קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

בעקבות פרשיות היסטוריות במרכז תל אביב

מתוך iNature
גרסה מ־19:27, 21 במאי 2014 מאת עמית (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="טיול במרכז תל אביב"></meta> <meta name="description" content="בעקבות פרשיות היסטוריות במרכז תל...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

מסלול טיול: בעקבות פרשיות היסטוריות במרכז תל אביב

בעקבות פרשיות היסטוריות במרכז תל אביב - סיפורים נשכחים, עצים ופריחה בלב העיר.

  • מסלול טיול
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת.
  • מיקום: מרכז תל אביב.
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן.
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:2 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:3/5/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:3/5/2014



Dizengoff plaza.jpg

מזרקת אגם בכיכר דיזנגוף, (עמית מנדלסון, 3/5/2014)


עוד אתרים בסביבה

רקע: בעקבות פרשיות היסטוריות במרכז תל אביב

פסיפס ברחוב יהושע בן-נון, מאי 2012

איך להגיע:

מסלול הטיול נמצא במרכז תל אביב, אזור הסובל מבעיות חנייה קשות (בפרט בשעות הלילה).

מומלץ להסתייע בתחבורה ציבורית. יש מספר קווי אוטובוס המקשרים בין נקודות ההתחלה והסיום, ואילו בשבתות ובחגים ניתן להסתייע במוניות שירות העוברות בקרבת המסלול, אך ללא לוח זמנים קבוע.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:2 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

בית הכנסת ברחוב הרמן כהן, מאי 2012
מזרקה ישנה ברחוב שלמה המלך, 2008
רחוב שלמה המלך 33-31, 2008
הרדופים ברחוב שלמה המלך, 2012
הרדופים ברחוב שלמה המלך, 2012

תחילת המסלול היא ברחוב אבן גבירול פינת רחוב אליהו בחור, מול "מגדל המאה" (בניין השקם). מכאן נפנה ברחוב אליהו בחור ונגיע לשדרות עמנואל הרומי. ברחוב זה יש שדרה יפה של עצי פיקוס השדרות המספקים צל רב, ובצד המערבי נמצאת גינה קהילתית.

בשדרות עמנואל הרומי 6 התגורר ישראל קסטנר, חבר "ועד ההצלה" בבודפשט בתקופת השואה. בשנות ה- 50' האשים עיתונאי ירושלמי, מלכיאל גרינוולד, את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. בעקבות זאת הגיש קסטנר תביעת דיבה. המשפט עורר מחלוקת ציבורית עזה, ולבסוף זיכו השופטים את גרינוולד מרוב ההאשמות. השופט הלוי קבע כי "קסטנר מכר את נשמתו לשטן". קסטנר ערער על פסק הדין, אך בזמן ההמתנה לערעור הוא נורה במקום זה בליל 4-3 במרץ 1957, ע"י מתנקשים שארבו לו עם שובו מעבודתו לאחר חצות הלילה. קסטנר מת מפצעיו לאחר כשבועיים. ההכרעה בערעור התקבלה לאחר מותו, וקסטנר טוהר מרוב סעיפי התביעה אם כי הוסכם פה אחד שקסטנר הציל בעדות שקר אחד מהפושעים הנאציים מעונש מוות לאחר המלחמה.

רוצחי קסטנר, מיוצאי מחתרת הלח"י, נתפסו ע"י השב"כ, ונידונו למאסר עולם אולם זכו לחנינה ושוחררו מהכלא לאחר שש שנים בלבד. חשיפת הרוצחים הביאה גם לחשיפתו לראשונה לציבור של ארגון השב"כ, והחלת פיקוח פרלמנטרי על פעילותו.

נפנה ברחוב אמסטרדם לרחוב יהושע בן-נון. ביהושע בן-נון נחצה את הכביש ונפנה שמאלה (דרומה).

מצד ימין נמצא מבנה הסופרסל שבמפגש רחובות יהושע בן-נון וארלוזורוב. הקיר המזרחי של הסופרסל מעוטר בפסיפסים פשוטים למדי המציגים סצנות שונות מספר יהושע.

מכאן נמשיך דרומה ברחוב יהושע בן-נון. לאחר הרמזור מתחלף שם הרחוב לרחוב שלמה המלך, ולאורכו נטועה שדרת עצי סיסם הודי.

ממפגש רחוב אלחריזי ודרומה, עד שדרות בן-גוריון, נשתלו בין עצי הסיסם שיחי הרדוף הנחלים הצומחים כאן במופע עצי, ובתחילת הקיץ (מאי-יוני) מציעים למבקרים פריחה נפלאה בגוונים שונים של ורוד. זהו צמח רעיל ביותר ולכן לא נהוג כיום לשתול אותו בגינון העירוני - כך ששדרת ההרדופים כאן היא כנראה היחידה מסוגה בתל אביב כולה.

עם הגעתנו לשדרות בן גוריון, ניתן לפנות שמאלה לרחוב הדסה. הגן הציבורי הנמצא לצד הרחוב, ומגדל גן העיר שמאחוריו, הוקמו על שטחו של גן החיות של תל אביב שנסגר בשנת 1980. מול הבית ברח' הדסה 5 נמצא פסלו של מרדכי שורנשטיין - מייסד ומנהל גן החיות.

מרחוב הדסה מסתעף צפונה רחוב צדדי, רחוב הפרדס. שמו של הרחוב רומז לפרשה נשכחת נוספת - הפרדס העברי הראשון, שהשתייך לשרה איטה פלמן. שרה ודב פלמן עלו לארץ מפולין בשנת 1883, והקימו את ביתם במרחק 4 ק"מ מהקהילה היהודית ביפו, באדמה שרכשו לצד הכפר הערבי סומייל. כאן נטעו בני הזוג את פרדס ההדרים העברי הראשון בארץ. המקום נקרא "גינת דוד". דוד פלמן נפטר כעבור שנה בלבד כתוצאה ממכת חום וטיפול רפואי לקוי. האלמנה הצעירה לא ויתרה והמשיכה לעבד את הפרדס ולגדל את שבעת ילדיה, יחד עם חמותה שהתגוררה אף היא במקום. בשנת 1934 זכתה שרה להוקרת עיריית תל אביב שהכתירה אותה כחלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל - חמישים שנה לאחר שניטע הפרדס. היא הלכה לעולמה בשנת 1935, ונקברה בחלקת קבר משפחתית בבית הקברות טרומפלדור. על שמה נקרא גם רחוב "חלוצת הפרדסנות" בפתח תקווה.

נשוב למפגש רחוב שלמה המלך, ונמשיך בגדה המערבית של הרחוב עד למפגש רחוב גורדון. כאן נחצה את הרחוב ונפנה ימינה בגורדון. בפנייה הראשונה נפנה ימינה לרחוב הרמן כהן. במרכז הרחוב נמצא בית הכנסת תפארת צבי עם גג כיפתי. חלונות בית הכנסת מוארים בלילה.

במפגש רחוב פרישמן נפנה שמאלה ונחזור לרחוב שלמה המלך. מכאן נחלוף על פני סדרת מבנים הבנויים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס). אנו נמצאים בתחום שהוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית – תחום "העיר הלבנה" בה יש ריכוז גדול במיוחד של מבנים בסגנון זה. מעט אחרי הרמזור נגיע למבנה כפול מרשים (רח' שלמה המלך 31-33), בקדמת הבניינים יש מזרקה ישנה, בריכת דגים וגרם מדרגות.

מתחם זה, המיועד לשימור, מכונה בית חביב. בשל ייחודו האדריכלי, חקרה מחלקת השימור של עיריית ת"א את תולדות המבנה (כפי שנחקרו מבנים רבים אחרים). המבנה בנוי בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) והמבנה הוקם בידי משפחת חביב בשנת 1939, ככל הנראה בידי האדריכל שלמה גפשטיין. למבנה יש כניסה מרשימה במיוחד, הוא מוגבה מעל מפלס הרחוב עם קומת עמודים, גרם מדרגות ומזרקה, ומשלב חיפוי אבן. הבניין עבר תוספות בנייה שונות במהלך השנים, והכיל מגוון שימושים – מגורים, מלון (מלון חיים), בית כנסת, בית תמחוי ועוד. בחלק מהתקופות התגוררו במקום אנשים קשי יום ואומנים, שהבולטים שבהם הם חברי להקת "החברים של נטשה" שחיברו כאן את תקליטם הראשון. בשנות ה- 60' שימש המבנה כבית החייל העירוני והתגוררו כאן חיילי הלהקות הצבאיות השונות. לאורך כל השנים מאז הקמתו נותר הבניין בבעלות משפחת חביב, ועם עליית המודעות לשימור מבנים היסטוריים, בכוונת בני המשפחה לשפץ את המבנה ולהחזיר עטרה ליושנה.

מרחוב שלמה המלך נפנה שמאלה לרחוב יעל. לצד הצומת עם רחוב רות, נראה בצד שמאל את הבניין ברחוב יעל 8, שמראהו כיום לא מסגיר את שאירע בו בעבר. בתחילת שנות ה- 1940 נקטו מחתרות "ההגנה" והאצ"ל מדיניות של הבלגה ואף שיתוף פעולה עם הבריטים לנוכח אירועי מלחמת העולם השנייה. לעומתן, אנשי מחתרת הלח"י הקיצונית ביצעו פיגועים רבים כנגד הכוחות הבריטיים בארץ. שניים מבכירי הבולשת הבריטית, ג'פרי מורטון ותומאס וילקין, הקדישו את זמנם למרדף ופגיעה באנשי המחתרת. לאחר שנהרגו 2 חברי לח"י ונעצרו שניים נוספים ברח' דיזנגוף ב- 17 בינואר 1942, החליטו אנשי המחתרת לטמון מארב ולהתנקש בחייהם של מורטון ווילקין. ב- 20 בינואר הניחו אנשי הלח"י מטען נפץ על גג הבניין ברח' יעל 8, ומטענים נוספים בחצר הבניין. המטרה הייתה למשוך את תשומת לב השוטרים לבניין באמצעות פיצוץ יזום. דם תרנגולות שפוזר בשטח נועד לשוות לזירה חזות של "תאונת עבודה", וכאשר יגיעו מורטון ווילקין לזירת האירוע, לפוצץ מטענים נוספים (באמצעות כבל שהוביל לבניין הסמוך) ולהרוג אותם. התוכנית השתבשה כאשר השוטרים הראשונים שהגיעו לזירה היו מפקד משטרת תל אביב, שלמה שיף, והקצין נחום גולדמן (שניהם היו חברי "ההגנה") יחד עם הקצין הבריטי טרנטון. הם נהרגו בפיצוץ. במקום נוצרה התקהלות גדולה , שמנעה מאנשי הלח"י שעקבו אחרי הזירה להפעיל את המטענים הנוספים כדי לפגוע באנשי הבולשת.

בעקבות האירוע, פתחו הבריטים במצוד אגרסיבי אחרי אנשי לח"י, וכעבור שלושה שבועות, איתרו את מפקד הלח"י, אברהם שטרן ("יאיר") בדירת מסתור בפלורנטין. מורטון עצמו הרג אותו, וטען ש"יאיר" נורה בניסיון בריחה – טענה שלא התקבלה על דעת אנשי הלח"י. לאחר שנים רבות הודה העד היחיד לאירוע, סרג'נט דניאל דיי, ש"יאיר" אכן נרצח ולא ניסה לברוח. מורטון עצמו שרד נסיון התנקשות נוסף והאריך ימים רבים עד למותו בגיל 89. הן שיף וגולדמן והן "יאיר" קבורים בבית הקברות נחלת יצחק, בחלקות נפרדות.

במפגש הרחובות יעל, רות, שולמית ואסתר המלכה נמצא גן ציבורי קטן, המהווה דוגמא למערך הגנים השכונתיים הקטנים של מרכז העיר. נפנה שמאלה ברחוב שולמית, ובמפגש רחוב זמנהוף נפנה ימינה אל כיכר צינה דיזנגוף.

הכיכר קרוייה על שם אשתו של ראש עיריית ת"א, מאיר דיזנגוף, ומהווה חלק מתוכנית גדס לתכנון "תל אביב הלבנה". כיכר זו, שנחנכה בשנת 1938, עברה שינויים רבים במהלך השנים. תחילה הייתה זו כיכר של ממש, וברבות השנים (1978) הוגבהה הכיכר כדי לאפשר את זרימת התנועה ברחוב. במרכז הכיכר ניצבה מזרקה שהוחלפה ב- 1986 במזרקת "מים ואש" של האמן יעקב אגם. מזרקה זו היא פסל קינטי המורכב ממספר גלגלים משוננים (שנעו על ציריהם עד לשיפוץ בשנת 2012), בשעות מסוימות משולב במזרקה מופע של זרנוקי מים, אש ומוסיקה (כיום מופע זה מתרחש כל שעה עגולה). המבנים סביב הכיכר תוכננו בידי אדריכלים שונים, וחלקם שופצו בשנים האחרונות. מרשים במיוחד מבנה מלון סינמה, שהוא מלון בוטיק במקומו של קולנוע "אסתר" הישן. בימים שלישי אחה"צ ושישי בבוקר-צהריים פועל בצד הכיכר שוק עתיקות, וכדאי לסור גם למרכז הבהוהאוס ברחוב דיזנגוף 99. במרכז זה ניתן לרכוש ספרים ומפות על אתרי "העיר הלבנה" ולתכנן טיולים עירוניים נוספים.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • מאי-יוני - פריחת הרדוף הנחלים ברחוב שלמה המלך.

שירותים למטיילים:

  • שירותים ציבוריים ומסעדות במתחם "דיזנגוף סנטר" ובמתחם "גן העיר" הסמוכים למסלול.

הערות ואזהרות:

  • מומלץ להסתמך על תחבורה ציבורית, ולהימנע מחיפוש חנייה באזור.
  • בחודשי הקיץ מומלץ לבצע מסלול זה בשעות אחה"צ ואף לאחר השקיעה.
  • ניתן לבצע מסלול זה גם בלילה, ולהתרשם מהמבנים המוארים בלילה.

הצעות טיול בסביבת בעקבות פרשיות היסטוריות במרכז תל אביב:

Gull memorial.jpg

שדרות וים בצפון תל אביב

Tel aviv port1.jpg

נמל תל אביב

Trumpeldor cemetry1.jpg

בית הקברות טרומפלדור

קישורים נוספים וספרות מומלצת: