קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת הבשור
דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בנגב המערבי / שמורת הבשור
שמורת הבשור - ריאה טבעית בלב שדות הנגב המערבי.
בתרונות לס בגדת נחל הבשור, (עמית מנדלסון, 2/2/2013)
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:נחל אכזב, בתרונות לס
- אזור:הנגב המערבי
- מפת סימון שבילים: 13 - הנגב המערבי
- מיקום: בין צאלים ורעים
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:חלקית
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מוצעות
- שטח:7388 דונם
שטחים מוכרזים בלבד - תאריך הכרזה:9/11/1967, 11/11/2010
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול
איך להגיע
שלושה כבישים חוצים את השמורה:
- כביש 232 - ליד קיבוץ רעים. לבאים מגוש דן ואשקלון, זו הדרך הקצרה ביותר לשמורה וסביבתה.
- כביש 241 - מערבית לפארק אשכול. זו הדרך הקצרה לבאים מכיוון באר שבע ואופקים.
- כביש 234 - ליד קיבוץ צאלים - בכביש זה אין גשר מעל לנחל, ובימי שטפונות הוא עלול להיות חסום לתנועה (מה שמכונה "גשר צאלים").
מסלול הטיול העיקרי בשמורת הבשור הוא דרך הבשור - דרך מסומנת כחול 13473, החולפת לאורך הגדה המערבית של הנחל, מאזור קיבוץ צאלים ועד כביש 241 מערבית לפארק אשכול. הדרך טובה לכל רכב וממנה מסתעפים מספר שבילי הליכה קצרים, אל הגשר התלוי באפיק הנחל, תל שרוחן ועוד. בחלק התחתון של הנחל עוברת דרך מסומנת כחול 13385 באזור תל גמה וצומת רעים. מספר שבילים נוספים חוצים את הנחל ואינם עוברים לאורכו.
אין להיכנס לערוץ הנחל ולשבילים הרגליים החוצים אותו בימי גשם, בשל חשש לשטפונות. דרך הבשור עצמה אינה חוצה את הנחל, ואין בה חשש לשטפונות, אולם ייתכנו קטעים בוציים לאחר הגשמים (בצמוד לדרך נוצרה דרך נוספת הנוחה יותר לרכבים פרטיים ואין בה שלוליות).
רקע על שמורת הבשור
נחל הבשור הוא גדול נחלי החוף בישראל. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ- 3,400 קמ"ר, המכסים אזור נרחב בין חברון, ערד, דימונה, ירוחם ושדה בוקר - לים התיכון. כיום מתחיל אגן הנחל באזור רמת ציפורים, בקרבת שדה בוקר שבנגב התיכון. לנחל יש שני יובלים עיקריים, נחל באר שבע (המנקז אליו את בקעת באר שבע ואת דרום הר חברון, דרך יובלו נחל חברון), ונחל גרר (המנקז אליו את הגבעות מצפון לבאר שבע ואזור יער להב).
מקור שם הנחל הוא בנחל גדול המוזכר במקרא ונמצא בצפון הנגב (שמואל א', ל', פסוקים ט'-י'), כאשר דוד ואנשיו רודפים אחרי העמלקים שפשטו על העיר צקלג ושבו את בני משפחותיהם של דוד ולוחמיו: "וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הוּא וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּבֹאוּ, עַד-נַחַל הַבְּשׂוֹר; וְהַנּוֹתָרִים, עָמָדוּ.". כיוון שאין ודאות מוחלטת שערוץ זה הוא הבשור המקראי (אפשרות אחרת יכולה להיות נחל גרר), קראה לו ועדת השמות "נחל בשור" ללא ה' הידיעה. ברם, השם "הבשור" דבק בערוץ.
חלקו של הנחל ממפגש נחל באר שבע ועד לגבול המדיני עם חבל עזה, מוכרז או מוצע כשמורת טבע. בתחום זה אופי הנחל הוא של ערוץ רחב עם שכבת חלוקים מאסיבית, ולאורכו גדלה צמחיית נחלים, בפרט עצי אשל, צמחי קנה מצוי וכן הצמח הפולש טבק השיח.
שכבת החלוקים עשירה במי תהום גבוהים ומזינה מספר מעיינות ובארות - באר אסנת (באזור שפך נחל באר שבע לנחל הבשור), באר צאלים, עין שרוחן, עין הבשור ומי תהום גבוהים באזור תל גמה.
הנחל מתחתר בקרקע הלס שבסביבתו וכך נוצר נוף בתרונות ומצוקי עפר, שאינו מתאים לחקלאות, ורוחבו מגיע עד 2 ק"מ בגדה המזרחית באזור פארק אשכול. במקומות אחדים נחשף מסלע כורכר ולעיתים גם תלכיד נחלים. באזור באר צאלים נחשף מסלע איאוקני. בחלקו האחרון של הנחל בתחומי ישראל אין בתרונות, והאפיק מתחתר בקרקעות לס וחול.
הבתרונות עשירים בחי ובצומח. בין הצמחים הבולטים עצי שיטה סלילנית, שיחי רותם המדבר ופריחה עונתית - כלנית מצויה (אדומות), עירית גדולה, חצב גלוני ומינים נוספים. לצד שורשי השיח שמשון יושב, צומחות באביב פטריות הכמהין (שהתמעטו בארץ בשל קטיף מאסיבי, האסור בתחום השמורה). בין בעלי החיים יש כאן אוכלוסייה יפה של חוגלות. קירות העפר בבתרונות משמשים כאתר קינון לשרקרקים.
לצד הנחל נמצאים מספר אתרי מורשת חשובים, חלקם בתחום פארק אשכול. בתחום השמורה נמצאים שני תילים ארכיאולוגיים מרכזיים, תל שרוחן (תל פארעה הדרומי) ותל גמה. הנחל נוגס בתילים וסוחף אותם עם השנים.
בתל גמה, הסמוך לקיבוץ רעים, נתגלו שכבות יישוב החל מהתקופה הכנענית ועד לתקופה הפרסית. בשל שליטתו הטופוגרפית על הסביבה, שימש התל כמוצב טורקי במלחמת העולם הראשונה, וכמוצב מצרי במלחמת העצמאות. זיהוי היישוב הקדום בתל גמה אינו ידוע, ובעבר הציעו לזהות כאן את העיר הקדומה גרר או את העיר ירזה, המופיעה במפת מידבא מהתקופה הביזנטית.
בתל שרוחן (תל אל פארעה בערבית) נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הכנענית התיכונה ועד לתקופה הרומית, בשטח כ- 70 דונם. שמו של התל ניתן על שם עיר מצרית המוזכרת גם כעיר בנחלת שבט שמעון בספר יהושע. ברם, כיום אין ודאות לגבי זהות העיר ששכנה בתל זה, ולכן ארכיאולוגים מכנים אותו "תל פארעה הדרומי" (להבדיל מתל פארעה הצפוני - תל תרצה, בירת ממלכת ישראל השנייה, מצפון לעיר שכם שבשומרון).
הנחל והבתרונות מהווים ריאה ירוקה מרכזית בנגב המערבי, ונחשבים ל"מסדרון אקולוגי" המקשר את הר הנגב עם רכסי הכורכר הסמוכים לחבל עזה (שמורת בתרונות בארי והיערות בסביבתה).
מעבר לגבול חבל עזה, נמשך הנחל עד לים התיכון. באזור השפך לים, יש בנחל מים כל השנה. קטע זה הוכרז כשמורת טבע ע"י הרשות הפלסטינית בתחילת שנות ה- 2000', אולם מאז השתלטות החמאס על חבל עזה, לא ברור האם הגדרה זו עדיין תקפה.
בשל גודל אגן הניקוז של הנחל, וריבוי השטפונות בו, נעשו נסיונות שונים לניצול מי הנחל. בשנות ה- 60' ניסו להקים סכר במורד הנחל, אך בשל עוצמת השטפונות פרץ לו הנחל דרך חדשה לצד הסכר, שנותר מיותם. מאז לא הוקמו סכרים ומאגרים בנחל עצמו, לנוכח עוצמת השטפונות, והסחף הרב שהם מייצרים הופך השקעה במאגרי ענק ללא כדאית.
כיום מיושמת שיטה אחרת לניצול המים, וזאת ע"י הנחת צינורות בשכבת החלוקים שבקרקעית הנחל, ושאיבת מים משכבה זו למאגרים שהוקמו מחוץ לאפיק הנחל. שיטה זו מכונה "נקז", ומספר נקזים הוקמו לאורך הנחל.
המאגרים הוקמו בעיקר מעל תחום השמורה המוכרזת (באזור צאלים - גבולות), ומיעוטם במורד הנחל (בקרבת רעים).
באפיק עצמו פעלו לאורך שנים מחצבות לכריית חלוקי נחל, מחוץ לתחום השמורה המוכרזת. רובן ככולן נסגרו עם השנים, ונמצאות בשטחים המיועדים להרחבת השמורה.
אפיק הנחל סובל מזיהום כבד הנמשך מאז אמצע שנות ה- 80'. תחילה, הגיע הזיהום מאזור התעשייה הכבדה ברמת חובב. שפכים מאזור התעשייה גלשו לנחל חובב ומשם דרך נחל באר שבע לנחל הבשור. זיהום זה הופסק, אם כי כפי הנראה עדיין יש זיהום במי התהום.
בעשור האחרון מקור הזיהום העיקרי הוא שפכים של הרשות הפלסטינית באזור חברון ויטא, הגולשים לנחל חברון ומשם לנחל באר שבע והלאה לנחל הבשור. שפכים אלו כוללים תוצרים של מפעלי עיבוד אבן, ונתנו לאפיק נחל חברון גוון לבן. מאמצים ישראליים לטפל בבעיה ע"י מכון טיהור משותף לחברון ולקריית ארבע, נדחו ע"י הרשות הפלסטינית. ניסיון להקים סכר על נחל חברון בכניסתו לתחומי הקו הירוק, וטיהור המים בנקודה זו, לא צלח כתוצאה מהגדלת היקף השפכים המוזרמים לנחל.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
שבילי הליכה, גשר תלוי וחניון בקרבת צאלים.
בפארק אשכול הסמוך, אתר נופש בתשלום.
מצב סטטוטורי
6249 דונם הוכרזו בשנת 1967, בתוכנית משותפת עם פארק אשכול. רק בשנת 2010 הוכרזה הרחבה ראשונה לשמורה (קטע פארק האפיק) ושטחה 1139 דונם, כאשר אין רצף בין שתי השמורות המוכרזות. קטע פארק האפיק נמצא כ- 5 ק"מ צפונית לשמורה, ובמרחק 2 ק"מ דרומית לקיבוץ רעים.
הרחבות נוספות נמצאות בתהליכי תכנון, ובסופן תשתרע השמורה ברצף משמורת באר אסנת ליד צאלים, עד גבול חבל עזה.
אורך השמורה והרחבותיה כ- 35 ק"מ, ועוד כתשעה ק"מ במעלה הנחל נכללים בשמורת פארק הלס המוצעת ושמורת באר אסנת המוכרזת, מה שהופך אותה לאחת השמורות הארוכות ביותר בישראל. מתוך זה, מוכרזים כיום כ- 18.5 ק"מ כשמורת טבע או כגן לאומי - 4 ק"מ בשמורת באר אסנת, 9.3 ק"מ בשמורת הבשור, 1.5 ק"מ בגן לאומי פארק אשכול ו- 2.8 ק"מ בהרחבת "פארק האפיק".
הצעות טיול בסביבת שמורת הבשור
פריחה ומוקדי עניין עונתיים
הביקור מומלץ במיוחד בעונת הכלניות בפברואר. בתקופה זו פורחת בשמורה גם עירית גדולה.
במרץ ובתחילת אפריל יש באזור מרבדי פריחה של מינים חד-שנתיים (בעיקר בשנים גשומות).
חובבי הבוטניקה יוכלו לפגוש לאורך הנחל בחודש ספטמבר פריחת חצב גלוני. זהו מין צנוע ועדין לעומת חצב מצוי וגוון פריחתו בז'-קרם, כך שהוא קשה לזיהוי בשטח. את עליו המסולסלים של החצב הגלוני קל לזהות בשטח בחורף ובאביב.
בימים בהם הנחל שוטף, אין לטייל במסלולים הרגליים (ניתן לנסוע בדרך הבשור גם בימים אלו), אך מומלץ להגיע לאחד מהגשרים על הנחל ולצפות בזהירות בשטפונות.
יש לציין כי בשלב זה לא קיים גשר בכביש 234 ליד צאלים, ולכן עדיף להגיע לאחד הגשרים האחרים (כביש 232 ליד רעים, או גשר אברהם בכביש 241, בין צומת גבולות לצומת אורים). כמו כן ניתן להגיע לגשר החבלים.
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערכים: שמורת הבשור, שמורת רעים, שמורת באר צאלים).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערכים: שמורות הבשור).
- חבל אשכול, סקר נוף ומסלולי טיול - אמנון ליבנה.
שמות נוספים לאתר
שמורת נחל הבשור.