קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מעלות עין גדי"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="רמת חבר, גבי חבר"></meta> <meta name="description" content="רמת חבר - טיול מעגלי למ...")
 
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="מעלות עין גדי, מעלה עין גדי, מעלה בני המושבים"></meta>
<meta name="keywords" content="רמת חבר, גבי חבר"></meta>
+
<meta name="description" content="מעלות עין גדי - טיול אתגרי למיטיבי לכת בשניים מהמעלות הצופים לשמורת עין גדי."></meta>
<meta name="description" content="רמת חבר - טיול מעגלי למיטיבי לכת בנופי מצוקים וגבי מים מרשימים."></meta>
 
 
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]}}
 
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=רמת חבר - טיול מעגלי למיטיבי לכת בנופי מצוקים וגבי מים מרשימים.
+
|נצ=31.46509, 35.37837
|תמונה=ramat_hever1.jpg
+
|Display map=yes
 +
|Tags=מדבר, מעגלי, תצפיות, אתגרי, תחבורה ציבורית, בעלי חיים
 +
|סקירה=מעלות עין גדי - טיול אתגרי למיטיבי לכת בשניים מהמעלות הצופים לשמורת עין גדי.
 +
|תמונה=ein_gedi_ascents1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=מעלה צרויה
+
|מקום_הצילום=מעלה בני המושבים
|תאריך_הצילום=29/10/2015
+
|תאריך_הצילום=25/1/2017
 
|אזור=דרום מדבר יהודה
 
|אזור=דרום מדבר יהודה
 
|מפת_סימון_שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
 
|מפת_סימון_שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
 
|מיקום=מערבית לעין גדי
 
|מיקום=מערבית לעין גדי
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
|שבילי_טיול=ירוק 11021, אדום 11020, כחול
+
|שבילי_טיול=אדום 11020, שחור 11014
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|שמורת_טבע=כן
 
|שמורת_טבע=כן
 
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
 
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
 
|סוג_מסלול=מעגלי
 
|סוג_מסלול=מעגלי
|כניסה=חינם
+
|כניסה=בתשלום
|תאריך_ביצוע_מסלול=29/10/2015
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=25/1/2017
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=29/10/2015
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=25/1/2017
|1=[[נחל צאלים]]
+
|1=[[נחל דוד]]
|2=[[חווארי מצדה]]
+
|2=[[רמת חבר]]
|3=[[שבילי ערד]]
+
|3=[[נחל צאלים]]
 
|4=[[נחל זוהר]]
 
|4=[[נחל זוהר]]
 
|5=[[נחל דרגה]]
 
|5=[[נחל דרגה]]
|6=[[גן לאומי מצדה]]
+
|6=[[גן לאומי עתיקות עין גדי]]
 
|7=[[שמורת עין גדי]]
 
|7=[[שמורת עין גדי]]
|8=[[גן לאומי עתיקות עין גדי]]
+
|8=[[גן לאומי מצדה]]
 
|9=[[שמורת מדבר יהודה]]
 
|9=[[שמורת מדבר יהודה]]
 
|10=[[שמורת נחל אבוב]]
 
|10=[[שמורת נחל אבוב]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:ramat_hever2.jpg|left|thumb|200px|מבט להר צרויה, אוקטובר 2015]]
+
[[תמונה:ein_gedi_ascents2.jpg|left|thumb|200px|המפל הנסתר]]
רבים המטיילים בשבילי [[שמורת עין גדי]], אך רק חלק קטן מהמטיילים מטפסים לרמת המדבר. מסלול הטיול מציע למטיילים טעימה אתגרית מנופי הפרא של [[שמורת מדבר יהודה]]. בגירסה המעגלית, נסתפק בתצפית מגבוה לעבר שמורת עין גדי, אך ניתן גם לסיים את המסלול בירידה לקניון נחל ערוגות (אפשרות זו כרוכה בתשלום ומחייבת עמידה הדוקה בלוח הזמנים של שעת סגירת השמורה).
+
רבים המטיילים בשבילי [[שמורת עין גדי]], אך רק חלק קטן מהמטיילים מטפסים לרמת המדבר. מסלול הטיול משלב שניים מהמעלות המקשרים את נווה עין גדי עם רמת המדבר, מעלה בני המושבים שהינו מעלה מודרני ותלול למדי, ומעלה עין גדי - "מעלה הציץ", שהינו מעלה קדום ונוח יחסית להליכה.
  
 
הטיול מומלץ רק בין אוקטובר למאי, בימים שאינם חמים במיוחד וללא סכנת שטפונות.
 
הטיול מומלץ רק בין אוקטובר למאי, בימים שאינם חמים במיוחד וללא סכנת שטפונות.
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
תחילת המסלול וסיומו היא בכניסה לקיבוץ עין גדי, אליה נגיע מכביש 90.
+
תחילת המסלול וסיומו היא בכניסה לנחל ערוגות, אליה נגיע מכביש 90, דרך הכניסה הראשית ל[[שמורת עין גדי]].
  
בצמוד ומחוץ לשער הקיבוץ יש מגרש חנייה גדול בו ניתן לחנות. מומלץ שלא להשאיר ציוד יקר ברכב.
+
במקום יש חנייה מוסדרת למטיילים. מומלץ שלא להשאיר ציוד יקר ברכב.
  
בקבוצה קטנה או לאחר תיאום מראש, ייתכן שתתאפשר כניסת מטיילים ברכב לקיבוץ עצמו. במקרה זה נוכל לחסוך קטע "מנהלתי" (חיסכון של 900 מ' לכל כיוון), ובכניסה לקיבוץ יש לפנות שמאלה ולהגיע למגרש חנייה הצמוד לבית הקברות של הקיבוץ.
+
|אורך המסלול=8 ק"מ.
+
|משך המסלול=7-5 שעות הליכה (בחורף, יש לתכנן היטב את המסלול, ולהתחיל מוקדם בבוקר, על מנת לא להיקלע לחשיכה!).
|אורך המסלול=18 ק"מ (משער הקיבוץ וחזרה).
+
|טיפוס מצטבר=500 מ' עליות מצטברות, 500 מ' ירידות מצטברות.
|משך המסלול=10-9 שעות הליכה (בחורף, יש לתכנן היטב את המסלול, ולהתחיל מוקדם בבוקר, על מנת לא להיקלע לחשיכה!).
+
|מפה=ein_gedi_ascents.gif
|טיפוס מצטבר=680 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
 
|מפה=ramat_hever.gif
 
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:ramat_hever3.jpg|left|thumb|200px|תצפית לקניון נחל ערוגות, אוקטובר 2015]]
+
[[תמונה:ein_gedi_ascents3.jpg|left|thumb|200px|האנדרטה בתל גורן]]
[[תמונה:ramat_hever4.jpg|left|thumb|200px|קניון נחל חבר, אוקטובר 2015]]
+
[[תמונה:ein_gedi_ascents4.jpg|left|thumb|200px|המקדש הכלקוליתי]]
[[תמונה:hever_pools.jpg|left|thumb|200px|גבי חבר, אוקטובר 2015]]
+
[[תמונה:ein_gedi_spring.jpg|left|thumb|200px|מעיין עין גדי]]
[[תמונה:ramat_hever5.jpg|left|thumb|200px|שלט גבול ישן, אוקטובר 2015]]
 
  
===מעלה צרויה===
+
===מורד נחל ערוגות===
חלקו הראשון של המסלול הינו שביל העוקף את קיבוץ עין גדי במקביל לגדר הקיבוץ, עד שנגיע לבריכות המים של הקיבוץ. לצד בריכות המים יש "פשפש" בגדר, המאפשר גם כניסה מהקיבוץ (לצד בית הקברות). בטיול בקבוצה גדולה, אין לבנות על אפשרות קיצור דרך.
+
אחרי ששילמנו בכניסה לשמורה, נצעד בשביל רחב ונוח בגדה הצפונית של נחל ערוגות. הנחל שופע מים ולאורכו צומחים אשלים רבים. בשלב מסוים מסתעף שביל קצר מסומן כחול המאפשר הליכה במי הנחל, אולם בשל שעות הפתיחה המוגבלות של השמורה, מומלץ להשאיר שביל זה להזדמנות אחרת...
  
בצמוד ל"פשפש" ניצב שלט ישן מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, כאשר עין גדי היה יישוב ספר.
+
במרחק 1.8 ק"מ משער הכניסה, נגיע לצומת שבילים שחור-אדום, בתחתית "מעלה בני המושבים". ניתן לעלות עד לשעה 10:00 בבוקר (11:00 בשעון קיץ). אם יש לנו לפחות חצי שעה פנויה, כדאי להמשיך עוד כ- 300 מ' בשביל האדום, ולרדת אל '''"המפל הנסתר"''' בנחל ערוגות - פינה יפהפייה ובה מפל מים מרשים הצונח לבריכה בקניון הנחל. נשוב חזרה לצומת השבילים ונתחיל בקטע המאתגר של היום.
  
נקודה זו מהווה את תחתית מעלה צרויה - מעלה המתגבר על מכשול אנכי של 440 מ' ומעפיל לפסגת הר צרויה, אחת הפסגות לאורך ראש מצוק ההעתקים. מעלה זה הינו מעלה בן-זמננו, שנפרץ לאחר מלחמת העצמאות, והוא קשה יותר מהמעלות הקדומים במדבר.
 
  
בהכללה גסה, ניתן לחלק את המעלה לשלושה חלקים. החלק הראשון, מתון יחסית. חלק זה, המתגבר על הפרש גובה של כ- 180 מ', עובר קרוב למדי למצוקי נחל ערוגות ובמרכזו נתגבר על קטע דרדרת של עשרות מטרים, בה נפנה דרומה ונתרחק מנחל ערוגות, נגיע למחשוף חרסיות (המציע בשעות הבוקר פינת צל נדירה) ונמשיך בעלייה מתונה עד לתחילת הדרדרת הגדולה של מעלה צרויה. בדרדרת זו נעבור את חלקו השני של המעלה, ונתגבר על הפרש גבהים של כ- 120 מ' נוספים (הערכה).
+
===מעלה בני המושבים===
 +
המעלה בו אנו עולים, מתגבר על הפרש גובה של כ- 400 מ' בין שביל נחל ערוגות ובין רמת המדבר. המעלה נפרץ בשנת 1963 ע"י חניכי תנועת הנוער "בני המושבים", במהלך ארבעה ימי עבודה, ונחשב עד היום לאחד משבילי הטיול המסומנים התלולים והקשים בארץ. כדאי להקצות כשעה וחצי לביצוע המעלה, ולקחת בחשבון שרובו ככולו חשוף לשמש.
  
בראש הדרדרת מצפה לנו קטע קצר של "מרפסת" רחבה, בה נפנה דרומה ונגיע לחלקו השלישי והתלול של המעלה (הפרש גבהים של כ- 150 מ'). כאן כדאי לעצור למנוחה, בה נוכל שוב להשקיף לעבר נחל ערוגות (מעבר לנחל, נזהה את תוואי "מעלה בני המושבים", עוד מעלה מודרני ומאתגר במיוחד במצוק הצפוני של נחל ערוגות), ונמשיך לכיוון דרום-מערב, דרך פסגה נמוכה ואחריה "סכין" קצרה. עלייה נוספת תוביל אותנו לראש המצוק. כאן נפנה ימינה ונגיע אל '''פסגת הר צרויה''', 213 מ' מעל פני הים התיכון וכ- 640 מ' מעל פני ים המלח.
+
חלקו הראשון של המעלה מטפס בדרדרת גדולה למרגלות המצוקים. ממול נשקף מעלה נוסף, קדום, שזכה לכינוי "מעלה האיסיים" אם כי כיום לא ברור שאכן יש לו קשר לאיסיים שישבו באזור לפני כאלפיים שנה.
  
===רמת חבר===
+
חלק זה של המעלה (הפרש גובה של כ- 150 מ') מסתיים למרגלות חגורת המצוקים התחתונה. כאן יש "מרפסת" קטנה (מוצלת בשעות הבוקר) הצופה לעבר ים המלח - פינה מצויינת למנוחה.
מההר יש תצפית מרשימה לעבר שמורת עין גדי ולעבר הרי מואב במזרח, אולם כלפי מערב ודרום-מערב, נגלה כי הגבעות הסמוכות גבוהות יותר. למעשה אנו נמצאים על רמת המדבר, שאינה מישור אחיד אלא אזור גבעות ההולכות ומתגבהות לכיוון מערב. חלקה של הרמה בין נחל ערוגות בצפון לנחל חבר בדרום זכה לשם רמת חבר. במצוקי נחל חבר שמדרום לנו, התגלו ונחפרו בשנות ה- 1960 שתיים מהמפורסמות במערות מדבר יהודה - "מערת האיגרות" בגדה הצפונית ו"מערת האימה" בגדה הדרומית. עבודת החופרים במקומות אלו הייתה מאתגרת במיוחד, וכללה שימוש בחבלים כדי לנוע על שפת התהום. במערות התגלו ממצאים רבים, המעידים על השימוש בהן כמערות מפלט בתקופת מרד בר כוכבא. עצמות אדם שהתגלו מעידות על סופם העגום של המורדים שמצאו מקלט במערות, ולא הצליחו להימלט מהמצור הרומאי. העצמות נקברו מחדש בטקס ממלכתי בתחילת שנות ה- 80', ובראש המצוק הוקמה מצבת זיכרון. כיום הגישה למערות ולראש המצוק (כולל האנדרטה) אסורה, שכן הנחל משמש אחד מאתרי הקינון החשובים במדבר לעופות דורסים, וכן בגלל בעיות בטיחות קשות בגישה למערות.
 
  
נמשיך בכיוון דרום-מערב ועד מהרה נחבור לדרך ג'יפים. הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו ל'''צומת שבילים כחול-ירוק'''. לנקודה זו נשוב לקראת סוף המסלול (אלא אם נבחר לרדת למטה דרך מעלה איסיים). אנו נתקדם עם הסימון הירוק ואחרי כחצי ק"מ נגיע ל'''חניון לילה''' (שאינו משולט בשטח, נכון לאוקטובר 2015). הדרך מתעקלת מערבה, עולה ויורדת בגבעות, ובשלב מסוים פונה צפונה ומגיעה עד מהרה ל'''צומת שבילים ירוק-אדום'''.
+
מכאן פונה המעלה לכיוון צפון-מערב וממשיך בעלייה תלולה יותר, במהלכה נידרש פה ושם להפעיל גם את הידיים (אך העלייה אינה מסוכנת במיוחד). בסופו של דבר, מתגבר המעלה על חגורת המצוקים העליונה וממשיך מזרחה בעלייה מתונה עד לנקודת תצפית יפה לעבר ים המלח, קיבוץ עין גדי והרי מואב.
  
===גבי חבר===
+
מהתצפית, נמשיך בעלייה קצרה צפונה ונתייצב על רמת המדבר. אחרי הליכה קצרה נחבור לדרך ג'יפים, בה נפנה ימינה (מזרחה) ולאחר כחצי ק"מ נגיע לצומת שבילים שחור-אדום.
כאן מומלץ לפנות שמאלה בסימון האדום למסלול הלוך ושוב אל גבי חבר (כמעט 2 ק"מ לכל כיוון). אחרי כקילומטר בדרך עפר, נמשיך בשביל רגלי היורד לערוץ וממשיך בירידה תלולה לערוץ נחל חבר. לקראת הסוף, יש לירידה אופי מצוקי המחייב הליכה זהירה, אך לא מסוכנת במיוחד.
 
  
השביל פוגש את נחל חבר ממש בראש '''גבי חבר''' - נקיק קצר (כ- 100 מ') ולאורכו גבי מים רבים המתמלאים אחרי השטפונות. לגבים העליונים נוח לגשת, וגבים נמוכים יותר מתאימים למיטיבי טיפוס ומחייבים עזרת חבל. בגדה הצפונית, עשרות מטרים מעל לגבים, ניתן להתקרב בזהירות לראש המפל הענק של נחל חבר. מורד הנחל מהמפל והלאה הינו שמורה סגורה למטיילים.
+
===מצפה עין גדי ומעלה עין גדי===
 +
בצומת השבילים נמשיך עם הסימון השחור, הממשיך בירידה מתונה לכיוון צפון-מזרח ומאגף את פסגת מצפה עין גדי.
  
השביל האדום חוצה את נחל חבר וממשיך לעבר נחל משמר, אולם אנו - לאחר הפסקה מתבקשת - נשוב לצומת השבילים ירוק-אדום. עתה נמשיך בשביל האדום, החוצה את ערוצו הרדוד של נחל אבישי, ונגיע לצומת שבילים אדום-שחור, עם דרך ג'יפים.
+
לאחר כחצי ק"מ נגיע לצומת שבילים נוספת שחור-אדום. מנקודה זו ניתן לפנות ימינה בשביל האדום ולהגיע לפסגת '''מצפה עין גדי''' (ניתן גם לגשת לנקודה זו בדרך הג'יפים מצומת השבילים הראשונה שחור-אדום). בפסגה נמצאים שרידי מצודה קדומה מהתקופה הישראלית (תקופת מלכי יהודה), החולשת על ראש מעלה עין גדי וצופה לעבר הנוף המרהיב. סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא צבע ביניהם) מפנה מהשביל האדום לעבר התצפית עצמה. לצערנו, בשנים האחרונות האזור סובל מביקורים מזדמנים של פלסטינאים מגב ההר, המגיעים ברכבי שטח ומותירים אחריהם שרידי מדורות, אשפה ואף כתובות גרפיטי. כל זאת בתחומי שמורת הטבע המוכרזת.
  
===ראש מעלה איסיים וחזרה===
+
בין אם בחרנו לעלות לפסגה ובין אם ויתרנו על כך, נגיע בהמשך השביל השחור למסעף סימון "שקוף" נוסף, המוביל לתצפית נוספת ממש בראש המצוק. כאן נמצאים שברי אנדרטה מנותצת (לא הצלחנו להתחקות אחרי זהות המונצח באנדרטה), ותצפית לעבר מטעי עין גדי, מפעל המים, הסככה הגדולה החופה על [[גן לאומי עתיקות עין גדי|בית הכנסת העתיק]], והמקדש הכלקוליתי שלמרגלות מעלה עין גדי.
בדרך הג'יפים נפנה ימינה ואחרי הליכה קצרה נגיע ל'''צומת שבילים אדום-כחול'''. כדאי להמשיך תחילה עוד קצת בשביל האדום, עד ל'''תצפית ראש מעלה איסיים'''. למעוניינים לרדת מכאן לנחל ערוגות, יש לשריין לפחות שעתיים (ורצוי יותר) ליציאה לפני סגירת השמורה (16:00 בשעון חורף, 17:00 בשעון קיץ). אנו נשוב לצומת השבילים, ונפנה לשביל הכחול, היורד ליובל של נחל אבישי, חוצה את הנחל עצמו וממשיך דרך יובל נוסף לכיוון דרום-מזרח. בהמשך, ניפרד מהערוצים הקטנים ונתקדם מזרחה עד שנשוב לצומת השבילים ירוק-כחול. עתה נפנה שמאלה בשביל הירוק ונשוב לראש מעלה צרויה.
 
  
כזכור, למעלה יש שלושה חלקים, והירידה קשה יותר מהעלייה... הדרדרת שבחלקו השני של המעלה, היא החלק המאתגר ביותר בירידה, ומומלץ להתקדם באיטיות ולשלב הפסקות לאורך הדרך.
+
'''מעלה עין גדי''' הינו מעלה עתיק ולאורכו קירות תמך רבים. מקובל לזהות מעלה זה עם "מעלה הציץ" הנזכר בפרשת קרב יהושפט מלך יהודה עם בני מואב ובני עמון, שהגיעו לעין גדי ועלו במעלה הציץ בואכה מדבר תקוע. כתוצאה מסכסוך פנימי בין צבאות האויב, נהנו בני יהודה מן ההפקר ([http://mechon-mamre.org/i/t/t25b20.htm דברי הימים ב', כ']).  
  
בסופו של דבר נתייצב ליד בריכות המים של קיבוץ עין גדי, ומכאן נשוב בשביל העוקף חזרה אל הרכב הממתין מחוץ לשער הקיבוץ.
+
בסוף המעלה, נגיע לצומת שבילים שחור-ירוק. השביל השחור יורד ישירות לעבר מעיין עין גדי. אם זמננו בידנו, מומלץ לסטות תחילה אל '''"המקדש הכלקוליתי"''' הנמצא למרגלותינו - מקדש קדום ששימש את יושבי עין גדי. מספר קילומטרים דרומה, במערת המטמון בנחל משמר, התגלה מטמון כלי מתכת מרשים מאותה תקופה (התקופה הכלקוליתית, לפני כ- 6000 שנה בקירוב), המיוחס לקהילה שהשתמשה במקדש.
 +
 
 +
===חזרה לנחל ערוגות===
 +
מהמקדש הכלקוליתי נרד דרומה לעבר '''מעיין עין גדי'''. זוהי פינת חמד ובה בריכה רדודה ושפע צמחייה, כולל גם עצי מורינגה רותמית, צפצפת הפרת ועוד. המקום עשוי להיות עמוס במטיילים.
 +
 
 +
במדרון מדרום למעיין נמצאת טחנת קמח מימי הביניים. מכאן נמשיך בירידה מתונה, כאשר למרגלותינו מערכת של טראסות חקלאיות משוחזרות ("מדרון עין גדי" בו נשתלו צמחים רבים של נאות מדבר), לעבר '''תל גורן''', המזוהה עם עין גדי הקדומה.
 +
 
 +
בצידו המערבי של התל נמצאת אנדרטה צנועה לזכר אסון מחריד שאירע כאן בפסח תש"ב - 1942. בתקופה זו, טרם נסללו הכבישים באזור, ונווה עין גדי היה מרוחק מכל יישוב יהודי. תנועות הנוער קיימו מסעות בני מספר ימים לעין גדי ולמצדה, ואחד ממסעות אלו היה של חברי תנועת "השומר הצעיר" שיצאו מחברון למצדה, דרך עין גדי במטרה להגיע אל קליה שבצפון ים המלח. למטיילים חברו שני מאבטחים מהפלמ"ח החמושים בנשק וברימוני יד.
 +
 
 +
המטיילים הדליקו מדורה על מנת להתחמם בטרם היציאה לקליה, שתוכננה לשעה שתיים לפנות בוקר. מסיבה לא ברורה, נפל אחד הרימונים אל המדורה או בקרבתה והתפוצץ. הפיצוץ החזק גרם לנפגעים רבים ולבהלה כללית. בהיותה של עין גדי רחוקה מכל יישוב יהודי, נתקלו מאמצי הפינוי בקשיים רבים ורק לאחר שעות רבות נוצר קשר עם סירה של מפעלי האשלג ששייטה בקו בין קליה וסדום. הפצועים הובלו בסירה לקליה, ומשם לבית החולים "הדסה" ב[[הר הצופים]], ואילו יתר המטיילים פונו בסירות משא אל קליה ומשם באוטובוסים אל תל אביב.
 +
 
 +
באסון נספו שמונה מטיילים (כולל אחד מהמאבטחים), חלקם מתו מפצעיהם כשבועיים אחרי האירוע עצמו. מרבית החללים קבורים ב[[בית הקברות סגולה]] בפתח תקווה וב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב.
 +
 
 +
כשנה לאחר האסון, הקימו מדריכי קן פתח תקווה בתנועה את מצבת הזיכרון ובה שמות ההרוגים ומילותיו של המשורר נתן יונתן (שהשתתף בטיול) - "עובר אורח, דום! כאן נפלו בעליית השומר-הצעיר למצדה פסח תש"ב. הם פלסו נתיבות, המסע לא נגמר מלכת." בשנות ה- 70', הוקמה באתר גם אנדרטה, ע"י האדריכל דן צור (שאחיו מיכאל פוקס נהרג באסון), בצורת ספסל בטון מעוגל המסמל את הישיבה סביב המדורה.
 +
 
 +
מכאן נצא לכביש, נפנה ימינה ולאחר כחצי ק"מ נשוב לרכב הממתין בחניון נחל ערוגות.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
* אחרי שטפונות חורפיים, סיכוי למים בגבי חבר (עומק המים תלוי בזמן שעבר מאז השטפונות האחרונים).
+
באזור זה אין פריחה עונתית משמעותית.
* המסלול נסקר בסוף אוקטובר, ולא זוהתה פריחה עונתית.
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* חניון לרכב (ובפרט לאוטובוסים) בצמוד ומחוץ לשער קיבוץ עין גדי.
+
* חניון מטיילים בכניסה לנחל ערוגות.
* חניון לילה ללא מים ושירותים ברמת חבר (המקום נגיש ברכב שטח מכיוון הר חברון, ולמטיילים בקבוצה קטנה כדאי לקחת זאת בחשבון מבחינה בטחונית).
 
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
שורה 97: שורה 107:
 
* המסלול חשוף ברובו לשמש (צל זמין במספר מחסות סלע לאורך המסלול), ואינו מתאים לטיולים בעונה החמה.
 
* המסלול חשוף ברובו לשמש (צל זמין במספר מחסות סלע לאורך המסלול), ואינו מתאים לטיולים בעונה החמה.
 
* בחורף, קטע המסלול ברמת המדבר חשוף לרוחות, ומומלץ להצטייד גם בלבוש חם.
 
* בחורף, קטע המסלול ברמת המדבר חשוף לרוחות, ומומלץ להצטייד גם בלבוש חם.
* מספר קטעים במסלול חולפים בקרבת מצוקים ומפלים, ויש לנקוט בזהירות הראוייה. כמו כן, הגלישה והטיפוס במצוקים אלו אסורים, ועלולים לפגוע קשות בקינון עופות דורסים באזור.
+
* מספר קטעים במסלול חולפים בקרבת מצוקים ומפלים, ויש לנקוט בזהירות הראוייה.
* האזור נגיש בקלות ברכב שטח מגב הר חברון, ומומלץ להימנע מטיולי בדד או בקבוצה קטנה בגזרה זו בתקופות של מתיחות בטחונית.
+
* אין להתחיל את העלייה במעלה בני המושבים לאחר השעה 10:00 (שעון חורף) או 11:00 (שעון קיץ).
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* מדבר יהודה הדרומי - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס.
 
* מדבר יהודה הדרומי - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס.
* מערות המפלט מתקופת בר-כוכבא - חנן אשל ודוד עמית.
+
* [http://cafe.themarker.com/post/3303122/ אסון המטיילים בעין גדי] - אליעד אלון.
* מערות מדבר יהודה - סקר ארכיאולוגי בשנת תש"ך.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
<table><tr>
+
{{3טורים|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|ramat_hever1.jpg|רמת חבר}}
</td>
+
[[רמת חבר]]
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|ein_gedi1.jpg|שמורת עין גדי}}
תמונה:havarey_metzada.jpg|200px
+
[[שמורת עין גדי]]
default [[חווארי מצדה]]
+
|
desc none</imagemap>
+
{{ת|havarey_metzada.jpg|חווארי מצדה}}
 
[[חווארי מצדה]]
 
[[חווארי מצדה]]
</td>
+
}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:wadi_zeelim_fall.jpg|230px
 
default [[נחל צאלים]]
 
desc none</imagemap>
 
[[נחל צאלים]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:har_tzfira.jpg|200px
 
default [[בור עטין והר צפירה]]
 
desc none</imagemap>
 
[[בור עטין והר צפירה]]
 
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־19:39, 4 במרץ 2018

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בדרום מדבר יהודה   /   מעלות עין גדי

מסלול טיול: מעלות עין גדי

מעלות עין גדי - טיול אתגרי למיטיבי לכת בשניים מהמעלות הצופים לשמורת עין גדי.

  • מסלול טיול
  • אזור:דרום מדבר יהודה
  • מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
  • מיקום: מערבית לעין גדי
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:אדום 11020, שחור 11014
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: בתשלום
  • אורך המסלול:8 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:25/1/2017
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:25/1/2017



Ein gedi ascents1.jpg

מעלה בני המושבים, (עמית מנדלסון, 25/1/2017)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: מדבר מעגלי תצפיות אתגרי תחבורה ציבורית בעלי חיים

רקע: מעלות עין גדי

המפל הנסתר

רבים המטיילים בשבילי שמורת עין גדי, אך רק חלק קטן מהמטיילים מטפסים לרמת המדבר. מסלול הטיול משלב שניים מהמעלות המקשרים את נווה עין גדי עם רמת המדבר, מעלה בני המושבים שהינו מעלה מודרני ותלול למדי, ומעלה עין גדי - "מעלה הציץ", שהינו מעלה קדום ונוח יחסית להליכה.

הטיול מומלץ רק בין אוקטובר למאי, בימים שאינם חמים במיוחד וללא סכנת שטפונות.

איך להגיע:

תחילת המסלול וסיומו היא בכניסה לנחל ערוגות, אליה נגיע מכביש 90, דרך הכניסה הראשית לשמורת עין גדי.

במקום יש חנייה מוסדרת למטיילים. מומלץ שלא להשאיר ציוד יקר ברכב.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:8 ק"מ.
  • משך המסלול:7-5 שעות הליכה (בחורף, יש לתכנן היטב את המסלול, ולהתחיל מוקדם בבוקר, על מנת לא להיקלע לחשיכה!).
  • טיפוס מצטבר:500 מ' עליות מצטברות, 500 מ' ירידות מצטברות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

האנדרטה בתל גורן
המקדש הכלקוליתי
מעיין עין גדי

מורד נחל ערוגות

אחרי ששילמנו בכניסה לשמורה, נצעד בשביל רחב ונוח בגדה הצפונית של נחל ערוגות. הנחל שופע מים ולאורכו צומחים אשלים רבים. בשלב מסוים מסתעף שביל קצר מסומן כחול המאפשר הליכה במי הנחל, אולם בשל שעות הפתיחה המוגבלות של השמורה, מומלץ להשאיר שביל זה להזדמנות אחרת...

במרחק 1.8 ק"מ משער הכניסה, נגיע לצומת שבילים שחור-אדום, בתחתית "מעלה בני המושבים". ניתן לעלות עד לשעה 10:00 בבוקר (11:00 בשעון קיץ). אם יש לנו לפחות חצי שעה פנויה, כדאי להמשיך עוד כ- 300 מ' בשביל האדום, ולרדת אל "המפל הנסתר" בנחל ערוגות - פינה יפהפייה ובה מפל מים מרשים הצונח לבריכה בקניון הנחל. נשוב חזרה לצומת השבילים ונתחיל בקטע המאתגר של היום.


מעלה בני המושבים

המעלה בו אנו עולים, מתגבר על הפרש גובה של כ- 400 מ' בין שביל נחל ערוגות ובין רמת המדבר. המעלה נפרץ בשנת 1963 ע"י חניכי תנועת הנוער "בני המושבים", במהלך ארבעה ימי עבודה, ונחשב עד היום לאחד משבילי הטיול המסומנים התלולים והקשים בארץ. כדאי להקצות כשעה וחצי לביצוע המעלה, ולקחת בחשבון שרובו ככולו חשוף לשמש.

חלקו הראשון של המעלה מטפס בדרדרת גדולה למרגלות המצוקים. ממול נשקף מעלה נוסף, קדום, שזכה לכינוי "מעלה האיסיים" אם כי כיום לא ברור שאכן יש לו קשר לאיסיים שישבו באזור לפני כאלפיים שנה.

חלק זה של המעלה (הפרש גובה של כ- 150 מ') מסתיים למרגלות חגורת המצוקים התחתונה. כאן יש "מרפסת" קטנה (מוצלת בשעות הבוקר) הצופה לעבר ים המלח - פינה מצויינת למנוחה.

מכאן פונה המעלה לכיוון צפון-מערב וממשיך בעלייה תלולה יותר, במהלכה נידרש פה ושם להפעיל גם את הידיים (אך העלייה אינה מסוכנת במיוחד). בסופו של דבר, מתגבר המעלה על חגורת המצוקים העליונה וממשיך מזרחה בעלייה מתונה עד לנקודת תצפית יפה לעבר ים המלח, קיבוץ עין גדי והרי מואב.

מהתצפית, נמשיך בעלייה קצרה צפונה ונתייצב על רמת המדבר. אחרי הליכה קצרה נחבור לדרך ג'יפים, בה נפנה ימינה (מזרחה) ולאחר כחצי ק"מ נגיע לצומת שבילים שחור-אדום.

מצפה עין גדי ומעלה עין גדי

בצומת השבילים נמשיך עם הסימון השחור, הממשיך בירידה מתונה לכיוון צפון-מזרח ומאגף את פסגת מצפה עין גדי.

לאחר כחצי ק"מ נגיע לצומת שבילים נוספת שחור-אדום. מנקודה זו ניתן לפנות ימינה בשביל האדום ולהגיע לפסגת מצפה עין גדי (ניתן גם לגשת לנקודה זו בדרך הג'יפים מצומת השבילים הראשונה שחור-אדום). בפסגה נמצאים שרידי מצודה קדומה מהתקופה הישראלית (תקופת מלכי יהודה), החולשת על ראש מעלה עין גדי וצופה לעבר הנוף המרהיב. סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא צבע ביניהם) מפנה מהשביל האדום לעבר התצפית עצמה. לצערנו, בשנים האחרונות האזור סובל מביקורים מזדמנים של פלסטינאים מגב ההר, המגיעים ברכבי שטח ומותירים אחריהם שרידי מדורות, אשפה ואף כתובות גרפיטי. כל זאת בתחומי שמורת הטבע המוכרזת.

בין אם בחרנו לעלות לפסגה ובין אם ויתרנו על כך, נגיע בהמשך השביל השחור למסעף סימון "שקוף" נוסף, המוביל לתצפית נוספת ממש בראש המצוק. כאן נמצאים שברי אנדרטה מנותצת (לא הצלחנו להתחקות אחרי זהות המונצח באנדרטה), ותצפית לעבר מטעי עין גדי, מפעל המים, הסככה הגדולה החופה על בית הכנסת העתיק, והמקדש הכלקוליתי שלמרגלות מעלה עין גדי.

מעלה עין גדי הינו מעלה עתיק ולאורכו קירות תמך רבים. מקובל לזהות מעלה זה עם "מעלה הציץ" הנזכר בפרשת קרב יהושפט מלך יהודה עם בני מואב ובני עמון, שהגיעו לעין גדי ועלו במעלה הציץ בואכה מדבר תקוע. כתוצאה מסכסוך פנימי בין צבאות האויב, נהנו בני יהודה מן ההפקר (דברי הימים ב', כ').

בסוף המעלה, נגיע לצומת שבילים שחור-ירוק. השביל השחור יורד ישירות לעבר מעיין עין גדי. אם זמננו בידנו, מומלץ לסטות תחילה אל "המקדש הכלקוליתי" הנמצא למרגלותינו - מקדש קדום ששימש את יושבי עין גדי. מספר קילומטרים דרומה, במערת המטמון בנחל משמר, התגלה מטמון כלי מתכת מרשים מאותה תקופה (התקופה הכלקוליתית, לפני כ- 6000 שנה בקירוב), המיוחס לקהילה שהשתמשה במקדש.

חזרה לנחל ערוגות

מהמקדש הכלקוליתי נרד דרומה לעבר מעיין עין גדי. זוהי פינת חמד ובה בריכה רדודה ושפע צמחייה, כולל גם עצי מורינגה רותמית, צפצפת הפרת ועוד. המקום עשוי להיות עמוס במטיילים.

במדרון מדרום למעיין נמצאת טחנת קמח מימי הביניים. מכאן נמשיך בירידה מתונה, כאשר למרגלותינו מערכת של טראסות חקלאיות משוחזרות ("מדרון עין גדי" בו נשתלו צמחים רבים של נאות מדבר), לעבר תל גורן, המזוהה עם עין גדי הקדומה.

בצידו המערבי של התל נמצאת אנדרטה צנועה לזכר אסון מחריד שאירע כאן בפסח תש"ב - 1942. בתקופה זו, טרם נסללו הכבישים באזור, ונווה עין גדי היה מרוחק מכל יישוב יהודי. תנועות הנוער קיימו מסעות בני מספר ימים לעין גדי ולמצדה, ואחד ממסעות אלו היה של חברי תנועת "השומר הצעיר" שיצאו מחברון למצדה, דרך עין גדי במטרה להגיע אל קליה שבצפון ים המלח. למטיילים חברו שני מאבטחים מהפלמ"ח החמושים בנשק וברימוני יד.

המטיילים הדליקו מדורה על מנת להתחמם בטרם היציאה לקליה, שתוכננה לשעה שתיים לפנות בוקר. מסיבה לא ברורה, נפל אחד הרימונים אל המדורה או בקרבתה והתפוצץ. הפיצוץ החזק גרם לנפגעים רבים ולבהלה כללית. בהיותה של עין גדי רחוקה מכל יישוב יהודי, נתקלו מאמצי הפינוי בקשיים רבים ורק לאחר שעות רבות נוצר קשר עם סירה של מפעלי האשלג ששייטה בקו בין קליה וסדום. הפצועים הובלו בסירה לקליה, ומשם לבית החולים "הדסה" בהר הצופים, ואילו יתר המטיילים פונו בסירות משא אל קליה ומשם באוטובוסים אל תל אביב.

באסון נספו שמונה מטיילים (כולל אחד מהמאבטחים), חלקם מתו מפצעיהם כשבועיים אחרי האירוע עצמו. מרבית החללים קבורים בבית הקברות סגולה בפתח תקווה ובבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

כשנה לאחר האסון, הקימו מדריכי קן פתח תקווה בתנועה את מצבת הזיכרון ובה שמות ההרוגים ומילותיו של המשורר נתן יונתן (שהשתתף בטיול) - "עובר אורח, דום! כאן נפלו בעליית השומר-הצעיר למצדה פסח תש"ב. הם פלסו נתיבות, המסע לא נגמר מלכת." בשנות ה- 70', הוקמה באתר גם אנדרטה, ע"י האדריכל דן צור (שאחיו מיכאל פוקס נהרג באסון), בצורת ספסל בטון מעוגל המסמל את הישיבה סביב המדורה.

מכאן נצא לכביש, נפנה ימינה ולאחר כחצי ק"מ נשוב לרכב הממתין בחניון נחל ערוגות.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

באזור זה אין פריחה עונתית משמעותית.

שירותים למטיילים:

  • חניון מטיילים בכניסה לנחל ערוגות.

הערות ואזהרות:

  • אין לבצע את המסלול בימים בהם קיים חשש לשטפונות.
  • המסלול ארוך, ובחורף יש לתכנן היטב את הזמן - יש להתחיל מוקדם בבוקר על מנת לסיים את המסלול לפני השקיעה.
  • המסלול חשוף ברובו לשמש (צל זמין במספר מחסות סלע לאורך המסלול), ואינו מתאים לטיולים בעונה החמה.
  • בחורף, קטע המסלול ברמת המדבר חשוף לרוחות, ומומלץ להצטייד גם בלבוש חם.
  • מספר קטעים במסלול חולפים בקרבת מצוקים ומפלים, ויש לנקוט בזהירות הראוייה.
  • אין להתחיל את העלייה במעלה בני המושבים לאחר השעה 10:00 (שעון חורף) או 11:00 (שעון קיץ).

הצעות טיול בסביבת מעלות עין גדי:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...