שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן

מסלול טיול: שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן

שלוחת משלטים - מסלול רכוב בין משלטי מלחמת העצמאות מעל שער הגיא, יערות ותצפיות נוף.

מסלול טיול
אזור:הרי ירושלים
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: דרומית לכביש שער הגיא
גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
שבילי טיול:יעודכן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:כן (גן לאומי)
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:קווי ארוך
כניסה: חינם
אורך המסלול:5 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:8/1/2014
תאריך ביקור אחרון בשטח:8/1/2014

תצפית לכביש שער הגיא, (עמית מנדלסון, 8/1/2014)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

רקע: שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן

תצפית ממשלט 21 להרי בנימין, ינואר 2014

נרקיסים בהר אורנה - משלט 16, ינואר 2014

שלוחת משלטים היא השלוחה שמצפון לכביש שער הגיא. לאורך השלוחה היורדת מההר אל השפלה, הוקמו משלטים רבים במהלך מלחמת העצמאות. דרך נופית שנפרצה בשלוחה זו, והמתאימה לכל רכב, מכונה "דרך דיפנבייקר" על שם ראש ממשלת קנדה בשנות ה- 1970, ידיד הציונות. דרך זו משלבת לא רק את משלטי תש"ח אלא גם תצפיות נוף יפות ומספר הפתעות. מהדרך כדאי לסטות לביקור בחורבת עלקת הציורית. למעוניינים במסלול מעגלי, כדאי לחזור דרך נחל אילן.

המסלול הבסיסי מתאים לנסיעה בכל רכב, אך לחלק מאתרי הביקור בנחל אילן ובחורבת עלקת, עדיף להגיע ברכב שטח, באופניים או ברגל.

עבודות הרחבת הדרך לירושלים הביאו החל מקיץ 2013 לשינויים בתנועה באזור. הגישה המקורית לדרך, מול מחלף שורש, נחסמה ולא ברור מתי תיפתח מחדש. כתחליף ניתן להיכנס לדרך מאזור נווה אילן. כמו כן, ביציאה לשער הגיא יש תנועה של כלי רכב כבדים בימות השבוע. במהלך השבוע יש באזור גם מטרדי רעש כתוצאה מהעבודות הנרחבות בכביש 1.

המאבק על הדרך לירושלים - על קצה המזלג

בטרם מלחמת העצמאות, לא התקיים רצף התיישבותי בין היישובים העבריים בשפלה ובין היישובים באזור ירושלים. התנועה עברה דרך העיר הערבית רמלה לעבר לטרון ומשם דרך שער הגיא בואכה ירושלים. ליישובים הערביים שבשפלה נמצא מעקף דרך אזור רחובות וקיבוץ חולדה, אבל הכפרים הערביים שבהרי ירושלים שלטו באש על הכביש, דבר שהוביל למצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרץ 1948, במקביל לנסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ. בתחילה, הפתרון לבעיה היה העברת האספקה בשיירות עם רכבים משוריינים, אולם במהלך מרץ 1948 גרמו הכוחות הערביים המקומיים אבידות קשות לשיירות האספקה במקומות שונים בארץ, הן בדרך לירושלים והן באזורים אחרים (כגון שיירת יחיעם).

כתוצאה מכך גמלה בקרב מנהיגי המדינה ההחלטה לעבור ממגננה להתקפה. במהלך אפריל 1948 בוצע המבצע הגדול הראשון של כוחות הפלמ"ח ו"ההגנה" (צה"ל טרם הוקם) - "מבצע נחשון" להעברת שיירות אספקה לירושלים. גם לאחר מעבר השיירות במבצע "נחשון" ובמבצע "הראל" שבא בעקבותיו, נותרה הדרך לירושלים חסומה. ב- 8 במאי 1948 החל מבצע "מכבי" ע"י חטיבות גבעתי והראל, במטרה לפרוץ את המצור. במהלך מספר ימי לחימה נתפסו משלטי שער הגיא - משלטים 16 ו- 21 בהם נבקר במסלול זה, משלט 17 בשמורת המסרק ומשלטים מצפון לשער הגיא. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נותרו בשליטת ישראל. כמו כן נכבש הכפר בית מיחסיר (כיום מושב בית מאיר) והועברו שיירות אספקה לירושלים. המבצע הסתיים ב- 17 במאי 1948. למרות כיבוש השלוחות השולטות על שער הגיא, לא נפתרה בעיית הדרך לירושלים בשל השליטה הערבית בלטרון. עם הכרזת העצמאות ב- 14 במאי, פלשו צבאות ערב לארץ, ובלטרון נאחז תוך ימים ספורים הלגיון הירדני.

צה"ל ניסה לכבוש את משטרת לטרון בשורת מבצעים גדולים ועקובים מדם, כדי להסיר את המצור על ירושלים, אך ללא הצלחה.

לבסוף נפרצה דרך עוקפת, היא"דרך בורמה" המפורסמת. המשך הדרך ממזרח לכביש 38 עד בית מאיר, מכונה "דרך הג'יפים" (ומי שבחר במסלול ההליכה המעגלי, יעלה בה חזרה). לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949, נחנך "כביש הגבורה", הוא כביש 44 - מרמלה לעבר צומת שמשון, והמשכו בכביש מס' 38 לעבר מחלף שער הגיא. אחרי מלחמת ששת הימים, הוחזרה התנועה לכביש לטרון, וגם כביש 1 הנוכחי עובר דרך לטרון.

איך להגיע:

מסלול הטיול מתחיל מול הכניסה ליישוב יד השמונה, במערב הרי ירושלים.

המסלול המתואר כאן הוא מסלול רכוב בנסיעה. ניתן לבצעו גם רגלית, בגרסה מעגלית (ארוכה למדי להולכי רגל) או בגרסה קווית המחייבת השארת רכב נוסף בתחנת הדלק בשער הגיא.

יש לקחת בחשבון כי מתחנת הדלק בשער הגיא לא ניתן לצאת לכיוון ירושלים או בית שמש, ובהשארת רכב בנקודה זו, תיאלצו לנסוע עד מחלף לטרון בטרם תוכלו להסתובב חזרה לכיוון ירושלים ונקודת ההתחלה, או לנסוע חזרה דרך השטח (במסלול המתואר להלן).

הגישה לנקודת ההתחלה היא מצומת קריית יערים בכביש 1. נכון ליוני 2014, יש לנסוע עד מחלף חמד, לפנות לכיוון אבו גוש ולרדת חזרה לכביש 1 לכיוון מערב. בצומת קריית יערים נפנה ימינה ובכיכר הראשונה נפנה שמאלה ליד תחנת הדלק ואולפני גלובוס.

עם פתיחתו הצפויה של מחלף נווה אילן, הגישה לנקודת ההתחלה תהיה נוחה יותר.

אחרי מאות מטרים, נגיע למסעף הכניסה ליישוב יד השמונה. כאן נפנה שמאלה וניכנס לדרך עפר טובה לכל רכב (אך מחייבת נסיעה זהירה) - תחילת המסלול.

המסלול המתואר אינו מעגלי, וכדאי תחילה להשאיר רכב בנקודת הסיום - באנדרטת מח"ל.

לשם כך יש לפנות במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש. לאחר כ- 2.5 ק"מ נגיע לכניסה למושב מסילת ציון. כאן נפנה למושב ונסתובב חזרה צפונה לכיוון מחלף שער הגיא. אחרי 1.5 ק"מ, צפונית לתחנת הדלק, נפנה ימינה ונחנה לצד אנדרטת מח"ל.

כעת נמשיך עם הרכב השני לעבר מחלף שער הגיא ונפנה דרך כביש 415 לעבר מחלף שורש. במחלף שורש נפנה ימינה לכביש מס' 3955, וניסע בו 3.5 ק"מ עד לנקודת ההתחלה.

לאוהבי הליכה, ניתן להפוך את המסלול למעגלי ללא צורך בהקפצת רכב לנקודת הסיום (במקרה כזה, אורך המסלול הוא 8 ק"מ, אך כרוך בעלייה משמעותית). לשם כך, מנקודת הסיום יש לעלות חזרה ב"דרך הג'יפים" המסומנת אדום. אפשרות קצרה יותר היא לחזור מהשביל הכחול (אחרי משלט 21).

למעוניינים, ניתן להוסיף בתחילת המסלול ביקור בשמורת המסרק. הכניסה לשמורה היא בהמשך הכביש לבית מאיר, הפנייה משולטת ואורך המסלול הטבעתי בשמורה הוא כ- 800 מ'.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:5 ק"מ. משך המסלול:3-2 שעות הליכה. טיפוס מצטבר:60 מ' עליות מצטברות, 330 מ' ירידות מצטברות.
לחצו על המפה להגדלה

אנדרטת מח"ל, ינואר 2014

הירידה הסלעית ממשלט 21, ינואר 2014

בנקודת ההתחלה ניצב שלט מידע של שביל ישראל.

מכאן נצעד בדרך כורכר עם סימון שבילים אדום, ולאחר כ- 150 מ' נגיע לצומת שבילים. הסימון האדום פונה שמאלה ויורד לעבר נחל דרך בורמה. אנו נמשיך ישר, נחצה את חלקו העליון של הנחל (הנראה כעמק מעובד) ועד מהרה נזהה בצד שמאל לוח זיכרון על הסלע, בסגנון המזכיר את מגילת העצמאות, והמנציח את חברי ארגון "צעירי בתי הכנסת המאוחדים" שהפכו את הגבעה לאתר זיכרון. באזור זה ניתן לפגוש בנובמבר-דצמבר מקבצי נרקיסים הפורחים אחרי הגשמים.

הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו לצומת טי, בה פונה הסימון שמאלה (לצד מתקן מגודר). כאן נמצא חניון מטיילים, (עם שלט עץ - "רמת השיירות") וכן יש בסביבה עצי קטלב שפירותיהם העסיסיים מבשילים במהלך דצמבר.

מכאן מטפסת הדרך בעלייה לא קשה לעבר פסגת הר אורנה שגובהו 624 מ'. הדרך מתאימה כמובן להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אך לא לרכב פרטי.

בסוף העלייה נמצא אתר זיכרון במקומו של משלט 16. זהו אחד משני המשלטים שנתפסו בידי צה"ל במלחמת העצמאות, כחלק מהמערכה על הדרך לירושלים. באתר יש עמודי זיכרון לחללי הפלמ"ח, ותבליט מרשים המנציח את שדות הקרב של מחלקת פלמ"ח מקיבוץ נען

מהר אורנה נמשיך עם דרך העפר המסומנת, בירידה מתונה לכיוון צפון-מערב.

אחרי שנעבור פיצול דרכים (וספסל ישיבה) נגיע לנקודת תצפית מרשימה על כביש 1, בצל עץ אורן גדול (במקום יש ספסל ישיבה).

נקודה זו צופה על אי התנועה המפורסם בכביש שער הגיא, בו נמצא מקאם - ציון מוסלמי לזכרו של הקדוש אימאם עלי.

אימאם עלי התפרסם במסורת המוסלמית כצדיק מקומי. יום אחד פגש האימאם בילדה קטנה ממררת בבכי. כאשר שאל אותה לפשר הדבר, התברר לו כי הילדה נשאה עימה כד שמנת. בחוסר תשומת לב היא מעדה, והשמנת נספגה בקרקע. האימאם ציווה על האדמה לפלוט את השמנת החוצה וכך היה. האדמה לא סלחה לו, וכאשר הלך לעולמו, סירבה האדמה לקבלו ופלטה אותו החוצה. הדבר חזר ונשנה בכל מקום בו ניסו לקבור את האימאם. כך יש בארץ ישראל המערבית לא פחות משישה ציוני קברים לאימאם עלי, וכולם ריקים ללא מצבת קבר. אחד מהציונים הנוספים המופיע באתר זה נמצא לצד היישוב קדומים בשומרון.

למעשה, אימאם עלי הוא כינויו של עלי איבן אבו טאלב, הח'ליף הרביעי של האיסלאם, שנרצח בשנת 661 בעיר כופה בעיראק ונקבר בנג'ף, המקודשת לשיעים בעיראק.

כיום האזור כולו נמצא בתהליכי פיתוח מואצים, ועתידו של המקאם אינו ברור.

מכאן כבר נראה היעד הבא - משלט 21, בגבעה טרשית הנמצאת מאות מטרים ממערב לנו.

תחילה נרד לאוכף שבין הפסגות, ובדרך נעבור מטע זיתים גדול בשוליו בולט ריכוז גדול ויפה של עצי קטלב.

באוכף מסתעפת דרומה דרך עפר לא מסומנת, היורדת לעבר נחל דרך בורמה ודרך הג'יפים (ומאפשרת למעוניינים בכך מסלול מקוצר חזרה לרכב). ברכס שמדרום לנו בולט מושב בית מאיר, היושב על שרידי הכפר בית מיחסיר, ומעליו מתנשאת פסגה מיוערת - שמורת המסרק בה שכן משלט 17 בתש"ח. במסעף נמצא גם עץ זית בעל גזע חלול וציורי.

אנו נמשיך ישר, ונתחיל בעלייה מתונה בצד הדרומי של הגבעה הטרשית. כאן נמצא ריכוז גדול ויפה של עצי שקד הפורחים בינואר-פברואר, בקרבת ט"ו בשבט.

בניגוד למה שאפשר לצפות, נקודת התצפית והמשלט אינם נמצאים בפסגת הגבעה, והדרך מגיעה לאוכף קטן ממערב לפסגה. כאן נמצאים שלטי הסבר מוזנחים על משלט 21. הפסגה עצמה טרשית מאד ולא מומלצת להליכה.

מהאוכף יש תצפית טובה בעיקר צפונה ומערבה. בין היתר, ניתן לזהות מכאן את "ראש הדשא" - שמורת נבי ע'ית והר חרשה שבהרי בנימין, הערים מודיעין ומודיעין עילית, מבצר לטרון, יער המגינים, כרמי יוסף ורחוק יותר רחובות, ראשון לציון ואולי אף גוש דן עצמו. בדרום-מערב נראים אזור התעשייה הרטוב, קיבוץ צרעה, אזור התעשייה המערבי של בית שמש ואשדוד (העיר בית שמש עצמה מוסתרת).

מכאן ומערבה, מתחילה ירידה משמעותית. חלקה הראשון של הירידה הוא קטע אתגרי לרכבי שטח, עם מדרגות סלע רבות (חלקן יחייבו את נהגי הג'יפים ל"עבודות מע"ץ"). להולכי רגל, הירידה פשוטה אך לאחר הגשמים יש להיזהר מסכנת החלקה. בהמשך הירידה ניתן לראות כיצד לצד השביל הראשי נוצרו שבילי משנה - דוגמא טובה להרס הקרקע ע"י תנועה מאסיבית של רכבי שטח.

בסוף הקטע התלול, מסתעף מדרך הרכב שביל רגלי מסומן כחול. זהו שביל קישור ל"דרך הג'יפים" שמדרום לנו, המאפשר גירסה נוספת למסלול הליכה מעגלי. אנו נמשיך עם שביל ישראל בדרך הרכב הממשיכה בירידה בכיוון כללי צפון-מערב, בתוואי נוח למדי. בשלב מסויים ניכנס ליער אורנים. מספר דרכים צדדיות מסתעפות מהמסלול, ויש לעקוב אחרי הסימונים. לאחר הליכה לא ממושכת ביער, נגיע לצומת טי בה יש לפנות עם הסימון שמאלה ולהמשיך בירידה לכיוון דרום-מערב. עד מהרה נגיע לחניון קק"ל ולמפגש "דרך הג'יפים" המסומנת אדום.

במפגש נפנה ימינה (מעל למפגש נמצאת מערה קטנה), ולאחר כ- 200 מ' נגיע לרכב הממתין במפגש כביש 38. כדאי לבקר גם באנדרטת מח"ל הנמצאת מצפון (מימין) לדרך הג'יפים, ומנציחה את המתנדבים מחוץ-לארץ במלחמת העצמאות.