קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "נחל קיני"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 6: שורה 6:
 
|שם_הצלם=יובל מנדלסון
 
|שם_הצלם=יובל מנדלסון
 
|מקום_הצילום=נחל קיני
 
|מקום_הצילום=נחל קיני
|תאריך_הצילום=24/12/2011
+
|תאריך_הצילום=13/09/2015
 
|אזור=רמת מנשה
 
|אזור=רמת מנשה
 
|מפת_סימון_שבילים=4 - הכרמל
 
|מפת_סימון_שבילים=4 - הכרמל

גרסה מ־22:00, 19 בספטמבר 2015

מסלול טיול: נחל קיני

טיול קצר לכל המשפחה אל נחל קיני, על מי מגידו - פלג זורם, עצים עתיקים וטחנות קמח ציוריות.

  • מסלול טיול
  • אזור:רמת מנשה
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: ליד צומת מגידו
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:אדום 4320, לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:3 ק"מ (רגלי מתחנת הדלק וחזרה).
  • תאריך ביצוע מסלול:9/11/2011
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:13/09/2015



Nahal keini.jpg

נחל קיני, (יובל מנדלסון, 13/09/2015)


עוד אתרים בסביבה

רקע: נחל קיני

מאגר מגידו, פברואר 2014
טחנה בנחל קיני, פברואר 2014
נחל קיני, נובמבר 2011

נחל קיני הוא אחד הנחלים היפים בשולי רמת מנשה. בקטע קצר שאורכו מספר מאות מטרים בלבד, נובעים בנחל מספר מעיינות ולצידם צמחיית נחל עשירה - עצי ערבה, שיחי פטל קדוש וקנה מצוי, עצי בוסתן (בעיקר תאנה ותות), שרידי טחנות קמח, ומסביב יערות ברושים ואקליפטוסים.

הנחל סמוך לקצה המזרחי של אזור "ואדי עארה", ומהווה יעד פופולארי לתושבי האזור. לפיכך מומלץ לטייל בו בקבוצה ולהימנע מחגים מוסלמיים (כולל "יום הנכבה").

שמו העברי של הנחל בא בעקבות שם קדום המוזכר בכתובות הנצחה של תחותמס השלישי, מלך מצרים, שנלחם במגידו וכבש אותה בסביבות שנת 1458 לפני הספירה (לפני כ- 3470 שנה). בתיאור הקרב מוזכרת הגעת המלך "לדרומה של מגידו, אל שפת נחל קינה". הצורה הנוכחית - קיני - מנציחה כנראה גם את שבט הקיני שכפי הנראה שכן באזור בתקופת השופטים (סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור, נס מפני דבורה וברק וביקש מחסה אצל יעל אשת חבר הקיני, ובשירת דבורה מוזכר הקרב נגד הכנענים "בתענך, על מי מגידו"). מי הנחל הזורמים נוצלו להפעלת שש טחנות קמח שפעלו לאורכו עד למאה ה- 20', ושרידיהן ניכרים בשטח עד ימינו. הנחל נשפך לקישון באזור מנחת מגידו.

איך להגיע:

יש מספר דרכים לביצוע המסלול בנחל קיני. מאז ביצוע המסלול לאתר (נובמבר 2011) חלו שינויים בסימון השבילים, ובפברואר 2014 בדק צוות האתר את מרבית הסימונים במסלול המומלץ כאן, אך לא את כולם. כדאי להצטייד במפת סימון שבילים עדכנית.

הדרך הנוחה - מתחנת הדלק ממערב לצומת מגידו. את הרכב מומלץ להשאיר בקרבת התחנה, ולחבור לדרך עפר היוצאת מהתחנה צפונה (לצד תלולית עפר גדולה) וממשיכה מערבה בגבול השדות מדרום לנחל קיני. דרך זו מסומנת כיום באדום, אם כי סימון השבילים דליל למדי. לאחר מאות מטרים נחלוף לצד סכר קטן ובריכה. לנקודה זו נשוב בסיום המסלול. אנו נמשיך בדרך העפר עוד מאות מטרים, עד לפינת השדות. פנייה ימינה בצומת דרכים תוביל אותנו לערוץ הנחל (לעיתים בוצי), ומעבר לו מבנה המשמש כתחנת שאיבה.

הדרך הצפונית - סימון אדום 4320. לבאים מצפון בכביש 66 (הבא מיקנעם עילית), כק"מ מדרום למסעף תל מגידו יש לפנות ימינה בדרך מסומנת אדום 4320. לבאים מכיוון צומת מגידו, יש לנסוע בכביש 66 עד מסעף התל ואז לבצע פניית פרסה.

בדרך ניסע 750 מ' עד לצומת טי, בקרבתה נחלוף לצד שרידי מחנה צבאי בריטי. בפינת השדות החקלאיים נפנה שמאלה ואחרי 50 מ' ימינה, ולאחר 100 מ' נוספים נגיע לאתר הסכר והבריכה. כאן נחנה את הרכב, נחצה את הנחל ונמשיך כמו הבאים מתחנת הדלק.

אפשרות זו חוסכת כק"מ של הליכה, אך הדרך עשויה להיות בוצית ולא עבירה בחורף.

למטיילים בתחבורה ציבורית - ניתן לרדת בצומת מגידו, ללכת בזהירות כ- 100 מ' בצד המערבי של הכביש ואז לעלות על דרך עפר לא מסומנת ההולכת מצפון לנחל קיני, עד למפגש הסימון האדום בקרבת הסכר והבריכה. מרחק ההליכה מצומת מגידו לסכר הוא כק"מ אחד (גם דרך זו עשויה להיות בוצית בחורף).

דרך גישה נוספת לתחנת השאיבה היא מקיבוץ מגידו. דרך זו אינה מומלצת, שכן היא מחייבת כניסה לקיבוץ מגידו (דרך שער אלקטרוני) ויציאה מהקיבוץ (דרך שער סגור המחייב תיאום מראש עם אנשי הקיבוץ). בעבר הייתה דרך זו מסומנת אדום, אך הסימון של קטע זה בוטל.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ (רגלי מתחנת הדלק וחזרה).
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

עינות קיני, נובמבר 2011
הבריכה והסכר, נובמבר 2011
הגשר העתיק, נובמבר 2011

מתחנת השאיבה (אליה ניתן להגיע במספר דרכים - ראו "איך להגיע"), נעלה תחילה בדרך עפר בגדה הצפונית של הנחל. נחלוף לצד מאגר מים קטן (המים מזוהמים ולא מומלץ להיכנס אליהם), ולאחר כ- 300 מ' נגיע לעינות לגיו - מבנה עזוב בגדה הדרומית (ששימש מכון שאיבה, ובתוכו נובע מעיין בחורף) ובריכה קטנה בערוץ. זוהי פינת חמד מוזנחת. מנקודה זו נשוב לתחנת השאיבה (אין להמשיך במעלה הנחל בשל שטח אש פעיל ממערב לנקודה זו).

כעת נמשיך צפונה ועד מהרה נחלוף לצד בית קברות מוסלמי מגודר שרוסס בקוטלי עשבים - בית הקברות של הכפר לג'ון שנעזב במלחמת העצמאות. השם לג'ון או לגיו, שומר על זכרו של הלגיון הרומאי שישב כאן. ביער בשולי בית הקברות שרדו מעט פרטים של אירוס ארם-נהריים, ולמטיילים בין אמצע אפריל לתחילת מאי כדאי לבדוק האם האירוסים פורחים.

בפינה הצפונית-מערבית של בית הקברות, פונה הסימון ימינה וחולף בשולי היער ואחר כך לאורך גדר קיבוץ מגידו. לאחר הליכה לא ממושכת, פונה הסימון ימינה ויורד דרך צמחייה סבוכה לעבר עינות קיני.

כעת נחצה את הנחל ונרד עם הסימון האדום ביער ברושים בגדה הדרומית. עד מהרה נראה שאנו הולכים לאורך אמת מים, ולאחר מקבץ בריכות יבשות, נפנה עם הסימון שמאלה ונרד לצד טחנת קמח. אמת המים מוליכה לטחנה, ובראש המבנה יש מגלש דרכו נפלו המים בארובה והניעו גלגל טחינה. לצד הטחנה גדל עץ נדיר - אולמוס שעיר, הניכר בעליו המשוננים.

השביל חוצה את הנחל ללא כניסה לטחנה. עד לשנת 2006, עבר השביל במבנה הטחנה עצמו וירד מהטחנה לנחל. כתוצאה משבר ענן במעלה אגן הנחל באביב 2006, התרחש שיטפון גדול וחריג בנחל קיני. חלק מהגדה נסחפה, ונוצרה מדרגה גבוהה בין מבנה הטחנה לאפיק הנחל. בשל כך, הגישה מהטחנה לנחל כיום קשה ולא מומלץ להיכנס למבנה.

עם הגיענו לגדה הצפונית, נחצה חורשת ברושים. ברקע נראים שרידי בית הקברות של הכפר לג'ון, שנעזב במלחמת העצמאות. הסימון מפנה אותנו לאחר עשרות מטרים חזרה לנחל, בקטע בו יש סבך בלתי עביר של פטל. כאן מומלץ לאגף את הסבך בגדה הצפונית. אחרי חציית ערוץ קטן ואזור מסולע, נעלה לדרך עפר הצמודה לגדר קיבוץ מגידו. לאחר עשרות מטרים בדרך העפר, נזהה שביל בצל העצים למרגלות הדרך. כאן נרד בזהירות, נפנה שמאלה ונחבור שוב לסימון האדום לצד עינות קיני.

באתר נובעים שני מעיינות סמוכים. האחד נובע בסבך, ועל השני הוקם מבנה, כאשר המים משוחררים לנחל דרך שוחה המזכירה שוחות ביוב, וזורמים בתעלת מים קצרה עד לאפיק עצמו. לאורך התעלה נוכל לראות חלזונות מים מהסוג שחריר הנחלים, המעידים על איכות טובה יחסית של המים (אם כי המים אינם מיועדים לשתייה), וכן שרכי שערות שולמית.

למרגלות המעיינות נמצאת קרחת יער ובה עץ תות גדול ומרשים. מכאן נמשיך לאורך הנחל הזורם, נחלוף על פני שרידים של טחנת קמח נוספת וניכנס לחורשת אקליפטוסים ארוכה.

בסוף החורשה, נפגוש דרך עפר החוצה את האפיק. הסימון האדום פונה שמאלה ומתרחק מהאפיק, אך אנו נפנה כאן ימינה ונגיע לסכר קטן היוצר בריכה באפיק. ממש מעל לבריכה נמצא גשר עתיק המוסתר בסבך, כפי הנראה מימי הביניים (אם כי יש הטוענים שהגשר הוא מהתקופה הרומית), ובו שלוש קשתות, תחת אחת מהן ניתן ללכת ואילו תחת השנייה זורם הנחל עצמו. הקשת השלישית מוסתרת כליל בסבך הצמחייה. המקום מכונה "טחונת אל ג'יסר", אך כיום לא ניתן לזהות סימנים לטחנת הקמח שפעלה באתר זה.

חור בתקרת הקשת הצפונית הוא זכר לפעולת חבלה - אנשי קיבוץ מגידו נהגו להעביר עדרים על הגשר, עד לפיצוץ מוקש שהונח במקום.

כעת נחצה את נחל קיני ונשוב בדרך העפר לרכב (אם הזרימה מקשה על חציית הנחל, ניתן להמשיך לאורך הגדה הצפונית עד למציאת מקום נוח למעבר).

אפשרויות נוספות

לאוהבי הליכה, מומלץ להמשיך לאורך נחל קיני בגדה הצפונית ללא סימון, עד צומת מגידו. בדרכנו נראה את שרידי טחנת הקמח הגדולה ביותר שפעלה לצד הנחל, וטחנה נוספת בגדה הדרומית בסמוך לצומת מגידו.

ניתן לבצע את המסלול בכיוון הפוך, ואז לאחר עינות לגיו ומאגר המים, לא נלך בדרך העפר בגבול השדות, אלא נזהה את הסימון הישן שעבר עשרות מטרים בלבד מצפון לדרך - בתוואי אמת מים קדומה (לאורכה יש מקבצי פריחת רקפות בחורף). לאחר מקבץ בריכות יבשות, נראה בצד שמאל טחנת קמח. אמת המים מוליכה לטחנה, ובראש המבנה יש מגלש דרכו נפלו המים בארובה והניעו גלגל טחינה. לצד הטחנה גדל עץ נדיר - אולמוס שעיר, הניכר בעליו המשוננים.

עד לשנת 2006, עבר השביל המסומן במבנה הטחנה עצמו וירד מהטחנה לנחל. כתוצאה משבר ענן במעלה אגן הנחל באביב 2006, התרחש שיטפון גדול וחריג בנחל קיני. חלק מהגדה נסחפה, ונוצרה מדרגה גבוהה בין מבנה הטחנה לאפיק הנחל. בשל כך, הגישה מהטחנה לנחל כיום קשה ולא מומלץ להיכנס למבנה. בין 2006-2012 חצה השביל את הנחל מעל לטחנה, אולם עם חידוש הסימון ב- 2013 הושמט קטע זה מסימון השבילים, וחבל.

כמו כן מומלץ לשלב ביקור בגן לאומי תל מגידו הסמוך, ובחודש פברואר כדאי לבקר בריכוז הכלניות המרהיב במנחת מגידו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • ספטמבר-נובמבר - פריחת טיון דביק.
  • נובמבר-אפריל - המסלול יפה במיוחד כאשר העצים בשלכת (או מלבלבים) ויש זרימה בנחל.
  • פברואר-מרץ - פריחת רקפת מצויה, עירית גדולה, צהרון מצוי. היקף הפריחה מצומצם יחסית.

שירותים למטיילים:

  • תחנת דלק בתחילת המסלול, כולל שולחנות פיקניק.

הערות ואזהרות:

  • המסלול בוצי בחורף, ותיתכן חציית הנחל במים.
  • מסלול זה סמוך לוואדי ערה ומהווה אתר ביקור פופולארי בחגים מוסלמיים.
  • המים במאגר במעלה הנחל מזוהמים ומומלץ לא להיכנס אליהם.
  • הנחל סובל מהשלכת פסולת ע"י מטיילים.
  • לפי שילוט במתחם המסעדות בתחנת הדלק, החנייה באזור מיועדת ללקוחות בלבד. ממש בתחילת הסימון האדום יש מגרש עפר בו ניתן לחנות (עלול להיות בוצי בחורף).

הצעות טיול בסביבת נחל קיני:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • רמת מנשה, סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס.