קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "בית הקברות קריית שאול"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 47: שורה 47:
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 
הגישה למתחם הינה מדרך משה סנה (כביש מס' 482), דרומית למחלף הכפר הירוק.
 
הגישה למתחם הינה מדרך משה סנה (כביש מס' 482), דרומית למחלף הכפר הירוק.
 +
 +
למעוניינים להגיע לבית הקברות האזרחי, במחלף הכפר הירוק יש לפנות לכיוון תל אביב, ולאחר 380 מ', ברמזור הראשון, לפנות ימינה (מערבה) בכביש התוחם מצפון וממערב את בית הקברות. לאחר 1.1 ק"מ נפנה שמאלה בכיכר, ולאחר 300 מ' נוספים נגיע לכיכר בצורת דימעה, בקירבתה נחנה וניכנס למתחם.
 +
 +
למעוניינים להגיע לבית הקברות הצבאי, הפנייה נעשית ברמזור השני (אחרי 760 מ').
  
 
תחבורה ציבורית: קו 127 (בתדירות נמוכה) לשער בית הקברות האזרחי.
 
תחבורה ציבורית: קו 127 (בתדירות נמוכה) לשער בית הקברות האזרחי.
שורה 52: שורה 56:
 
קווים 24, 47, 48, 525, 531 עוברים בדרך משה סנה, במרחק מספר דקות הליכה משער בית הקברות הצבאי.
 
קווים 24, 47, 48, 525, 531 עוברים בדרך משה סנה, במרחק מספר דקות הליכה משער בית הקברות הצבאי.
  
וייז:
+
וייז: בית הקברות הצבאי קריית שאול.
  
 
|על האתר=
 
|על האתר=

גרסה מ־13:11, 4 באוגוסט 2018

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בתל אביב והסביבה   /   בית הקברות קריית שאול

בית הקברות קריית שאול

בית הקברות קריית שאול - בית הקברות הגדול והאחרון בתחומי העיר תל אביב-יפו

  • נקודת עניין
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
  • מיקום: תל אביב
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:31/7/2017
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:31/7/2017



Nachalat yitzhak cemetry1.jpg

בית הקברות נחלת יצחק, (עמית מנדלסון, 18/5/2012)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה טיול עירוני תחבורה ציבורית אנדרטאות

בית הקברות קריית שאול

הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013

בית הקברות קריית שאול החל לפעול לאחר מלחמת העצמאות, והחליף את בית הקברות נחלת יצחק. שמו של בית הקברות מנציח את המושבה הזעירה קריית שאול, שהייתה עד למלחמת העצמאות יישוב יהודי קטן ומבודד בין רמת השרון לכפר שייח' מוניס. לאחר מלחמת העצמאות, אולצה המושבה להסתפח לרמת השרון, ולאור זיהוי השם עם בית הקברות, הוחלף שם השכונה ל"נווה גן". כיום לא נותר כמעט זכר למושבה הוותיקה, תחתיה הוקמה שכונת מגדלי מגורים.

לבית הקברות שני חלקים, אזרחי, שהתמלא רובו ככולו (כיום הקבורה של תושבי גוש דן מתבצעת בבית הקברות ירקון, בתחום שיפוט פתח תקווה), וצבאי הממשיך לפעול גם כיום. סיפורי הנקברים כאן משתרעים לאורך כ- 70 שנות עצמאותה של מדינת ישראל.

חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013
קברי שיף וגולדמן, אפריל 2013


איך להגיע:

הגישה למתחם הינה מדרך משה סנה (כביש מס' 482), דרומית למחלף הכפר הירוק.

למעוניינים להגיע לבית הקברות האזרחי, במחלף הכפר הירוק יש לפנות לכיוון תל אביב, ולאחר 380 מ', ברמזור הראשון, לפנות ימינה (מערבה) בכביש התוחם מצפון וממערב את בית הקברות. לאחר 1.1 ק"מ נפנה שמאלה בכיכר, ולאחר 300 מ' נוספים נגיע לכיכר בצורת דימעה, בקירבתה נחנה וניכנס למתחם.

למעוניינים להגיע לבית הקברות הצבאי, הפנייה נעשית ברמזור השני (אחרי 760 מ').

תחבורה ציבורית: קו 127 (בתדירות נמוכה) לשער בית הקברות האזרחי.

קווים 24, 47, 48, 525, 531 עוברים בדרך משה סנה, במרחק מספר דקות הליכה משער בית הקברות הצבאי.

וייז: בית הקברות הצבאי קריית שאול.

על האתר: בית הקברות קריית שאול:

המתחם כולל שני חלקים, בית הקברות הצבאי (לידו יש חנייה בשפע, והוא במרחק מספר דקות הליכה מקווי תחבורה ציבורית), ובית הקברות האזרחי (החנייה בקרבתו דלה). ניתן לבקר בשני המתחמים כמסלול אחד, וניתן לבקר בהם בנפרד.

משך הביקור המומלץ הוא כשלוש שעות (במידת הצורך, יש שירותים בכניסה לשני המתחמים), וכדאי מאד לשלב הדרכה או קריאת חומר רקע מקדים על הדמויות השונות הקבורות באתר. אורך המסלול הכולל הוא כ- 2 ק"מ.

בית הקברות הצבאי

בצמוד ומדרום לשער הראשי של בית הקברות הצבאי, נמצאת חלקה שומרונית המוקפת בחומה ולא ניתן לבקר בה. בחלקה זו מספר קברים מצומצם, על חלקם כתובות שומרוניות. החלקה אינה פעילה כיום.


יעודכן! קבר חלל בית קשת

מוטה גור

עמוס ירקוני

אסון משאית התחמושת באילת?

אסונות צור?

בית הקברות האזרחי

ניתן לגשת לחלק זה ישירות מהשער הראשי (המזרחי) של בית הקברות. למעוניינים במסלול משולב אזרחי/צבאי, הניווט בשטח הינו פשוט יותר אם מגיעים מבית הקברות האזרחי ומתקדמים לעבר בית הקברות הצבאי.

לאחר שניכנס בשער הראשי (כאן יש שירותים ציבוריים), נראה משני הצדדים סדרת אנדרטאות לזכרן של קהילות שחרבו בשואה.

מהשער הראשי נפנה שמאלה (צפונה) ונחלוף על פני קברי הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן. בשנת 1972, חדרה חוליית מחבלים פלסטינאיים לכפר האולימפי במינכן ולקחה את רוב חברי המשלחת הישראלית כבני ערובה. ניסיון חילוץ ע"י משטרת גרמניה נכשל, ואחד-עשר ספורטאים נרצחו בידי המחבלים, חלקם נפלו קורבן להתעללות אכזרית לפני מותם. שאר המשלחת הישראלית עזבה את המשחקים האולימפיים ושבה ארצה, אולם האולימפיאדה נמשכה. כאן קבורים חמישה מתוך אחד-עשר ספורטאים. לנקודה זו נשוב בתוך כמה דקות, אך תחילה נמשיך ישר ונגיע לקבר אחים לחללי הפלת מטוס אל-על בשמי בולגריה. בקיץ 1955, הופל מטוס ישראלי של "אל על" בדרכו ארצה, בשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו, וגופותיהם הובאו לקבורה בישראל. לזכרם נקרא מושב ניר ח"ן בחבל לכיש.

למעוניינים בכך, ניתן להמשיך ישר ולפנות ימינה בדופן גוש 22. אחד מחוקרי ידיעת הארץ המפורסמים, ד"ר צבי אילן ז"ל, קבור כאן (גוש 22, אזור 1, שורה 31, מקום 17). הישגו המרשים ביותר היה גילוי היישוב היהודי הקדום במרות שבגליל העליון. עם זאת, למסלול העיקרי מומלץ לשוב כמה עשרות מטרים לאחור לשביל היוצא בין קבר האחים ובין קברי הספורטאים. כאן נפנה מזרחה ונלך בכביש (בו לעיתים חולפים כלי רכב), עד שנזהה בצד ימין שלנו את מצבותיהן של אסתר גילזנר ובת-שבע זסלבסקי (גוש 6, אזור 3, שורה 19).

שורה 19, בה קבורות השתיים, הינה אחת השורות המעניינות ביותר בבית הקברות האזרחי, ועל כן נתקדם לאורך שורה זו דרומה, ועד מהרה נזהה קברים רבים, שהמשותף לרובם (אך לא לכולם) הוא אזרחים שנהרגו בפעולות טרור ואירועים נוספים. המידע המופיע להלן על ההרוגים הינו רובו ככולו מאתר "לעד" להנצחת אזרחים חללי פעולות איבה.

הראשונים בסדרה הם קבריהם של הסוהרים אלכסנדר יגר ויוסף שבת, שנהרגו ב- 31 ביולי 1958, במרד אסירים גדול בכלא שאטה שבעמק חרוד. במרד השתתפו 180 אסירים בכלא, ובו נהרגו שני הסוהרים ו-13 אסירים - אירוע חסר תקדים בחומרתו בבתי הכלא בישראל.

קרוב אליהם נמצאת מצבתו של דן גלעד, אחד מארבעה מטיילים שנהרגו בדרכם לפטרה במרץ 1957.

מעט הלאה נמצאת חלקת קברם של ארבעה עובדי חברת תכנון המים לישראל, שנהרגו בידי מחבלים בק"מ ה- 112 בכביש אילת, ב- 23 באפריל 1956. הרכב בו נסעו ארבעת העובדים, מעין יהב בואכה באר מנוחה, הותקף ביריות מהמארב וכל הנוסעים נהרגו במקום.

קברי משפחת נומה - יעקב וסלימה. השניים התגוררו במעברת קובייבה (כפר גבירול) ברחובות והלכו לבקר את ביתם שגרה במעברת זרנוגה הסמוכה. בדרכם חזרה נורו ע"י מסתננים. יעקב מת מפצעיו כעבור שעות מעטות, אשתו נפצעה קשות (עפ"י אתר "לעד" היא נפטרה אחרי כחצי שנה, מבלי שידעה שבעלה נהרג. עם זאת, התאריך על המצבה מצביע על כך שנפטרה כ- 13 שנים לאחר הפיגוע). שלושת הילדים והגיס נפצעו אף הם.

אמנון ליפשיץ - היה נהג משאית בדרך לאילת. ביום בו נהרג (12 באפריל 1962) הייתה התרעה על חדירת מחבלים, אולם הוא אחר את שיירת המשאיות ונסע לבדו במאמץ להדביק את השיירה. בפיתולי מעלה המישר, בדרך צפונה, נורה מן המארב. שני הרוצחים לקחו את תעודותיו, וידאו הריגה וברחו לירדן.

שמשון שוורץ - מאבטח באתרי סלילת כבישים ובנייה בדרום. ביום שישי 30/12/1955 בעקבות גשמים עזים, השתבשה דרך מעלה המישר. עובדי מע"צ התארגנו לשלוח פועלים לתיקונים בשטח. בראש השיירה נסע ג'יפ ובו נהג (שלמה כהן) ושני מלווים חמושים, שמשון שוורץ ואברהם ארץ-קדושה. סמוך למעלה המישר, נתקל הג'יפ במארב מחבלים שהרגו את שני המאבטחים ופצעו את הנהג שהצליח להסתובב ולדווח על התקרית לכלי הרכב האחרים בשיירה. מצבת זיכרון לשניים נמצאת עד היום בקרבת ראש מעלה המישר, מדרום למכתש רמון.

יצחק ליפשיץ - יצא למסע באזור מצדה ב- 26 באפריל 1959. החבורה טיפסה על ההר, ובירידה למטה פרשו יצחק וידידתו החיילת בת-שבע אטינגר לנוח בצד. משבוששו לחזור, יצאו חבריהם לחפשם ומצאו את גופותיהם הירויות. כל חפציהם האישיים נעלמו, וההערכה הינה שנורו מרחוק ע"י מסתננים ולאחר מכן נשדדו חפציהם.

מיכאל קריטי - נער מחולון שנעלם בשנת 1955 וגופתו נמצאה אחרי כעשרה ימים בחולות. חשוד ברצח נעצר עד מהרה.

עזרא משה ויוסף פוליטי - על מצבותיהם נכתב "יקר הרוח, עדין הנפש, נרצח ונשפך דמו ע"י מרצחים במעלה העקרבים". שניים מנרצחי הטבח במעלה העקרבים, בסיום חגיגות חמש השנים לשחרור אילת (17 במרץ 1954). בטבח נרצחו 11 מנוסעי האוטובוס והחיילים המלווים.

צבי יהודה אקסלרד - על מצבתו כתוב "נפל בהגנת המולדת במחצבי ישראל ובנגב". ניצול שואה מפולין שעלה לארץ ועבד כאלחוטאי וכשומר במכרות תמנע. ב- 13 ביולי 1952 חדרה חוליית מחבלים למקום, ובקרב שהתפתח נהרגו חמישה משומרי המקום. האחרים הצליחו לירות ולהניס את התוקפים.

הקבר האחרון בשורה זו הינו של פנחס (פיני) אמיר. מכאן נחבור לשביל צר המפריד בין הגושים. מומלץ לפנות כאן שמאלה ולהתקדם לעבר בית הקברות הצבאי.

למעוניינים לשוב לשער הכניסה, כדאי לנווט אל קברה של הפסלת חנה אורלוף, המעוצב בצורה ייחודית. בהמשך השורה קבורים סופרים ועיתונאים שונים, כגון יצחק למדן.

ויקטוריה ואלברט שמעון - עלו לארץ מבולגריה והתגוררו בבית בודד בקצה כפר ענא (כיום אור יהודה). ב- 18/12/1949 הגיעו למקום מסתננים שהוציאו כסף ורכוש שהטמינו בחצר הבית, ולאחר מכן ירו לעבר הבית. ויקטוריה ואלברט נפצעו אנושות ומתו מפצעיהם, ואחת מבנותיהם נפצעה קל.

בפינה הדרומית הרחוקה של בית הקברות האזרחי, נמצאת חלקת קברים של חסידי אומות העולם. כמו כן, בגבול המזרחי של בית הקברות נמצאת חלקה קטנה (ומוזנחת כיום) המיועדת לבני העדה השומרונית.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אין באתר מוקדי עניין עונתיים. מומלץ להימנע מביקור באתר בימים הסמוכים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אם כי ניתן להשתתף בטקס הנערך ביום הזיכרון עצמו.

שירותים למטיילים:

מים ושירותים בכניסה לאתר.

שעות הביקור:

שעון קיץ - ימים א'-ה' בין 06:00 ל- 19:00, יום ו' וערבי חג בין 08:00 ל- 13:30.

שעון חורף - ימים א'-ה' בין 06:00 ל- 16:30, יום ו' וערבי חג בין 08:00 ל- 13:30.

המקום סגור בשבתות ובחגים.

הערות ואזהרות:

  • יש להגיע בלבוש הולם ולהתנהג בהתאם למקובל בבתי קברות.
  • מרבית השבילים בבית הקברות, חוץ מהשבילים הראשיים, הם צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.

הצעות טיול בסביבת בית הקברות קריית שאול:


המפה נטענת...