הבדלים בין גרסאות בדף "מקריית מוצקין לנחל גדורה"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
<meta name="keywords" content="קרית מוצקין, קריית מוצקין, כיכר התותח, נחל גדורה, הפוארה"></meta> | <meta name="keywords" content="קרית מוצקין, קריית מוצקין, כיכר התותח, נחל גדורה, הפוארה"></meta> | ||
<meta name="description" content="טיול עירוני בקריות - פרשיות התיישבותיות, מורשת קרב ואפילו נחל זורם."></meta> | <meta name="description" content="טיול עירוני בקריות - פרשיות התיישבותיות, מורשת קרב ואפילו נחל זורם."></meta> | ||
שורה 30: | שורה 29: | ||
|8=[[פארק הקישון]] | |8=[[פארק הקישון]] | ||
|9=[[מוזיאון הכט ומגדל אשכול]] | |9=[[מוזיאון הכט ומגדל אשכול]] | ||
− | |10=[[ | + | |10=[[אנדרטת לח"י - קריית אתא]] |
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
בשנות ה-1930 קמו בעמק עכו (עמק זבולון) הקריות - מכלול שכונות של פועלים ואנשי המעמד הבינוני, שמצאו תעסוקה בעיקר במפעלי התעשייה הגדולים שקמו בעורפו של נמל חיפה. במסלול ההליכה נעבור במספר אתרים בשתיים מהקריות, שהוקמו בשנת 1934, קריית מוצקין (ע"ש המנהיג הציוני-אמריקאי, ליאו מוצקין, שנפטר זמן קצר לפני הקמת העיר), וקריית ביאליק (ע"ש המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, שנפטר גם הוא בתקופה זו). לאורך השנים, תדמיתו של המרחב היא של "חצר אחורית" הנובעת מהסמיכות לתעשייה כבדה ובעיות זיהום אוויר קשות, ונדיר לראותו על מפת הטיולים בארץ. גם בקריות יש מה לראות, והמסלול מנסה לחשוף בפני המבקרים את נקודות העניין באזור. | בשנות ה-1930 קמו בעמק עכו (עמק זבולון) הקריות - מכלול שכונות של פועלים ואנשי המעמד הבינוני, שמצאו תעסוקה בעיקר במפעלי התעשייה הגדולים שקמו בעורפו של נמל חיפה. במסלול ההליכה נעבור במספר אתרים בשתיים מהקריות, שהוקמו בשנת 1934, קריית מוצקין (ע"ש המנהיג הציוני-אמריקאי, ליאו מוצקין, שנפטר זמן קצר לפני הקמת העיר), וקריית ביאליק (ע"ש המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, שנפטר גם הוא בתקופה זו). לאורך השנים, תדמיתו של המרחב היא של "חצר אחורית" הנובעת מהסמיכות לתעשייה כבדה ובעיות זיהום אוויר קשות, ונדיר לראותו על מפת הטיולים בארץ. גם בקריות יש מה לראות, והמסלול מנסה לחשוף בפני המבקרים את נקודות העניין באזור. |
גרסה מ־19:35, 15 ביוני 2013
מסלול טיול: מקריית מוצקין לנחל גדורה
טיול עירוני בקריות - פרשיות התיישבותיות, מורשת קרב ואפילו נחל זורם.
- מסלול טיול
- אזור:עמק עכו
- מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
- מיקום: קריית מוצקין וקריית ביאליק
- גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:קווי ארוך
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:2 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:11/6/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:11/6/2013
כיכר התותח - קריית מוצקין, (עמית מנדלסון, 11/6/2013)
עוד אתרים בסביבה
רקע: מקריית מוצקין לנחל גדורה
בשנות ה-1930 קמו בעמק עכו (עמק זבולון) הקריות - מכלול שכונות של פועלים ואנשי המעמד הבינוני, שמצאו תעסוקה בעיקר במפעלי התעשייה הגדולים שקמו בעורפו של נמל חיפה. במסלול ההליכה נעבור במספר אתרים בשתיים מהקריות, שהוקמו בשנת 1934, קריית מוצקין (ע"ש המנהיג הציוני-אמריקאי, ליאו מוצקין, שנפטר זמן קצר לפני הקמת העיר), וקריית ביאליק (ע"ש המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, שנפטר גם הוא בתקופה זו). לאורך השנים, תדמיתו של המרחב היא של "חצר אחורית" הנובעת מהסמיכות לתעשייה כבדה ובעיות זיהום אוויר קשות, ונדיר לראותו על מפת הטיולים בארץ. גם בקריות יש מה לראות, והמסלול מנסה לחשוף בפני המבקרים את נקודות העניין באזור.
איך להגיע:
מסלול הטיול הוא מסלול לא מעגלי, המתחיל בתחנת הרכבת של קריית מוצקין ומסתיים בפארק נחל גדורה בקריית ביאליק.
לבאים מחוץ לאזור, מומלץ לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית, ולהגיע לתחילת המסלול ברכבת. המרחק מסוף המסלול לשדרות ההסתדרות (כביש 4) הוא כ- 700 מ', וניתן לחזור רגלית לנקודה זו כדי לנצל את שפע קווי התחבורה לאורך שדרות ההסתדרות. עם השלמתו בעתיד של פארק נחל גדורה, תעודכן נקודת הסיום של המסלול בהתאם.
תיאור מסלול הטיול:
פרטי מסלול |
---|
|
נתחיל את הטיול בתחנת הרכבת של קריית מוצקין.
בתחנה נשמרו מבנים היסטוריים הנמצאים בצד המזרחי (מדרום לכניסה לתחנה). אחרי שנצא מהתחנה נפנה שמאלה (צפונה) ונראה בית אבן שגם הוא שימש בעבר את מכלול תחנת הרכבת.
בהגיענו לרחוב יששכר נפנה ימינה, נעבור על פני פסל "הפסנתר" ונגיע לכיכר התותח במפגש שדרות גושן, שדרות וייצמן ורחוב יששכר.
מכיכר התותח (בה ממוקמת עיריית קריית מוצקין), נמשיך בשדרות וייצמן. נחלוף על פני תיכון טכנולוגי ונפנה ימינה ברחוב אוסישקין. לאחר כמה עשרות מטרים נפנה שמאלה ברחוב רנ"ס, ובעיקול הרחוב יתגלה לנגד עינינו מגדל המים של קריית מוצקין. המגדל המאסיבי הוא למעשה המבנה הראשון שהוקם בקריית מוצקין.
נשוב לרחוב אוסישקין. אחרי כ- 220 מ' נחלוף על פני רחוב הילדים.
שמו של הרחוב מנציח חמישה מילדי קריית מוצקין, שנהרגו בשנת 1949 כאשר שיחקו ברימון ישן אותו מצאו בחולות הסמוכים ליישוב. ילדה נוספת נפצעה קשה אולם נשארה בחיים. ההרוגים נקברו בקבר אחים בבית הקברות של הקריות הסמוך לשמורת עין אפק.
מרחוב הילדים נמשיך הלאה ברחוב אוסישקין עד למפגש עם שדרות ההסתדרות (כביש 4). בצד הדרומי-מערבי של הצומת, בתחילת רחוב כצנלסון, נמצאת אנדרטת שיירת הנשק.
אנדרטה זו מנציחה פרק חשוב ומעט נשכח במערכה לשחרור חיפה במלחמת העצמאות. במרץ 1948 הגיעו לידי "ההגנה" ידיעות על שיירה ערבית הצפוייה להוביל נשק מסוריה דרך לבנון לעזרתם של ערביי חיפה. הוחלט על הצבת מארבים לשיירה בשני מקומות, עין שרה (כיום בתחום נהריה) ובפאתי קריית מוצקין. כדי להבטיח את הצלחת הפעולה, לא שותפו התושבים היהודיים באזור בידיעה על הצפוי להתרחש.
המארב בעין שרה פגע ברכב ערבי שלא היה קשור לשיירה, שהמשיכה לעכו. אופנוען מנוסה מהפלמ"ח הוצב בבית החרושת "נעמן" דרומית לעכו, והונחה לזהות את שיירת הנשק ולהזעיק את המארב. עם זיהוי השיירה, נחסם הכביש בחביות זפת וכוח הפלמ"ח פתח באש על השיירה. המכונית הראשונה נמלטה לעבר חיפה אולם כל שאר המכוניות נפגעו ורק אנשי המכונית האחרונה הצליחו להימלט לעבר עכו. בפיצוץ שאירע במהלך הקרב נהרג אחד הלוחמים, ולוחם נוסף מת מפצעיו כעבור שעות אחדות.
הפיצוץ הביא גם למותם של שני אזרחים תושבי הסביבה, ולהשמדת כל הנשק שהיה בשיירה. 17 מהלוחמים הערביים נהרגו, ובראשם מפקד הכוחות הערביים בחיפה - מוחמד אל-חוניטי, דבר שהביא לדמורליזציה בקרב ערביי חיפה.
שניים מהלוחמים, עמנואל לנדאו (שנהרג בפעולה) ואברהם אביגדורוב (שנפצע קשה), קיבלו את אות גיבור ישראל על פעילותם בקרב (אביגדורוב השתלט על שני מקלעי ברן ולנדאו הסתער על המשאית הראשונה בשיירה).
נכון ליוני 2013 היה גן האנדרטה מגודר ונעול, אם כי ניתן לראות היטב את האנדרטה מבחוץ.
נחצה בזהירות את שדרות ההסתדרות במעברי החצייה (בדרכנו נחצה לא רק את מסלול כלי הרכב אלא גם את מסלול "המטרונית"), ונעבור מקריית מוצקין אל רחוב אפריים בקריית ביאליק. בחלק מהרחוב נמצאת שדרה נאה של עצי פיקוס השדרות.
אחרי קרוב ל- 400 מ', נחלוף לצד מגדל המים של קריית ביאליק. המגדל גבוה ומרשים ועמודיו צבועים בגווני תכלת-כחול. על המיכל בראשו מופיעים השם והסמל של קריית ביאליק (דהויים למדי).
הליכה של עוד 350 מ' תוביל אותנו לקצה רחוב אפריים. נפנה שמאלה ונגיע לכיכר הידידות במפגש רחוב זינגר ושדרות בן-גוריון, בה הוצבו פסלים של כלי נגינה שונים.
כאן נפנה ימינה ומייד נגיע לערוץ נחל גדורה, לאורכו נטועים אקליפטוסים רבים.
ערוץ זה, המוכר לוותיקי הקריות בשם "הפוארה", הוא אחד מיובליו של הקישון. הערוץ עבר תמורות ניכרות במהלך השנים ומהווה למעשה תעלת ניקוז. למרות זאת, שמר הערוץ (שמקור מימיו בעיקר מי תהום גבוהים, אליהם נלווים לעיתים מי שפכים), על מגוון של מיני חי וצומח, והוא משמש כ"מסדרון אקולוגי" המקשר בין נחל נעמן ובין נחל קישון ומאפשר תנועת בעלי חיים והפצת צמחים בין הנחלים.
כיוון שמקור המים העיקרי בנחל הוא מי תהום, הרי שבחודשי הקיץ הנחל עשוי להתייבש.
בימים אלו (2013) הולך ומוקם פארק לאורך נחל גדורה, במקטע של כ- 2 ק"מ מנקודה זו וצפונה במזרח קריית ביאליק.
אפשרויות נוספות
- ל"הרפתקנים", ניתן להגיע לאתר חורבת גדורה, הנמצאת בקרבת כביש עוקף הקריות, כקילומטר ממזרח לנו. באתר נמצא תל ארכיאולוגי ובפסגתו מגדל המים ההיסטורי של כפר ביאליק, כמו גם שרידי בית קברות מוסלמי. לצערנו, כיום (2013), לא הוסדרה גישה נוחה למטיילים לאתר, המוקף בשטחים חקלאיים פרטיים.
- בקרבת תחילת המסלול נמצא בית גרושקביץ - מוזיאון לתולדות קריית מוצקין וארכיון העיר, בביתו של ראש המועצה הראשון. המוזיאון ממוקם ברח' גרושקביץ 18 והכניסה אליו היא בתיאום מראש בלבד.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
במסלול אין מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
- מסלול הליכה עירוני עם פינות צל וספסלי ישיבה לאורך הדרך.
הערות ואזהרות:
- המסלול חולף לצד בתי מגורים פרטיים. אנא שמרו על השקט.
- מי נחל גדורה מזוהמים והכניסה אליהם אסורה.
- פארק נחל גדורה, בסוף המסלול, נמצא כיום (2013) בהקמה.
הצעות טיול בסביבת מקריית מוצקין לנחל גדורה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- רחוב הילדים - באתר "ארץ זוכרת יושביה".
- תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין - באתר ויקיפדיה.
- קריית מוצקין: "בכל זאת יש בה משהו" - דוד הכהן, אתר YNET, יום 6/2/03.
- בית גרושקביץ - מוזיאון קריית מוצקין].