קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "הר המנוחות"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="הר המנוחות"></meta>
 
<meta name="keywords" content="הר המנוחות"></meta>
 
<meta name="description" content="הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר."></meta>
 
<meta name="description" content="הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בירושלים]]}}
 
{{נקודת עניין
 
{{נקודת עניין
 +
|נצ=31.79823, 35.17802
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, תחבורה ציבורית
 
|סקירה=הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר.
 
|סקירה=הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר.
−
|תמונה=trumpeldor_cemetry1.jpg
+
|תמונה=har_hamenuchot1.jpg
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום הצילום=הר המנוחות
+
|מקום הצילום=מבט מהר המנוחות להר תמיר
 
|תאריך הצילום=30/7/2014
 
|תאריך הצילום=30/7/2014
 
|אזור=ירושלים
 
|אזור=ירושלים
שורה 32: שורה 36:
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
  
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry2.jpg|left|thumb|200px|קבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף ושאול טשרניחובסקי, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:har_hamenuchot2.jpg|left|thumb|200px|קבר הרב משה בן-טוב, יולי 2014]]
 +
[[תמונה:har_hamenuchot3.jpg|left|thumb|200px|קברי הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית, יולי 2014]]
 
בית הקברות הר המנוחות הוקם בשנת 1951, כאשר התברר כי לא ניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים. במהלך המלחמה עצמה, נקברו המתים במספר בתי קברות זמניים, כגון ב[[גן סאקר וסביבתו|גבעת שייח' באדר]]. הר המנוחות נמצא ממערב לשכונת גבעת שאול בירושלים, ומתנשא לרום 733 מ' (השם המקורי הוא "הר מנוחות" אך ה' הידיעה דבקה בשם ההר). במהלך השנים גלשה הקבורה למדרונות סביב ההר, ומזרחה אל ההר השכן - הר תמיר (רום 757 מ'). קומפלקס הקבורה, המשלב גם מתחמי קבורה בקומות, הוא אחד הגדולים ביותר בישראל, ומשתרע על יותר מ- 600 דונם.
 
בית הקברות הר המנוחות הוקם בשנת 1951, כאשר התברר כי לא ניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים. במהלך המלחמה עצמה, נקברו המתים במספר בתי קברות זמניים, כגון ב[[גן סאקר וסביבתו|גבעת שייח' באדר]]. הר המנוחות נמצא ממערב לשכונת גבעת שאול בירושלים, ומתנשא לרום 733 מ' (השם המקורי הוא "הר מנוחות" אך ה' הידיעה דבקה בשם ההר). במהלך השנים גלשה הקבורה למדרונות סביב ההר, ומזרחה אל ההר השכן - הר תמיר (רום 757 מ'). קומפלקס הקבורה, המשלב גם מתחמי קבורה בקומות, הוא אחד הגדולים ביותר בישראל, ומשתרע על יותר מ- 600 דונם.
  
−
החלק המעניין למטיילים משתרע בתא שטח מצומצם יחסית באזור פסגת הר המנוחות ודרכי הגישה לפסגה. באזור זה קבורים רבים מאנשי השם שחיו ונפטרו בירושלים לאחר מלחמת העצמאות. ראשוני אנשי השם נטמנו כאן מתוך כוונה להקים כאן פנתיאון לגדולי האומה (בדומה ל[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב), אך הניסיון לא צלח. אנשים נוספים קבורים בהר הזיתים (לפני מלחמת העצמאות ולאחר מלחמת ששת הימים), כאשר חללי כוחות הביטחון וגדולי האומה קבורים בהר הרצל. בסיור בהר המנוחות, בולט מספרם הרב של הרבנים שנקברו במקום, כאשר חלק מקבריהם הפכו לאתרי עלייה לרגל. עם זאת, מסלול הסיור המוצע כאן מתמקד בדמויות הקשורות לציונות, לתרבות ולספרות העברית, ולתולדות הארץ וירושלים. הדגש הוא על ריכוז מוקדי עניין שנוח לאתרם בשטח. עם זאת, לא מן הנמנע כי נשמטו מהמסלול קבריהם של אישי ציבור חשובים, ואם יש ברשותכם מידע על מיקומם של קברים נוספים הראויים לביקור, אנא עדכנו אותנו.
+
החלק המעניין למטיילים משתרע בתא שטח מצומצם יחסית באזור פסגת הר המנוחות ודרכי הגישה לפסגה. באזור זה קבורים רבים מאנשי השם שחיו ונפטרו בירושלים לאחר מלחמת העצמאות. ראשוני אנשי השם נטמנו כאן מתוך כוונה להקים כאן פנתיאון לגדולי האומה (בדומה ל[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב), אך הניסיון לא צלח. אנשים נוספים קבורים בהר הזיתים (לפני מלחמת העצמאות ולאחר מלחמת ששת הימים), כאשר חללי כוחות הביטחון וגדולי האומה קבורים בהר הרצל.  
  
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry3.jpg|left|thumb|200px|מצבה מעוטרת בצדפים, דצמבר 2011]]
+
בסיור בהר המנוחות, בולט מספרם הרב של הרבנים שנקברו במקום, כאשר חלק מקבריהם הפכו לאתרי עלייה לרגל. עם זאת, מסלול הסיור המוצע כאן מתמקד בדמויות הקשורות לציונות, לתרבות ולספרות העברית, ולתולדות הארץ וירושלים. הדגש הוא על ריכוז מוקדי עניין שנוח לאתרם בשטח. עם זאת, לא מן הנמנע כי נשמטו מהמסלול קבריהם של אישי ציבור חשובים, ואם יש ברשותכם מידע על מיקומם של קברים נוספים הראויים לביקור, אנא עדכנו אותנו.
  
 +
|איך להגיע=
 +
בית הקברות נמצא בקצה המערבי של רחוב גבעת שאול בירושלים. יש מגרש חנייה בכניסה למתחם, וכן ניתן לנסוע ברכב עד לחנייה קטנה בפסגת ההר. בימי זיכרון, ייתכן עומס במקום, ורצוי להגיע בתחבורה ציבורית.
  
−
|איך להגיע=
+
<html>
−
בית הקברות נמצא בקצה המערבי של רחוב גבעת שאול בירושלים.
+
<center>
 +
<iframe width="100%" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://www.google.co.il/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0005019b3ffd1b3cde8e5&amp;hl=iw&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.797039,35.180562&amp;spn=0.008207,0.01178&amp;z=16&amp;output=embed"></iframe><br />
 +
</center>
 +
</html>
  
 
|על האתר=
 
|על האתר=
−
קומפלקס בתי הקברות של הר המנוחות, מכיל באופן רשמי שלושה בתי קברות - הר המנוחות, הר תמיר וגבעת שאול. מרבית אנשי השם טמונים בהר המנוחות, אך עוד לפניו, במדרון הדרומי של הר תמיר, נמצא קברו של הרב יצחק כדורי, שזכה לתואר "זקן המקובלים" ונפטר בגיל מופלג. בדומה לקברי צדיקים נוספים, הוקם מבנה מעל למצבת הקבר, ויש לשים לב לשעות הפתיחה המוגבלות, לעומת שעות הפתיחה של מכלול הר המנוחות כולו. כבר באזור זה נבחין כי בית הקברות מחולק לחלקות רבות, המנוהלות בידי חברות קדישא שונות לפי עדות חרדיות ודתיות מגוונות.
+
[[תמונה:har_hamenuchot4.jpg|left|thumb|200px|עיטורים בקברו של האדמו"ר מבעלז, יולי 2014]]
 +
[[תמונה:har_hamenuchot5.jpg|left|thumb|200px|קברו של ריכרד קאופמן, יולי 2014]]
 +
[[תמונה:nabi_samuel1.jpg|left|thumb|200px|תצפית מהר המנוחות לנבי סמואל, יולי 2014]]
 +
קומפלקס בתי הקברות של הר המנוחות, מכיל באופן רשמי שלושה בתי קברות - הר המנוחות, הר תמיר וגבעת שאול. מרבית אנשי השם טמונים בהר המנוחות, אך עוד לפניו, במדרון הדרומי של הר תמיר, נמצא קברו של '''הרב יצחק כדורי''', שזכה לתואר "זקן המקובלים" ונפטר בגיל מופלג. בדומה לקברי צדיקים נוספים, הוקם מבנה מעל למצבת הקבר, ויש לשים לב לשעות הפתיחה המוגבלות, לעומת שעות הפתיחה של מכלול הר המנוחות כולו. כבר באזור זה נבחין כי בית הקברות מחולק לחלקות רבות, המנוהלות בידי חברות קדישא שונות לפי עדות חרדיות ודתיות מגוונות.
  
 
הר תמיר שמצפון לנו אינו "מעניין" במיוחד, אם כי הוא מציע מבט על לעבר הר המנוחות עצמו.
 
הר תמיר שמצפון לנו אינו "מעניין" במיוחד, אם כי הוא מציע מבט על לעבר הר המנוחות עצמו.
שורה 50: שורה 63:
 
נמשיך וניכנס בשער הראשי של המתחם, לעבר מגרש חנייה ולצידו שירותים ציבוריים ומי שתייה.
 
נמשיך וניכנס בשער הראשי של המתחם, לעבר מגרש חנייה ולצידו שירותים ציבוריים ומי שתייה.
  
−
בצד המערבי של החנייה נמצא מבנה קבורה מפואר עם גג משונן ומעוטר במגיני דוד - קברו של הרב משה בן-טוב, "צדיק המזוזות". בקבר זה, כמו במספר קברים נוספים של רבנים ידועים, נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, המקשה להתרשם מפנים המתחם. עם זאת, זהו אחד הקברים היפים ביותר וכדאי להיכנס פנימה תוך התחשבות במתפללים שבאתר.
+
בצד המערבי של החנייה נמצא מבנה קבורה מפואר עם גג משונן ומעוטר במגיני דוד - קברו של '''הרב משה בן-טוב''', "צדיק המזוזות". בקבר זה, כמו במספר קברים נוספים של רבנים ידועים, נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, המקשה להתרשם מפנים המתחם. עם זאת, זהו אחד הקברים היפים ביותר וכדאי להיכנס פנימה תוך התחשבות במתפללים שבאתר.
  
−
משמאל (מדרום) לקבר זה, נמצא מבנה קבורה מפואר נוסף, המשותף לשני רבנים - הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) והרב מרדכי אליהו, שכיהן כרב הראשי לישראל. גם כאן קיימת הפרדה בין גברים לנשים.
+
משמאל (מדרום) לקבר זה, נמצא מבנה קבורה מפואר נוסף, המשותף לשני רבנים - הרב חיים יוסף דוד אזולאי ('''החיד"א''') ו'''הרב מרדכי אליהו''', שכיהן כרב הראשי לישראל. גם כאן קיימת הפרדה בין גברים לנשים.
  
 
מעט אחרי מבנה הקבורה המשותף, מתפצל הכביש לשני סעיפים, הראשי עולה אל פסגת ההר, וסעיף משני פונה שמאלה ועובר במדרון הדרומי. בכניסה לסעיף זה יש שלט הפנייה לקברו של הרב יעקב יוסף. אנו נפנה לפי השילוט, ואחרי הליכה לא ממושכת נחלוף לצד קברו של הרב מרדכי בן-שמעון (לצידו יש שלט הנצחה). קצת אחר כך, נרד שמאלה בגרם מדרגות (גם כאן יש שלט הפנייה לקברו של הרב יוסף).
 
מעט אחרי מבנה הקבורה המשותף, מתפצל הכביש לשני סעיפים, הראשי עולה אל פסגת ההר, וסעיף משני פונה שמאלה ועובר במדרון הדרומי. בכניסה לסעיף זה יש שלט הפנייה לקברו של הרב יעקב יוסף. אנו נפנה לפי השילוט, ואחרי הליכה לא ממושכת נחלוף לצד קברו של הרב מרדכי בן-שמעון (לצידו יש שלט הנצחה). קצת אחר כך, נרד שמאלה בגרם מדרגות (גם כאן יש שלט הפנייה לקברו של הרב יוסף).
שורה 58: שורה 71:
 
מימין לגרם המדרגות, נמצא אזור י"ט ובו כמה חלקות קבורה צמודות. אנו נתרכז ב"מפלס העליון", זה שנמצא מתחת לכביש בו הלכנו, ונמשך לכיוון מערב.
 
מימין לגרם המדרגות, נמצא אזור י"ט ובו כמה חלקות קבורה צמודות. אנו נתרכז ב"מפלס העליון", זה שנמצא מתחת לכביש בו הלכנו, ונמשך לכיוון מערב.
  
−
באזור זה נקברו רבים מאנשי השם שמצאו מנוחת עולמים באדמת ירושלים. רבים מהקבורים בחלקה זו הם דוקטורים ופרופסורים, ונקברו כאן גם שופטים, שגרירים ועוד.
+
באזור זה נקברו רבים מ'''אנשי השם''' שמצאו מנוחת עולמים באדמת ירושלים. רבים מהקבורים בחלקה זו הם דוקטורים ופרופסורים, ונקברו כאן גם שופטים, שגרירים ועוד.
  
−
בין הדמויות הראויות לציון: השופט העליון שניאור זלמן חשין (נפטר ב- 1959) ורעייתו לאה (ליד גרם המדרגות), ובקרבתם האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן. קאופמן תיכנן יישובים רבים בארץ, וכן את התוכניות המקוריות לבית הקברות בהר המנוחות, במסגרתן הושאר ראש ההר חשוף, דבר שאיפשר לרכז באזור זה קברים של אנשי שם בתנועה הציונית. בשורה הרביעית נקבר שלמה אומברטו נכון, שהתפרסם בשל פועלו להעלאת ארונות הקודש מבתי הכנסת באיטליה והעברתם לקהילות יהודיות בארץ לאחר השואה. מוזיאון יהדות איטליה בירושלים מנציח את זכרו.  בהמשך החלקה קבורים אנשי שם נוספים וביניהם מרטין בובר, הנדבנית גיטה שרובר ובנה גבי (לזכרו הוקמה [[טיילת ארמון הנציב ויער השלום|טיילת שרובר בירושלים]] וכן בית גבריאל לחוף הכנרת), בני הזוג ד"ר אלברט טיכו ורעייתו אנה, והסופרת והמשוררת לאה גולדברג.
+
בין הדמויות הראויות לציון: השופט העליון שניאור זלמן חשין (נפטר ב- 1959) ורעייתו לאה (ליד גרם המדרגות), ובקרבתם האדריכל ומתכנן הערים '''ריכרד קאופמן'''. קאופמן תיכנן יישובים רבים בארץ, וכן את התוכניות המקוריות לבית הקברות בהר המנוחות, במסגרתן הושאר ראש ההר חשוף, דבר שאיפשר לרכז באזור זה קברים של אנשי שם בתנועה הציונית. בשורה הרביעית נקבר '''שלמה אומברטו נכון''', שהתפרסם בשל פועלו להעלאת ארונות הקודש מבתי הכנסת באיטליה והעברתם לקהילות יהודיות בארץ לאחר השואה. [[מוזיאון יהדות איטליה]] בירושלים מנציח את זכרו.  בהמשך החלקה קבורים אנשי שם נוספים וביניהם מרטין בובר, פילוסוף מפורסם ופרופסור באוניברסיטה העברית, הנדבנית גיטה שרובר ובנה גבי (לזכרו הוקמה [[טיילת ארמון הנציב ויער השלום|טיילת שרובר בירושלים]] וכן בית גבריאל לחוף הכנרת), בני הזוג ד"ר אלברט טיכו (רופא עיניים) ורעייתו אנה שציירה את נופי ירושלים, והסופרת והמשוררת '''לאה גולדברג'''.
  
 
לאחר שנסיים את השיטוט בחלקה זו, נעלה חזרה במדרגות ונמשיך בכביש, עד לעיקול חד כאשר המשכו הישן של הכביש הפך לשטחי קבורה חדשים. עתה נפנה ימינה ונעלה בגרם מדרגות קצר אל פסגת הר המנוחות.
 
לאחר שנסיים את השיטוט בחלקה זו, נעלה חזרה במדרגות ונמשיך בכביש, עד לעיקול חד כאשר המשכו הישן של הכביש הפך לשטחי קבורה חדשים. עתה נפנה ימינה ונעלה בגרם מדרגות קצר אל פסגת הר המנוחות.
  
−
מתחם הפסגה שטוח למדי ובמרכזו רחבת סיבוב לכלי רכב וסככת צל. בחלק הצפוני והמזרחי של מתחם הפסגה קבורים אנשי שם נוספים. בין היתר קבורים כאן שני ראשי עיריית ירושלים, גרשון אגרון ומרדכי איש-שלום (טדי קולק נקבר בהר הרצל), יקירי העיר ירושלים, השרים בכור שלום שטרית ואליהו ששון, וחוקר ארץ ישראל פרופסור מנשה הראל. בפינה הדרומית-מזרחית של המתחם, קבור המשורר נפתלי הרץ אימבר - מחבר ההימנון הלאומי "התקווה". אימבר הוא אחד מכמה אנשי שם שנפטרו ונקברו בחו"ל, ועצמותיהם הועלו למנוחת עולמים באדמת ירושלים במסגרת חזון "פנתיאון האומה".
+
מתחם הפסגה שטוח למדי ובמרכזו רחבת סיבוב לכלי רכב וסככת צל. בחלק הצפוני והמזרחי של מתחם הפסגה קבורים אנשי שם נוספים. בין היתר קבורים כאן שני '''ראשי עיריית ירושלים''', גרשון אגרון ומרדכי איש-שלום (טדי קולק נקבר בהר הרצל), יקירי העיר ירושלים, השרים בכור שלום שטרית ואליהו ששון, וחוקר ארץ ישראל פרופסור מנשה הראל. בפינה הדרומית-מזרחית של המתחם, קבור המשורר '''נפתלי הרץ אימבר''' - מחבר ההימנון הלאומי "התקווה". אימבר הוא אחד מכמה אנשי שם שנפטרו ונקברו בחו"ל, ועצמותיהם הועלו למנוחת עולמים באדמת ירושלים במסגרת חזון "פנתיאון האומה".
 +
 
 +
ממתחם הפסגה יוצא שביל צפונה, למספר חלקות קבורה נוספות. כדאי לרדת בשביל זה, ולהתרשם מ'''תצפית נוף''' ייחודית לעבר [[גן לאומי נבי סמואל|הר שמואל]], עמק הארזים וגשרי הרכבת החדשים מעל [[נחל שורק]] ו[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה|נחל לוז]], וכן הבוסתן ב[[גן לאומי עינות תלם|עינות תלם]]. אם נתקדם מערבה, נוכל להשקיף לעבר מבשרת ציון - מגדל המים בהר אחירם, ומצוקי [[שמורת נחל חלילים|מערות חלילים]]. כמו כן ניתן להשקיף לעבר [[אתר לאומי הקסטל|הקסטל]] וערוץ נחל ארזה, בו הולך ונסלל כביש 1 החדש לירושלים. מעט מימין לשביל ההליכה, תמשוך את תשומת ליבנו מצבה מגרניט אדמדם ומעליו אבן בזלת שחורה. זוהי מצבת קברו של הפרופסור '''צבי הרמן שפירא''' - הוגה הרעיון להקמת הקרן הקיימת לישראל. בצמוד למצבת קברו של שפירא, מצד דרום, נמצאת מצבת קברו של הסופר '''פרץ סמולנסקין''', שהלך לעולמו ברוסיה בשנת 1885, ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה. סמולנסקין היה הראשון מבין אנשי השם שעצמותיהם הועלו ארצה לקבורה בהר המנוחות.
  
−
ממתחם הפסגה יוצא שביל צפונה, למספר חלקות קבורה נוספות. כדאי לרדת בשביל זה, ולהתרשם מתצפית נוף ייחודית לעבר [[גן לאומי נבי סמואל|הר שמואל]], עמק הארזים וגשרי הרכבת החדשים מעל [[נחל שורק]] ו[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה|נחל לוז]], וכן הבוסתן ב[[גן לאומי עינות תלם|עינות תלם]]. אם נתקדם מערבה, נוכל להשקיף לעבר מבשרת ציון - מגדל המים בהר אחירם, ומצוקי [[שמורת נחל חלילים|מערות חלילים]]. כמו כן ניתן להשקיף לעבר [[אתר לאומי הקסטל|הקסטל]] וערוץ נחל ארזה, בו הולך ונסלל כביש 1 החדש לירושלים. מעט מימין לשביל ההליכה, תמשוך את תשומת ליבנו מצבה מגרניט אדמדם ומעליו אבן בזלת שחורה. זוהי מצבת קברו של הפרופסור צבי הרמן שפירא - הוגה הרעיון להקמת הקרן הקיימת לישראל. בצמוד למצבת קברו של שפירא, מצד דרום, נמצאת מצבת קברו של הסופר פרץ סמולנסקין, שהלך לעולמו ברוסיה בשנת 1885, ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה. סמולנסקין היה הראשון מבין אנשי השם שעצמותיהם הועלו ארצה לקבורה בהר המנוחות.
+
נשוב למתחם הפסגה ועתה נפנה בשביל היורד במתינות מזרחה. בדרכנו מסתעף משביל זה שביל צדדי צפונה, לחלקה בולטת ובה עצי ארז. זוהי אחוזת קברם של '''נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית'''. הנשיא בן-צבי ביקש בצוואתו להיקבר בקרב העם, בהר המנוחות, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. הוא נפטר באפריל 1963, ולבקשת רחל ינאית נקבר בחלקה נפרדת בהר המנוחות. בהסכמתה, נקבעו בחלקה זו מקומות קבורה לאנשים נוספים במשפחת בן-צבי המורחבת, וביניהם הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר ואחרים.
  
−
נשוב למתחם הפסגה ועתה נפנה בשביל היורד במתינות מזרחה. בדרכנו מסתעף משביל זה שביל צדדי צפונה, לחלקה בולטת ובה עצי ארז. זוהי אחוזת קברם של '''נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית'''.
+
החלקה נפגעה בשנת 2011 בפלישה של אחת מחברות הקבורה בהר, ולאחר התערבות משרד ראש הממשלה, שוקם השטח בשנת 2012.
 +
 
 +
מכאן נשוב לשביל היורד מהפסגה מזרחה, ונמשיך לצד קבריהם של רבנים ואדמו"רים שונים. סככה בולטת משמאל (מצפון) לשביל תמשוך אותנו לחלקת קברו של '''האדמו"ר הרביעי מבעלז''', אהרן רוקח, לו יש מצבת קבורה מרשימה. מעניין לראות את ההספדים על המצבות באזור זה. ה"יארצייט" כאן נערך בכ"א באב.
 +
 
 +
מכאן קצרה הדרך חזרה לכניסה. למגלי עניין וזמן ניתן לשוטט ולמצוא קברים נוספים, וביניהם למשל קברו של הרב ישראל דב אודסר, מחסידי ברסלב, המכונה "בעל הפתק הקדוש" בגלל אמונתו כי מצא פתק שמופנה אליו מהרב נחמן מברסלב, שנפטר כ- 110 שנה קודם לכן, ובו הסיסמא "נ נח נחמ נחמן מאומן", המכערת כיום מקומות רבים בארץ.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
שורה 82: שורה 101:
 
* המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
 
* המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
 
* שירותים ציבוריים ומי שתייה זמינים בכניסה לבית הקברות.
 
* שירותים ציבוריים ומי שתייה זמינים בכניסה לבית הקברות.
−
* מרבית השבילים צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.
+
* השבילים הראשיים נוחים להליכה, אך מרבית השבילים בין המצבות צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.
 
* נא להצטייד בלבוש צנוע.
 
* נא להצטייד בלבוש צנוע.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
*  דורון בר, '''פנתיאון האומה בהר המנוחות''', עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
 
*  דורון בר, '''פנתיאון האומה בהר המנוחות''', עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
 +
*  תרצה רבינוביץ, '''בדרכו האחרונה של נשיא המדינה''', עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|lifta1.jpg|שמורת ליפתא}}
−
<td valign="top" width="20">
+
[[שמורת ליפתא]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|gan_sacher1.jpg|גן סאקר וסביבתו}}
−
<imagemap>
+
[[גן סאקר וסביבתו]]
−
תמונה:nordau_blvd.jpg|120px
+
|
−
default [[שדרות וים בצפון תל אביב]]
+
{{ת|jerusalem_trail.jpg|שביל ירושלים}}
−
desc none</imagemap>
+
[[שביל ירושלים]]
−
[[שדרות וים בצפון תל אביב]]
+
}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:gan_hagat.jpg|205px
 
−
default [[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]]
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:kfar_salem.jpg|200px
 
−
default [[כפר שלם]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[כפר שלם]]
 
−
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 +
[[קטגוריה:בתי קברות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־22:12, 19 בינואר 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   הר המנוחות

הר המנוחות

הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ירושלים
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:30/7/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:30/7/2014



Har hamenuchot1.jpg

מבט מהר המנוחות להר תמיר, (עמית מנדלסון, 30/7/2014)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה תחבורה ציבורית

הר המנוחות

קבר הרב משה בן-טוב, יולי 2014
קברי הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית, יולי 2014

בית הקברות הר המנוחות הוקם בשנת 1951, כאשר התברר כי לא ניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים. במהלך המלחמה עצמה, נקברו המתים במספר בתי קברות זמניים, כגון בגבעת שייח' באדר. הר המנוחות נמצא ממערב לשכונת גבעת שאול בירושלים, ומתנשא לרום 733 מ' (השם המקורי הוא "הר מנוחות" אך ה' הידיעה דבקה בשם ההר). במהלך השנים גלשה הקבורה למדרונות סביב ההר, ומזרחה אל ההר השכן - הר תמיר (רום 757 מ'). קומפלקס הקבורה, המשלב גם מתחמי קבורה בקומות, הוא אחד הגדולים ביותר בישראל, ומשתרע על יותר מ- 600 דונם.

החלק המעניין למטיילים משתרע בתא שטח מצומצם יחסית באזור פסגת הר המנוחות ודרכי הגישה לפסגה. באזור זה קבורים רבים מאנשי השם שחיו ונפטרו בירושלים לאחר מלחמת העצמאות. ראשוני אנשי השם נטמנו כאן מתוך כוונה להקים כאן פנתיאון לגדולי האומה (בדומה לבית הקברות טרומפלדור בתל אביב), אך הניסיון לא צלח. אנשים נוספים קבורים בהר הזיתים (לפני מלחמת העצמאות ולאחר מלחמת ששת הימים), כאשר חללי כוחות הביטחון וגדולי האומה קבורים בהר הרצל.

בסיור בהר המנוחות, בולט מספרם הרב של הרבנים שנקברו במקום, כאשר חלק מקבריהם הפכו לאתרי עלייה לרגל. עם זאת, מסלול הסיור המוצע כאן מתמקד בדמויות הקשורות לציונות, לתרבות ולספרות העברית, ולתולדות הארץ וירושלים. הדגש הוא על ריכוז מוקדי עניין שנוח לאתרם בשטח. עם זאת, לא מן הנמנע כי נשמטו מהמסלול קבריהם של אישי ציבור חשובים, ואם יש ברשותכם מידע על מיקומם של קברים נוספים הראויים לביקור, אנא עדכנו אותנו.


איך להגיע:

בית הקברות נמצא בקצה המערבי של רחוב גבעת שאול בירושלים. יש מגרש חנייה בכניסה למתחם, וכן ניתן לנסוע ברכב עד לחנייה קטנה בפסגת ההר. בימי זיכרון, ייתכן עומס במקום, ורצוי להגיע בתחבורה ציבורית.


על האתר: הר המנוחות:

עיטורים בקברו של האדמו"ר מבעלז, יולי 2014
קברו של ריכרד קאופמן, יולי 2014
תצפית מהר המנוחות לנבי סמואל, יולי 2014

קומפלקס בתי הקברות של הר המנוחות, מכיל באופן רשמי שלושה בתי קברות - הר המנוחות, הר תמיר וגבעת שאול. מרבית אנשי השם טמונים בהר המנוחות, אך עוד לפניו, במדרון הדרומי של הר תמיר, נמצא קברו של הרב יצחק כדורי, שזכה לתואר "זקן המקובלים" ונפטר בגיל מופלג. בדומה לקברי צדיקים נוספים, הוקם מבנה מעל למצבת הקבר, ויש לשים לב לשעות הפתיחה המוגבלות, לעומת שעות הפתיחה של מכלול הר המנוחות כולו. כבר באזור זה נבחין כי בית הקברות מחולק לחלקות רבות, המנוהלות בידי חברות קדישא שונות לפי עדות חרדיות ודתיות מגוונות.

הר תמיר שמצפון לנו אינו "מעניין" במיוחד, אם כי הוא מציע מבט על לעבר הר המנוחות עצמו.

נמשיך וניכנס בשער הראשי של המתחם, לעבר מגרש חנייה ולצידו שירותים ציבוריים ומי שתייה.

בצד המערבי של החנייה נמצא מבנה קבורה מפואר עם גג משונן ומעוטר במגיני דוד - קברו של הרב משה בן-טוב, "צדיק המזוזות". בקבר זה, כמו במספר קברים נוספים של רבנים ידועים, נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, המקשה להתרשם מפנים המתחם. עם זאת, זהו אחד הקברים היפים ביותר וכדאי להיכנס פנימה תוך התחשבות במתפללים שבאתר.

משמאל (מדרום) לקבר זה, נמצא מבנה קבורה מפואר נוסף, המשותף לשני רבנים - הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) והרב מרדכי אליהו, שכיהן כרב הראשי לישראל. גם כאן קיימת הפרדה בין גברים לנשים.

מעט אחרי מבנה הקבורה המשותף, מתפצל הכביש לשני סעיפים, הראשי עולה אל פסגת ההר, וסעיף משני פונה שמאלה ועובר במדרון הדרומי. בכניסה לסעיף זה יש שלט הפנייה לקברו של הרב יעקב יוסף. אנו נפנה לפי השילוט, ואחרי הליכה לא ממושכת נחלוף לצד קברו של הרב מרדכי בן-שמעון (לצידו יש שלט הנצחה). קצת אחר כך, נרד שמאלה בגרם מדרגות (גם כאן יש שלט הפנייה לקברו של הרב יוסף).

מימין לגרם המדרגות, נמצא אזור י"ט ובו כמה חלקות קבורה צמודות. אנו נתרכז ב"מפלס העליון", זה שנמצא מתחת לכביש בו הלכנו, ונמשך לכיוון מערב.

באזור זה נקברו רבים מאנשי השם שמצאו מנוחת עולמים באדמת ירושלים. רבים מהקבורים בחלקה זו הם דוקטורים ופרופסורים, ונקברו כאן גם שופטים, שגרירים ועוד.

בין הדמויות הראויות לציון: השופט העליון שניאור זלמן חשין (נפטר ב- 1959) ורעייתו לאה (ליד גרם המדרגות), ובקרבתם האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן. קאופמן תיכנן יישובים רבים בארץ, וכן את התוכניות המקוריות לבית הקברות בהר המנוחות, במסגרתן הושאר ראש ההר חשוף, דבר שאיפשר לרכז באזור זה קברים של אנשי שם בתנועה הציונית. בשורה הרביעית נקבר שלמה אומברטו נכון, שהתפרסם בשל פועלו להעלאת ארונות הקודש מבתי הכנסת באיטליה והעברתם לקהילות יהודיות בארץ לאחר השואה. מוזיאון יהדות איטליה בירושלים מנציח את זכרו. בהמשך החלקה קבורים אנשי שם נוספים וביניהם מרטין בובר, פילוסוף מפורסם ופרופסור באוניברסיטה העברית, הנדבנית גיטה שרובר ובנה גבי (לזכרו הוקמה טיילת שרובר בירושלים וכן בית גבריאל לחוף הכנרת), בני הזוג ד"ר אלברט טיכו (רופא עיניים) ורעייתו אנה שציירה את נופי ירושלים, והסופרת והמשוררת לאה גולדברג.

לאחר שנסיים את השיטוט בחלקה זו, נעלה חזרה במדרגות ונמשיך בכביש, עד לעיקול חד כאשר המשכו הישן של הכביש הפך לשטחי קבורה חדשים. עתה נפנה ימינה ונעלה בגרם מדרגות קצר אל פסגת הר המנוחות.

מתחם הפסגה שטוח למדי ובמרכזו רחבת סיבוב לכלי רכב וסככת צל. בחלק הצפוני והמזרחי של מתחם הפסגה קבורים אנשי שם נוספים. בין היתר קבורים כאן שני ראשי עיריית ירושלים, גרשון אגרון ומרדכי איש-שלום (טדי קולק נקבר בהר הרצל), יקירי העיר ירושלים, השרים בכור שלום שטרית ואליהו ששון, וחוקר ארץ ישראל פרופסור מנשה הראל. בפינה הדרומית-מזרחית של המתחם, קבור המשורר נפתלי הרץ אימבר - מחבר ההימנון הלאומי "התקווה". אימבר הוא אחד מכמה אנשי שם שנפטרו ונקברו בחו"ל, ועצמותיהם הועלו למנוחת עולמים באדמת ירושלים במסגרת חזון "פנתיאון האומה".

ממתחם הפסגה יוצא שביל צפונה, למספר חלקות קבורה נוספות. כדאי לרדת בשביל זה, ולהתרשם מתצפית נוף ייחודית לעבר הר שמואל, עמק הארזים וגשרי הרכבת החדשים מעל נחל שורק ונחל לוז, וכן הבוסתן בעינות תלם. אם נתקדם מערבה, נוכל להשקיף לעבר מבשרת ציון - מגדל המים בהר אחירם, ומצוקי מערות חלילים. כמו כן ניתן להשקיף לעבר הקסטל וערוץ נחל ארזה, בו הולך ונסלל כביש 1 החדש לירושלים. מעט מימין לשביל ההליכה, תמשוך את תשומת ליבנו מצבה מגרניט אדמדם ומעליו אבן בזלת שחורה. זוהי מצבת קברו של הפרופסור צבי הרמן שפירא - הוגה הרעיון להקמת הקרן הקיימת לישראל. בצמוד למצבת קברו של שפירא, מצד דרום, נמצאת מצבת קברו של הסופר פרץ סמולנסקין, שהלך לעולמו ברוסיה בשנת 1885, ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה. סמולנסקין היה הראשון מבין אנשי השם שעצמותיהם הועלו ארצה לקבורה בהר המנוחות.

נשוב למתחם הפסגה ועתה נפנה בשביל היורד במתינות מזרחה. בדרכנו מסתעף משביל זה שביל צדדי צפונה, לחלקה בולטת ובה עצי ארז. זוהי אחוזת קברם של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. הנשיא בן-צבי ביקש בצוואתו להיקבר בקרב העם, בהר המנוחות, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. הוא נפטר באפריל 1963, ולבקשת רחל ינאית נקבר בחלקה נפרדת בהר המנוחות. בהסכמתה, נקבעו בחלקה זו מקומות קבורה לאנשים נוספים במשפחת בן-צבי המורחבת, וביניהם הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר ואחרים.

החלקה נפגעה בשנת 2011 בפלישה של אחת מחברות הקבורה בהר, ולאחר התערבות משרד ראש הממשלה, שוקם השטח בשנת 2012.

מכאן נשוב לשביל היורד מהפסגה מזרחה, ונמשיך לצד קבריהם של רבנים ואדמו"רים שונים. סככה בולטת משמאל (מצפון) לשביל תמשוך אותנו לחלקת קברו של האדמו"ר הרביעי מבעלז, אהרן רוקח, לו יש מצבת קבורה מרשימה. מעניין לראות את ההספדים על המצבות באזור זה. ה"יארצייט" כאן נערך בכ"א באב.

מכאן קצרה הדרך חזרה לכניסה. למגלי עניין וזמן ניתן לשוטט ולמצוא קברים נוספים, וביניהם למשל קברו של הרב ישראל דב אודסר, מחסידי ברסלב, המכונה "בעל הפתק הקדוש" בגלל אמונתו כי מצא פתק שמופנה אליו מהרב נחמן מברסלב, שנפטר כ- 110 שנה קודם לכן, ובו הסיסמא "נ נח נחמ נחמן מאומן", המכערת כיום מקומות רבים בארץ.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

לא זוהו באתר ריכוזי פריחה או מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • מים בכניסה לאתר.
  • המתחם פתוח בין השעות 19:00-07:00 בימי חול. בימי שישי ובערבי חג, המקום נפתח החל מ- 07:00 ועד שעה לפני כניסת השבת או החג.
  • המקום סגור בשבתות ובחגים.
  • למעוניינים לבקר בקברו של הרב כדורי, יש לשים לב ששעות הפתיחה מצומצמות יחסית: (16:00-09:00 בחורף, עד 18:00 בקיץ. ביום שישי בחורף עד 12:00 ובקיץ עד 13:00).

הערות ואזהרות:

  • המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
  • שירותים ציבוריים ומי שתייה זמינים בכניסה לבית הקברות.
  • השבילים הראשיים נוחים להליכה, אך מרבית השבילים בין המצבות צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.
  • נא להצטייד בלבוש צנוע.

הצעות טיול בסביבת הר המנוחות:

Lifta1.jpg

שמורת ליפתא

Gan sacher1.jpg

גן סאקר וסביבתו

Jerusalem trail.jpg

שביל ירושלים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דורון בר, פנתיאון האומה בהר המנוחות, עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
  • תרצה רבינוביץ, בדרכו האחרונה של נשיא המדינה, עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=הר_המנוחות&oldid=45693"