קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "מרכז ראשון לציון"
| שורה 162: | שורה 162: | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
| − | * [ | + | * [http://maps.google.com/maps/ms?msid=201188849575702134400.0004c2a9ae93971acc5c7&msa=0&ll=31.968474,34.778938&spn=0.11723,0.174923 |
אתרים בראשון לציון] - מפה מצולמת בעריכת משה רימר. | אתרים בראשון לציון] - מפה מצולמת בעריכת משה רימר. | ||
* [http://blog.tapuz.co.il/citytour טיול בעיר] - הבלוג של משה רימר ובו מידע רב על אתרים עירוניים ברחבי הארץ. | * [http://blog.tapuz.co.il/citytour טיול בעיר] - הבלוג של משה רימר ובו מידע רב על אתרים עירוניים ברחבי הארץ. | ||
גרסה מ־06:05, 2 באוגוסט 2012
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: מרכז ראשון לציון
סיור רגלי במרכז ההיסטורי של ראשון לציון, החוגגת 130 שנה להיווסדה.
- מסלול טיול
- אזור:פלשת
- מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
- מיקום: מרכז ראשון לציון
- גישה:רגלית, אופניים
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:יעודכן.
- תאריך ביצוע מסלול:2012
- תאריך ביקור אחרון בשטח:2012
בית הכנסת הגדול בראשון לציון, (משה רימר, 2012)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: מרכז ראשון לציון
לרגל מלאת 130 שנה להקמת המושבה ראשון לציון נצא לסיור קצר ומקיף באתרי המושבה שהפכה לעיר גדולה, שנכתב ע"י משה רימר. הסיור המעגלי מתחיל ומסתיים בגרם המדרגות שבחזית בית הכנסת, במקום אליו הגיעו ראשוני המתיישבים של ראשון לציון.
בליל ט"ו באב תרמ"ב, , עשתה את דרכה מיפו קבוצה של מתיישבים יהודים אשר רכשו זה לא מכבר חלקת קרקע מאדמות עיון קרא. כוונתם הייתה להגיע אל הגבעה עליה נבנה לימים בית הכנסת, אולם הם טעו בדרכם. כשירדה החשיכה החליטו חברי הקבוצה לעלות אל מרומי אחת הגבעות ולחנות שם למשך הלילה. מנהיג הקבוצה, זאב לבונטין, שהתעכב ביפו לסידורים אחרונים ויצא לדרכו לאחר שיתר החברים כבר עזבו, התפלא מאוד כשהגיע למקום הנכון ולא מצא שם איש. הוא בילה את הלילה במרומי הגבעה, ובבוקר הבחין ביתר החברים שחנו כאמור על גבעה אחרת הרחוקה כמה מאות מטרים (באתר בו הוקם לאחר מכן בית העלמין של המושבה). המתיישבים החלו מיד בעבודות להקמת היישוב. פעולתם הראשונה הייתה לחפור באר מים, אולם חוסר ניסיונם גרם להם לחפור במקום לא מוצלח. המחסור במים לא אפשר למתיישבים לגשת לנטיעת הגידולים החקלאיים, ובתוך חודשים ספורים אזל הכסף שהביאו עימם. בלית ברירה החליטו המתיישבים לבקש את עזרתו של הברון רוטשילד, אשר הסכים לסייע לאנשי ראשון לציון בכסף ובהדרכה של מומחים לחקלאות. בצד הברכה הרבה שהביאה תמיכתו של הברון רוטשילד למתיישבי ראשון לציון הייתה טמונה גם רעה גדולה. הפקידים והמומחים שנשלחו למושבה ראו עצמם כאדוני המקום, ויחסם המתנשא והמשפיל עורר התנגדות רבה בקרב המתיישבים. באתרים השונים אותם נפקוד במהלך הסיור נפגוש רבים מן המבנים והמוסדות שהקים הברון לטובת המושבה אותה אהב וטיפח, ונלמד להכיר חלק מן המתיישבים שבזכותם התפתחה ראשון לציון והצליחה להפוך לעיר גדולה ומטופחת.
איך להגיע:
לשטח הוסדרו בזמנו שלוש כניסות, הראשונה היא תצפית אגם הנקיק, השנייה ממזרח לאיצטדיון העירוני והשלישית במחלף קריית ראשון, דרך בריכות ההחדרה של "מקורות". כיום (2012) ניתן להיכנס לשטח בצורה נוחה משתי הכניסות הראשונות בלבד. הכניסה השלישית נחסמה כתוצאה מעבודות גידור, ומעקף של השטח המגודר אינו עביר ברכיבה. מסלול הטיול המומלץ הוא מסלול מעגלי, המתחיל ומסתיים בתצפית אגם הנקיק, ללא חציית כבישים. ניתן גם להתחיל בתצפית אגם הנקיק, לעבור ברשת השבילים בשטח ולצאת לכביש ליד האיצטדיון העירוני, משם נחזור ברכיבת כביש קצרה לנקודת ההתחלה.
הגישה הנוחה ברכב לתצפית אגם הנקיק: ממחלף משה דיין במפגש כביש 20 (נתיבי איילון דרום) ו- 441 (שדרות משה דיין בראשון לציון), נפנה מערבה לכיוון חוף הים. אחרי ק"מ אחד נפנה שמאלה (לצד בית הספר הארצי לכבאות) ואחרי עוד כ- 2.2 ק"מ, (במהלכם נעבור מסעף גישה לסופרלנד אך נמשיך ישר), נגיע לנקודת התצפית משמאל לדרך (אם נמשיך עוד כ- 200 מטרים דרומה, נגיע למחסום בכניסה לשטח השיפד"ן - מכון טיהור השפכים של גוש דן).
לבאים מכביש 4 (גהה), יש לפנות במחלף ראשון לציון לכיוון חוף הים, אחרי 3.5 ק"מ (עתירי רמזורים) נגיע למחלף משה דיין ונמשיך עוד כק"מ מערבה, כמתואר לעיל, לנקודת הפנייה שמאלה.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
תחנה מספר 1 – בית הכנסת (כיכר המייסדים פינת רחוב אחד העם) בית הכנסת הוקם בנקודה הגבוהה ביותר במושבה, בקצה הרחוב הראשי, כך שכל מי שנכנס למושבה מן הדרך הראשית יכול היה לראות את המבנה המפואר. בנייתו החלה בשנת תרמ"ה, 1884, בפיקוחו של ברוך פפירמייסטר, אדריכל מדופלם ואיכר במושבה. רישיון הבנייה למבנה הושג מן המושל התורכי בעורמה כ"מחסן לצורכי האיכרים". בניית בית הכנסת הסתיימה בשנת תרמ"ט, 1889, בסיוע כספי של הברון רוטשילד. בשנים הראשונות שימש בית הכנסת גם כמרכז חיי הציבור של המושבה. כאן נערכו קבלות פנים לגדולי עם ועולם. בחזיתו נערכו טקסי הנישואין, ההלוויות, חגיגות ל"ג בעומר ועוד. במרתף בית הכנסת הוקם בשנת תרנ"ט, 1898, גן הילדים העברי הראשון. בחזית בית הכנסת שנים עשר פתחים כמניין שבטי ישראל. שני הפתחים העליונים מעוצבים במתכונת הדומה לזו של לוחות הברית. בית הכנסת עבר מספר שלבים של שיפוצים, במהלכם נוספה הכתובת "תרמ"ה בית הכנסת הגדול" בחזית בית הכנסת, והחנוכייה על ראש המבנה. תחנה מספר 2 – מוזיאון ראשון לציון (כיכר המייסדים פינת רחוב אחד העם) המתחם הגדול של המוזיאון לתולדות ראשון לציון כולל בתוכו מספר מבנים אשר הוקמו בשנותיה הראשונות של המושבה. מומלץ מאוד לבקר במוזיאון היפה ולהביט בתצוגות השונות המאיירות את חיי התושבים שהקימו את היישוב. למרבה המזל השכילו פרנסי העיר לשמר ולשקם את המבנים ההיסטוריים ויצרו פנינה תיירותית שאין להחמיץ את הביקור בה. לצד המוזיאון, על המדרכה של כיכר המייסדים, ניתן לראות את פעמון המושבה ושיחזור של קיוסק מראשית שנות המדינה.
בין המבנים הכלולים במוזיאון ניתן לראות את האתרים הבאים:
בית הרפואות המבנה הוקם על ידי פקידות הברון רוטשילד בשנת 1888. בחלקו הימני שכן "בית הרפואות", המרפאה הציבורית בה טופלו אנשי המושבה על ידי הרוקח ששכרו שולם על ידי הברון. קומת המרתף של המבנה שימשה לאכסון התרופות שרובן נשלחו מפאריס על ידי הברון. בחלקו השמאלי (המזרחי) של המבנה פעלה, החל מסוף שנות השמונים של המאה ה-19, "הפוסטה", סניף הדואר של המושבה. בקיר החיצוני של המבנה מותקנת תיבת מכתבים ישנה מתקופת המנדט הבריטי.
הקליניקה בשנת 1902 נרצח יעקב אברמוביץ, אחד מן המתיישבים של ראשון לציון, בידי ערבי שהשתכר והיכה אותו. לאחר מספר שנים פיצה הרוצח את משפחתו של הנרצח בסכום כסף גדול, ומנדל אברמוביץ, אביו של יעקב, החליט להקים בכסף זה מבנה ציבורי שיוקדש לזכר בנו. קומת הקרקע של המבנה, שהוקם בשנת 1911, כללה מספר חנויות, אשר ההכנסות מהשכרתן סייעה למימון פעילותה של "הכנסת אורחים" ששכנה בקומה הראשונה של המבנה, יחד עם מרפאה ציבורית שזכתה לכינוי "הקליניקה". מרפאה זו נפתחה בשנת 1912 ופעלה עד שנת 1980. כדאי לחפש את שלטי ההנצחה הקבועים על קירות המבנה ולקרוא את התוכן המעניין הרשום בהם.
בית שליט בשנת 1883 בנה אליעזר אלחנן שליט את הבית בו התגורר עם רעייתו שרה ועם תשעת ילדיו. היה זה אחד משניים עשר הבתים הראשונים של ראשון לציון. אנשי התקופה סיפרו בזיכרונותיהם כיצד נהג אליעזר שליט לשבת במרפסת הקטנה של הבית ולשעשע את העוברים והשבים בסיפוריו המעניינים.
בית היסמן שרגא פייבל היסמן, אחד ממייסדי ראשון לציון, היה אדם עשיר ועצמאי שלא נזקק לתמיכת הברון רוטשילד. הוא בנה את ביתו המפואר בסוף שנת 1882, חודשים ספורים לאחר הקמת המושבה. זהו בית המגורים הקדום ביותר שנשמר מבין בתי ראשון לציון ובתי מושבות העלייה הראשונה בכלל. בשנת 1883 התגורר במרתף הבית נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון הלאומי "התקווה".
תחנה מספר 3 – בית פרימן (רחוב רוטשילד 2 פינת רחוב דרור) אהרון מרדכי פרימן, אחד ממייסדי ראשון לציון, בנה את ביתו בקיץ 1883, חודשים ספורים לאחר הקמת המושבה. הוא התגורר במקום עם מרים רעייתו וששת ילדיהם. בעקבות חנוכת הבית כתב יחיאל מיכל פינס את השיר "חושו אחים חושו", שהפך לאחד השירים הידועים ביותר בתקופת העלייה הראשונה. גם כיום נשמרו רבים ממאפייני הבנייה המקורית. לבית שתי קומות, גג רעפים ומרפסת תלויה בחזית הקומה השנייה. קומת הקרקע משמשת למסחר והקומה השנייה למגורים. בחזית הבית עוגני ברזל בצורת האותיות F.M – ראשי תיבות שמו של מרדכי פרימן. רחוב דרור, הגובל עם הבית בצדו המזרחי, נקרא על שמו של פרימן (המילה "דרור" היא תרגום לעברית של השם "פרימן" שמשמעותו "איש חופשי").
תחנה מספר 4 – בית קנר (רחוב רוטשילד 7) יעקב ובתיה קנר הגיעו אל המושבה ראשון לציון בשנת 1886, והתפרנסו מגידול גפנים. ובשנת 1900 בנו את ביתם המפואר. הבית מוקף משלושה עברים במרפסת רחבה, מרכיב נדיר בארץ ישראל המקנה לבית את אופיו המיוחד. לבית קומה אחת הבנויה על מרתף גדול הבולט מפני השטח. כמקובל באותם ימים חוזק המבנה באמצעות כבלי מתכת ששולבו בקיר הבית ונמתחו בעזרת עוגני ברזל. בקיר החזית של הבית, בחלקו העליון של הקיר, ניתן לראות את שני העוגנים אשר עוצבו בדמות האותיות "י" ו-"ק", ראשי התיבות של השם יעקב קנר. בני הזוג קנר, שהיו עריריים, הורישו את ביתם לטובת הציבור. בתקופות שונות שימש הבית כבית "מגן דוד אדום", כמפקדה של "ההגנה" וכבית חולים עם חדר ניתוח. כיום משמש הבית כגלריה עירונית. לצד בית קנר שוחזרה מספרת גברים מן השנים הראשונות להקמת המדינה.
תחנה מספר 5 – בית הפקידות הראשון (רחוב רוטשילד 18 פינת רחוב מוהליבר 2) בשנת 1884 הוקם המבנה על מנת לשמש את פקידי הברון רוטשילד אשר ניהלו את החיים בראשון לציון. בקומה התחתונה של המבנה שכנו משרדי הפקידות והמטבח, ובקומה העליונה (שכללה חדר אירוח, חדר אוכל ושני חדרי שינה) התגורר ראש הפקידות, המנהל, עם משפחתו. בחזית הבית ניתן עדיין להבחין בשרידים מעברו המפואר. בקומה השנייה הייתה מרפסת היקפית אליה ניתן היה לצאת מבעד לדלת החסומה בלוח פח. על מרפסת זו נהג לעמוד "המנהל" ולפקח על "נתיניו", איכרי המושבה. בצדו המערבי של הבית יש גרם מדרגות בנוי אבני כורכר המוביל אל פתח הכניסה (החסום כיום) למשרדי הפקידות. למרגלות מדרגות אלו נהגו איכרי ראשון לציון המושפלים לעמוד מידי חודש ולהמתין לפקיד שיואיל בטובו לחלק להם את הקצבה החודשית שהעניק להם הברון רוטשילד. גרם המדרגות עם מעקה הברזל המעוטר שבצדו הצפוני של הבית הוא שריד לימיו המוקדמים של המבנה, והוא הוביל אל דירתו של המנהל בקומה השנייה. גם עצי האקליפטוס הגבוהים שליד המבנה נותרו מאותם ימים רחוקים. המבנה שימש את ראש הפקידות עד להקמת בית פקידות חדש בשנת 1894. בית זה עבר לשימושם של הפקידים הזוטרים, ולאחר ביטול פקידות הברון בשנת 1900 התגוררו בו שתי משפחות מן המושבה. הבית המשיך לעבור מיד ליד, שימש בתקופות שונות בתור מועדון פועלים, לשכת עבודה או קופת חולים. שינויים שנערכו בו על מנת להתאימו לתפקידים השונים דרדרו אותו למצבו העגום כיום. הבית מתוכנן לעבור שיפוץ ושחזור שיחזירו לו את מראהו המקורי.
תחנה מספר 6 – אורוות הברון (רחוב מוהליבר 6) בשנת 1886 הקימו פקידי הברון מבנה נוסף שנועד לשמש את צרכי המשק של המושבה. בקומה העליונה של המבנה התגוררו פקידי הברון, ובקומת הקרקע היו מחסנים ואורוות סוסים. לצד המבנה הייתה חצר מוקפת בחומת אבני כורכר, שאת שרידיה ניתן לראות גם כיום. בצדה הדרומי של החצר ניתן להבחין בטבעות הברזל ששימשו לקשירת הסוסים.
תחנה מספר 7 – בית הפקידות השני (רחוב רוטשילד 24) לאור הגידול במספר פקידי הברון היה צורך להקים עבורם מבנה מגורים נוסף. בשנת 1988 הוקם הבית השני של פקידות הברון והתגוררו בו ה"גנן" הראשי (כינויו של המומחה החקלאי) והרופא האזורי. בשלב מאוחר יותר התגוררו בבית זה גם פקידי היקב. בשנת 1948 הועבר הבית לידי עיריית ראשון לציון, ושימש כבית העירייה עד להקמת הבניין המודרני שליד היקב. בית הפקידות השני מתוכנן להמשיך ולשמש כמוסד ציבורי.
תחנה מספר 8 – מגדל המים ובית הבאר (רחוב רוטשילד 19) באתר זה נחפרה בשנת 1882 באר המים של ראשון לציון. הבאר שעומקה 48 מטרים נחפרה בסיוע כספי של הברון רוטשילד, וקריאת השמחה של החופרים "מצאנו מים" הפכה לסיסמת המושבה ושולבה בסמל העיר ראשון לציון. שאיבת המים מעומק רב כל כך הייתה קשה מאוד, ושוב נחלץ הברון רוטשילד לעזרה ושלח מנוע קיטור ומשאבה. לצד בית הבאר הוקם בשנת 1898 מגדל המים ובראשו מיכל אגירה. המגדל אפשר להזרים את המים בכוח הכבידה אל בתי הפקידות. המגדל שהוזנח עם השנים שופץ בשנת 1987.
תחנה מספר 9 – בית העם (רחוב זד"ל 3) בשנת 1898 חנכו איכרי ראשון לציון את בית העם העברי הראשון בארץ-ישראל, אותו יזמו והקימו בכספם. הם הקדישו אותו לברון ולברונית רוטשילד, כפי שמעיד שלט ההקדשה המשובץ מעל פתח הכניסה. המבנה שימש כבית תרבות, ספריה ומשכן לתזמורת. נערכו בו אסיפות, ערבי תרבות, קונצרטים של "האורקסטרה של ראשון", והצגות תיאטרון. הבית שוקם בשנת 1998 ומשמש גם כיום כבית העם.
תחנה מספר 10 – גן העיר במרכז ראשון לציון, במתחם שבין הרחובות הרצל, רוטשילד, זד"ל והכרמל, משתרע גן העיר שראשיתו בשנת 1883. זמן קצר לאחר חפירת הבאר הראשונה נוצל שטח הקרקע שמדרום לבאר לגידול ירקות ועצי פרי, אשר הושקו בתעלות ממי הבאר הסמוכה. בשנת 1884 שונה יעוד הקרקע ובחסות פקידי הברון הפך השטח למשתלה בה נערכו ניסיונות אקלום לצמחים שונים מרחבי העולם, במטרה לטעת אותם במושבות הברון. בשנת 1890, עם סיום שלב הניסיונות החקלאיים, ניטע פרדס הדרים בשטחה של חוות הניסיונות. בשלב זה ניטעה בגן שדרת הדקלים שהפכה לסמלו של האתר. לאחר כחמישים שנה, בשנת 1940, החליטה מועצת המושבה להקדיש את השטח לטובת התושבים ולהפוך את הפרדס לגן ציבורי, הוא "גן המושבה". מומלץ מאוד לשוטט ברחבי הגן, ולהתרשם משדרת הדקלים ומיתר הצמחים הנטועים בו.
בתחום הגן נמצאת גם אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית במלחמת העצמאות.
תחנה מספר 11 – בית התבשיל (רחוב הכרמל 24) מבנה זה הוקם בסוף המאה התשע עשרה כבית מגורים עבור פקידי הברון רוטשילד אשר עבדו ביקב ובבית הספר של המושבה. בשנת 1901 נפתח בקומת הקרקע של המבנה מטבח פועלים. המטבח הוקם ביזמתו של שמואל אוסטושינסקי, אחד מאיכרי המושבה, ונועד לספק ארוחות מבושלות לפועלים שעבדו בראשון לציון. בזכות מטבח זה קיבל המבנה את הכינוי "בית התבשיל". בקומת הקרקע של הבניין הפעילו הכורמים חנות לממכר יינות ומחסן עבור היקב.
תחנה מספר 12 – היקב (רחוב הכרמל 25) בשנת 1988 החל הברון רוטשילד לבנות את היקב של ראשון לציון. המדובר היה במפעל התעשייה הגדול והמשוכלל ביותר בארץ ישראל. היקב קלט לא רק את יבול הענבים של ראשון לציון, אלא גם את זה של מושבות יהודה האחרות. סביב היקב הוקמו בתי מלאכה שונים שנועדו לשרת אותו, דוגמת מסגריה ובית מלאכה לייצור חביות. בשנת 1901 העביר הברון רוטשילד את השליטה ביקב לידי חברת יק"א, ובשנת 1906 נמסר היקב להנהלתה של אגודת הכורמים המשותפת ליקבי ראשון לציון וזכרון יעקב.
תחנה מספר 13 – בית העירייה של ראשון לציון (רחוב הכרמל פינת רחוב זד"ל) המבנה המודרני של עיריית ראשון לציון הוקם במקום בו עמד קודם לכן מגרש מכבי. בחזית הדרומית של המבנה שולבו ציורי קיר הממחישים את התפתחות המושבה והפיכתה לעיר מודרנית. על גדר החניון שממזרח לבניין שובצו מספר פסיפסים צבעוניים המציגים את עולמם של ילדי ראשון לציון.
תחנה מספר 14 – בית יד לבנים (רחוב אחד העם 20 פינת רחוב הכרמל) בשנת 1894 הוקם המבנה הגדול והמפואר ביותר במושבה, אשר שימש למגורי פקיד הברון, חיים חזן, וכמרכז אדמיניסטרטיבי של הנהלת המושבות. בבית זה התארח בנימין זאב הרצל כאשר ביקר בראשון לציון בשנת 1898. לאחר שנת 1900 התגוררו בבית מנהלי היקב, זאב גלוסקין ויעקב שפירא. בשנת 1963 נתרם הבית לעיריית ראשון לציון וכיום הוא משמש כבית יד לבנים.
תחנה מספר 15 – בית התווים (רחוב אחד העם 16) במקום בו ניצב כיום בית מגורים מודרני עמד בעבר ביתו הצנוע של שמואל כהן, אחד מאיכרי המושבה. עוד בהיותו ברומניה מולדתו התאים שמואל כהן למילות שיר "התקווה" לחן עממי רומני, וכאשר עלה בשנת 1888 לארץ ישראל והתיישב בראשון לציון, לימד את אנשי המושבה לשיר את "התקווה" על פי המנגינה הרומנית המשמשת גם כיום כהמנון הלאומי של מדינת ישראל. מעקי הברזל של מרפסות בית המגורים המודרני מעוצבים בצורת תווי "התקווה".
תחנה מספר 16 – בית הספר חביב (רחוב אחד העם 7) בית הספר "חביב" זכה לפרסום רב בזכות היותו בית הספר הראשון בעולם בו שימשה העברית כשפת הלימוד העיקרית. הקומה הראשונה של בית הספר נבנתה בשנת 1886, והוא שימש תחילה כבית ספר לבנות. מרדכי לובמן, מנהלו הראשון של בית הספר, החל לשלב את העברית כשפת לימוד בחלק מן המקצועות, ובשנת 1888, כאשר נתמנה דוד יודילוביץ למורה בבית הספר, הונהג לימוד כל המקצועות בעברית בלבד. בשנת 1951 נקרא בית הספר על שם דב לובמן חביב, יו"ר ועד המושבה שפעל רבות למענה. בחצר נמצאת אנדרטה לזכר תלמידי בית הספר שנפלו במערכות ישראל.
תחנה מספר 17 – מלון לונדון (רחוב אחד העם 8) אברהם זאב גורדון היה אדם עשיר, מראשוני "חובבי ציון", שעלה מליטא בשנת 1891 ובנה בראשון לציון בית גדול ולצדו משק חקלאי. הוא התגורר עם משפחתו בארבעת החדרים של הקומה העליונה, והשכיר את חדרי הקומה התחתונה לדיירים. בבית זה התגוררו בין היתר חלק מן המורים שלימדו בבית הספר חביב (הנמצא מעבר לכביש) בתקופה זו נודע הבית בשם "בית גורדון". בחצר הגדולה שמאחורי הבית, שהשתרעה במקור על שטח בן 72 דונם, גודלה בפרק זמן מסוים להקה של יענים. את היענים הביא מאפריקה אדם בשם צבי שמואל הולצמן, אשר נשא לאישה את אילת, בתו של אברהם זאב גורדון והתגורר לתקופה קצרה בביתו. הניסיון לייצא את נוצות היענים לתעשיית האופנה לא עלה יפה, והלהקה חוסלה כעבור זמן קצר. לימים רכש צבי שמואל הולצמן את אדמות גוש עציון ויזם את הקמת היישוב היהודי במקום הקרוי על שמו - עציון ("הולצ-מן" ביידיש "איש עץ"). בתקופת המנדט הבריטי פעל במבנה בית מלון יוקרתי בשם "מלון לונדון". אהרון לונדון שעלה מליטא לארץ ישראל עבד כשומר במושבה חדרה, קודם שחלה בקדחת ונאלץ לעבור להתגורר ביפו. שם נשא לאשה את רוזה הורוביץ, בתם הצעירה של של ישעיהו ומרים הורוביץ שניהלו בית מלון ברחוב בוסטרוס ביפו. הזוג הצעיר עבר להתגורר בראשון לציון, שם ייסד קו תחבורה שהפעיל דיליז`אנס מן המושבה אל העיר יפו. אהרון לונדון עבד גם כשומר בראשון לציון, וועד המושבה שהתקשה לשלם לו את שכרו העניק לו במקום זאת רישיון לפתוח מלון. המלון נפתח בשנת 1922 ופעל כשנתיים עד שנת 1924 מועד בו נסגר מסיבה לא ברורה. בשנת 1926 נפתח המלון מחדש והמשיך לפעול עד שנת 1934.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- אין במסלול מוקדי עניין עונתיים. למבקרים בחורף כדאי לבקר גם בגבעת האירוסים הנמצאת במרחק נסיעה קצרה.
שירותים למטיילים:
תצפית וספסלי ישיבה בתחילת המסלול.
הערות ואזהרות:
- הרחצה במי אגם הנקיק אסורה.
הצעות טיול בסביבת מרכז ראשון לציון:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
אתרים בראשון לציון] - מפה מצולמת בעריכת משה רימר.
- טיול בעיר - הבלוג של משה רימר ובו מידע רב על אתרים עירוניים ברחבי הארץ.
תודות:
משה רימר.