קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "בית הקברות קריית שאול"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 37: שורה 37:
  
 
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry2.jpg|left|thumb|200px|הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013]]
 
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry2.jpg|left|thumb|200px|הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013]]
בית הקברות נחלת יצחק הוקם בשנת 1932 עם התמלאותו של [[בית הקברות טרומפלדור]], והצורך במציאת מקומות קבורה חדשים - לא רק לעיר תל אביב אלא גם לפרבריה הסמוכים ובעיקר גבעתיים ורמת גן. בית הקברות כולל שני חלקים, הוותיק במזרח (בתחום שיפוט עיריית גבעתיים) והחדש יותר במערב (בתחום שיפוט עיריית תל אביב - יפו). בין שני החלקים מפריד רחוב אבני זיכרון.
+
בית הקברות קריית שאול החל לפעול לאחר מלחמת העצמאות, והחליף את [[בית הקברות נחלת יצחק]]. שמו של בית הקברות מנציח את המושבה הזעירה קריית שאול, שהייתה עד למלחמת העצמאות יישוב יהודי קטן ומבודד בין רמת השרון לכפר שייח' מוניס. לאחר מלחמת העצמאות, אולצה המושבה להסתפח לרמת השרון, ולאור זיהוי השם עם בית הקברות, הוחלף שם השכונה ל"נווה גן". כיום לא נותר כמעט זכר למושבה הוותיקה, תחתיה הוקמה שכונת מגדלי מגורים.
  
השם נחלת יצחק, כשם השכונה הסמוכה, הוא ע"ש הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה הראשי של העיר קובנה בליטא, שנפטר בשנת תרנ"ו - 1896.
+
לבית הקברות שני חלקים, אזרחי, שהתמלא רובו ככולו (כיום הקבורה של תושבי גוש דן מתבצעת בבית הקברות ירקון, בתחום שיפוט פתח תקווה), וצבאי הממשיך לפעול גם כיום. סיפורי הנקברים כאן משתרעים לאורך כ- 70 שנות עצמאותה של מדינת ישראל.
 
 
שטח בית הקברות הוא כ- 72 דונם (47.6 דונם בתחומי גבעתיים ו- 24.8 דונם בתחומי תל אביב-יפו). (לפי נתוני חברה קדישא, השטח הוא 86 דונם). בשטח זה נקברו כ- 30 אלף איש. לצורך הגישה למקום, הקימה חברה קדישא גשר מעל [[נחל איילון]], ששימש גם את השכונות החדשות באזור זה.
 
 
 
הקבורה בנחלת יצחק נפסקה כמעט לחלוטין עם הקמת בית הקברות קריית שאול.
 
 
 
המצבות השונות מייצגות סגנונות עיצוב ובנייה רבים, וחלקן מנציחות סיפורים ייחודיים, ונפגוש כאן שמות ואירועים רבים שהונצחו ברחובות גוש דן וברחבי הארץ. בית הקברות עשיר בצמחייה, ומהווה סוג של "ריאה ירוקה-לבנה" באזור עירוני צפוף.
 
  
 
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry3.jpg|left|thumb|200px|חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013]]
 
[[תמונה:nachalat_yitzhak_cemetry3.jpg|left|thumb|200px|חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013]]
שורה 56: שורה 50:
  
 
קווים 24, 47, 48, 525, 531 עוברים בדרך משה סנה, במרחק מספר דקות הליכה משער בית הקברות הצבאי.
 
קווים 24, 47, 48, 525, 531 עוברים בדרך משה סנה, במרחק מספר דקות הליכה משער בית הקברות הצבאי.
 +
 +
וייז:
  
 
|על האתר=
 
|על האתר=
שורה 64: שורה 60:
 
<h2>בית הקברות הצבאי</h2>
 
<h2>בית הקברות הצבאי</h2>
  
החלק המזרחי הוא צר וארוך (אורכו 670 מ' ורוחבו 75 מ'), והתנועה בו נעשית לאורך שביל גישה ראשי ממנו יוצאים שבילים צרים לחלקות השונות.
+
יעודכן!
 
+
קבר חלל בית קשת
אזור זה עשיר בעצים, בפרט ברושים שניטעו לאורך גבולות חלקות, אך גם עצים נוספים כגון תות לבן, אזדרכת מצויה, פיקוס השדרות, סיגלון ואחרים.
 
 
 
השטח הגדול יחסית והשקט בד"כ מושך גם מיני ציפורים כגון עורבני ושחרור.
 
 
 
אחדים מהקברים הבולטים בשטח זכו לשילוט הכוונה, ואחרים מסתתרים בין אלפי קברים אחרים. נוסף לקברים המוזכרים כאן, ניתן להסתובב בחופשיות בין המצבות ולחפש מצבות עם שמות מוכרים או סגנונות עיצוביים מעניינים.
 
 
 
הליכה של פחות מ- 100 מ' מזרחה מהשער הראשי תוביל אותנו לפיצול בשביל הראשי של בית הקברות. בשורת הקברים הראשונה משמאל לפני הפיצול, נמצא קברם של בני הזוג ארוואץ, ובצמוד להם משמאל נמצא '''הקבר הראשון''' שנכרה בבית הקברות - קברה של אסתר לאה בלומנפלד, שנקברה כאן בסיוון תרצ"ב (יוני 1932). בצד מצבתה נחרטה הכתובת "קבר הראשון". בקרבתו נמצאת מצבה דמויית קבר רחל - קברה של שמחה דילאון. מצבה זו שוקמה בשנים האחרונות.
 
  
עוד לפני קבר זה, כדאי להציץ בקברו של שייקה אופיר, שחקן ותסריטאי מפורסם שנפטר ב- 1987. קבר זה נמצא בצידו השמאלי של השביל הראשי, במרחק עשרות מטרים מהכניסה. כדי להגיע, צריך לפנות בשלט העץ השלישי המפנה לאזור 1 וללכת עימו עד לקצה השורה, סמוך לגבול הצפוני של בית הקברות. כעת נפנה ימינה (לאזור 7), ובשורה השלישית נגיע לקבר.
+
מוטה גור
  
נשוב לשביל הראשי ונגיע לצומת השבילים. מייד מעבר לצומת נמצא קברו של משה מטלון, סוחר קרקעות ידוע שיזם הקמת שכונות בת"א ובפ"ת. על שמו רחוב מטלון בדרום ת"א ושכונת קריית מטלון בפתח תקווה.
+
עמוס ירקוני
  
בפיצול השבילים נפנה שמאלה ולאחר העיקול נגיע ל'''חלקת "ההגנה"'''. חלקה זו כוללת ארבע שורות מצבות, בהם נטמנו בעיקר חללי ארגון "ההגנה", ושני חללי אצ"ל (מרבית חללי אצ"ל ולח"י נקברו באזורים אחרים בבית הקברות).
+
אסון משאית התחמושת באילת?
  
שני הקברים הראשונים בהם נפגוש הם קבריהם של קציני המשטרה הבריטית '''שלמה שיף ונחום גולדמן''', שנהרגו בפיגוע טרור של מחתרת לח"י שנועד לחסל את מפקד הבולשת הבריטית, מורטון. בעקבות פיגוע זה פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י, עד לחיסולו. גם הוא נקבר בבית הקברות ונפקוד את קברו בהמשך הסיור.
+
אסונות צור?
  
 
<h2>בית הקברות האזרחי</h2>
 
<h2>בית הקברות האזרחי</h2>
שורה 92: שורה 81:
 
למעוניינים בכך, ניתן להמשיך ישר ולפנות ימינה בדופן גוש 22. אחד מחוקרי ידיעת הארץ המפורסמים, ד"ר צבי אילן ז"ל, קבור כאן (גוש 22, אזור 1, שורה 31, מקום 17). הישגו המרשים ביותר היה גילוי היישוב היהודי הקדום ב[[חורבת קציון וחורבת מרות|מרות]] שבגליל העליון. עם זאת, למסלול העיקרי מומלץ לשוב כמה עשרות מטרים לאחור לשביל היוצא בין קבר האחים ובין קברי הספורטאים. כאן נפנה מזרחה ונלך בכביש (בו לעיתים חולפים כלי רכב), עד שנזהה בצד ימין שלנו את מצבותיהן של אסתר גילזנר ובת-שבע זסלבסקי (גוש 6, אזור 3, שורה 19).
 
למעוניינים בכך, ניתן להמשיך ישר ולפנות ימינה בדופן גוש 22. אחד מחוקרי ידיעת הארץ המפורסמים, ד"ר צבי אילן ז"ל, קבור כאן (גוש 22, אזור 1, שורה 31, מקום 17). הישגו המרשים ביותר היה גילוי היישוב היהודי הקדום ב[[חורבת קציון וחורבת מרות|מרות]] שבגליל העליון. עם זאת, למסלול העיקרי מומלץ לשוב כמה עשרות מטרים לאחור לשביל היוצא בין קבר האחים ובין קברי הספורטאים. כאן נפנה מזרחה ונלך בכביש (בו לעיתים חולפים כלי רכב), עד שנזהה בצד ימין שלנו את מצבותיהן של אסתר גילזנר ובת-שבע זסלבסקי (גוש 6, אזור 3, שורה 19).
  
שורה 19, בה קבורות השתיים, הינה אחת השורות המעניינות ביותר בבית הקברות האזרחי, ועל כן נתקדם לאורך שורה זו דרומה, ועד מהרה נזהה קברים רבים , שהמשותף לרובם הוא אזרחים שנהרגו בפעולות טרור ואירועים נוספים.
+
שורה 19, בה קבורות השתיים, הינה אחת השורות המעניינות ביותר בבית הקברות האזרחי, ועל כן נתקדם לאורך שורה זו דרומה, ועד מהרה נזהה קברים רבים , שהמשותף לרובם הוא אזרחים שנהרגו בפעולות טרור ואירועים נוספים. המידע המופיע להלן על ההרוגים הינו רובו ככולו מאתר "לעד" להנצחת אזרחים חללי פעולות איבה.
  
 
הראשונים בסדרה הם קבריהם של הסוהרים אלכסנדר יגר ויוסף שבת, שנהרגו ב- 31 ביולי 1958, במרד אסירים גדול בכלא שאטה שבעמק חרוד. במרד השתתפו 180 אסירים בכלא, ובו נהרגו שני הסוהרים ו-13 אסירים - אירוע חסר תקדים בחומרתו בבתי הכלא בישראל.
 
הראשונים בסדרה הם קבריהם של הסוהרים אלכסנדר יגר ויוסף שבת, שנהרגו ב- 31 ביולי 1958, במרד אסירים גדול בכלא שאטה שבעמק חרוד. במרד השתתפו 180 אסירים בכלא, ובו נהרגו שני הסוהרים ו-13 אסירים - אירוע חסר תקדים בחומרתו בבתי הכלא בישראל.
 +
 +
קרוב אליהם נמצאת מצבתו של דן גלעד, אחד מארבעה מטיילים שנהרגו בדרכם לפטרה במרץ 1957.
 +
 +
מעט הלאה נמצאת חלקת קברם של ארבעה עובדי חברת תכנון המים לישראל, שנהרגו בידי מחבלים בק"מ ה- 112 בכביש אילת, ב- 23 באפריל 1956. הרכב בו נסעו ארבעת העובדים, מעין יהב בואכה באר מנוחה, הותקף ביריות מהמארב וכל הנוסעים נהרגו במקום.
 +
 +
קברי משפחת נומה - יעקב וסלימה. השניים התגוררו במעברת קובייבה (כפר גבירול) ברחובות והלכו לבקר את ביתם שגרה במעברת זרנוגה הסמוכה. בדרכם חזרה נורו ע"י מסתננים. יעקב מת מפצעיו כעבור שעות מעטות, אשתו נפצעה קשות (עפ"י אתר "לעד" היא נפטרה אחרי כחצי שנה, מבלי שידעה שבעלה נהרג. עם זאת, התאריך על המצבה מצביע על כך שנפטרה כ- 13 שנים לאחר הפיגוע). שלושת הילדים והגיס נפצעו אף הם.
 +
 +
אמנון ליפשיץ - היה נהג משאית בדרך לאילת. ביום בו נהרג (12 באפריל 1962) הייתה התרעה על חדירת מחבלים, אולם הוא אחר את שיירת המשאיות ונסע לבדו במאמץ להדביק את השיירה. בפיתולי מעלה המישר, בדרך צפונה, נורה מן המארב. שני הרוצחים לקחו את תעודותיו, וידאו הריגה וברחו לירדן.
 +
 +
שמשון שוורץ - מאבטח באתרי סלילת כבישים ובנייה בדרום. ביום שישי 30/12/1955 בעקבות גשמים עזים, השתבשה דרך מעלה המישר. עובדי מע"צ התארגנו לשלוח פועלים לתיקונים בשטח. בראש השיירה נסע ג'יפ ובו נהג (שלמה כהן) ושני מלווים חמושים, שמשון שוורץ ואברהם ארץ-קדושה. סמוך למעלה המישר, נתקל הג'יפ במארב מחבלים שהרגו את שני המאבטחים ופצעו את הנהג שהצליח להסתובב ולדווח על התקרית לכלי הרכב האחרים בשיירה. מצבת זיכרון לשניים נמצאת עד היום בקרבת ראש מעלה המישר, מדרום למכתש רמון.
 +
 +
יצחק ליפשיץ - יצא למסע באזור מצדה ב- 26 באפריל 1959. החבורה טיפסה על ההר, ובירידה למטה פרשו יצחק וידידתו החיילת בת-שבע אטינגר לנוח בצד. משבוששו לחזור, יצאו חבריהם לחפשם ומצאו את גופותיהם הירויות. כל חפציהם האישיים נעלמו, וההערכה הינה שנורו מרחוק ע"י מסתננים ולאחר מכן נשדדו חפציהם.
  
  

גרסה מ־17:46, 1 באוגוסט 2017

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בתל אביב והסביבה   /   בית הקברות קריית שאול

בית הקברות קריית שאול

בית הקברות קריית שאול - בית הקברות הגדול והאחרון בתחומי העיר תל אביב-יפו

  • נקודת עניין
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
  • מיקום: תל אביב
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:31/7/2017
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:31/7/2017



Nachalat yitzhak cemetry1.jpg

בית הקברות נחלת יצחק, (עמית מנדלסון, 18/5/2012)


עוד אתרים בסביבה



בית הקברות קריית שאול

הקבר הראשון בנחלת יצחק, אפריל 2013

בית הקברות קריית שאול החל לפעול לאחר מלחמת העצמאות, והחליף את בית הקברות נחלת יצחק. שמו של בית הקברות מנציח את המושבה הזעירה קריית שאול, שהייתה עד למלחמת העצמאות יישוב יהודי קטן ומבודד בין רמת השרון לכפר שייח' מוניס. לאחר מלחמת העצמאות, אולצה המושבה להסתפח לרמת השרון, ולאור זיהוי השם עם בית הקברות, הוחלף שם השכונה ל"נווה גן". כיום לא נותר כמעט זכר למושבה הוותיקה, תחתיה הוקמה שכונת מגדלי מגורים.

לבית הקברות שני חלקים, אזרחי, שהתמלא רובו ככולו (כיום הקבורה של תושבי גוש דן מתבצעת בבית הקברות ירקון, בתחום שיפוט פתח תקווה), וצבאי הממשיך לפעול גם כיום. סיפורי הנקברים כאן משתרעים לאורך כ- 70 שנות עצמאותה של מדינת ישראל.

חלקת חללי ההגנה, הביטחון וההעפלה, אפריל 2013
קברי שיף וגולדמן, אפריל 2013


איך להגיע:

יעודכן בקרוב!

תחבורה ציבורית: קו 127 (בתדירות נמוכה) לשער בית הקברות האזרחי.

קווים 24, 47, 48, 525, 531 עוברים בדרך משה סנה, במרחק מספר דקות הליכה משער בית הקברות הצבאי.

וייז:

על האתר: בית הקברות קריית שאול:

המתחם כולל שני חלקים, בית הקברות הצבאי (לידו יש חנייה בשפע, והוא במרחק מספר דקות הליכה מקווי תחבורה ציבורית), ובית הקברות האזרחי (החנייה בקרבתו דלה). ניתן לבקר בשני המתחמים כמסלול אחד, וניתן לבקר בהם בנפרד.

משך הביקור המומלץ הוא כשלוש שעות (במידת הצורך, יש שירותים בכניסה למתחם), וכדאי מאד לשלב הדרכה או קריאת חומר רקע מקדים על הדמויות השונות הקבורות באתר. אורך המסלול הכולל הוא כ- 2 ק"מ.

בית הקברות הצבאי

יעודכן! קבר חלל בית קשת

מוטה גור

עמוס ירקוני

אסון משאית התחמושת באילת?

אסונות צור?

בית הקברות האזרחי

ניתן לגשת לחלק זה ישירות מהשער הראשי (המזרחי) של בית הקברות. למעוניינים במסלול משולב אזרחי/צבאי, הניווט בשטח הינו פשוט יותר אם מגיעים מבית הקברות האזרחי ומתקדמים לעבר בית הקברות הצבאי.

לאחר שניכנס בשער הראשי (כאן יש שירותים ציבוריים), נראה משני הצדדים סדרת אנדרטאות לזכרן של קהילות שחרבו בשואה.

מהשער הראשי נפנה שמאלה (צפונה) ונחלוף על פני קברי הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן. בשנת 1972, חדרה חוליית מחבלים פלסטינאיים לכפר האולימפי במינכן ולקחה את רוב חברי המשלחת הישראלית כבני ערובה. ניסיון חילוץ ע"י משטרת גרמניה נכשל, ואחד-עשר ספורטאים נרצחו בידי המחבלים, חלקם נפלו קורבן להתעללות אכזרית לפני מותם. שאר המשלחת הישראלית עזבה את המשחקים האולימפיים ושבה ארצה, אולם האולימפיאדה נמשכה. כאן קבורים חמישה מתוך אחד-עשר ספורטאים. לנקודה זו נשוב בתוך כמה דקות, אך תחילה נמשיך ישר ונגיע לקבר אחים לחללי הפלת מטוס אל-על בשמי בולגריה. בקיץ 1955, הופל מטוס ישראלי של "אל על" בדרכו ארצה, בשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו, וגופותיהם הובאו לקבורה בישראל. לזכרם נקרא מושב ניר ח"ן בחבל לכיש.

למעוניינים בכך, ניתן להמשיך ישר ולפנות ימינה בדופן גוש 22. אחד מחוקרי ידיעת הארץ המפורסמים, ד"ר צבי אילן ז"ל, קבור כאן (גוש 22, אזור 1, שורה 31, מקום 17). הישגו המרשים ביותר היה גילוי היישוב היהודי הקדום במרות שבגליל העליון. עם זאת, למסלול העיקרי מומלץ לשוב כמה עשרות מטרים לאחור לשביל היוצא בין קבר האחים ובין קברי הספורטאים. כאן נפנה מזרחה ונלך בכביש (בו לעיתים חולפים כלי רכב), עד שנזהה בצד ימין שלנו את מצבותיהן של אסתר גילזנר ובת-שבע זסלבסקי (גוש 6, אזור 3, שורה 19).

שורה 19, בה קבורות השתיים, הינה אחת השורות המעניינות ביותר בבית הקברות האזרחי, ועל כן נתקדם לאורך שורה זו דרומה, ועד מהרה נזהה קברים רבים , שהמשותף לרובם הוא אזרחים שנהרגו בפעולות טרור ואירועים נוספים. המידע המופיע להלן על ההרוגים הינו רובו ככולו מאתר "לעד" להנצחת אזרחים חללי פעולות איבה.

הראשונים בסדרה הם קבריהם של הסוהרים אלכסנדר יגר ויוסף שבת, שנהרגו ב- 31 ביולי 1958, במרד אסירים גדול בכלא שאטה שבעמק חרוד. במרד השתתפו 180 אסירים בכלא, ובו נהרגו שני הסוהרים ו-13 אסירים - אירוע חסר תקדים בחומרתו בבתי הכלא בישראל.

קרוב אליהם נמצאת מצבתו של דן גלעד, אחד מארבעה מטיילים שנהרגו בדרכם לפטרה במרץ 1957.

מעט הלאה נמצאת חלקת קברם של ארבעה עובדי חברת תכנון המים לישראל, שנהרגו בידי מחבלים בק"מ ה- 112 בכביש אילת, ב- 23 באפריל 1956. הרכב בו נסעו ארבעת העובדים, מעין יהב בואכה באר מנוחה, הותקף ביריות מהמארב וכל הנוסעים נהרגו במקום.

קברי משפחת נומה - יעקב וסלימה. השניים התגוררו במעברת קובייבה (כפר גבירול) ברחובות והלכו לבקר את ביתם שגרה במעברת זרנוגה הסמוכה. בדרכם חזרה נורו ע"י מסתננים. יעקב מת מפצעיו כעבור שעות מעטות, אשתו נפצעה קשות (עפ"י אתר "לעד" היא נפטרה אחרי כחצי שנה, מבלי שידעה שבעלה נהרג. עם זאת, התאריך על המצבה מצביע על כך שנפטרה כ- 13 שנים לאחר הפיגוע). שלושת הילדים והגיס נפצעו אף הם.

אמנון ליפשיץ - היה נהג משאית בדרך לאילת. ביום בו נהרג (12 באפריל 1962) הייתה התרעה על חדירת מחבלים, אולם הוא אחר את שיירת המשאיות ונסע לבדו במאמץ להדביק את השיירה. בפיתולי מעלה המישר, בדרך צפונה, נורה מן המארב. שני הרוצחים לקחו את תעודותיו, וידאו הריגה וברחו לירדן.

שמשון שוורץ - מאבטח באתרי סלילת כבישים ובנייה בדרום. ביום שישי 30/12/1955 בעקבות גשמים עזים, השתבשה דרך מעלה המישר. עובדי מע"צ התארגנו לשלוח פועלים לתיקונים בשטח. בראש השיירה נסע ג'יפ ובו נהג (שלמה כהן) ושני מלווים חמושים, שמשון שוורץ ואברהם ארץ-קדושה. סמוך למעלה המישר, נתקל הג'יפ במארב מחבלים שהרגו את שני המאבטחים ופצעו את הנהג שהצליח להסתובב ולדווח על התקרית לכלי הרכב האחרים בשיירה. מצבת זיכרון לשניים נמצאת עד היום בקרבת ראש מעלה המישר, מדרום למכתש רמון.

יצחק ליפשיץ - יצא למסע באזור מצדה ב- 26 באפריל 1959. החבורה טיפסה על ההר, ובירידה למטה פרשו יצחק וידידתו החיילת בת-שבע אטינגר לנוח בצד. משבוששו לחזור, יצאו חבריהם לחפשם ומצאו את גופותיהם הירויות. כל חפציהם האישיים נעלמו, וההערכה הינה שנורו מרחוק ע"י מסתננים ולאחר מכן נשדדו חפציהם.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אין באתר מוקדי עניין עונתיים. מומלץ להימנע מביקור באתר בימים הסמוכים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אם כי ניתן להשתתף בטקס הנערך ביום הזיכרון עצמו.

שירותים למטיילים:

מים ושירותים בכניסה לאתר.

שעות הביקור:

שעון קיץ -

שעון חורף -

המקום סגור בשבתות ובחגים.

הערות ואזהרות:

  • יש להגיע בלבוש הולם ולהתנהג בהתאם למקובל בבתי קברות.
  • מרבית השבילים בבית הקברות, חוץ מהשבילים הראשיים, הם צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.

הצעות טיול בסביבת בית הקברות קריית שאול:


המפה נטענת...