הבדלים בין גרסאות בדף "אתרים לאומיים בישראל"
שורה 4: | שורה 4: | ||
<big>'''אתרים לאומיים בישראל'''</big> | <big>'''אתרים לאומיים בישראל'''</big> | ||
<br> | <br> | ||
− | תיקון לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע מאפשר, מאז סוף שנות ה- 70', להכריז על מבנים היסטוריים ואתרי מורשת חשובים כעל אתרים לאומיים. בין השנים 1979 - | + | תיקון לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע מאפשר, מאז סוף שנות ה- 70', להכריז על מבנים היסטוריים ואתרי מורשת חשובים כעל אתרים לאומיים. בין השנים 1979 - 1994 הוכרזו 18 אתרים בישראל כאתרים לאומיים, מ[[אתר לאומי מושבת ראשונים ראש פינה|ראש פינה]] ועד [[אתר לאומי אום רשרש|אילת]]. לאתרים נוספים הוכנו תוכניות מפורטות וחלקם אושרו בוועדות התכנון, אולם הם לא הוכרזו. |
האתר הלאומי האחרון שאושר בוועדות התכנון במסגרת תוכנית ייעודית היה [[אתר לאומי גבעת הקרב]] בהרי ירושלים, בשנת 1994. | האתר הלאומי האחרון שאושר בוועדות התכנון במסגרת תוכנית ייעודית היה [[אתר לאומי גבעת הקרב]] בהרי ירושלים, בשנת 1994. |
גרסה מ־14:25, 15 ביוני 2015
אתרים לאומיים בישראל
האתר הלאומי האחרון שאושר בוועדות התכנון במסגרת תוכנית ייעודית היה אתר לאומי גבעת הקרב בהרי ירושלים, בשנת 1994. אתר נוסף, אתר לאומי מקווה הבירכה, אושר בוועדות התכנון בשנת 2001, כחלק מתוכנית רחבה יותר בזכרון יעקב. בשנת 2009 הופקדה להתנגדויות הציבור תוכנית להכרזת אתר לאומי חדש, בבית הספר החקלאי כדורי. תוכנית זו לא אושרה עד היום. כיוון שהחוק לא הגדיר גוף ממלכתי האחראי לאתרים הלאומיים, בניגוד לניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים ע"י רשות הטבע והגנים, נשכח הנושא וירד מהתודעה הציבורית. בשנים האחרונות חל שיפור מסוים במצב החוקי של האתרים הלאומיים, אך עד כה טרם הוכרזו אתרים לאומיים חדשים. על האבסורד במצב הקיים ניתן ללמוד בין היתר מכך שאתרים כמו היכל העצמאות, בית בן גוריון ואדמות מקווה ישראל, אינם אתרים לאומיים אלא מוגנים מכוח חוק ייעודי בכנסת עבור כל אחד מהם. רשימת האתרים הלאומיים בישראל(לחץ על הסמל כדי למיין לפי אזור בארץ) |
|