ניסע תחילה כ- 500 מ' בדרך מסומנת כחול, החולפת לצד אזור חקלאי בראש נחל אילן.

אחרי 500 מ' נגיע למתחם מגודר ובו מספר בריכות מים של חברת "מקורות". כאן נפנה שמאלה בעלייה קצרה ותלולה (לא נוחה לרכב בעל גחון נמוך) ועד מהרה נפגוש דרך מסומנת אדום, הבאה הנה ממחלף שורש. חלקה הראשון של הדרך "האדומה" נסגר למטיילים כתוצאה מעבודות שדרוג כביש 1, ולכן נפנה כאן שמאלה ונמשיך בירידה מתונה בצידה הצפוני של גבעת משב.

הדרך מתעקלת ומקיפה את גבעת משב, וממשיכה למרגלות מחלף שורש. לאחר כ- 2 ק"מ מבריכות המים של "מקורות" נגיע לצומת שבילים שחור-אדום. כאן מתחילה "רשמית" דרך דיפנבייקר (על שם ראש ממשלת קנדה וידיד הציונות בשנות ה- 70').

במקום זה יש שער בולט ולצידו חניון מטיילים הממוקם בתוך מחצבה נטושה הנסתרת מעיני הנוסעים בכביש 1.

בין הדרך לכביש נמצא אתר המשוריינים - אתר אליו רוכזו משוריינים שהוצבו בעבר לאורך הכביש, זכר לשיירות במלחמת העצמאות.

אלו אינם המשוריינים המקוריים אלא שחזורים שהוצבו באזור בשנות ה- 60'. בשל החשש לגניבתם כחלק מביזת המתכות הנרחבת המשתוללת בארץ, רוכזו המשוריינים בשני אתרים, כאן ובאתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא וקובעו לקרקע במשטחי בטון.

1.6 ק"מ נסיעה - צומת דרך מסומנת כחול. גן יפני.

250 מ' בכחול - גישה לדרך ירוקה.

300 מ' ימינה - מסעף שחור, פנייה חדה שמאלה

עוד 200 מ' - חורבת עלקת

חזרה 500 מ' - המשך בירוק 680 מ', פנייה שמאלה, מצפור רפא והגעה לדרך המסומנת אדום.

טיפה אחורה - מצבה לעוזי נרקיס

מי שבא מראש באדום - 830 מטרים

אחרי שנעבור פיצול דרכים (וספסל ישיבה) נגיע לנקודת תצפית מרשימה על כביש 1, בצל עץ אורן גדול (במקום יש ספסל ישיבה).

נקודה זו צופה על אי התנועה המפורסם בכביש שער הגיא, בו נמצא מקאם - ציון מוסלמי לזכרו של הקדוש אימאם עלי.

אימאם עלי התפרסם במסורת המוסלמית כצדיק מקומי. יום אחד פגש האימאם בילדה קטנה ממררת בבכי. כאשר שאל אותה לפשר הדבר, התברר לו כי הילדה נשאה עימה כד שמנת. בחוסר תשומת לב היא מעדה, והשמנת נספגה בקרקע. האימאם ציווה על האדמה לפלוט את השמנת החוצה וכך היה. האדמה לא סלחה לו, וכאשר הלך לעולמו, סירבה האדמה לקבלו ופלטה אותו החוצה. הדבר חזר ונשנה בכל מקום בו ניסו לקבור את האימאם. כך יש בארץ ישראל המערבית לא פחות משישה ציוני קברים לאימאם עלי, וכולם ריקים ללא מצבת קבר. אחד מהציונים הנוספים המופיע באתר זה נמצא לצד היישוב קדומים בשומרון.

למעשה, אימאם עלי הוא כינויו של עלי איבן אבו טאלב, הח'ליף הרביעי של האיסלאם, שנרצח בשנת 661 בעיר כופה בעיראק ונקבר בנג'ף, המקודשת לשיעים בעיראק.

כיום האזור כולו נמצא בתהליכי פיתוח מואצים, ועתידו של המקאם אינו ברור.

מכאן כבר נראה היעד הבא - משלט 21, בגבעה טרשית הנמצאת מאות מטרים ממערב לנו.

תחילה נרד לאוכף שבין הפסגות, ובדרך נעבור מטע זיתים גדול בשוליו בולט ריכוז גדול ויפה של עצי קטלב.

באוכף מסתעפת דרומה דרך עפר לא מסומנת, היורדת לעבר נחל דרך בורמה ודרך הג'יפים (ומאפשרת למעוניינים בכך מסלול מקוצר חזרה לרכב). ברכס שמדרום לנו בולט מושב בית מאיר, היושב על שרידי הכפר בית מיחסיר, ומעליו מתנשאת פסגה מיוערת - שמורת המסרק בה שכן משלט 17 בתש"ח. במסעף נמצא גם עץ זית בעל גזע חלול וציורי.

אנו נמשיך ישר, ונתחיל בעלייה מתונה בצד הדרומי של הגבעה הטרשית. כאן נמצא ריכוז גדול ויפה של עצי שקד הפורחים בינואר-פברואר, בקרבת ט"ו בשבט.

בניגוד למה שאפשר לצפות, נקודת התצפית והמשלט אינם נמצאים בפסגת הגבעה, והדרך מגיעה לאוכף קטן ממערב לפסגה. כאן נמצאים שלטי הסבר מוזנחים על משלט 21. הפסגה עצמה טרשית מאד ולא מומלצת להליכה.

מהאוכף יש תצפית טובה בעיקר צפונה ומערבה. בין היתר, ניתן לזהות מכאן את "ראש הדשא" - שמורת נבי ע'ית והר חרשה שבהרי בנימין, הערים מודיעין ומודיעין עילית, מבצר לטרון, יער המגינים, כרמי יוסף ורחוק יותר רחובות, ראשון לציון ואולי אף גוש דן עצמו. בדרום-מערב נראים אזור התעשייה הרטוב, קיבוץ צרעה, אזור התעשייה המערבי של בית שמש ואשדוד (העיר בית שמש עצמה מוסתרת).

מכאן ומערבה, מתחילה ירידה משמעותית. חלקה הראשון של הירידה הוא קטע אתגרי לרכבי שטח, עם מדרגות סלע רבות (חלקן יחייבו את נהגי הג'יפים ל"עבודות מע"ץ"). להולכי רגל, הירידה פשוטה אך לאחר הגשמים יש להיזהר מסכנת החלקה. בהמשך הירידה ניתן לראות כיצד לצד השביל הראשי נוצרו שבילי משנה - דוגמא טובה להרס הקרקע ע"י תנועה מאסיבית של רכבי שטח.

בסוף הקטע התלול, מסתעף מדרך הרכב שביל רגלי מסומן כחול. זהו שביל קישור ל"דרך הג'יפים" שמדרום לנו, המאפשר גירסה נוספת למסלול הליכה מעגלי. אנו נמשיך עם שביל ישראל בדרך הרכב הממשיכה בירידה בכיוון כללי צפון-מערב, בתוואי נוח למדי. בשלב מסויים ניכנס ליער אורנים. מספר דרכים צדדיות מסתעפות מהמסלול, ויש לעקוב אחרי הסימונים. לאחר הליכה לא ממושכת ביער, נגיע לצומת טי בה יש לפנות עם הסימון שמאלה ולהמשיך בירידה לכיוון דרום-מערב. עד מהרה נגיע לחניון קק"ל ולמפגש "דרך הג'יפים" המסומנת אדום.

במפגש נפנה ימינה (מעל למפגש נמצאת מערה קטנה), ולאחר כ- 200 מ' נגיע לרכב הממתין במפגש כביש 38. כדאי לבקר גם באנדרטת מח"ל הנמצאת מצפון (מימין) לדרך הג'יפים, ומנציחה את המתנדבים מחוץ-לארץ במלחמת העצמאות.