קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הר צרור

מתוך iNature
גרסה מ־10:48, 7 בנובמבר 2015 מאת עמית (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="נחל צאלים, מעלה צאלים, גבי הרדוף, טיול בנחל צאלים, טיול במדבר יה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

מסלול טיול: הר צרור

מסלול בגדה הצפונית של נחל צאלים - תצפיות נהדרות למצוקי המדבר, גבי מים ומעיין מרשים.

  • מסלול טיול
  • אזור:דרום מדבר יהודה
  • מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
  • מיקום: צפונית למצדה
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:כחול 11131, ירוק 11132, שחור-אדום 11124, ירוק 11132, אדום 11135, ירוק 11102
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:15 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:16/11/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:16/11/2012



Omega harduf.jpg

תצפית לנפתול "האומגה" בנחל הרדוף, (עמית מנדלסון, 16/11/2012)


עוד אתרים בסביבה

רקע: הר צרור

מעלה צאלים, נובמבר 2012

נחל צאלים הוא אחד היפים בקניוני מדבר יהודה. מסלול זה משלב תצפיות מרשימות לקניון נחל צאלים ויובלו הגדול, נחל הרדוף.

בדרך נפגוש גבי מים מרשימים ונפתול יחודי - "האומגה" של נחל הרדוף, ונחלוף לא הרחק ממערות בהן הסתתרו מורדים יהודיים בתקופת מרד בר כוכבא.

במהלך הטיול יש לשים לב היטב לצבעי הסימון בשטח, ולהשוות אותם למפה המעודכנת, בשל המעבר במספר רב של שבילים שחלקם מוליכים ליעדים מרוחקים.

הטיול מומלץ רק בין אוקטובר למאי, בימים שאינם חמים במיוחד וללא סכנת שטפונות.

איך להגיע:

תחילת המסלול וסיומו היא בחניון צאלים, כארבעה ק"מ מערבית לכביש חוף ים המלח (כביש 90), בין עין גדי ומצדה.

הגישה היא בדרך עפר מסומנת שחור, העבירה לכל רכב. לבאים מצפון, יש לפנות ימינה (מערבה) 7.5 ק"מ אחרי מסעף חמי עין גדי, ולבאים מדרום יש לפנות שמאלה 4.2 ק"מ צפונית לצומת מצדה. בכניסה מהכביש הראשי נמצאת תחנת מיתוג של חברת החשמל.

החנייה במקום אינה נחשבת בטוחה (קיימת סכנת פריצה לכלי רכב החונים ללא השגחה). מומלץ לדאוג לשמירה על הרכבים החונים באזור או להסתייע בהקפצה לשטח לפחות בתחילת היום (בסוף היום, ניתן להמשיך רגלית למצדה).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:15 ק"מ.
  • משך המסלול:10-8 שעות הליכה (בחורף, יש לתכנן היטב את המסלול, ולהתחיל מוקדם בבוקר, על מנת לא להיקלע לחשיכה!).
  • טיפוס מצטבר:סה"כ עליות 720 מ' (מקורב) וירידות 720 מ' (מקורב), לפי הפירוט הבא:

תחילת המסלול ברום כ- 250- מ' (מקורב), עלייה לרום 307 מ', ירידה לרום 230 מ' בנחל הרדוף, עלייה לרום 310 מ' בראש מעלה נמר, ירידה לרום 150- מ' בתחתית גיא בהק, עלייה לרום 100- מ' בתחתית מעלה ענבה, וירידה לרום 250- מ' בנקודת ההתחלה (עליות וירידות קטנות אינן מפורטות כאן).

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מפל הפרסה ממערב לראש מעלה צאלים, נובמבר 2012
תצפית לקניון נחל הרדוף, נובמבר 2012
ראש מפלי צפצפה, נובמבר 2012
הירידה לגבי הרדוף, נובמבר 2012
גבי הרדוף, נובמבר 2012
העלייה מגבי הרדוף דרומה, נובמבר 2012
ראש מעלה נמר, נובמבר 2012
הסדק ליד עין נמר, פברואר 2012

מחניון הלילה נצעד לכיוון צפון-מערב בשביל מסומן ירוק. אחרי הליכה קצרה, חובר השביל לדרך עפר, ועד מהרה נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק, בתחתית מעלה צאלים.

נמשיך עם הסימון הכחול הנוטש את הדרך ועולה בכיוון כללי צפון-מערב. אחרי הליכה קצרצרה בדרך עפר נמשיך בעלייה במדרון תלול לעבר קטע מתון.

בחלק המתון שבאמצע המעלה, יש נקודת תצפית פה לעבר צוקי נחל צאלים ואזור עין ענבה. תעבורנה עוד כמה שעות עד שנראה שוב את נחל צאלים עצמו, כך שמומלץ לעצור להפסקה בנקודה זו.

השביל נמשך תחילה במתינות צפונה ואחר כך בתלילות לצפון-מערב, ובחלק האחרון של העלייה מנצל סדק קטן בראש המצוק. מאזור זה נשקפת תצפית יפה צפונה לאפיק נחל מפלט.

ראשו של המעלה הוא ברום כ- 60 מ', אבל זה אינו סוף העלייה. המשך ההליכה מתבצע בעלייה מתונה ברמת המדבר. אחרי כק"מ וחצי מראש המעלה נגיע לצומת שבילים ירוק-כחול. הסימון הכחול ממשיך צפונה לעבר נחל משמר, אך אנו נפנה בסימון הירוק. נלך קטע קטן בגדה צפונית של ערוץ, ונחצה את הערוץ במפגש יובלים (לכיוון צפון נשקף מפל פרסה קטן). הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו לנקודת תצפית בראש מצוק נחל הרדוף.

עם ההגעה למצוקים פונה השביל ימינה וממשיך עוד כ- 300 מ' עד לגבעה 307. מכאן נשקף נוף יפה ביותר של מפגש הנחלים הרדוף וצפצפה. בנחל צפצפה יש מפל גבוה (בהמשך נעבור בקרבת ראש המפל) ואילו בנחל הרדוף יש קניון ארוך ובו שורת מפלים. הנחלים הם חלק סגור למטיילים בשמורת מדבר יהודה.

מעל מפגש הנחלים ניתן לזהות פתח מערה מתחת למצוק. מערה נוספת, אותה קשה לזהות מהתצפית, נמצאת בצד הדרומי של קניון נחל הרדוף, וזכתה לכינוי "מערת המקווה". במערה זו התגלה בשנות ה- 50' מקווה טהרה קדום, והיא שימשה כמערת מפלט ללוחמים יהודיים בשלהי מרד בר-כוכבא (שנים 135-132 לספירה). הלוחמים הסתתרו במערות אלו בשל הגישה הקשה ביותר, חלקם שרדו ואחרים מתו ברעב לאחר מצור של הצבא הרומאי. כיום לא ניתן לגשת למערות אלו, שרובן ממוקמות על פי תהום.

מגבעה 307 גולש השביל לצפון-מערב וחוצה ערוץ קטן. חדי העין יזהו בירידה לערוץ פרט בודד של שיח אוג קוצני. נחלוף על פני עוד ערוץ ונגיע לאפיק נחל צפצפה, עשרות מטרים מעל לראש מפל צפצפה, אך אליו לא נגיע בשל מפל נמוך יותר החוסם את הגישה למפל הגבוה. זוהי פינה יפה אך מחייבת זהירות. במורד הנחל נובע עין צפצפה, הסגור למטיילים, ועליו נצפה מרחוק בהמשך היום.

מכאן נמשיך לאורך המצוקים מזרחה, ולאחר כמה מאות מטרים נגיע לנקודת תצפית יפה ביותר על קניון נחל הרדוף. באזור זה יוצר הנחל נפתול מרשים (האומגה של נחל הרדוף), אליו נרד בשביל מתון יחסית.

חלקו האחרון של השביל עובר בערוץ תלול ועשיר בצמחייה, וממש לפני שנגיע לאפיק נחל הרדוף ניאלץ להתגבר על מדרגת סלע בגובה כשני מטרים. למשתמשים במקלות הליכה, מומלץ לקפל אותם ולשים בתיק במהלך הירידה.

השביל עובר ממש בראש גבי הרדוף - שורת גבים המתמלאים במים אחרי השטפונות. במורד הנחל יש שורת מפלים שאינם עבירים ללא טכניקות גלישת צוקים, וקטע זה אסור כיום בביקור כדי לשמור על הנחל ללא הפרעה. במצוקי הנחל מקננים עופות דורסים.

נחצה את הנחל ונעלה בנתיב תלול ביותר בגדה הדרומית, כמעט בקצה "האומגה" של נחל הרדוף. בשלב זה (סוף 2012) לא הוסדרו כאן דרגיות, והמטיילים נדרשים לזהירות רבה בעת ההליכה בשטח. אחרי קטע קצר ותלול מתמתן השביל ונמשך כ"מרפסת" מעל לאפיק הנחל. בקצה האומגה, נעלה דרומה לנקודת תצפית יפה על מורד הקניון והגבים שלאורכו. מכאן נרד דרומה ליובל דרומי של נחל הרדוף, ונעלה בו לעבר ראש מעלה נמר (צומת שבילים ירוק-אדום). ממערב לנו נראית פסגתו הדרומית של הר נמר, הצופה לעבר הסביבה.

בראש מעלה נמר נשקיף סוף סוף לעבר קניון נחל צאלים, ונפנה מזרחה בשביל היורד במתינות לאורך המצוקים. המעלה ארוך יחסית וחלקו העליון מתון במיוחד.

אחרי כקילומטר הופך המעלה תלול יותר, ומנצל שלוחה בין הנחלים הרדוף וצאלים. מאזור זה ניתן להשקיף מערבה ולזהות מערות בולטות בגדה הצפונית. מדובר על שני פתחים של אותה מערה, שאינה מסומנת כיום במפות. מערה זו נקראת מערת הגולגלות, ובוצעו בה חפירות ארכיאולוגיות בראשית שנות ה- 60'.

המערה נשדדה בידי בדווים עוד לפני החפירות המסודרות, אך נתגלו בה שרידים מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת מרד בר-כוכבא, כולל מטבע מימי הקיסר טריאנוס. לשמה זכתה המערה עם גילויים של שבעה שלדים שנקברו בקבורה משנית בכוך פנימי במערה.

בקרבתה, התגלו שתי מערות נוספות: מערת החיצים, בה התגלו 11 ראשי חץ מברזל וקני חיצים, ומערת המגילות בה נמצאו מטבעות מימי אלגבלוס (218-222 לספירה) וסוורוס אלכסנדר (222-235 לספירה), כמו גם קטעי קלף ופפירוסים, שתי רצועות קלף המכילות שתיים מפרשיות התפילין וכלי קרמיקה רבים . שתי מערות אלו לא נשדדו בידי הבדווים. במערת המגילות נמצא גם קן נטוש של העוף הדורס פרס, שכנראה נעזב בשל פעילות הבדווים בקרבתו. הגישה למערות אסורה כיום.

בצד השני, באפיק נחל הרדוף, נמצא נווה מדבר קטן - עין צפצפה, הקרוי על שם עצי צפצפת הפרת הגדלים בו.

ירידה קצרה ותלולה (לאורכה שרדו קירות תמך עתיקים) תוביל אותנו לצומת שבילים כחול-ירוק, הממוקמת באוכף מתון במעלה. למי שזמנם בידם, מומלץ לפנות ימינה בשביל הכחול ואחרי כ- 300 מ' לפנות בסימון שחור לעבר עין נמר. הירידה בסימון השחור מנצלת סדק במצוק הנחל והיא אתגרית יחסית. בסוף הירידה נגיע למדרגת סלע מעל לאפיק הנחל עצמו, ומטיילים שאינם מיטיבי טיפוס יזדקקו לעזרה קלה. באפיק הנחל יש לפגוש שביל מסומן אדום ולפנות עימו ימינה כדי להגיע למעיין עצמו, הנובע במערה קטנה מתחת לסלעים אדירים. זהו מקור המים המרכזי בנחל צאלים, ופינה מומלצת למנוחה.

אפשרות ארוכה יותר היא להמשיך בסימון הירוק. אחרי קטע מתון קצר, נרד שוב בתלילות ונגיע לאפיק נחל צאלים. מכאן ניתן לעלות ימינה בשביל מסומן אדום ולהגיע לעין נמר, אחרי עקיפת מספר סלעים גדולים.

לאחר הביקור בעין נמר נחזור למורד הנחל. עד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-שחור. הסימון השחור יורד אל "גיא בהק" - קטע קניוני בנחל צאלים, בראשו נמצאים שני מפלים משופעים שהירידה בהם מחייבת שימוש בחבל באורך כ- 15-10 מ'.

לכל שאר המטיילים, נמשיך בגדה הדרומית בשביל הירוק ולאחר כחצי ק"מ נרד לאפיק הנחל. מכאן ניתן לעלות במעלה הנחל, עם הסימון השחור, ולהתרשם מנופי גיא בהק.

הליכה קצרה מסוף גיא בהק במורד הנחל תוביל אותנו שוב לצומת שבילים ירוק-שחור. השביל השחור יורד באפיק הנחל דרך "גיא סלעים" - קטע בן מאות מטרים ובו סלעי ענק רבים המקשים על ההליכה. החלופה היא לעלות בשביל הירוק עשרות מטרים בעלייה קצרה ותלולה, ואז להמשיך בשביל מתון לעבר תחתית מעלה ענבה. כאן נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום, ונמשיך ישר בסימון האדום מזרחה, לעבר צומת שבילים אדום-כחול, לצד מבנה קדום.

במרחק עשרות מטרים מדרום לנו נובע עין ענבה. זהו מעיין קטן וסביבו צמחיית מים שופעת, כולל קנים ומספר תמרים. מומלץ להשקיף על המקום לפני שנרד חזרה לאפיק נחל צאלים. הגישה נעשית עם הסימון האדום, ולאחר הביקור בעין ענבה נחזור לצומת השבילים ונרד בשביל הכחול לאפיק הנחל. נפגוש את השביל השחור הבא מגיא סלעים, ולאחר מאות מטרים נגיע שוב לצומת שבילים כחול-שחור. כאן נמשיך ישר עם הסימון השחור, בנוף של קירות גבוהים הבנויים תלכיד נחלים (קונגלומרט). במורד הנחל מופיעים מספר עצי שיטה סלילנית, ואחרי כק"מ מצומת השבילים נגיע נגיע לצומת שחור-ירוק. מכאן נפנה שמאלה בשביל הירוק, ואחרי עלייה קצרצרה נחזור לנקודת ההתחלה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אחרי שטפונות חורפיים, סיכוי למים בגבי הרדוף (עומק המים תלוי בזמן שעבר מאז השטפונות האחרונים).

  • ינואר-פברואר - פריחה של זמזומית המדבר (נפוצה ברמת המדבר).
  • פברואר - פריחת כדן סגול, רותם המדבר.
  • אפריל - פריחת דרדר החרחבינה.
  • ספטמבר - פריחת חצבים.

שירותים למטיילים:

חניון לילה ללא מים ושירותים בתחילת המסלול.

הערות ואזהרות:

  • אין לבצע את המסלול בימים בהם קיים חשש לשטפונות.
  • המסלול ארוך, ובחורף יש לתכנן היטב את הזמן - יש להתחיל מוקדם בבוקר על מנת לסיים את המסלול לפני השקיעה.
  • המסלול חשוף ברובו לשמש (צל זמין במספר מחסות סלע לאורך המסלול), ואינו מתאים לטיולים בעונה החמה.
  • בחורף, קטע המסלול ברמת המדבר חשוף לרוחות, ומומלץ להצטייד גם בלבוש חם.
  • מספר קטעים במסלול חולפים בקרבת מצוקים ומפלים, ויש לנקוט בזהירות הראוייה. כמו כן, הגלישה והטיפוס במצוקים אלו אסורים, ועלולים לפגוע קשות בקינון עופות דורסים באזור.

הצעות טיול בסביבת הר צרור:

Havarey metzada.jpg

חווארי מצדה

Wadi zeelim fall.jpg

נחל צאלים

Har tzfira.jpg

בור עטין והר צפירה

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • מדבר יהודה הדרומי - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס.
  • מערות המפלט מתקופת בר-כוכבא - חנן אשל ודוד עמית.
  • מערות מדבר יהודה - סקר ארכיאולוגי בשנת תש"ך.