קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי הרי יהודה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(48 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="גן לאומי הרי יהודה, גן לאומי נחל רפאים"></meta>
−
{{שמורה
+
<meta name="description" content="גן לאומי הרי יהודה - נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בהרי ירושלים]]}}
 +
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=31.808728 , 35.037546
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=יער וחורש, תצפיות
 
|תמונה=road1_imam_ali.jpg
 
|תמונה=road1_imam_ali.jpg
−
|תאור תמונה=מבט משלוחת שיירות לכביש מס' 1 ולאתר אימאם עלי
+
|מקום הצילום=מבט משלוחת שיירות לכביש מס' 1 ולאתר אימאם עלי
−
|סוג=גן לאומי
+
|כניסה=חינם
−
|כניסה=ללא תשלום
 
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|אזור=הרי ירושלים
−
|יישובים סמוכים=ירושלים, עמינדב, בית מאיר, שואבה, מסילת ציון
+
|מיקום=גוש עיקרי ביערות שער הגיא, גוש משני בנחל רפאים
 
|מאפיינים עיקריים=יער נטוע, חורש ים תיכוני, חקלאות הר
 
|מאפיינים עיקריים=יער נטוע, חורש ים תיכוני, חקלאות הר
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
−
|שטח=25637.07
+
|שטח=27455.372
−
|הערת שטח=כולל גריעות
+
|הערת שטח=כולל גריעות והרחבות
−
|מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה מוצעת
+
|מצב תכנוני=מוכרז, הרחבות מאושרות
−
|תאריך הכרזה=8/7/1965
+
|תאריך הכרזה=8/7/1965, 18/6/2017
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|תאריך צילום=29/9/2006
+
|תאריך הצילום=29/9/2006
−
|סקירה=הגן משלב נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים
+
|נגישות לנכים=חלקית
−
|נקודת ציון=
+
|רמת קושי=לכל המשפחה
−
}}
+
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
−
==על האתר==
+
|1=[[שלוחת נווה אילן - יער המכללות וחורבת מצד|שלוחת נווה אילן]]
 +
|2=[[מעלה כרמילה ונחל כרמילה]]
 +
|3=[[שלוחת שיירות]]
 +
|4=[[שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן|שלוחת משלטים]]
 +
|5=[[פארק קנדה / פארק איילון]]
 +
|6=[[מעיינות בהרי ירושלים]]
 +
|7=[[אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא|הח'אן והמצודה בשער הגיא]]
 +
|8=[[שמורת נחל מאיר ונחל נחשון|נחל מאיר ונחל נחשון]]
 +
|9=[[אתר לאומי נווה אילן ההיסטורית|נווה אילן ההיסטורית]]
 +
|10=[[שמורת המסרק]]
 +
|סקירה=גן לאומי הרי יהודה - נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים
 +
|על האתר=
 +
[[תמונה:ein_lavan.jpg|left|thumb|200px|עין לבן, מרץ 2006]]
 +
[[תמונה:ein_el_chaniye.jpg|left|thumb|200px|עין אל-חניה, קיץ 2008]]
 
הגן הלאומי, המשתרע במערב פרוזדור ירושלים, הוא השטח המוגן הגדול במרכז הארץ והגן הלאומי השני בגודלו בישראל.
 
הגן הלאומי, המשתרע במערב פרוזדור ירושלים, הוא השטח המוגן הגדול במרכז הארץ והגן הלאומי השני בגודלו בישראל.
−
לגן יש שני חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפייניהם.
+
לגן יש שני חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפייניהם - אזור נחל רפאים ורכס שורק במזרח, ואזור שער הגיא בצפון-מערב.
 +
 
 +
החלק המזרחי משתרע לאורך אפיק נחל רפאים המפותל. באפיק עוברת מסילת הברזל שהוקמה בשנת 1892 מיפו לירושלים, ובגדות הנחל נמצאים נופים מרשימים של חקלאות הר - טראסות עתיקות ומעיינות ניקבה - [[עין לבן]], [[עין אל-חניה]] ו[[עין איתמר|עין איתמר (עין אל-בלד)]], וכן בוסתני הכפר וולג'ה ששכן עד 1948 צפונית לנחל רפאים (ותושביו ייסדו כפר חדש מדרום לנחל, מעבר לגבולות הקו הירוק). חלק מהמעיינות אינם נמצאים בשטח הגן המוכרז, ומיועדים להיכלל בהרחבה עתידית לגן הלאומי. בחלק זה של הגן הלאומי נמצאות גם שלוחות מרשימות - שלוחת קובי ושלוחת שלמון - המייצגות חלק מהנפתולים הקדומים של הנחלים רפאים ו[[נחל שורק|שורק]]. נסיבות היווצרותם של נפתולים אלו, המרשימים ביותר מסוגם בארץ ישראל, שנויות במחלוקת, אולם מציעים לראות בהם את מהלכו הקדום של נחל גדול שניקז גם את עבר הירדן המזרחי, לפני היווצרות הבקע. בנחל זה נוצרו נפתולים עוד לפני התרוממותו הניכרת של הנוף ההררי.
 +
 
 +
בקרבת הכפר בתיר יש אתר פריחה של [[חלמונית גדולה]].
  
−
החלק המזרחי משתרע לאורך אפיק נחל רפאים המפותל. באפיק עוברת מסילת הברזל שהוקמה בשנת 1892 מיפו לירושלים, ובגדות הנחל נמצאים נופים מרשימים של חקלאות הר - טראסות עתיקות ומעיינות ניקבה - עין לבן, עין אל-חניה ועין אל-בלד (עין איתמר), וכן בוסתני הכפר וולג'ה ששכן עד 1948 צפונית לנחל רפאים (ותושביו ייסדו כפר חדש מעבר לגבולות הקו הירוק). חלק מהמעיינות אינם נמצאים בשטח הגן המוכרז, ומיועדים להיכלל בהרחבה עתידית לגן הלאומי.
+
הקמת תוואי גדר ההפרדה באזור הכפרים וולג'ה ובתיר, שהחלה בשנת 2010, צפויה לגרום נזק נופי מהותי לחלק זה של הגן הלאומי.
  
−
החלק הצפוני-מערבי משתרע בשלוחות סביב נחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש). שלוחות אלו היוו זירת קרבות בדרך לירושלים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות, ויוערו עוד בתקופת המנדט.
+
החלק הצפוני-מערבי משתרע סביב המושבים שורש ובית מאיר, לאורך נחל כסלון ובשלוחות סביב נחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש). שלוחות אלו יורדות בתחום הגן הלאומי מרום 650 מ' לרום 300 מ', וחולשות על הדרך לירושלים. לפיכך, הן היוו זירת קרבות בדרך לירושלים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. על השלוחות הוקמו משלטים, שחלקם נמצאים בתחום הגן הלאומי (משלט 7 - ב[[שלוחת משלטים]], צפונית לכביש מס' 1, משלט 21 - ב[[שלוחת שיירות]], דרומית לכביש מס' 1). במאמץ לפרוץ את המצור הערבי באזור לטרון, נפרצה במהלך מלחמת העצמאות "דרך בורמה", מאזור קיבוץ נחשון של ימינו ועד למרגלות [[שמורת המסרק]]. חלקה המזרחי של דרך זו נמצא בתחומי הגן הלאומי.
  
−
הנטיעות הראשונות החלו בשנת 1926/27 כחלק מפעולות שלטוניות להקלת האבטלה בארץ. ביער הוקמה משתלה וניטעו מאות דונמים, בהם ניטעו בעיקר עצי אורן ירושלים, שיטה כחלחלה וברוש מצוי. מפעל הייעור באזור נמשך במהלך כל תקופת המנדט, כאשר חלקים מהמרחב הוכרזו כשמורות יער. בתקופת המרד הערבי ספג היער הצתות רבות. לאחר קום המדינה הורחבה הנטיעה ביער, אולם היער נפגע קשות בשנות ה- 70' מכנימת המצוקוקוס.
+
בחלקן המערבי של השלוחות בולטת הכפיפה החריפה של הרי ירושלים לשפלה, בקצהו הדרומי-מערבי של קמר רמאללה. מהשלוחות נשקפים נופים מרהיבים לשפלה (עד הים התיכון בימים עם ראות טובה) ולגיאיות העמוקים שבין השלוחות.
  
−
שריפת ענק בקיץ 1995 כילתה חלקים גדולים מהיער, כאשר דרומית לכביש מס' 1 הביא הדבר להתאוששות החורש הטבעי (בעיקר עצי אלון מצוי ואלה א"י), ואילו צפונית לכביש, במפנה החשוף לשמש, התפשט בקצב מהיר העץ שיטה כחלחלה, עץ פולש ממוצא אוסטרלי, ושינה את נופי האזור.
+
השלוחות יוערו עוד בתקופת המנדט. הנטיעות הראשונות החלו בשנת 1926/27 כחלק מפעולות שלטוניות להקלת האבטלה בארץ. ביער הוקמה משתלה וניטעו מאות דונמים, בהם ניטעו בעיקר עצי אורן ירושלים, שיטה כחלחלה וברוש מצוי. מפעל הייעור באזור נמשך במהלך כל תקופת המנדט, כאשר חלקים מהמרחב הוכרזו כשמורות יער. בתקופת המרד הערבי ספג היער הצתות רבות. לאחר קום המדינה הורחבה הנטיעה ביער, אולם היער נפגע קשות בשנות ה- 70' מכנימת המצוקוקוס.
  
−
באי תנועה בין נתיבי כביש מס' 1 נמצא מקאם אימאם עלי - אחד משישה ציונים שהוקמו בארץ ישראל המערבית לזכר עלי איבן טאלב, שקברו נמצא בעיר נג'ף בעיראק, הקדושה לשיעים. אי התנועה הוקם בשנות ה- 70' על מנת לא לפגוע בציון הקדוש, ואילו צפונית לכביש נמצאת "מערת הצדיק" - מערה חצובה המהווה חלק מהמכלול העתיק. לצד הקבר הייתה עד 1995 חורשת עצים עתיקים של אלון מצוי, שהושמדה בשריפה הגדולה.
+
שריפת ענק בקיץ 1995 כילתה חלקים גדולים מהיער, כאשר דרומית לכביש מס' 1 הביא הדבר להתאוששות החורש הטבעי (בעיקר עצי אלון מצוי ואלה א"י), ואילו צפונית לכביש, במפנה החשוף לשמש, התפשט בקצב מהיר העץ שיטה כחלחלה, עץ פולש ממוצא אוסטרלי, ושינה את נופי האזור. ב-15 באוגוסט 2021 פרצה שריפת ענק נוספת באגן נחל כסלון.
 +
 
 +
באי תנועה בין נתיבי כביש מס' 1 נמצא מקאם אימאם עלי - אחד משישה ציונים שהוקמו בארץ ישראל המערבית לזכר עלי איבן טאלב, שקברו נמצא בעיר נג'ף בעיראק, הקדושה לשיעים. אי התנועה הוקם בשנות ה- 70', כאשר הורחב כביש מס' 1, על מנת לא לפגוע בציון הקדוש, ואילו צפונית לכביש נמצאה עד 2014 "מערת הצדיק" - מערה חצובה המהווה חלק מהמכלול העתיק (המערה נהרסה במהלך הרחבת כביש 1 בשנת 2014). לצד הקבר הייתה עד 1995 חורשת עצים עתיקים של אלון מצוי, שהושמדה בשריפה הגדולה.
 
באי התנועה רוכזו גם דגמי משוריינים, כמו אלו ששימשו בשיירות האספקה לירושלים בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות.
 
באי התנועה רוכזו גם דגמי משוריינים, כמו אלו ששימשו בשיירות האספקה לירושלים בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות.
  
−
במסגרת הרחבת כביש מס' 1 צפוי לקום מעבר אקולוגי לבעלי חיים ולמטיילים, שיסייע לקשר בין אוכלוסיות בעלי החיים משני צדדי הכביש, בתחום הגן הלאומי.
+
במסגרת הרחבת כביש מס' 1 הוקם בשנת 2016 מעבר אקולוגי לבעלי חיים ולמטיילים, שיסייע לקשר בין אוכלוסיות בעלי החיים משני צדדי הכביש, בתחום הגן הלאומי. המעבר ממוקם מעט ממערב למחלף שורש.
 +
 
 +
אתר גיאולוגי ייחודי הנמצא כק"מ מערבית למושב בית מאיר, הוא דולינה רדודה הנמצאת מדרום ל"דרך בורמה" (דרך מסומנת אדום מס' 9351) ומסומנת במפה כמכתש קטן.
 +
 
 +
באגן נחל כסלון ניטע יער הקדושים, ובו שישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה. רק חלק מהיער נמצא בתחומי הגן הלאומי, ואתרים נוספים כמו אנדרטת מגילת האש ומערת בני ברית נמצאים מחוץ לגבולות הגן הלאומי.
 +
 
 +
צפונית לשער הגיא נמצאת חורבת מצדית, ובקרבתה אבני מיל בתוואי דרך רומית קדומה לירושלים. כמו כן נמצאים באזור זה חורבת עלקת - בית חווה, חורבת גרבית, באר גרבית ועין עלקת (בארות מים רדודות).
 +
 
 +
שני גושים נוספים של הגן הלאומי נמצאים באזור הר הרוח (מערבית למעלה החמישה) וצפונית לקריית ענבים. חלק משטח זה בתחום הר ההגנה ובית המלון של מעלה החמישה, נגרע בשנים האחרונות מהגן הלאומי.
 +
 
 +
|מצב סטטוטורי=
 +
הגן הלאומי הוותיק הוכרז במאי 1965, בשטח של 26,350 דונם.
 +
 
 +
תוכנית מי/200, שאושרה בשנת 1979, ייעדה לגן הלאומי שטחים נוספים שלא הוכרזו. אחד השטחים הבולטים נמצא דרומית לנחל רפאים ומזרחית ל[[שמורת הר גיורא]]. שטח זה משתרע על פני 679.5 דונם, המיועדים לגן לאומי גם בתוכנית קק"ל לפארק בגין (מי/870) שאושרה בשנת 2002. השטח הוכרז ביוני 2017.
 +
 
 +
הגן עבר מספר גריעות לצורך הרחבת קיבוץ מעלה החמישה (360 דונם שנגרעו רשמית ב- 27/3/2006) ולצורך הרחבת כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש (349 דונם שנגרעו רשמית ב- 22/8/2010). ב- 22/8/2010 בוצעה גם גריעה נוספת של 6.93 דונם, עבור סלילת דרך גישה לגשר הרכבת המתוכנן בנחל יתלה.
 +
 
 +
ב- 30 במרץ 2016 נגרעו 7.7 דונם כחלק מתוכנית מי/500/ה ליישוב נטף (שטחים בהם עוברת דרך גישה קיימת בפועל ליישוב).
 +
 
 +
בדיון מועצת הגנים והשמורות בנובמבר 2009, עלתה דרישה לפיה עם תום עבודות הרחבת כביש מס' 1, יוכרזו מחדש שטחים שנגרעו ואשר לא ינוצלו בפועל להרחבת הכביש.
 +
 
 +
לגן מתוכננת הרחבה באזור [[עין לבן]], מעיינות וולג'ה ומורד נחל גילה, שטח המיועד לגן לאומי במסגרת תוכנית המתאר המחוזית העדכנית למחוז ירושלים. הרחבה זו, במסגרת תוכנית 12222, הומלצה להכרזה בפברואר 2011 ושטחה 1674.386 דונם. נכון לשנת 2019, שטח זה טרם הוכרז.
 +
 
 +
בשנת 2019 נדונה תוכנית בנייה 101-0387449 ברכס לבן, תוכנית זו מייעדת לבנייה כ-400 דונם במעלה רכס לבן, אולם מוסיפה לגן הלאומי 154.616 דונם (מעבר לאלו הנכללים בתוכנית 12222), ובפרט במעלה עמק לבן. תוכנית זו נמצאת בשלבי אישור מתקדמים.
 +
 
 +
תוואי מסילת הרכבת לירושלים לא נגרע עד היום משטח הגן הלאומי, וייתכן כי ייגרע ממנו בעתיד.
  
−
==מצב סטטוטורי==
+
הגוש המערבי של הגן הלאומי מנוהל כיום בידי קק"ל, ואתרים חשובים רבים הנמצאים בקרבתו לא סופחו לתחומיו בשל התנגדות קק"ל להפיכת שטחי יער נוספים לגן לאומי.
−
הגן הלאומי הוותיק הוכרז במאי 1965 ,בשטח של 26,350 דונם.
 
  
−
הגן עבר מספר גריעות לצורך הרחבת קיבוץ מעלה החמישה (360 דונם שנגרעו רשמית ב- 27/3/2006) ולצורך הרחבת כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש (346 דונם שגריעתם אושרה בכנסת ב- 2010, הגריעה הרשמית צפויה במהלך 2011-2010). גריעה נוספת של 6.93 דונם מיועדת עבור סלילת דרך גישה לגשר הרכבת המתוכנן בנחל יתלה.
+
הגוש המזרחי (נחל רפאים) מנוהל בידי רט"ג ומשולב ב"פארק ירושלים".
  
−
לגן מתוכננת הרחבה עתידית באזור עין לבן ומעיינות וולג'ה.
+
בשנת 2001 אושר שינוי מס' 29 לתמ"א 3 - תוואי כביש 39 מאזור עמק האלה לירושלים. כביש זה עתיד להיות דרך פרברית מהירה, שתעבור במנהרה בשטחי הגן הלאומי, דרך אזור שלוחת קובי, [[עין איתמר]] ו[[עין אל-חניה]]. הכביש לא מומש עד כה מסיבות תקציביות, אולם אם וכאשר ייסלל, גם אם אכן ייסלל ככביש תת-קרקעי, הוא עלול לגרום לנזק חמור לאקוות מי התהום בעין איתמר ועין אל-חניה, שהם מהגדולים והיפים במעיינות הרי ירושלים.
 +
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:shayarot_ridge1.jpg|left|thumb|200px|תצפית משלוחת שיירות, ינואר 2014]]
 +
[[תמונה:carmila2.jpg|left|thumb|200px|נחל כרמילה, ינואר 2014]]
  
−
==מיקום וגישה==
 
 
הגן הלאומי כולל שני גושים עיקריים ושני גושים משניים.
 
הגן הלאומי כולל שני גושים עיקריים ושני גושים משניים.
  
−
הגוש העיקרי ממוקם משני צידי כביש מס' 1, בין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, והגישה אליו בדרכי יער היוצאות ממחלף שורש ומחלף שער הגיא (לחלק הצפוני) ומאזור בית מאיר ומסילת ציון (לחלק הדרומי).
+
הגוש העיקרי ממוקם משני צידי כביש 1, בין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, ומזרחית לכביש 38 בין מחלף שער הגיא וצומת אשתאול, והגישה אליו בדרכי יער היוצאות מנווה אילן, מחלף שורש ומחלף שער הגיא (לחלק הצפוני) ומאזור בית מאיר, שואבה ומסילת ציון (לחלק הדרומי).
  
−
הגוש המשני ממוקם לאורך נחל רפאים, והגישה הנוחה אליו היא בדרכי יער מאזור גן החיות התנ"כי ומאתר "יד קנדי".
+
[[שביל ישראל]] חוצה את הגוש הזה בין תחנת הדלק בכביש 38, במערב, לנחל כסלון למרגלות מושב שואבה, במזרח.
  
−
שני גושים קטנים נוספים ממוקמים סביב קיבוץ מעלה החמישה, וניתן לגשת אליהם בכביש המקשר את אבו ע'וש ומעלה החמישה.
+
הדרכים הבולטות בקטע זה הן דרך בורמה (סימון אדום 9351, מיועדת לכל רכב) מאזור שמורת המסרק לכביש 38, ממנה מסתעפת דרך שלוחת שיירות (סימון ירוק 9353), המיועדת לרכבי שטח ואופניים, ודרך נחל כסלון (אדום 9359), מאזור צומת אשתאול עד לכפר עין רפה (מיועדת לרכב שטח ואופניים, חלקה המערבי מכביש  38 עד מערת בני ברית מיועד לכל רכב).
  
−
==שירותים למטיילים==
+
צפונית לכביש מס' 1 סומנו מס' דרכי עפר באזור שלוחת משלטים ושלוחת אילן.
−
חניוני יום (בחלקם יש נקודות מי שתייה), בכניסות ליער מכבישים מס' 38 ו- 3855.
 
  
−
חניון לילה ללא מים ושירותים, ממערב להר כרמילה.
+
הגוש המשני ממוקם לאורך נחל רפאים, והגישה הנוחה אליו היא בדרכי יער מאזור גן החיות התנ"כי, אתר "יד קנדי" ופארק בגין ליד מושב מבוא-ביתר.
  
−
==קישורים נוספים==
+
[[שביל ישראל]] חוצה את הגוש הזה בין [[שמורת חורבת סעדים]] בצפון-מזרח ובין נחל קובי בדרום-מערב. באזור זה סומנה רשת דרכים היקפיות סביב רכס שורק.
  
−
==שמות נוספים לאתר==
+
שני גושים קטנים נוספים ממוקמים סביב קיבוץ מעלה החמישה, וניתן לגשת אליהם בכביש המקשר את אבו ע'וש ומעלה החמישה. באזור זה עוברת דרך מסומנת כחול 9340 לרכב שטח ואופניים, אל הר הרוח ובאר אורח, שהמשכה הוא שביל להולכי רגל לקניון נחל יתלה.
 +
 
 +
'''מסלולים באתר העוברים בתחומי הגן הלאומי'''
 +
 
 +
* [[שלוחת נווה אילן - יער המכללות וחורבת מצדית]].
 +
* [[שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן]].
 +
* [[שלוחת שיירות]].
 +
* [[מעלה כרמילה ונחל כרמילה]].
 +
* [[כביש 395]].
 +
* [[שביל הקדושים]].
 +
* [[יער בר כוכבא - מצפה ביתר ועינות וולג'ה]].
 +
 
 +
 
 +
|שעות מחירים ושירותים=
 +
הכניסה לגן הלאומי הינה חופשית ללא תשלום.
 +
בשטח הגן הלאומי יש מספר חניוני יום (בחלקם יש נקודות מי שתייה), בכניסות ליער מכבישים מס' 38 ו- 3955.
 +
 
 +
חניון לילה ללא מים ושירותים, באפיק נחל כסלון בקרבת מערת בני ברית.
 +
 
 +
|שמות נוספים לאתר=
 
שמורת השיירות (כינוי אי התנועה בכביש מס' 1 - כינוי שגוי שכן השטח מעולם לא הוכרז כשמורת טבע).
 
שמורת השיירות (כינוי אי התנועה בכביש מס' 1 - כינוי שגוי שכן השטח מעולם לא הוכרז כשמורת טבע).
  
−
==ספרות מומלצת==
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* הרי ירושלים - מנחם מרקוס.
 
* הרי ירושלים - מנחם מרקוס.
 
* נלבישך שלמת ירק - הייעור בארץ ישראל - נילי ליפשיץ, גדעון ביגר.
 
* נלבישך שלמת ירק - הייעור בארץ ישראל - נילי ליפשיץ, גדעון ביגר.
 +
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת השיירות).
 +
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת השיירות).
 +
 +
|הצעות טיול בסביבה=
 +
{{3טורים|
 +
{{ת|ein_limor1.jpg|מעיינות בהרי ירושלים}}
 +
[[מעיינות בהרי ירושלים]]
 +
|
 +
{{ת|masrek1.jpg|שמורת המסרק}}
 +
[[שמורת המסרק]]
 +
|
 +
{{ת|scrolls_of_fire.jpg|כביש 395}}
 +
[[כביש 395]]
 +
}}
 +
}}
 +
 +
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
 +
[[קטגוריה:פארקים]]

גרסה אחרונה מ־07:01, 6 באפריל 2023

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בהרי ירושלים   /   גן לאומי הרי יהודה

גן לאומי הרי יהודה

גן לאומי הרי יהודה - נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:יער נטוע, חורש ים תיכוני, חקלאות הר
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: גוש עיקרי ביערות שער הגיא, גוש משני בנחל רפאים
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:חלקית
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרז, הרחבות מאושרות
  • שטח:27455.372 דונם
    כולל גריעות והרחבות
  • תאריך הכרזה:8/7/1965, 18/6/2017




Road1 imam ali.jpg

מבט משלוחת שיירות לכביש מס' 1 ולאתר אימאם עלי, (עמית מנדלסון, 29/9/2006)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: יער וחורש תצפיות


איך להגיע:

תצפית משלוחת שיירות, ינואר 2014
נחל כרמילה, ינואר 2014

הגן הלאומי כולל שני גושים עיקריים ושני גושים משניים.

הגוש העיקרי ממוקם משני צידי כביש 1, בין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, ומזרחית לכביש 38 בין מחלף שער הגיא וצומת אשתאול, והגישה אליו בדרכי יער היוצאות מנווה אילן, מחלף שורש ומחלף שער הגיא (לחלק הצפוני) ומאזור בית מאיר, שואבה ומסילת ציון (לחלק הדרומי).

שביל ישראל חוצה את הגוש הזה בין תחנת הדלק בכביש 38, במערב, לנחל כסלון למרגלות מושב שואבה, במזרח.

הדרכים הבולטות בקטע זה הן דרך בורמה (סימון אדום 9351, מיועדת לכל רכב) מאזור שמורת המסרק לכביש 38, ממנה מסתעפת דרך שלוחת שיירות (סימון ירוק 9353), המיועדת לרכבי שטח ואופניים, ודרך נחל כסלון (אדום 9359), מאזור צומת אשתאול עד לכפר עין רפה (מיועדת לרכב שטח ואופניים, חלקה המערבי מכביש 38 עד מערת בני ברית מיועד לכל רכב).

צפונית לכביש מס' 1 סומנו מס' דרכי עפר באזור שלוחת משלטים ושלוחת אילן.

הגוש המשני ממוקם לאורך נחל רפאים, והגישה הנוחה אליו היא בדרכי יער מאזור גן החיות התנ"כי, אתר "יד קנדי" ופארק בגין ליד מושב מבוא-ביתר.

שביל ישראל חוצה את הגוש הזה בין שמורת חורבת סעדים בצפון-מזרח ובין נחל קובי בדרום-מערב. באזור זה סומנה רשת דרכים היקפיות סביב רכס שורק.

שני גושים קטנים נוספים ממוקמים סביב קיבוץ מעלה החמישה, וניתן לגשת אליהם בכביש המקשר את אבו ע'וש ומעלה החמישה. באזור זה עוברת דרך מסומנת כחול 9340 לרכב שטח ואופניים, אל הר הרוח ובאר אורח, שהמשכה הוא שביל להולכי רגל לקניון נחל יתלה.

מסלולים באתר העוברים בתחומי הגן הלאומי

רקע על גן לאומי הרי יהודה:

עין לבן, מרץ 2006
עין אל-חניה, קיץ 2008

הגן הלאומי, המשתרע במערב פרוזדור ירושלים, הוא השטח המוגן הגדול במרכז הארץ והגן הלאומי השני בגודלו בישראל. לגן יש שני חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפייניהם - אזור נחל רפאים ורכס שורק במזרח, ואזור שער הגיא בצפון-מערב.

החלק המזרחי משתרע לאורך אפיק נחל רפאים המפותל. באפיק עוברת מסילת הברזל שהוקמה בשנת 1892 מיפו לירושלים, ובגדות הנחל נמצאים נופים מרשימים של חקלאות הר - טראסות עתיקות ומעיינות ניקבה - עין לבן, עין אל-חניה ועין איתמר (עין אל-בלד), וכן בוסתני הכפר וולג'ה ששכן עד 1948 צפונית לנחל רפאים (ותושביו ייסדו כפר חדש מדרום לנחל, מעבר לגבולות הקו הירוק). חלק מהמעיינות אינם נמצאים בשטח הגן המוכרז, ומיועדים להיכלל בהרחבה עתידית לגן הלאומי. בחלק זה של הגן הלאומי נמצאות גם שלוחות מרשימות - שלוחת קובי ושלוחת שלמון - המייצגות חלק מהנפתולים הקדומים של הנחלים רפאים ושורק. נסיבות היווצרותם של נפתולים אלו, המרשימים ביותר מסוגם בארץ ישראל, שנויות במחלוקת, אולם מציעים לראות בהם את מהלכו הקדום של נחל גדול שניקז גם את עבר הירדן המזרחי, לפני היווצרות הבקע. בנחל זה נוצרו נפתולים עוד לפני התרוממותו הניכרת של הנוף ההררי.

בקרבת הכפר בתיר יש אתר פריחה של חלמונית גדולה.

הקמת תוואי גדר ההפרדה באזור הכפרים וולג'ה ובתיר, שהחלה בשנת 2010, צפויה לגרום נזק נופי מהותי לחלק זה של הגן הלאומי.

החלק הצפוני-מערבי משתרע סביב המושבים שורש ובית מאיר, לאורך נחל כסלון ובשלוחות סביב נחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש). שלוחות אלו יורדות בתחום הגן הלאומי מרום 650 מ' לרום 300 מ', וחולשות על הדרך לירושלים. לפיכך, הן היוו זירת קרבות בדרך לירושלים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. על השלוחות הוקמו משלטים, שחלקם נמצאים בתחום הגן הלאומי (משלט 7 - בשלוחת משלטים, צפונית לכביש מס' 1, משלט 21 - בשלוחת שיירות, דרומית לכביש מס' 1). במאמץ לפרוץ את המצור הערבי באזור לטרון, נפרצה במהלך מלחמת העצמאות "דרך בורמה", מאזור קיבוץ נחשון של ימינו ועד למרגלות שמורת המסרק. חלקה המזרחי של דרך זו נמצא בתחומי הגן הלאומי.

בחלקן המערבי של השלוחות בולטת הכפיפה החריפה של הרי ירושלים לשפלה, בקצהו הדרומי-מערבי של קמר רמאללה. מהשלוחות נשקפים נופים מרהיבים לשפלה (עד הים התיכון בימים עם ראות טובה) ולגיאיות העמוקים שבין השלוחות.

השלוחות יוערו עוד בתקופת המנדט. הנטיעות הראשונות החלו בשנת 1926/27 כחלק מפעולות שלטוניות להקלת האבטלה בארץ. ביער הוקמה משתלה וניטעו מאות דונמים, בהם ניטעו בעיקר עצי אורן ירושלים, שיטה כחלחלה וברוש מצוי. מפעל הייעור באזור נמשך במהלך כל תקופת המנדט, כאשר חלקים מהמרחב הוכרזו כשמורות יער. בתקופת המרד הערבי ספג היער הצתות רבות. לאחר קום המדינה הורחבה הנטיעה ביער, אולם היער נפגע קשות בשנות ה- 70' מכנימת המצוקוקוס.

שריפת ענק בקיץ 1995 כילתה חלקים גדולים מהיער, כאשר דרומית לכביש מס' 1 הביא הדבר להתאוששות החורש הטבעי (בעיקר עצי אלון מצוי ואלה א"י), ואילו צפונית לכביש, במפנה החשוף לשמש, התפשט בקצב מהיר העץ שיטה כחלחלה, עץ פולש ממוצא אוסטרלי, ושינה את נופי האזור. ב-15 באוגוסט 2021 פרצה שריפת ענק נוספת באגן נחל כסלון.

באי תנועה בין נתיבי כביש מס' 1 נמצא מקאם אימאם עלי - אחד משישה ציונים שהוקמו בארץ ישראל המערבית לזכר עלי איבן טאלב, שקברו נמצא בעיר נג'ף בעיראק, הקדושה לשיעים. אי התנועה הוקם בשנות ה- 70', כאשר הורחב כביש מס' 1, על מנת לא לפגוע בציון הקדוש, ואילו צפונית לכביש נמצאה עד 2014 "מערת הצדיק" - מערה חצובה המהווה חלק מהמכלול העתיק (המערה נהרסה במהלך הרחבת כביש 1 בשנת 2014). לצד הקבר הייתה עד 1995 חורשת עצים עתיקים של אלון מצוי, שהושמדה בשריפה הגדולה. באי התנועה רוכזו גם דגמי משוריינים, כמו אלו ששימשו בשיירות האספקה לירושלים בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות.

במסגרת הרחבת כביש מס' 1 הוקם בשנת 2016 מעבר אקולוגי לבעלי חיים ולמטיילים, שיסייע לקשר בין אוכלוסיות בעלי החיים משני צדדי הכביש, בתחום הגן הלאומי. המעבר ממוקם מעט ממערב למחלף שורש.

אתר גיאולוגי ייחודי הנמצא כק"מ מערבית למושב בית מאיר, הוא דולינה רדודה הנמצאת מדרום ל"דרך בורמה" (דרך מסומנת אדום מס' 9351) ומסומנת במפה כמכתש קטן.

באגן נחל כסלון ניטע יער הקדושים, ובו שישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה. רק חלק מהיער נמצא בתחומי הגן הלאומי, ואתרים נוספים כמו אנדרטת מגילת האש ומערת בני ברית נמצאים מחוץ לגבולות הגן הלאומי.

צפונית לשער הגיא נמצאת חורבת מצדית, ובקרבתה אבני מיל בתוואי דרך רומית קדומה לירושלים. כמו כן נמצאים באזור זה חורבת עלקת - בית חווה, חורבת גרבית, באר גרבית ועין עלקת (בארות מים רדודות).

שני גושים נוספים של הגן הלאומי נמצאים באזור הר הרוח (מערבית למעלה החמישה) וצפונית לקריית ענבים. חלק משטח זה בתחום הר ההגנה ובית המלון של מעלה החמישה, נגרע בשנים האחרונות מהגן הלאומי.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לגן הלאומי הינה חופשית ללא תשלום. בשטח הגן הלאומי יש מספר חניוני יום (בחלקם יש נקודות מי שתייה), בכניסות ליער מכבישים מס' 38 ו- 3955.

חניון לילה ללא מים ושירותים, באפיק נחל כסלון בקרבת מערת בני ברית.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוותיק הוכרז במאי 1965, בשטח של 26,350 דונם.

תוכנית מי/200, שאושרה בשנת 1979, ייעדה לגן הלאומי שטחים נוספים שלא הוכרזו. אחד השטחים הבולטים נמצא דרומית לנחל רפאים ומזרחית לשמורת הר גיורא. שטח זה משתרע על פני 679.5 דונם, המיועדים לגן לאומי גם בתוכנית קק"ל לפארק בגין (מי/870) שאושרה בשנת 2002. השטח הוכרז ביוני 2017.

הגן עבר מספר גריעות לצורך הרחבת קיבוץ מעלה החמישה (360 דונם שנגרעו רשמית ב- 27/3/2006) ולצורך הרחבת כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש (349 דונם שנגרעו רשמית ב- 22/8/2010). ב- 22/8/2010 בוצעה גם גריעה נוספת של 6.93 דונם, עבור סלילת דרך גישה לגשר הרכבת המתוכנן בנחל יתלה.

ב- 30 במרץ 2016 נגרעו 7.7 דונם כחלק מתוכנית מי/500/ה ליישוב נטף (שטחים בהם עוברת דרך גישה קיימת בפועל ליישוב).

בדיון מועצת הגנים והשמורות בנובמבר 2009, עלתה דרישה לפיה עם תום עבודות הרחבת כביש מס' 1, יוכרזו מחדש שטחים שנגרעו ואשר לא ינוצלו בפועל להרחבת הכביש.

לגן מתוכננת הרחבה באזור עין לבן, מעיינות וולג'ה ומורד נחל גילה, שטח המיועד לגן לאומי במסגרת תוכנית המתאר המחוזית העדכנית למחוז ירושלים. הרחבה זו, במסגרת תוכנית 12222, הומלצה להכרזה בפברואר 2011 ושטחה 1674.386 דונם. נכון לשנת 2019, שטח זה טרם הוכרז.

בשנת 2019 נדונה תוכנית בנייה 101-0387449 ברכס לבן, תוכנית זו מייעדת לבנייה כ-400 דונם במעלה רכס לבן, אולם מוסיפה לגן הלאומי 154.616 דונם (מעבר לאלו הנכללים בתוכנית 12222), ובפרט במעלה עמק לבן. תוכנית זו נמצאת בשלבי אישור מתקדמים.

תוואי מסילת הרכבת לירושלים לא נגרע עד היום משטח הגן הלאומי, וייתכן כי ייגרע ממנו בעתיד.

הגוש המערבי של הגן הלאומי מנוהל כיום בידי קק"ל, ואתרים חשובים רבים הנמצאים בקרבתו לא סופחו לתחומיו בשל התנגדות קק"ל להפיכת שטחי יער נוספים לגן לאומי.

הגוש המזרחי (נחל רפאים) מנוהל בידי רט"ג ומשולב ב"פארק ירושלים".

בשנת 2001 אושר שינוי מס' 29 לתמ"א 3 - תוואי כביש 39 מאזור עמק האלה לירושלים. כביש זה עתיד להיות דרך פרברית מהירה, שתעבור במנהרה בשטחי הגן הלאומי, דרך אזור שלוחת קובי, עין איתמר ועין אל-חניה. הכביש לא מומש עד כה מסיבות תקציביות, אולם אם וכאשר ייסלל, גם אם אכן ייסלל ככביש תת-קרקעי, הוא עלול לגרום לנזק חמור לאקוות מי התהום בעין איתמר ועין אל-חניה, שהם מהגדולים והיפים במעיינות הרי ירושלים.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי הרי יהודה:

Ein limor1.jpg

מעיינות בהרי ירושלים

Masrek1.jpg

שמורת המסרק

Scrolls of fire.jpg

כביש 395


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • הרי ירושלים - מנחם מרקוס.
  • נלבישך שלמת ירק - הייעור בארץ ישראל - נילי ליפשיץ, גדעון ביגר.
  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת השיירות).
  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת השיירות).

שמות נוספים לאתר:

שמורת השיירות (כינוי אי התנועה בכביש מס' 1 - כינוי שגוי שכן השטח מעולם לא הוכרז כשמורת טבע).



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=גן_לאומי_הרי_יהודה&oldid=54283"