קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל קנה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="שמורת נחל קנה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="שמורת נחל קנה"></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת נחל קנה - נחל גדול ומרשים, עם שפע מעיינות, חורש ים תיכוני ונופי קרסט."></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת נחל קנה - נחל גדול ומרשים, עם שפע מעיינות, חורש ים תיכוני ונופי קרסט."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשומרון ובבנימין]]}}
 
{{שמורת טבע חדשה
 
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=32.14276, 35.1056
 +
|Display map=yes
 
|תמונה=wadi_kana.jpg
 
|תמונה=wadi_kana.jpg
 
|מקום הצילום=מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה
 
|מקום הצילום=מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה
שורה 40: שורה 43:
 
לצד עין אל מעקודיה, הנובע בסמוך לכביש צומת גיתי-צומת עמנואל, נמצא משטח סלע עשיר בספלולים חצובים ובמאובני נריניאות.
 
לצד עין אל מעקודיה, הנובע בסמוך לכביש צומת גיתי-צומת עמנואל, נמצא משטח סלע עשיר בספלולים חצובים ובמאובני נריניאות.
  
באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים.
+
באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים. בשנת 2012 התגלתה באזור זה מערת נטיפים - "מערת אל-שייטאן", ובה מערכת מחילות ואולמות באורך כולל של כ- 310 מטרים.
  
במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. מערבית למפגש ואדי אבו עמר עם נחל קנה, מתחלף הצומח במפנה הדרומי לנוף בתה עשבונית.
+
במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. מערבית למפגש ואדי אבו עמאר עם נחל קנה, מתחלף הצומח במפנה הדרומי לנוף בתה עשבונית.
  
 
לאורך הנחל עצמו יש תשתית חלוקים מפותחת ובגדות הנחל יש ריכוז גדול של שיח-אברהם מצוי.
 
לאורך הנחל עצמו יש תשתית חלוקים מפותחת ובגדות הנחל יש ריכוז גדול של שיח-אברהם מצוי.
שורה 52: שורה 55:
 
בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת קנה (מערת בידיא), בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות ומטמון כלי זהב, המוצגים כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
 
בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת קנה (מערת בידיא), בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות ומטמון כלי זהב, המוצגים כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
  
אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את דולינת אל-מחפור - דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן בעבר.
+
אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את דולינת אל-מחפור - דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן עד ימינו.
 
במצוק הדולינה פורח יסמין שיחני.
 
במצוק הדולינה פורח יסמין שיחני.
  
כמו כן ראוי לציון עין אבו-עמר - מעיין ניקבה ולידו באר (עליה הוקם בשנת 2006 מבנה), בוואדי אבו-עמר, יובלו של נחל קנה. במעלה הערוץ נובעים עוד שני מעיינות זעירים מחוץ לגבול השמורה.
+
כמו כן ראוי לציון עין אבו-עמאר - מעיין ניקבה ולידו באר (עליה הוקם בשנת 2006 מבנה), בוואדי אבו-עמאר, יובלו של נחל קנה. במעלה הערוץ נובעים עוד שני מעיינות זעירים מחוץ לגבול השמורה.
  
השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל (בעיה זו צומצמה מאד בשנים האחרונות עם הנחת קו ביוב אזורי - אך לא חוסלה כליל), הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים (בפרט בוואדי אבו עמר - צפונית לכפר קרוות בני חסן), ומזבלה לצד כביש סניריא - כפר ת'ולת'.
+
השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל (בעיה זו צומצמה מאד בשנים האחרונות עם הנחת קו ביוב אזורי - אך לא חוסלה כליל), הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים (בפרט בוואדי אבו עמאר - צפונית לכפר קרוות בני חסן), ומזבלה לצד כביש סניריא - כפר ת'ולת'.
  
 
באביב 2010 החלו הפלסטינים בעבודות חקלאיות בתחום השמורה, תוך פגיעה קשה בערכי הטבע הייחודיים. ב- 24 בנובמבר 2010 הרס צה"ל את המתקנים והדרכים שפרצו הפלסטינים בתחום השמורה, המנוגדים להסכמי אוסלו ב' המחייבים גם את הרשות הפלסטינית להגן על שמורות הטבע בתחומי יו"ש.
 
באביב 2010 החלו הפלסטינים בעבודות חקלאיות בתחום השמורה, תוך פגיעה קשה בערכי הטבע הייחודיים. ב- 24 בנובמבר 2010 הרס צה"ל את המתקנים והדרכים שפרצו הפלסטינים בתחום השמורה, המנוגדים להסכמי אוסלו ב' המחייבים גם את הרשות הפלסטינית להגן על שמורות הטבע בתחומי יו"ש.
שורה 69: שורה 72:
 
דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון.
 
דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון.
  
כמו כן יוצאים לשמורה שבילים נוספים לא מסומנים, מהיישובים הסמוכים (יקיר, מעלה שומרון ואחרים).
+
שבילים מסומנים נוספים יוצאים לשמורה מהיישובים יקיר וקרני שומרון, וכן שביל אופניים (ללא סימון שבילים רשמי) משכונת אלוני שילה בקרני שומרון.
  
 
{{שימולב|כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !}}
 
{{שימולב|כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !}}

גרסה אחרונה מ־12:19, 12 באוקטובר 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשומרון ובבנימין   /   שמורת נחל קנה

שמורת נחל קנה - נחל גדול ומרשים, עם שפע מעיינות, חורש ים תיכוני ונופי קרסט.

Wadi kana.jpg

מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה, (עמית מנדלסון, 11/6/2005)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:חורש ים תיכוני
  • אזור:השומרון ובנימין
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: בין קרני שומרון ויקיר
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מאושרת יו"ש
  • שטח:16490 דונם


עוד אתרים בסביבה




איך להגיע

מערת קנה (מערת בידיא), יוני 2005

השמורה משתרעת בין עמנואל, במזרח, לכביש כפר ת'לת - סניריא, במערב, ובין קרני שומרון בצפון, ליקיר, נופים, קרוות בני חסן וסניריא בדרום.

דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון.

שבילים מסומנים נוספים יוצאים לשמורה מהיישובים יקיר וקרני שומרון, וכן שביל אופניים (ללא סימון שבילים רשמי) משכונת אלוני שילה בקרני שומרון.

כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !

רקע על שמורת נחל קנה

ח'רבת שחאדה, יוני 2005
מגדל שדה ליד ח'רבת שחאדה, יוני 2005
דולינת אל-מחפור, יוני 2005

נחל קנה, מיובלי הירקון, הוא מהנחלים הגדולים במערב השומרון. יובליו העליונים מתחילים באזור הכפרים עקרבה וינון במזרח השומרון, ובחלקו התיכון יש בו שפע מעיינות.

שמו של הנחל מוזכר עוד במקרא, כנקודת ציון בגבול השבטים אפרים ומנשה - "וירד הגבול נחל קנה, נגבה לנחל", והשתמר בשם הערבי של הנחל, ואדי קנא.

אזור המעיינות וגדות הנחל, הוגדר כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, הכוללת כעשרה מעיינות בנחל עצמו, ושטחי חורש ים תיכוני בשתי גדות הנחל. באזור המעיינות גדלה צמחיית מים מגוונת - קנה, סמר ועוד, וכן נמצאים בקרבת המעיינות שטחים חקלאיים של הכפר דיר איסתיא, הכוללים בוסתנים (ובפרט בוסתני שקדים, הצובעים את האזור בלבן בחודש פברואר), חלקות שלחין ופרדסי הדרים.

לצד עין אל מעקודיה, הנובע בסמוך לכביש צומת גיתי-צומת עמנואל, נמצא משטח סלע עשיר בספלולים חצובים ובמאובני נריניאות.

באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים. בשנת 2012 התגלתה באזור זה מערת נטיפים - "מערת אל-שייטאן", ובה מערכת מחילות ואולמות באורך כולל של כ- 310 מטרים.

במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. מערבית למפגש ואדי אבו עמאר עם נחל קנה, מתחלף הצומח במפנה הדרומי לנוף בתה עשבונית.

לאורך הנחל עצמו יש תשתית חלוקים מפותחת ובגדות הנחל יש ריכוז גדול של שיח-אברהם מצוי.

בין בעלי החיים הבולטים באזור, יש אוכלוסיות של חזירי בר, צבאים ובמערות דרים עטלפי חרקים.

בתחום השמורה נמצאים מספר אתרים ארכיאולוגיים, הכוללים את ח'רבת שחאדה (שרידי יישוב שהוקם ככל הנראה בתקופה ההלניסטית וחרב במהלך התקופה הביזנטית), וסביבה שפע מגדלי שדה ושטחי חקלאות קדומה, ובכללם גדרות אבן, בורות מים, שומרות ועוד.

בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת קנה (מערת בידיא), בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות ומטמון כלי זהב, המוצגים כיום במוזיאון ישראל בירושלים.

אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את דולינת אל-מחפור - דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן עד ימינו. במצוק הדולינה פורח יסמין שיחני.

כמו כן ראוי לציון עין אבו-עמאר - מעיין ניקבה ולידו באר (עליה הוקם בשנת 2006 מבנה), בוואדי אבו-עמאר, יובלו של נחל קנה. במעלה הערוץ נובעים עוד שני מעיינות זעירים מחוץ לגבול השמורה.

השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל (בעיה זו צומצמה מאד בשנים האחרונות עם הנחת קו ביוב אזורי - אך לא חוסלה כליל), הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים (בפרט בוואדי אבו עמאר - צפונית לכפר קרוות בני חסן), ומזבלה לצד כביש סניריא - כפר ת'ולת'.

באביב 2010 החלו הפלסטינים בעבודות חקלאיות בתחום השמורה, תוך פגיעה קשה בערכי הטבע הייחודיים. ב- 24 בנובמבר 2010 הרס צה"ל את המתקנים והדרכים שפרצו הפלסטינים בתחום השמורה, המנוגדים להסכמי אוסלו ב' המחייבים גם את הרשות הפלסטינית להגן על שמורות הטבע בתחומי יו"ש.

השמורה אושרה בתאריך 18/11/1992, אולם לא הוכרזה עד היום מסיבות מדיניות.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

אין בשמורה שירותים למטיילים.


הצעות טיול בסביבת שמורת נחל קנה

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • מצגת - שמורת נחל קנה בסכנה, פברואר 2007.
  • פלסטינים ייבשו את נחל קנה בשומרון - יעל דראל, אתר YNET, יום 2/8/2010.
  • שר הביטחון נגד נחל קנה בשומרון - יוחאי עופר, אתר "סרוגים", 23/11/2010.
  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל קנה).
  • אתרי קרסט במערב השומרון - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 5, 1983.
  • מערות קרסטיות במערב השומרון - אביתר כהן, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983.
  • האדם הקדמון במערת בידיא - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983.
  • התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזנטית - שמעון דר, 1982 (פרטים על ח'רבת שחאדה).


המפה נטענת...