קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

שדה צין

מתוך iNature
גרסה מ־17:46, 21 במרץ 2013 מאת עמית (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="נחל חצץ, בורות חצץ, נחל דרוך, נרקיסים בנגב, הפרסה, פרסת דרוך"></meta> <meta name="descriptio...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

מסלול טיול: שדה צין

טיול ארוך למיטיבי לכת - בורות מים ופריחת נרקיסים בנחל חצץ, מפלים, גבים ותופעה גיאולוגית בערוץ נחל דרוך.

  • מסלול טיול
  • אזור:הר הנגב
  • מפת סימון שבילים: 15- הנגב התיכון
  • מיקום: דרומית לשדה בוקר
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:אדום 15271, ירוק 15272
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן (גן לאומי)
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:16 ק"מ עד תחתית מעלה צין (20 ק"מ למדרשת בן-גוריון ו- 21.6 ק"מ לכביש).
  • תאריך ביצוע מסלול:20/3/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:20/3/2013



Parsat daruch.jpg

"הפרסה" בנחל דרוך, (עמית מנדלסון, 20/3/2013)


עוד אתרים בסביבה

רקע: שדה צין

מפל ודרגיות בנחל דרוך, ינואר 2013
גב דרוך, ינואר 2013

שביל הטיול עובר בשוליו הדרומיים-מערביים של רכס חתירה, אחד מהרכסים הגדולים בהר הנגב.

חלקו הראשון של המסלול מתון ומתאים לכל המשפחה, ובו נפגוש בורות מים עתיקים ופריחה מפתיעה של נרקיסים בלב המדבר.

המשכו של המסלול, באפיק נחל דרוך, מיועד למיטיבי לכת בלבד ומשלב שימוש בדרגיות, מעבר בשבילים צרים על פי תהום ולקינוח מפגש עם תופעה גיאולוגית מדהימה - "הפרסה" הגדולה של נחל דרוך. אם נגיע למסלול אחרי שטפונות, נזכה גם לפגוש גבי מים קרים ומרעננים.

מסלול הטיול עובר בשטח אש המשמש לאימונים בימי חול, ויש לתאם את הטיול עם צה"ל.

איך להגיע:

מסלול הטיול עובר במרחב שממזרח לשדה בוקר, בחלקו הצפוני של הר הנגב - כ- 160 ק"מ מת"א וכ- 45 ק"מ מבאר שבע.

המסלול אינו מעגלי, עם מרחק רב יחסית בין נקודות ההתחלה והסיום. לפיכך, מומלץ להיעזר בהקפצת רכבים או בתחבורה ציבורית (בימים בהם הדבר ניתן בכפוף למגבלות צה"ל על הטיול באזור).

נקודת ההתחלה היא בכביש 204, (כביש דימונה - צומת חלוקים), כחצי ק"מ צפונית למסעף הכניסה ליישוב מרחב-עם (כ- 3 ק"מ מזרחה לצומת חלוקים בכביש 40). במקום יש שלט הכוונה חום.

נקודת הסיום היא בתחתית מעלה צין, מרחק כשישה ק"מ מזרחית לכביש 40, בין שדה בוקר ומדרשת בן-גוריון (מרחק כשעתיים הליכה מנהלתית בדרך עפר עד לכביש). נקודה זו נגישה לרכב שטח, ואינה מומלצת לגישה ברכב פרטי.

בשל סכנת פריצה לכלי רכב, מומלץ להשאיר רכבים רק בתחום הבנוי של יישובי האזור (בימי חול ניתן לחנות בתחום היישוב הדתי מרחב-עם, בשבתות ניתן לשקול חנייה בצמוד לשער היישוב, אך אין בכך משום פוליסת ביטוח נגד פריצות).

המסלול נמצא בתחום שטח אש של צה"ל. יש לתאם את הטיול מראש במרכז תיאום פיקוד דרום, בטל' 08-9902927/6 או בפקס 08-9902511.

בסופי שבוע בדרך כלל אין אימונים בקרבת המסלול, אך הדבר אינו פוטר את המטיילים מחובת תיאום בטחוני.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:16 ק"מ עד תחתית מעלה צין (20 ק"מ למדרשת בן-גוריון ו- 21.6 ק"מ לכביש).
  • משך המסלול:9-7 שעות.
  • טיפוס מצטבר:עלייה מצטברת של 170 מ' (מרום 510 מ' לרום 664 מ' + עליות קטנות נוספות), ירידה מצטברת של 400 מ' (ירידה מרום 664 מ' לרום 295 מ' + ירידות קטנות נוספות). עלייה במעלה צין תוסיף 150 מ' טיפוס מצטבר.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

גב דרוך, ינואר 2013
נרקיסים ליד נחל חצץ, ינואר 2013
בורות חצץ, ינואר 2013
האוכף לפני גבעה 664, ינואר 2013
"מרפסת" בנחל דרוך, ינואר 2013
"שולחן אכילה" של קוצן זהוב, ינואר 2013

נתחיל בכביש 204. בנקודת ההתחלה יש חניון לילה המאפשר לינת שטח, ללא מי שתייה או שירותים כלשהם.

החניון נמצא לצד אפיקו של נחל הרועה, ערוץ המנקז את אזור שדה בוקר אל נחל הבשור וקרוי ע"ש רועה משדה בוקר, ברברה פרופר, שנרצחה באזור בשנת 1952 כאשר רעתה את הצאן של הקיבוץ הצעיר.

מכאן ולאורך כשלושה קילומטרים נתקדם מזרחה בדרך עפר המסומנת בשחור.

בקרבת נקודת ההתחלה נמצא אתר ארכיאולוגי קטן מימין לדרך - חורבת חצצה.

באזור זה מלווים את הדרך עמודים מימין לדרך (כנראה תחום עירוב של היישוב הסמוך מרחב-עם, ע"ש רחבעם זאבי (גנדי)). לאחר 1.4 ק"מ מהכביש, מסתיימת שורת העמודים (המתרחקים מאיתנו דרומה). כאן נפנה שמאלה (צפונה) ונגיע למכלול בורות חצץ, אותו נזהה לפי שפכי עפר לבנים בצד הצפוני של הנחל.

באתר יש ארבעה בורות מים (מאגורות). הבורות, הנמצאים כ- 150 מ' מהדרך הראשית, נחצבו ככל הנראה בידי הנבטים שישבו בהר הנגב בתקופות הרומית והביזנטית, ובתקופה הביזנטית קיימו כאן פריסה התיישבותית נרחבת הכוללת יישובים קדומים, בורות מים וטראסות חקלאיות בערוצי הנחלים.

כיום מרבית הבורות יבשים, אך הגדול שבהם אוגר מים לאחר שטפונות. ניתן לזהות תעלות בצלע ההר, המובילות מים אל תוך הבורות. חלק מהבורות עמוקים ולא ניתן להיכנס אליהם ללא ציוד, אך ניתן להיכנס לאחד הבורות לו יש שני פתחים (מתוך אחד מהם בוקע עץ אשל גדול), ולראות את עמודי התמך היפים שבבור.

מהבורות נחזור לדרך העפר, הנמשכת לאורך נחל חצץ. נחלוף לצד קטע קצר של משטחי סלע במדרון הדרומי, ובפיצול ערוצים נפנה שמאלה. לאחר כקילומטר נגיע לפיצול ערוצים נוסף ובו נפנה ימינה, לערוץ ללא שם (ניתן לקרוא לו "ערוץ הנרקיסים").

מעט אחרי הפיצול, נגיע לצומת שבילים שחור-אדום, בגבול שמורת מצוק הצינים. עד לנקודה זו, כ- 3 ק"מ מהכביש, ניתן להגיע גם ברכב שטח, ואילו הסימון האדום ממשיך לאורך גבול השמורה לעבר הר צרור וראש מעלה צין.

מכאן נעלה בערוץ סלעי ומתון, בו נקווים גבי מים רדודים אחרי שטפונות. לאחר כקילומטר בשביל הרגלי, נגיע לאתר פריחת הנרקיסים.

אנו מכירים את הנרקיסים הלבנים והריחניים בטרשי ההרים ובעמקים בצפון ובמרכז הארץ, אך ניתן לפגוש אותם גם במספר קטן של אתרים בהר הנגב, בו הם פורחים לרוב בין סוף דצמבר לאמצע-סוף ינואר (תלוי בכמויות הגשמים). בעונת הפריחה, יש כאן מרבדי פריחה של ממש בין טרשי הסלע, (ולא ניתן לפספס את הפריחה) אך ריכוז הפריחה משתרע בשטח מצומצם יחסית של כ- 200 מטרים בלבד.

לאחר שנתבשם מהפריחה הריחנית (בעונה), יוצא השביל המסומן מהערוץ וממשיך בעלייה מתונה דרך אזור טרשים, עד שנגיע לראש מדרון תלול מעל ערוציו העליונים של נחל חצץ. בדרכנו, ייתכן שנבחין במצבורי קונכיות מפוצחות של שבלולים. מדובר על "שולחנות אכילה" של המכרסם קוצן זהוב, מכרסם מדברי בגוון חום הניזון מצמחים אך לא בוחל בחלזונות כחלק מתפריטו. ברי המזל יפגשו גם את הקוצן עצמו (מעט יותר גדול מעכבר בית, וצבעו חום בהיר).

כאן נוטה השביל ימינה וממשיך לאורך ראש המדרון עד גבעה קטנה. ירידה קצרה תוביל אותנו לאוכף רחב ועלייה קצרה נוספת לגבעה מרשימה הצופה על סביבתה - גבעה 664 (במפות ישנות, גבעה 666). מכאן יש תצפית היקפית לכל הכיוונים. נוכל לזהות במערב את היישובים מרחב-עם ושדה בוקר ואת פסגתו של "הר קטום" ובדרום את מצוק הצינים מעבר לנחל צין.

מהפסגה נרד מזרחה דרך "סדק" קצר ותלול. ההליכה עד לפסגה מתאימה לכל המשפחה, ואילו הירידה ב"סדק" והמשך המסלול מיועדות למיטיבי לכת בלבד.

נחצה ערוץ קטן ונעלה שוב לפני ירידה נוספת לערוץ נחל דרוך, בו נלך כ- 4.5 ק"מ. בין הערוץ הקטן ובין נחל דרוך נעבור את קו פרשת המים הארצי - הערוצים מכאן ומערבה (כולל נחל חצץ) מתנקזים לעבר נחל הבשור וממנו אל הים התיכון, ואילו הערוצים מכאן ומזרחה (ונחל דרוך בפרט) מתנקזים לעבר נחל צין וממנו אל ים המלח.

בסוף הירידה לערוץ הנחל נלך מעט לאורך האפיק, ונעקוף מדרגת סלע למרגלותיה נמצא גב מים לאחר השטפונות - הגב הראשון בשורת גבי מים בנחל דרוך.

בד"כ ניתן לעקוף את מרבית הגבים, שחלקם בעומק המאפשר רחצה.

לאחר כ- 200 מ' נגיע לגב מים נוסף, ארוך יחסית ומתאים לרחצה.

מכאן נמשיך כברת דרך בערוץ המתפתל, לאורכו נחשפים מדי פעם מצוקים יפים. חדי העין יזהו בדרך שרידי התיישבות אדם, כולל מערה קטנה עם גדר אבנים בפתחה (מטמורה - מחסן ציוד בדווי) ושרידי יישוב פרהיסטורי.

בשלב מסויים נגיע לראש מפל יבש בגובה כעשרה מטרים (בתחתיתו יש גב מים). הסימון עוקף את המפל משמאל (ממזרח) ועובר לאורך "מרפסת" צרה יחסית מעל לתהום, בטרם נחזור לערוץ.

במורד הנחל נגיע לצמד מפלים נוספים בני 5-4 מטרים כל אחד, הנמצאים בעיקול גדול של הנחל. הפעם, יורד השביל בסיוע דרגיות מתכת המקובעות בדופן המפלים. קטע זה במסלול מחייב זהירות.

לאחר המפל השני, נעבור דרך אזור ובו סלעים גדולים, ונרד לעבר "משטח החלקה" לבן ומשופע בערוץ הנחל. בתחתית משטח הסלע הלבן, נמצא גב מים גדול ויפה אחרי השטפונות (למעשה, הגב הגדול ביותר בנחל). זוהי פינה מומלצת במיוחד להפסקה.

מעט לאחר שניפרד מהגב הגדול, מתעקל הנחל שוב, וצונח במפל של עשרות מטרים, אך עיקר העניין אינו במפל עצמו אלא במצוק הגדול דמוי "פרסה" בגדה המערבית של הנחל. מצוק מרהיב זה - פרסת נחל דרוך - נוצר כתוצאה מהתחתרות הנחל שחשפה שכבת סלע רכה יחסית, שהתבלתה עם השנים עד ליצירת הפרסה.

השביל עוקף את מצוק הפרסה בגדה המזרחית של הנחל. גם כאן יש "מרפסת" צרה המחייבת זהירות רבה בירידה חזרה לאפיק הנחל.

מתחתית הפרסה, מתמתן הנחל בהדרגה ולאחר מרחק קצר נצא אל בקעת צין - בקעה רחבת-ידיים לאורך אפיק נחל צין. כאן ניפרד מערוץ נחל דרוך ונתקדם בכיוון דרום-דרום-מערב, כאשר לנגד עינינו הפסגה הנישאה של חוד עקב מעל מצוק הצינים.

נמשיך בבקעה ונחצה את ערוץ נחל צין (סימון השבילים באזור עשוי להיעלם לאחר שטפונות), עד למפגש עם שביל ישראל מדרום לנחל צין. כאן נפנה ימינה עם הסימון השחור, ולאחר כק"מ וחצי נגיע לצומת שבילים שחור-כחול. שביל ישראל פונה לעבר חניון לילה והלאה אל חוד עקב, אך אם אין לנו תוכניות לטיול יומיים, כדאי להמשיך ישר עם הסימון השחור עד לצומת שבילים בתחתית מעלה צין - מרחק 16 ק"מ מנקודת ההתחלה. מומלץ לשלוח לנקודה זו רכב איסוף (נקודה זו מתאימה לגישה ברכב שטח בלבד).

אם אין רכב שמחכה לנו, נעלה רגלית במעלה צין (אורכו כ- 2 ק"מ). מאזור ראש המעלה ניתן לבחור בין המשך בדרך הג'יפים לעבר כביש 40, (הליכה של 3.5 ק"מ) או לפנות בשביל רגלי מסומן אדום 15271 לעבר מדרשת בן-גוריון (הליכה של כק"מ וחצי, אך יש להוסיף הליכה מנהלתית בתוך המדרשה. אם גולשים לשעות החשיכה, השער האחורי של המדרשה צפוי להיות סגור).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • מומלץ לבצע את המסלול כאשר יש מים בגבי הנחל (שבועות ספורים אחרי שטפונות).
  • ספטמבר - פריחת חצב מצוי בנחל דרוך (המסלול לא מומלץ לביצוע בתקופה זו בגלל החום הכבד).
  • סוף דצמבר - אמצע-סוף ינואר - פריחת נרקיס מצוי ב"ערוץ הנרקיסים" במעלה נחל חצץ.
  • פברואר - פריחת עירית גדולה בנחל דרוך, סיכוי נמוך לפגוש את פריחת אירוס עוזיהו באזור נחל חצץ.
  • מרץ - פריחת צבעוני המדבר באזור "ערוץ הנרקיסים".

שירותים למטיילים:

  • חניון לילה ללא מים ושירותים בתחילת המסלול. חניון לילה נוסף נמצא בבקעת צין, קרוב לסוף המסלול (בתוואי שביל ישראל).

הערות ואזהרות:

  • המסלול חשוף לשמש, ואין עצים לאורכו עד בקעת צין.
  • חלקים מהמסלול עוברים בשבילים צרים באזורים מצוקיים, ואף מחייבים שימוש בדרגיות. המסלול אינו מתאים לבעלי פחד גבהים או למתקשים בהליכה.
  • אין לבצע את המסלול בימים בהם יש חשש לשטפונות באזור.
  • קיימת סכנת פריצה לרכבים החונים ללא השגחה מחוץ לתחומי יישובים באזור, כולל בנקודות ההתחלה והסיום.
  • המסלול ארוך יחסית ומחייב התחלה מוקדמת כדי להימנע מכניסה לחשיכה בשטח, בפרט בחודשי החורף הקצרים.
  • אין לבצע את המסלול בימים בהם יש חשש לשטפונות. מייד לאחר הגשמים יש במסלול סכנת החלקה חמורה, ומומלץ להמתין ימים אחדים עד לביצועו.

הצעות טיול בסביבת שדה צין:

Wadi shualim1.jpg

נחל שועלים

Ein avdat2.jpg

גן לאומי עין עבדת

Ein yorkeam1.jpg

עין ירקעם

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • רמת הנגב - אמנון ליבנה.
  • מטיילים בנגב - יעקב עיני, ערן דורון.