קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
<meta name="description" content="מסלול נחל מזר ומעלה חצרה הוא מסלול אתגרי היורד אל המכתש הקטן, בו נחשף חלון גיאולוגי לזמנים קדומים."></meta> | <meta name="description" content="מסלול נחל מזר ומעלה חצרה הוא מסלול אתגרי היורד אל המכתש הקטן, בו נחשף חלון גיאולוגי לזמנים קדומים."></meta> | ||
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
| − | |סקירה= | + | |סקירה=שביל קצר ומרשים למיטיבי לכת, בין תופעות גיאולוגיות ייחודיות. |
| − | |תמונה= | + | |תמונה=har_zin3.jpg |
|שם_הצלם=עמית מנדלסון | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |מקום_הצילום= | + | |מקום_הצילום=הר צין - מבט לפסגה הצפונית |
| − | |תאריך_הצילום= | + | |תאריך_הצילום=1/9/2011 |
|אזור=מזרח הנגב וצפון הערבה | |אזור=מזרח הנגב וצפון הערבה | ||
| − | |מפת_סימון_שבילים=14 - צפון | + | |מפת_סימון_שבילים=14 - צפון הערבה ומזרח הנגב |
| − | |מיקום= | + | |מיקום=מדבר צין, כ- 40 ק"מ דרומית-מזרחית לדימונה |
|גישה=רגלית | |גישה=רגלית | ||
| − | |שבילי_טיול=ירוק | + | |שבילי_טיול=כחול-ירוק 14381 |
| − | |עונות_ביקור=חורף ואביב | + | |עונות_ביקור=סתיו, חורף ואביב |
|שמורת_טבע=כן | |שמורת_טבע=כן | ||
|רמת_קושי=מיטיבי לכת | |רמת_קושי=מיטיבי לכת | ||
| − | |סוג_מסלול= | + | |סוג_מסלול=מעגלי |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול= | + | |תאריך_ביצוע_מסלול=1/9/2011 |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=1/9/2011 |
| − | |1=[[נחל | + | |1=[[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]] |
|2=[[נחל זוהר]] | |2=[[נחל זוהר]] | ||
| − | |3=[[נחל | + | |3=[[נחל אשלים]] |
|4=[[נחל יעלים ונחל טביה]] | |4=[[נחל יעלים ונחל טביה]] | ||
| − | |5=[[ | + | |5=[[שמורת מכתשים עין-יהב]] |
|6=[[מערות עין תמר]] | |6=[[מערות עין תמר]] | ||
| − | |7=[[ | + | |7=[[שמורת מצלעות המכתש הגדול]] |
|8=[[שמורת רמת מזר]] | |8=[[שמורת רמת מזר]] | ||
| − | |9=[[שמורת | + | |9=[[שמורת המכתש הגדול]] |
| − | |10=[[ | + | |10=[[שמורת הר צין]] |
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
| − | + | [[תמונה:mizpe_maklef.jpg|left|thumb|200px|הכביש ליד מצפה מקלף, 1/9/2011]] | |
| + | [[תמונה:har_zin2.jpg|left|thumb|200px|קטע תלול בשביל הירוק, 1/9/2011]] | ||
| + | [[תמונה:har_zin4.jpg|left|thumb|200px|ראש הסדק בשביל הירוק, 1/9/2011]] | ||
| − | + | הר צין הוא אחד היפים והמיוחדים בהרי הנגב. ההר הוא הר משאר בעל שתי פסגות המוקפות במצוקים תלולים, ושביל הליכה למשפחות מיטיבות לכת מאפשר למטיילים להגיע לפסגה הדרומית המרשימה. למרגלות ההר נמצאת תופעת טבע נדירה - '''"שדה הבולבוסים"'''. | |
| − | + | בעבר זוהה הר צין עם "הור ההר" המקראי, המוזכר כמקום קבורתו של אהרן הכהן, בקצה ארץ אדום (במדבר ל"ג 39-37): | |
| + | "וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה'--וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ, בְּהֹר הָהָר." | ||
| + | |||
| + | השערה זו אינה מקובלת כיום, ויש לציין שהמסורת היהודית והמוסלמית מזהה את "הור ההר" המקראי עם ג'בל הרון, אחד ההרים הגבוהים ביותר באזור פטרה שבאדום. | ||
| + | |||
| + | שמו הערבי של ההר הוא '''ג'בל מדרה''' - שם שמשמעותו "ההר של אלו שנפוצו לכל עבר" או "ההר של ההשחתה והחורבן". מיקומו הייחודי, צורת ההר וריכוז הבולבוסים השופע שלמרגלותיו הביאו את המספרים בעבר לשער שכאן שכנו סדום ועמורה. | ||
| + | |||
| + | האגדה מספרת על עובר אורח שהגיע לשערי העיר סדום וביקש מקום לינה. תושבי העיר ניסו לעשות בו מעשי סדום, וכעונש על כך החריב האל את הערים והותיר במקומן רק את שתי פסגות ההר. ראשי החוטאים פוזרו ככדורי אבן למרגלותיו, הלא הם הבולבוסים. אגדה זו באה קרוב לוודאי בהשראת הסיפור המקראי על חורבן סדום ועמורה (בראשית י"ט). | ||
| + | |||
| + | ההר היה בעבר הגיאולוגי חלק מגוש רמת עבדת והר ארחות. בלייה מאסיבית לאחר היווצרות בקע ים המלח, הותירה את ההר מבודד מהרכסים בסביבתו. סלעי ענק שנמצאים במדרונות ההר מעידים על כך שהבליה נמשכת עד היום. | ||
| + | |||
| + | במסלול הטיול נוכל לפגוש חתך גיאולוגי - פסגת ההר בנויה גיר מ"חבורת עבדת", בן 35 מיליון שנה. מדרונות ההר בנויים ברובם חוואר ירוק-אפור רך, מתצורת טקיה (65-55 מיליון שנה). בחלק התחתון של המדרונות נמצאים בתרונות מרשימים מחוואר מתצורת ע'רב (65 מיליון שנה). בתרונות אלו נראים היטב בצידו הצפוני-מערבי של הר צין, שאינו נכלל במסלול ההליכה הרגלי, אך נצפה יפה ממסלול הנסיעה. | ||
| + | |||
| + | בתחתית המדרון נחשפות השכבות הקדומות באזור - מרבצי פוספט ובולבוסים מתצורת משש (108-65 מיליון שנה). | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
| − | תחילת | + | [[תמונה:har_zin5.jpg|left|thumb|200px|תחילת הירידה בשביל הכחול, 1/9/2011]] |
| − | + | [[תמונה:har_zin6.jpg|left|thumb|200px|מעקה בטיחות בשביל הכחול, 1/9/2011]] | |
| + | בצומת רותם (8 ק"מ ממזרח לדימונה) יש לפנות לפי השילוט לכביש 206 לעבר מפעל אורון. נחלוף על פני כבישים המסתעפים למעלה עקרבים ולמכתש הגדול, אך נמשיך ישר עד לפנייה שמאלה כחצי ק"מ לפני מפעל אורון עצמו - 16 ק"מ מצומת רותם (למעוניינים, ניתן להגיע תחילה עד שער המפעל ולפנות שמאלה לחניון מטיילים בו יש נקודת מים, שולחנות פיקניק ושלטי הסבר, אך אין צל). | ||
| − | בכביש | + | במהלך מסלול הנסיעה מומלץ לבקר ב'''מצפה מקלף'''. נקודת תצפית זו נמצאת בכביש הפרטי ממפעל אורון למפעל צין, מרחק של 8.5 ק"מ לאחר מסעף הכניסה למפעל אורון. נקודה זו צופה על הר צין, מפעל צין ומורדות רכס חצרה. המצפה מנציח את מרדכי מקלף ז"ל, הרמטכ"ל השלישי (בשנים 1953-1952), שניהל את מפעלי ים המלח בשנים 1968-1955. הדרך המקשרת את המפעלים נפרצה ונסללה בשנת 1977. מפעלי הפוספטים, ששטחי הכרייה הנרחבים שלהם נראים לאורך המסלול, מנצלים את מרבצי הפוספט (זרחה) העשירים בבקעת אורון ובבקעת צין לייצור דשנים, וכן בתעשיית המזון (חומרים משמרים). |
| − | + | מנקודה זו יש לנסוע עוד כ- 1.5 ק"מ עד לחציית אפיק [[נחל צין]]. אין לחצות את הנחל בזמן שטפונות, ולשעת חירום הוקם כאן גשר ארוך להולכי רגל מעל לאפיק הנחל. | |
| − | + | כ- 200 מ' לאחר חציית אפיק [[נחל צין]], נפנה ימינה (דרומה) לדרך עפר מסומנת כחול 14391. בפנייה ניצב שלט צהוב המפנה להר צין, שדה הבולבוסים ושדה בוקר. הדרך מתעקלת וחולפת באזור מחצבות, ממנו נשקפות תצפיות מרשימות לעבר ההר הציורי. יש להקפיד לא לסטות מהדרך - סכנת נפילה לתהום! חדי העין יבחינו בדרך בבולבוסים גדולים ומרשימים, שנמצאו במהלך הכרייה באזור. | |
| − | + | לאחר 3.5 ק"מ לערך, ולאחר שנחלוף על פני ההר, נפנה שמאלה לדרך עפר מסומנת ירוק 14385. | |
| − | + | ||
| − | + | בדרך זו נעבור ממערב ואחר כך מדרום להר. אחרי קרוב ל- 3 ק"מ נוספים נגיע לקצה הדרומי של השמורה וכעת מתעקלת הדרך לצפון-מערב. במרחק 7 ק"מ מהכביש נגיע ל'''חניון הלילה''' הנמצא בגבול השמורה. החניון נמצא במשטח מוגבה מעל (ממזרח) לדרך. | |
| − | + | ||
| − | + | בנקודה זו הוצבו שלטי הסבר על הר צין ועל שדה הבולבוסים. | |
| − | + | ||
| − | + | כאן יש להשאיר את הרכב. המשך דרך העפר לכיוון מורדות ההר אינו מומלץ לרכב רגיל, ולא קיימת חנייה מוסדרת קרובה יותר להר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {{שימולב| במסלולי ואתרי טיול בנגב מחוץ לתחומי יישוב, קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה. | |
| − | + | בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח, מוצבת בדרך כלל שמירה של רשות הטבע והגנים בחלק מחניוני המטיילים בנגב, ורצוי לבדוק מבעוד מועד אם שמירה זו כוללת גם את חניון שדה הבולבוסים. | |
| − | + | למבקרים במועדים אחרים, מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולכל הפחות לא להשאיר חפצי ערך ברכב.}} | |
| − | + | |אורך המסלול=2.5 ק"מ רגלי, 7 ק"מ נסיעה (כל כיוון) מהכביש הפרטי. | |
| − | + | |משך המסלול=3-1 שעות. | |
| + | |טיפוס מצטבר=עלייה של 140 מ' וירידה מצטברת זהה. | ||
| + | |מפה=har_zin.gif | ||
| + | |תיאור המסלול= | ||
| + | מהחניון נלך כחצי ק"מ בדרך העפר המסומנת ירוק, עד שנגיע לצומת שבילים כחול-ירוק. המעבר בשני השבילים כרוך בקטעי טיפוס/ירידה תלולים ובשימוש בדרגיות. העלייה בשביל הירוק (הצפוני) מתונה יותר ולכן עדיף לעלות מכיוון זה, אך אין מניעה לבצע את המסלול גם בכיוון ההפוך. המסלול מסומן בחלקו על גבי בזנ"טים שהוצבו לאורך המסלול. | ||
| − | השביל | + | אחרי הליכה קצרה במישור, מתחיל השביל לטפס במדרון החוואר. מאזור זה נשקף נוף יפה ביותר של הפסגה הצפונית ו"הסכין" הצרה המחברת אותה לפסגה הדרומית. עם כניסתנו לשכבת הגיר הבונה את פסגת ההר, נצמד השביל למצוק (באזור זה הותקנו מספר דרגיות) ומנצל סדק צר ומרשים לצורך ההעפלה הסופית אל הפסגה. יש לנקוט זהירות רבה באזור הכניסה לסדק ומייד לאחר היציאה ממנו. |
| − | |||
| − | + | בניגוד לעלייה התלולה, במת הפסגה שטוחה כמעט לחלוטין וחשופה מצומח. ניתן להקיף אותה ולהתרשם מהנוף - מפעל צין בצפון-מזרח, מצלעות רכס חצרה התלול בצפון-מערב, שולי מצוק הצינים ואזור הר אורחות, וכמובן המחצבות המקיפות את ההר. | |
| − | + | בולטת במיוחד הפסגה הצפונית, שבינה ובין הפסגה הדרומית מפרידה "סכין" צרה ותלולה ותהומות פעורות משני צדדיה. הירידה לסכין והגישה לפסגה הצפונית מסוכנות ביותר ואסורות. | |
| − | + | אנו נמשיך דרומה ונגיע לפסגה הדרומית עצמה. כאן מתחלף צבע הסימון מירוק לכחול. השביל הכחול פונה שמאלה לשלוחה הדרומית של ההר, ומתחיל בירידה תלולה, אותה יש לבצע במשנה זהירות. | |
| − | |||
| − | + | גם כאן יש סדק, מרשים פחות מהסדק הצפוני, ומספר דרגיות הותקנו לעזרת המטיילים. בסופו של הסדק, מתחיל קטע ירידה תלול ובו הוצב מעקה בטיחות. מנקודה זו ומטה נגלוש בשביל תלול דרך שכבת החוואר, חזרה לצומת השבילים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | נשוב כמעט עד הרכב, אך כעת נפנה אל '''שדה הבולבוסים''' שממערב לדרך. זהו מישור שטוח ובו אלפי סלעים דמויי כדור, או בולבוס, מילה ארמית המשמשת כיום גם ככינוי לתפוח אדמה. הבולבוסים עשויים סלע גיר, והתגבשו בקרקעית הים סביב חומר אורגני שעבר פירוק אנאירובי (בהעדר חמצן). תהליך הפירוק שיחרר אמוניה למים, וכך הושקע גיר סביב הגלעין האורגני. בחלק מהבולבוסים ניתן למצוא שרידי דגים ויצורים ימיים אחרים. הבולבוסים מופיעים באזור עשיר בפוספטים, ובסוף שנות ה- 70' התנהל מאבק קשה לשמירת המקום מול תוכניות הכרייה הנרחבות של מפעלי הפוספטים. | |
| − | + | גם על הבולבוסים יש אגדה עממית המסופרת בשלט בחניון הלילה: | |
| − | + | באזור זה שכן שבט בדווי, ולשייח' הכפר הייתה בת שיופייה נודע למרחוק. הבת היתה בררנית לגבי בחיר ליבה, עד שהתאהבה בזר שהגיע לכפר. לאביה היו תוכניות אחרות, והוא רצה להשיאה לבנו של ראש השבט השכן, כדי להשכין שלום בין השבטים שהיו מסוכסכים שנים רבות. הנערה ברחה עם אהובה והשניים מצאו מחסה בפסגת הר צין. השיח' לא ויתר ויצא עם לוחמיו כדי להחזירה. | |
| − | + | הנערה התפללה לאל בבקשת עזרה, והאל הפך את הלוחמים שחנו למרגלות ההר, לאבן. הבולבוסים הרבים הם למעשה שרידי גולגלות הלוחמים והשייח'. | |
| − | + | הבולבוסים הם ערך טבע מוגן, ואין לקחתם מהשטח או להשחיתם. | |
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | + | [[תמונה:har_zin7.jpg|left|thumb|200px|שדה הבולבוסים, 1/9/2011]] | |
| − | + | במסלול אין מוקדי עניין עונתיים. | |
| − | |||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | חניון לילה | + | * חניון לילה בתחילת מסלול ההליכה, ללא מים ושירותים כלשהם. |
| + | * חניון יום עם מי שתייה בכניסה למפעל צין. | ||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| − | * | + | * קיימת סכנת פריצה לרכבים באזור. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולא להשאיר חפצי ערך ברכב. |
| − | * | + | * בקיץ ובסתיו חם מאד באזור ומומלץ להימנע ממסלול רגלי בימים אלו. |
| − | * | + | * המסלול כרוך בעליות וירידות תלולות, כולל קטעים קצרים של שימוש בדרגיות ובמעקה בטיחות. הוא אינו מתאים לסובלים מפחד גבהים. |
| − | * | + | * בימים בהם יש חשש לשטפונות ב[[נחל צין]], מומלץ שלא לבצע מסלול זה עקב קשיים בהגעה אליו. |
| − | + | * דרכי העפר למסלול הטיול עוברות באזור מחצבות פעיל ביותר. אין לרדת מהדרכים המסומנות, ויש לתת זכות קדימה לרכבים של המפעלים הנעים בדרכים אלו או בכביש הפרטי ממפעל אורון למפעל צין. | |
| − | + | * המסלול חשוף לשמש ללא נקודות צל. | |
| − | * | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| שורה 114: | שורה 125: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:har_masor.jpg|200px |
| − | default [[ | + | default [[שמורת מכתשים עין יהב]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[שמורת מכתשים עין יהב]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
| שורה 123: | שורה 134: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:big_crater_mitzlaot.jpg|200px |
| − | default [[ | + | default [[שמורת מצלעות המכתש הגדול]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[שמורת מצלעות המכתש הגדול]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
| שורה 132: | שורה 143: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:small_crater.jpg|200px |
| − | default [[נחל | + | default [[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[נחל | + | [[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]] |
</td></tr></table> | </td></tr></table> | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־17:29, 19 בספטמבר 2012
מסלול טיול: ניסוי1
שביל קצר ומרשים למיטיבי לכת, בין תופעות גיאולוגיות ייחודיות.
- מסלול טיול
- אזור:מזרח הנגב וצפון הערבה
- מפת סימון שבילים: 14 - צפון הערבה ומזרח הנגב
- מיקום: מדבר צין, כ- 40 ק"מ דרומית-מזרחית לדימונה
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:כחול-ירוק 14381
- עונות ביקור:סתיו, חורף ואביב
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:2.5 ק"מ רגלי, 7 ק"מ נסיעה (כל כיוון) מהכביש הפרטי.
- תאריך ביצוע מסלול:1/9/2011
- תאריך ביקור אחרון בשטח:1/9/2011
הר צין - מבט לפסגה הצפונית, (עמית מנדלסון, 1/9/2011)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: ניסוי1
הר צין הוא אחד היפים והמיוחדים בהרי הנגב. ההר הוא הר משאר בעל שתי פסגות המוקפות במצוקים תלולים, ושביל הליכה למשפחות מיטיבות לכת מאפשר למטיילים להגיע לפסגה הדרומית המרשימה. למרגלות ההר נמצאת תופעת טבע נדירה - "שדה הבולבוסים".
בעבר זוהה הר צין עם "הור ההר" המקראי, המוזכר כמקום קבורתו של אהרן הכהן, בקצה ארץ אדום (במדבר ל"ג 39-37): "וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה'--וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ, בְּהֹר הָהָר."
השערה זו אינה מקובלת כיום, ויש לציין שהמסורת היהודית והמוסלמית מזהה את "הור ההר" המקראי עם ג'בל הרון, אחד ההרים הגבוהים ביותר באזור פטרה שבאדום.
שמו הערבי של ההר הוא ג'בל מדרה - שם שמשמעותו "ההר של אלו שנפוצו לכל עבר" או "ההר של ההשחתה והחורבן". מיקומו הייחודי, צורת ההר וריכוז הבולבוסים השופע שלמרגלותיו הביאו את המספרים בעבר לשער שכאן שכנו סדום ועמורה.
האגדה מספרת על עובר אורח שהגיע לשערי העיר סדום וביקש מקום לינה. תושבי העיר ניסו לעשות בו מעשי סדום, וכעונש על כך החריב האל את הערים והותיר במקומן רק את שתי פסגות ההר. ראשי החוטאים פוזרו ככדורי אבן למרגלותיו, הלא הם הבולבוסים. אגדה זו באה קרוב לוודאי בהשראת הסיפור המקראי על חורבן סדום ועמורה (בראשית י"ט).
ההר היה בעבר הגיאולוגי חלק מגוש רמת עבדת והר ארחות. בלייה מאסיבית לאחר היווצרות בקע ים המלח, הותירה את ההר מבודד מהרכסים בסביבתו. סלעי ענק שנמצאים במדרונות ההר מעידים על כך שהבליה נמשכת עד היום.
במסלול הטיול נוכל לפגוש חתך גיאולוגי - פסגת ההר בנויה גיר מ"חבורת עבדת", בן 35 מיליון שנה. מדרונות ההר בנויים ברובם חוואר ירוק-אפור רך, מתצורת טקיה (65-55 מיליון שנה). בחלק התחתון של המדרונות נמצאים בתרונות מרשימים מחוואר מתצורת ע'רב (65 מיליון שנה). בתרונות אלו נראים היטב בצידו הצפוני-מערבי של הר צין, שאינו נכלל במסלול ההליכה הרגלי, אך נצפה יפה ממסלול הנסיעה.
בתחתית המדרון נחשפות השכבות הקדומות באזור - מרבצי פוספט ובולבוסים מתצורת משש (108-65 מיליון שנה).
איך להגיע:
בצומת רותם (8 ק"מ ממזרח לדימונה) יש לפנות לפי השילוט לכביש 206 לעבר מפעל אורון. נחלוף על פני כבישים המסתעפים למעלה עקרבים ולמכתש הגדול, אך נמשיך ישר עד לפנייה שמאלה כחצי ק"מ לפני מפעל אורון עצמו - 16 ק"מ מצומת רותם (למעוניינים, ניתן להגיע תחילה עד שער המפעל ולפנות שמאלה לחניון מטיילים בו יש נקודת מים, שולחנות פיקניק ושלטי הסבר, אך אין צל).
במהלך מסלול הנסיעה מומלץ לבקר במצפה מקלף. נקודת תצפית זו נמצאת בכביש הפרטי ממפעל אורון למפעל צין, מרחק של 8.5 ק"מ לאחר מסעף הכניסה למפעל אורון. נקודה זו צופה על הר צין, מפעל צין ומורדות רכס חצרה. המצפה מנציח את מרדכי מקלף ז"ל, הרמטכ"ל השלישי (בשנים 1953-1952), שניהל את מפעלי ים המלח בשנים 1968-1955. הדרך המקשרת את המפעלים נפרצה ונסללה בשנת 1977. מפעלי הפוספטים, ששטחי הכרייה הנרחבים שלהם נראים לאורך המסלול, מנצלים את מרבצי הפוספט (זרחה) העשירים בבקעת אורון ובבקעת צין לייצור דשנים, וכן בתעשיית המזון (חומרים משמרים).
מנקודה זו יש לנסוע עוד כ- 1.5 ק"מ עד לחציית אפיק נחל צין. אין לחצות את הנחל בזמן שטפונות, ולשעת חירום הוקם כאן גשר ארוך להולכי רגל מעל לאפיק הנחל.
כ- 200 מ' לאחר חציית אפיק נחל צין, נפנה ימינה (דרומה) לדרך עפר מסומנת כחול 14391. בפנייה ניצב שלט צהוב המפנה להר צין, שדה הבולבוסים ושדה בוקר. הדרך מתעקלת וחולפת באזור מחצבות, ממנו נשקפות תצפיות מרשימות לעבר ההר הציורי. יש להקפיד לא לסטות מהדרך - סכנת נפילה לתהום! חדי העין יבחינו בדרך בבולבוסים גדולים ומרשימים, שנמצאו במהלך הכרייה באזור.
לאחר 3.5 ק"מ לערך, ולאחר שנחלוף על פני ההר, נפנה שמאלה לדרך עפר מסומנת ירוק 14385.
בדרך זו נעבור ממערב ואחר כך מדרום להר. אחרי קרוב ל- 3 ק"מ נוספים נגיע לקצה הדרומי של השמורה וכעת מתעקלת הדרך לצפון-מערב. במרחק 7 ק"מ מהכביש נגיע לחניון הלילה הנמצא בגבול השמורה. החניון נמצא במשטח מוגבה מעל (ממזרח) לדרך.
בנקודה זו הוצבו שלטי הסבר על הר צין ועל שדה הבולבוסים.
כאן יש להשאיר את הרכב. המשך דרך העפר לכיוון מורדות ההר אינו מומלץ לרכב רגיל, ולא קיימת חנייה מוסדרת קרובה יותר להר.
במסלולי ואתרי טיול בנגב מחוץ לתחומי יישוב, קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה.
בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח, מוצבת בדרך כלל שמירה של רשות הטבע והגנים בחלק מחניוני המטיילים בנגב, ורצוי לבדוק מבעוד מועד אם שמירה זו כוללת גם את חניון שדה הבולבוסים.
למבקרים במועדים אחרים, מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולכל הפחות לא להשאיר חפצי ערך ברכב.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
מהחניון נלך כחצי ק"מ בדרך העפר המסומנת ירוק, עד שנגיע לצומת שבילים כחול-ירוק. המעבר בשני השבילים כרוך בקטעי טיפוס/ירידה תלולים ובשימוש בדרגיות. העלייה בשביל הירוק (הצפוני) מתונה יותר ולכן עדיף לעלות מכיוון זה, אך אין מניעה לבצע את המסלול גם בכיוון ההפוך. המסלול מסומן בחלקו על גבי בזנ"טים שהוצבו לאורך המסלול.
אחרי הליכה קצרה במישור, מתחיל השביל לטפס במדרון החוואר. מאזור זה נשקף נוף יפה ביותר של הפסגה הצפונית ו"הסכין" הצרה המחברת אותה לפסגה הדרומית. עם כניסתנו לשכבת הגיר הבונה את פסגת ההר, נצמד השביל למצוק (באזור זה הותקנו מספר דרגיות) ומנצל סדק צר ומרשים לצורך ההעפלה הסופית אל הפסגה. יש לנקוט זהירות רבה באזור הכניסה לסדק ומייד לאחר היציאה ממנו.
בניגוד לעלייה התלולה, במת הפסגה שטוחה כמעט לחלוטין וחשופה מצומח. ניתן להקיף אותה ולהתרשם מהנוף - מפעל צין בצפון-מזרח, מצלעות רכס חצרה התלול בצפון-מערב, שולי מצוק הצינים ואזור הר אורחות, וכמובן המחצבות המקיפות את ההר.
בולטת במיוחד הפסגה הצפונית, שבינה ובין הפסגה הדרומית מפרידה "סכין" צרה ותלולה ותהומות פעורות משני צדדיה. הירידה לסכין והגישה לפסגה הצפונית מסוכנות ביותר ואסורות.
אנו נמשיך דרומה ונגיע לפסגה הדרומית עצמה. כאן מתחלף צבע הסימון מירוק לכחול. השביל הכחול פונה שמאלה לשלוחה הדרומית של ההר, ומתחיל בירידה תלולה, אותה יש לבצע במשנה זהירות.
גם כאן יש סדק, מרשים פחות מהסדק הצפוני, ומספר דרגיות הותקנו לעזרת המטיילים. בסופו של הסדק, מתחיל קטע ירידה תלול ובו הוצב מעקה בטיחות. מנקודה זו ומטה נגלוש בשביל תלול דרך שכבת החוואר, חזרה לצומת השבילים.
נשוב כמעט עד הרכב, אך כעת נפנה אל שדה הבולבוסים שממערב לדרך. זהו מישור שטוח ובו אלפי סלעים דמויי כדור, או בולבוס, מילה ארמית המשמשת כיום גם ככינוי לתפוח אדמה. הבולבוסים עשויים סלע גיר, והתגבשו בקרקעית הים סביב חומר אורגני שעבר פירוק אנאירובי (בהעדר חמצן). תהליך הפירוק שיחרר אמוניה למים, וכך הושקע גיר סביב הגלעין האורגני. בחלק מהבולבוסים ניתן למצוא שרידי דגים ויצורים ימיים אחרים. הבולבוסים מופיעים באזור עשיר בפוספטים, ובסוף שנות ה- 70' התנהל מאבק קשה לשמירת המקום מול תוכניות הכרייה הנרחבות של מפעלי הפוספטים.
גם על הבולבוסים יש אגדה עממית המסופרת בשלט בחניון הלילה:
באזור זה שכן שבט בדווי, ולשייח' הכפר הייתה בת שיופייה נודע למרחוק. הבת היתה בררנית לגבי בחיר ליבה, עד שהתאהבה בזר שהגיע לכפר. לאביה היו תוכניות אחרות, והוא רצה להשיאה לבנו של ראש השבט השכן, כדי להשכין שלום בין השבטים שהיו מסוכסכים שנים רבות. הנערה ברחה עם אהובה והשניים מצאו מחסה בפסגת הר צין. השיח' לא ויתר ויצא עם לוחמיו כדי להחזירה.
הנערה התפללה לאל בבקשת עזרה, והאל הפך את הלוחמים שחנו למרגלות ההר, לאבן. הבולבוסים הרבים הם למעשה שרידי גולגלות הלוחמים והשייח'.
הבולבוסים הם ערך טבע מוגן, ואין לקחתם מהשטח או להשחיתם.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
במסלול אין מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
- חניון לילה בתחילת מסלול ההליכה, ללא מים ושירותים כלשהם.
- חניון יום עם מי שתייה בכניסה למפעל צין.
הערות ואזהרות:
- קיימת סכנת פריצה לרכבים באזור. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולא להשאיר חפצי ערך ברכב.
- בקיץ ובסתיו חם מאד באזור ומומלץ להימנע ממסלול רגלי בימים אלו.
- המסלול כרוך בעליות וירידות תלולות, כולל קטעים קצרים של שימוש בדרגיות ובמעקה בטיחות. הוא אינו מתאים לסובלים מפחד גבהים.
- בימים בהם יש חשש לשטפונות בנחל צין, מומלץ שלא לבצע מסלול זה עקב קשיים בהגעה אליו.
- דרכי העפר למסלול הטיול עוברות באזור מחצבות פעיל ביותר. אין לרדת מהדרכים המסומנות, ויש לתת זכות קדימה לרכבים של המפעלים הנעים בדרכים אלו או בכביש הפרטי ממפעל אורון למפעל צין.
- המסלול חשוף לשמש ללא נקודות צל.
הצעות טיול בסביבת ניסוי1:
 |
 |
 |