אירוסים בגבעה 186

גבעה 186 ברמת מנשה מציעה למבקרים תצפית נוף יפה ואתר פריחה מרשים של אירוס הסרגל.

נקודת עניין
אזור:רמת מנשה
מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
מיקום: צפונית ליישוב עמיקם
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:ירוק 4370, שחור 4340, כחול 4355
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:כן
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
שעות ביקור:שעות היום
כניסה:חינם
תאריך ביקור:2/12/2015
תאריך ביקור אחרון בשטח:2/12/2015

גבעה 186, (עמית מנדלסון, 2/12/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

אירוסים בגבעה 186

הכניסה לשטח מכביש עמיקם, דצמבר 2015

מטעי נשירים לצד הדרך, דצמבר 2015

במערב רמת מנשה נמצאת גבעה מרשימה, שלא זכתה משום מה לשם עברי, ושמה הערבי הוא אל-מנארה. בציבור מקובל לקרוא לה לפי גובהה במפות הישנות - גבעה 186, אם כי במפות החדשות תוקן גובהה ל- 187 מ' מעל פני הים התיכון.

המקום נמצא מדרום לערוצו של נחל דליה ומציע למבקרים תצפית נוף מרשימה. בראשית החורף ניתן לפגוש במורדות הגבעה פריחה מרשימה של אירוס הסרגל הנדיר.

בשל מיקומה של הגבעה, ניתן להגיע אליה בנסיעה בדרכי עפר (חלקן עבירות לכל רכב ואחרות מתאימות לרכב שטח בלבד), או בהליכה רגלית ממושב עמיקם הסמוך. מרחק הנסיעה מעמיקם הינו 3.5 ק"מ לכל כיוון (בכל רכב) + 900 מ' המתאימים לרכב שטח בלבד.

איך להגיע:

הגבעה נמצאת באמצע הדרך בין היישובים רמות מנשה ועמיקם, וניתן להגיע אליה מכיוון שני היישובים.

בגלל שיבושים בדרך העוקפת את קיבוץ רמות מנשה (נכון לדצמבר 2015), דרך הגישה העדיפה הינה מכיוון עמיקם. יש לנסוע מכביש 652 (פרדס חנה - בנימינה) לצומת עדה, ובצומת עדה להמשיך בכביש 653, לחלוף על פני גבעת עדה ולפני קיבוץ רגבים לפנות שמאלה לכביש 6533. במסעף גבעת ניל"י נפנה שמאלה, נעבור במעבר תחתי מתחת לכביש 6, ולאחר 1.2 ק"מ, מייד אחרי גשר נחל תנינים נפנה ימינה לדרך עפר (בתחילתה יש שילוט עם מפת האזור). מרחק הנסיעה בכבישים עד לנקודה זו הינו כ- 12 ק"מ.

ניסע כ- 2 ק"מ בדרך חקלאית מסומנת ירוק בגדה הצפונית של נחל תנינים. הדרך הצרה עבירה לכל רכב, אבל לא מומלצת לרכב בעל גחון נמוך או מייד לאחר גשמים חזקים באזור. בדרך המוביל נפנה שמאלה עם סימון שבילים שחור, ונמשיך צפונה עוד 1.6 ק"מ. זוהי דרך רחבה ונוחה יחסית לנסיעה (אם כי אחרי גשמים חזקים ייתכנו שלוליות לאורכה). אחרי 1.6 ק"מ נגיע לצומת שבילים כחול-שחור (הפנייה שמאלה אינה ברורה), בראש הירידה לעמק נחל דליה. למטיילים ברכב פרטי, מומלץ לחנות בנקודה זו כי המשך הדרך אינו מתאים לרכב רגיל. ברכב שטח נפנה שמאלה בדרך סלעית המסומנת כחול, ונעצור לאחר כחצי ק"מ נוספים, בצומת עם דרך המסתעפת ימינה (צפונה) ועולה לפסגת הגבעה.

על האתר: אירוסים בגבעה 186:

מנקודת החנייה (לרכב רגיל) נעלה במתינות מערבה, בדרך אבנית, החולפת לאורך גבולה הדרומי של שמורת יער אלונה עם שטחים חקלאיים.

לאחר כ- 550 מ', נגיע לצומת דרכי עפר עם דרך המטפסת צפונה לפסגת הגבעה (כאן נפגוש גם את שביל סובב רמת מנשה, המסומן בכתום). בדרך זו נתקדם עוד 300 מ' ונגיע לפסגה, ממנה נשקף נוף יפה, במיוחד לכיוונים מזרח (השדות החקלאיים של יישובי רמת מנשה) וצפון (עמק נחל דליה והיערות שבקרבתו). הגבעות שמצפון לנחל דליה הוצעו בעבר כשמורת טבע - שמורת בתות מנשה, שגם בה יש ריכוזי פריחת אירוס הסרגל, אולם בשל התנגדות המועצה האזורית מגידו לקידום שמורות טבע חדשות בשטחה, ההצעה אינה מקודמת כיום.

מהפסגה נתקדם עוד כמה עשרות מטרים בראש המדרון הצפוני, ונתחיל לחפש בצידה המזרחי של הדרך את פרחי העונה. במיוחד מרשים כאן אירוס הסרגל הפורח במהלך דצמבר, שיא הפריחה סביב אמצע החודש. מינים מעניינים נוספים כוללים סתוונית היורה, כרכום חורפי ורקפת מצויה

לצד הפריחה העונתית, בולטים במדרון עצי אלון התבור היוצרים כאן נוף של יער פארק, הנמשך מכאן מערבה לעבר בקעת הנדיב.

המדרון הצפוני של הגבעה משמש לעיתים רכבי שטח המחפשים "אתגרי עבירות" מסוכנים במיוחד, וגרמו לנזק לא מבוטל לתשתית הקרקע. כיום השטח נכלל בתחום שמורת יער אלונה המאושרת, וסביר כי עם הכרזתה הרשמית בשנים הקרובות יתאפשר לשקם את המדרון הפגוע.