קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
<meta name="keywords" content="ח'אן שער הגיא, מצודת דרכים שער הגיא, משטרת שער הגיא"></meta> | <meta name="keywords" content="ח'אן שער הגיא, מצודת דרכים שער הגיא, משטרת שער הגיא"></meta> | ||
<meta name="description" content="ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא - מצדית ואכסניה החולשות על הדרך לירושלים"></meta> | <meta name="description" content="ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא - מצדית ואכסניה החולשות על הדרך לירושלים"></meta> | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
|תאריך הכרזה=26/7/1979 | |תאריך הכרזה=26/7/1979 | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך הצילום= | + | |תאריך הצילום=2/2/2014 |
|סקירה=מצדית ואכסניה החולשות על הדרך לירושלים. | |סקירה=מצדית ואכסניה החולשות על הדרך לירושלים. | ||
|רמת קושי=לכל המשפחה | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
|10=[[אתר לאומי הקסטל]] | |10=[[אתר לאומי הקסטל]] | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| + | [[תמונה:khan_shaar_hagay.jpg|left|thumb|200px|ח'אן שער הגיא, ינואר 2014]] | ||
| + | |||
בשם "שער הגיא" מכונה כיום מוצא נחל נחשון מהרי ירושלים לשפלת יהודה, תרגום לשם הערבי באב אל-וואד. השם "שער הגיא" מוזכר בספר נחמיה כאחד משערי העיר ירושלים, ונקבע רשמית כשמו של פתח נחל נחשון רק בשנת 1953. | בשם "שער הגיא" מכונה כיום מוצא נחל נחשון מהרי ירושלים לשפלת יהודה, תרגום לשם הערבי באב אל-וואד. השם "שער הגיא" מוזכר בספר נחמיה כאחד משערי העיר ירושלים, ונקבע רשמית כשמו של פתח נחל נחשון רק בשנת 1953. | ||
| + | |||
החל מאמצע המאה ה- 19 הוחל פיתוח האזור. בשנת 1860 הוקמו ע"י מושל ירושלים דאז, סוראיה פאשה, 17 מצדיות שמירה לאורך הדרך מיפו לירושלים. בנקודות אלו ישבו שוטרים רכובים של הצבא הטורקי , שפיטרלו לאורך קטעי הדרך. הקמת המצדיות נבעה מהעלייה במספר עולי הרגל לירושלים, כולל נוסעים אירופיים חשובים. מ- 17 המצדיות שרדו עד ימינו בודדות בלבד. בשער הגיא נמצאת מצדית מצפון לתחנת הדלק באתר חורבת חרסיס (האתר הינו במקורו אתר ארכיאולוגי עם שרידי דרך רומית ושרידי יישוב ביזנטי). מצדית זו הייתה התחנה ה- 13 בדרך לירושלים. | החל מאמצע המאה ה- 19 הוחל פיתוח האזור. בשנת 1860 הוקמו ע"י מושל ירושלים דאז, סוראיה פאשה, 17 מצדיות שמירה לאורך הדרך מיפו לירושלים. בנקודות אלו ישבו שוטרים רכובים של הצבא הטורקי , שפיטרלו לאורך קטעי הדרך. הקמת המצדיות נבעה מהעלייה במספר עולי הרגל לירושלים, כולל נוסעים אירופיים חשובים. מ- 17 המצדיות שרדו עד ימינו בודדות בלבד. בשער הגיא נמצאת מצדית מצפון לתחנת הדלק באתר חורבת חרסיס (האתר הינו במקורו אתר ארכיאולוגי עם שרידי דרך רומית ושרידי יישוב ביזנטי). מצדית זו הייתה התחנה ה- 13 בדרך לירושלים. | ||
| − | ב- 1869 הושלמה סלילת דרך עגלות מרוצפת אבנים משער הגיא לירושלים. עם חנוכת הדרך, יזמה והקימה עיריית ירושלים מלון ותחנת דרכים בשער הגיא. המבנה הושכר למשפחה יהודית מירושללים וכונה בשעתו "מלון הרי יהודה". תוחלת חייו של הפונדק הייתה קצרה, שכן ב- 1892 נסללה הרכבת מיפו לירושלים, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נסגר המקום. בשנת 1936 הוקמה מול הח'אן תחנת שאיבה, כחלק מהקמת צינור מים ממעיינות ראש העין לירושלים. תחנות נוספות | + | |
| + | ב- 1869 הושלמה סלילת דרך עגלות מרוצפת אבנים משער הגיא לירושלים. עם חנוכת הדרך, יזמה והקימה עיריית ירושלים מלון ותחנת דרכים בשער הגיא. המבנה הושכר למשפחה יהודית מירושללים וכונה בשעתו "מלון הרי יהודה". תוחלת חייו של הפונדק הייתה קצרה, שכן ב- 1892 נסללה הרכבת מיפו לירושלים, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נסגר המקום. בשנת 1936 הוקמה מול הח'אן תחנת שאיבה, כחלק מהקמת צינור מים ממעיינות ראש העין לירושלים. תחנות נוספות הוקמו בלטרון, ליד חוות שער הגיא ובשואבה. | ||
| + | |||
בתוכנית המתאר לאתרי התיישבות, שהוכנה בשנת 1971 אך לא אושרה, נכללים ח'אן ומצודת שער הגיא. המוקדים ההיסטוריים משני עברי הכביש הוכרזו כאתר לאומי, הראשון בישראל, עוד בשנת 1979 (ומסומנים בטעות במפות כ"שמורת טבע"). | בתוכנית המתאר לאתרי התיישבות, שהוכנה בשנת 1971 אך לא אושרה, נכללים ח'אן ומצודת שער הגיא. המוקדים ההיסטוריים משני עברי הכביש הוכרזו כאתר לאומי, הראשון בישראל, עוד בשנת 1979 (ומסומנים בטעות במפות כ"שמורת טבע"). | ||
לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, החליטה ממשלת ישראל על שיקום ח'אן שער הגיא והפיכתו לאתר הנצחה לקרבות חטיבת הראל, עליה פיקד במלחמת העצמאות. | לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, החליטה ממשלת ישראל על שיקום ח'אן שער הגיא והפיכתו לאתר הנצחה לקרבות חטיבת הראל, עליה פיקד במלחמת העצמאות. | ||
| שורה 58: | שורה 62: | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| − | + | {{3טורים| | |
| − | + | {{ת|Mishlatim_ridge1.jpg|שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן|שלוחת משלטים}} | |
| − | + | [[שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן|שלוחת משלטים]] | |
| − | + | | | |
| − | + | {{ת|Shayarot_ridge1.jpg|שלוחת שיירות}} | |
| − | + | [[שלוחת שיירות]] | |
| − | + | | | |
| − | + | {{ת|Rabin_park1.jpg|משער הגיא ללטרון}} | |
| − | + | [[משער הגיא ללטרון]] | |
| − | + | }} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[ | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
}} | }} | ||
גרסה מ־15:18, 7 במרץ 2015
אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא
מצדית ואכסניה החולשות על הדרך לירושלים.
- אתר לאומי
- מאפיינים עיקריים:תחנת דרכים
- אזור:הרי ירושלים
- מפת סימון שבילים: מבואות ירושלים - 9
- מיקום: מחלף שער הגיא
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:70 דונם
- תאריך הכרזה:26/7/1979
המצדית הטורקית בשער הגיא, (עמית מנדלסון, 2/2/2014)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
איך להגיע:
לאתר יש שני חלקים עם דרכי גישה נפרדות.
לח'אן שער הגיא: הגישה היא מכביש מס' 38 (שער הגיא-בית שמש), כחצי ק"מ דרומית למחלף שער הגיא (הגישה אפשרית לפונים מכיוון בית שמש לתל אביב בלבד).
למצודת הדרכים הטורקית: הגישה היא מכביש מס' 1, בנתיב היורד מירושלים לשפלה. יש להיכנס לתחנת הדלק בשער הגיא, וביציאה מתחנת הדלק פנייה ימינה לדרך עפר מסומנת, במרחק כ- 200 מ' מהמבנה.
רקע על אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא:
בשם "שער הגיא" מכונה כיום מוצא נחל נחשון מהרי ירושלים לשפלת יהודה, תרגום לשם הערבי באב אל-וואד. השם "שער הגיא" מוזכר בספר נחמיה כאחד משערי העיר ירושלים, ונקבע רשמית כשמו של פתח נחל נחשון רק בשנת 1953.
החל מאמצע המאה ה- 19 הוחל פיתוח האזור. בשנת 1860 הוקמו ע"י מושל ירושלים דאז, סוראיה פאשה, 17 מצדיות שמירה לאורך הדרך מיפו לירושלים. בנקודות אלו ישבו שוטרים רכובים של הצבא הטורקי , שפיטרלו לאורך קטעי הדרך. הקמת המצדיות נבעה מהעלייה במספר עולי הרגל לירושלים, כולל נוסעים אירופיים חשובים. מ- 17 המצדיות שרדו עד ימינו בודדות בלבד. בשער הגיא נמצאת מצדית מצפון לתחנת הדלק באתר חורבת חרסיס (האתר הינו במקורו אתר ארכיאולוגי עם שרידי דרך רומית ושרידי יישוב ביזנטי). מצדית זו הייתה התחנה ה- 13 בדרך לירושלים.
ב- 1869 הושלמה סלילת דרך עגלות מרוצפת אבנים משער הגיא לירושלים. עם חנוכת הדרך, יזמה והקימה עיריית ירושלים מלון ותחנת דרכים בשער הגיא. המבנה הושכר למשפחה יהודית מירושללים וכונה בשעתו "מלון הרי יהודה". תוחלת חייו של הפונדק הייתה קצרה, שכן ב- 1892 נסללה הרכבת מיפו לירושלים, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נסגר המקום. בשנת 1936 הוקמה מול הח'אן תחנת שאיבה, כחלק מהקמת צינור מים ממעיינות ראש העין לירושלים. תחנות נוספות הוקמו בלטרון, ליד חוות שער הגיא ובשואבה.
בתוכנית המתאר לאתרי התיישבות, שהוכנה בשנת 1971 אך לא אושרה, נכללים ח'אן ומצודת שער הגיא. המוקדים ההיסטוריים משני עברי הכביש הוכרזו כאתר לאומי, הראשון בישראל, עוד בשנת 1979 (ומסומנים בטעות במפות כ"שמורת טבע"). לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, החליטה ממשלת ישראל על שיקום ח'אן שער הגיא והפיכתו לאתר הנצחה לקרבות חטיבת הראל, עליה פיקד במלחמת העצמאות.
ההחלטה לא יושמה בשל בעיות תחבורתיות קשות בגישה לאתר, המהווה אי תנועה בתחום מחלף שער הגיא. הסדרת דרך גישה קבועה לח'אן תצריך השקעה של עשרות מיליוני ש"ח. מע"צ הציעה פתרון זמני שלא התקבל.
בספטמבר 2011 אושרה תכנית מי/323/ב' המאפשרת תוספת שימושים ובנייה במתחם האתר הלאומי, כדי לאפשר את פתיחתו המוסדרת למבקרים.
באוקטובר 2011 החליטה ממשלת ישראל על הפיכת המקום לאתר הנצחה לשר התיירות המנוח, רחבעם זאבי ("גנדי").
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
אין באתר שירותים למטיילים.
המצדית הטורקית נמצאת במרחק הליכה מתחנת הדלק בשער הגיא, ואילו בח'אן מתוכנן בעתיד מרכז מבקרים.
הצעות טיול בסביבת אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא:
שמות נוספים לאתר:
שמורת ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא (שם שגוי, המקום אינו שמורת טבע).
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור