הבדלים בין גרסאות בדף "חורשת עזוז - בארותיים"
שורה 5: | שורה 5: | ||
{{נקודת עניין | {{נקודת עניין | ||
− | |תמונה= | + | |תמונה=beerotaim_forest1.jpg |
− | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=חורשת עזוז - בארותיים |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאריך הצילום= | + | |תאריך הצילום=22/10/2016 |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
|אזור=חבל ניצנה | |אזור=חבל ניצנה | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
|סקירה=חורשת עזוז (בארותיים) - חורשה ובה עצים עתיקים, בארות מים וגשר רכבת נשכח. | |סקירה=חורשת עזוז (בארותיים) - חורשה ובה עצים עתיקים, בארות מים וגשר רכבת נשכח. | ||
|תאריך ביקור=6/1/2013 | |תאריך ביקור=6/1/2013 | ||
− | |תאריך ביקור אחרון בשטח= | + | |תאריך ביקור אחרון בשטח=22/10/2016 |
|1=[[גן לאומי עין עבדת]] | |1=[[גן לאומי עין עבדת]] | ||
|2=[[גן לאומי ניצנה]] | |2=[[גן לאומי ניצנה]] | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
− | + | מבאר שבע ניסע בכביש 211 לכיוון ניצנה, ובצומת ניצנה פונים דרומה (שמאלה), וחולפים על פני כפר הנוער. | |
− | חולפים על פני שורת עמודים משני צידי הכביש (פסל נתיב השלום של דני קרוון), ורואים את | + | חולפים על פני שורת עמודים משני צידי הכביש (פסל נתיב השלום של דני קרוון), ורואים את [[גן לאומי ניצנה|תל העיר הנבטית ניצנה]] משמאל לכביש. |
− | לאחר התל מגיעים לצומת דרכים. יש להמשיך עוד כעשרה ק"מ עד הכניסה ליישוב עזוז, | + | לאחר התל מגיעים לצומת דרכים - צומת ניצנה. יש להמשיך עוד כעשרה ק"מ עד הכניסה ליישוב עזוז. בפיצול הדרכים נבחר את הסעיף הימני, ואחרי כמה מאות מטרים נפנה שמאלה אל החורשה. |
+ | |||
+ | מרחק הנסיעה מבאר שבע הינו כ- 70 ק"מ לכל כיוון. | ||
|אורך המסלול=כקילומטר | |אורך המסלול=כקילומטר | ||
שורה 49: | שורה 51: | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
− | [[תמונה: | + | [[תמונה:beerotaim_forest2.jpg|left|thumb|200px|מבט מהכביש, ינואר 2013]] |
+ | [[תמונה:beerotaim_forest3.jpg|left|thumb|200px|מבט מהכביש, ינואר 2013]] | ||
באתר יש חורשת אקליפטוסים ואשלים מרשימה, שניטעה בידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, שהועסקו בעבודות כפייה עבור הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה. | באתר יש חורשת אקליפטוסים ואשלים מרשימה, שניטעה בידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, שהועסקו בעבודות כפייה עבור הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה. | ||
לנקודה זו מגיעה מסילת הרכבת הטורקית שהגיעה מ[[העיר העתיקה בבאר שבע|באר שבע]] ועברה דרך [[פארק גולדה|ביר עסלוג']] ו[[גן לאומי ניצנה|עוג'ה אל-חפיר]], בדרכה לעבר אל-קוציימה שבסיני. במקום נותר עד היום גשר רכבת, אך המסילה עצמה פורקה מזמן. | לנקודה זו מגיעה מסילת הרכבת הטורקית שהגיעה מ[[העיר העתיקה בבאר שבע|באר שבע]] ועברה דרך [[פארק גולדה|ביר עסלוג']] ו[[גן לאומי ניצנה|עוג'ה אל-חפיר]], בדרכה לעבר אל-קוציימה שבסיני. במקום נותר עד היום גשר רכבת, אך המסילה עצמה פורקה מזמן. | ||
− | בתחום החורשה נמצאות שתי בארות מים, שזכו לשמות "באר משה" ו"באר אהרן". | + | בתחום החורשה נמצאות שתי בארות מים, שזכו לשמות "באר משה" ו"באר אהרן". באר אהרן שמרה על צורתה המקורית, ומסורגת למניעת נפילה לבאר. על באר משה נמצא כיום קידוח מים. |
+ | |||
+ | בצידה המזרחי של החורשה נמצאת בריכת אגירה מנדטורית, ואילו אם נמשיך ברגל במורד נחל עזוז, נגיע לגשר הרכבת הטורקי (עליו חלפנו בכביש). לאוהבי ארכיאולוגיה, ניתן להמשיך עוד כמה מאות מטרים במורד נחל עזוז, ולהגיע לבריכת אגירה גדולה ועתיקה, מהתקופה הביזנטית. נשוב באותה הדרך לרכב הממתין. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
שורה 64: | שורה 69: | ||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
* מומלץ לבקר גם באתר [[חמוקי ניצנה]] שאינו רחוק. | * מומלץ לבקר גם באתר [[חמוקי ניצנה]] שאינו רחוק. | ||
+ | * קיימת סכנת פריצה לרכבים המושארים ללא השגחה, ומומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
* רמת הנגב - אמנון ליבנה (האתר עצמו אינו מתואר בספר). | * רמת הנגב - אמנון ליבנה (האתר עצמו אינו מתואר בספר). | ||
+ | * לניצנה ולגבול המערבי – יעקב עיני, עזרא אוריון. | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= |
גרסה מ־20:23, 25 בדצמבר 2016
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בחבל ניצנה / חורשת עזוז - בארותיים
חורשת עזוז - בארותיים
חורשת עזוז (בארותיים) - חורשה ובה עצים עתיקים, בארות מים וגשר רכבת נשכח.
- נקודת עניין
- אזור:חבל ניצנה
- מפת סימון שבילים: 16 - רמות הנגב
- מיקום: בצמוד וממערב לעזוז
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:ללא הגבלה
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:6/1/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:22/10/2016
חורשת עזוז - בארותיים, (עמית מנדלסון, 22/10/2016)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
חורשת עזוז - בארותיים
עזוז (בארותיים) הינו אחד היישובים הקטנים והנידחים ביותר בישראל, ולצידו מקבץ אתרי מורשת הקשורים למלחמת העולם הראשונה ולהתיישבות הנבטית.
מפה |
---|
איך להגיע:
מבאר שבע ניסע בכביש 211 לכיוון ניצנה, ובצומת ניצנה פונים דרומה (שמאלה), וחולפים על פני כפר הנוער. חולפים על פני שורת עמודים משני צידי הכביש (פסל נתיב השלום של דני קרוון), ורואים את תל העיר הנבטית ניצנה משמאל לכביש.
לאחר התל מגיעים לצומת דרכים - צומת ניצנה. יש להמשיך עוד כעשרה ק"מ עד הכניסה ליישוב עזוז. בפיצול הדרכים נבחר את הסעיף הימני, ואחרי כמה מאות מטרים נפנה שמאלה אל החורשה.
מרחק הנסיעה מבאר שבע הינו כ- 70 ק"מ לכל כיוון.
על האתר: חורשת עזוז - בארותיים:
באתר יש חורשת אקליפטוסים ואשלים מרשימה, שניטעה בידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, שהועסקו בעבודות כפייה עבור הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה.
לנקודה זו מגיעה מסילת הרכבת הטורקית שהגיעה מבאר שבע ועברה דרך ביר עסלוג' ועוג'ה אל-חפיר, בדרכה לעבר אל-קוציימה שבסיני. במקום נותר עד היום גשר רכבת, אך המסילה עצמה פורקה מזמן.
בתחום החורשה נמצאות שתי בארות מים, שזכו לשמות "באר משה" ו"באר אהרן". באר אהרן שמרה על צורתה המקורית, ומסורגת למניעת נפילה לבאר. על באר משה נמצא כיום קידוח מים.
בצידה המזרחי של החורשה נמצאת בריכת אגירה מנדטורית, ואילו אם נמשיך ברגל במורד נחל עזוז, נגיע לגשר הרכבת הטורקי (עליו חלפנו בכביש). לאוהבי ארכיאולוגיה, ניתן להמשיך עוד כמה מאות מטרים במורד נחל עזוז, ולהגיע לבריכת אגירה גדולה ועתיקה, מהתקופה הביזנטית. נשוב באותה הדרך לרכב הממתין.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
באתר לא זוהו מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
חניון מטיילים, מתקני משחק ומי שתייה.
הערות ואזהרות:
- מומלץ לבקר גם באתר חמוקי ניצנה שאינו רחוק.
- קיימת סכנת פריצה לרכבים המושארים ללא השגחה, ומומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב.
הצעות טיול בסביבת חורשת עזוז - בארותיים:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- רמת הנגב - אמנון ליבנה (האתר עצמו אינו מתואר בספר).
- לניצנה ולגבול המערבי – יעקב עיני, עזרא אוריון.