קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "הר המנוחות"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: <meta name="keywords" content="הר המנוחות"></meta> <meta name="description" content="הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למב...)
 
 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="הר המנוחות"></meta>
 
<meta name="keywords" content="הר המנוחות"></meta>
 
<meta name="description" content="הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר."></meta>
 
<meta name="description" content="הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בירושלים]]}}
 
{{נקודת עניין
 
{{נקודת עניין
 +
|נצ=31.79823, 35.17802
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, תחבורה ציבורית
 
|סקירה=הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר.
 
|סקירה=הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר.
−
|תמונה=trumpeldor_cemetry1.jpg
+
|תמונה=har_hamenuchot1.jpg
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום הצילום=הר המנוחות
+
|מקום הצילום=מבט מהר המנוחות להר תמיר
 
|תאריך הצילום=30/7/2014
 
|תאריך הצילום=30/7/2014
 
|אזור=ירושלים
 
|אזור=ירושלים
שורה 27: שורה 31:
 
|6=[[שמורת ליפתא]]
 
|6=[[שמורת ליפתא]]
 
|7=[[מערת צדקיהו]]
 
|7=[[מערת צדקיהו]]
−
|8=[[גן לאומי סביב חומות ירושלים]]
+
|8=[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]]
 
|9=[[שמורת נחל חלילים]]
 
|9=[[שמורת נחל חלילים]]
 
|10=[[היכל שלמה]]
 
|10=[[היכל שלמה]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
  
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry2.jpg|left|thumb|200px|קבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף ושאול טשרניחובסקי, דצמבר 2011]]
+
[[תמונה:har_hamenuchot2.jpg|left|thumb|200px|קבר הרב משה בן-טוב, יולי 2014]]
−
בית הקברות הר המנוחות הוקם לאחר מלחמת העצמאות, עם הפסקת הקבורה בהר הזיתים. במהלך המלחמה עצמה, נקברו המתים בבית קברות קטן ב[[גן סאקר וסביבתו|גבעת שייח' באדר]]. הר המנוחות נמצא ממערב לשכונת גבעת שאול בירושלים, ומתנשא לרום 710 מ'. במהלך השנים גלשה הקבורה למדרונות סביב ההר, ומזרחה אל ההר השכן - הר תמיר (רום 757 מ')
+
[[תמונה:har_hamenuchot3.jpg|left|thumb|200px|קברי הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית, יולי 2014]]
 +
בית הקברות הר המנוחות הוקם בשנת 1951, כאשר התברר כי לא ניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים. במהלך המלחמה עצמה, נקברו המתים במספר בתי קברות זמניים, כגון ב[[גן סאקר וסביבתו|גבעת שייח' באדר]]. הר המנוחות נמצא ממערב לשכונת גבעת שאול בירושלים, ומתנשא לרום 733 מ' (השם המקורי הוא "הר מנוחות" אך ה' הידיעה דבקה בשם ההר). במהלך השנים גלשה הקבורה למדרונות סביב ההר, ומזרחה אל ההר השכן - הר תמיר (רום 757 מ'). קומפלקס הקבורה, המשלב גם מתחמי קבורה בקומות, הוא אחד הגדולים ביותר בישראל, ומשתרע על יותר מ- 600 דונם.
  
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry3.jpg|left|thumb|200px|מצבה מעוטרת בצדפים, דצמבר 2011]]
+
החלק המעניין למטיילים משתרע בתא שטח מצומצם יחסית באזור פסגת הר המנוחות ודרכי הגישה לפסגה. באזור זה קבורים רבים מאנשי השם שחיו ונפטרו בירושלים לאחר מלחמת העצמאות. ראשוני אנשי השם נטמנו כאן מתוך כוונה להקים כאן פנתיאון לגדולי האומה (בדומה ל[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב), אך הניסיון לא צלח. אנשים נוספים קבורים בהר הזיתים (לפני מלחמת העצמאות ולאחר מלחמת ששת הימים), כאשר חללי כוחות הביטחון וגדולי האומה קבורים בהר הרצל.
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry4.jpg|left|thumb|200px|קברה של עמליה ברסקי, דצמבר 2011]]
+
 
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry5.jpg|left|thumb|200px|קברה של שושנה דמארי, דצמבר 2011]]
+
בסיור בהר המנוחות, בולט מספרם הרב של הרבנים שנקברו במקום, כאשר חלק מקבריהם הפכו לאתרי עלייה לרגל. עם זאת, מסלול הסיור המוצע כאן מתמקד בדמויות הקשורות לציונות, לתרבות ולספרות העברית, ולתולדות הארץ וירושלים. הדגש הוא על ריכוז מוקדי עניין שנוח לאתרם בשטח. עם זאת, לא מן הנמנע כי נשמטו מהמסלול קבריהם של אישי ציבור חשובים, ואם יש ברשותכם מידע על מיקומם של קברים נוספים הראויים לביקור, אנא עדכנו אותנו.
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry6.jpg|left|thumb|200px|חבצלת צומחת לצד קברי אלמונים, דצמבר 2011]]
 
−
[[תמונה:trumpeldor_cemetry7.jpg|left|thumb|200px|קבר משפחת פלמן, דצמבר 2011]]
 
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
−
בית הקברות נמצא ברחוב טרומפלדור בתל אביב.
+
בית הקברות נמצא בקצה המערבי של רחוב גבעת שאול בירושלים. יש מגרש חנייה בכניסה למתחם, וכן ניתן לנסוע ברכב עד לחנייה קטנה בפסגת ההר. בימי זיכרון, ייתכן עומס במקום, ורצוי להגיע בתחבורה ציבורית.
 +
 
 +
<html>
 +
<center>
 +
<iframe width="100%" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://www.google.co.il/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0005019b3ffd1b3cde8e5&amp;hl=iw&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.797039,35.180562&amp;spn=0.008207,0.01178&amp;z=16&amp;output=embed"></iframe><br />
 +
</center>
 +
</html>
  
−
שער הכניסה נמצא מול פינת רחוב חברון (שערים נוספים נעולים כיום).
 
 
|על האתר=
 
|על האתר=
−
הקברים הראשונים בבית הקברות נמצאים בחלקו המזרחי, אולם מרבית "אנשי השם" קבורים בחלקו המערבי. לסיור יסודי ומקיף בבית הקברות מומלץ להקדיש כשלוש שעות, ולהביא בחשבון העדר שירותים במתחם (ניתן להסתייע באחת מהמסעדות ברחובות הסמוכים).
+
[[תמונה:har_hamenuchot4.jpg|left|thumb|200px|עיטורים בקברו של האדמו"ר מבעלז, יולי 2014]]
 +
[[תמונה:har_hamenuchot5.jpg|left|thumb|200px|קברו של ריכרד קאופמן, יולי 2014]]
 +
[[תמונה:nabi_samuel1.jpg|left|thumb|200px|תצפית מהר המנוחות לנבי סמואל, יולי 2014]]
 +
קומפלקס בתי הקברות של הר המנוחות, מכיל באופן רשמי שלושה בתי קברות - הר המנוחות, הר תמיר וגבעת שאול. מרבית אנשי השם טמונים בהר המנוחות, אך עוד לפניו, במדרון הדרומי של הר תמיר, נמצא קברו של '''הרב יצחק כדורי''', שזכה לתואר "זקן המקובלים" ונפטר בגיל מופלג. בדומה לקברי צדיקים נוספים, הוקם מבנה מעל למצבת הקבר, ויש לשים לב לשעות הפתיחה המוגבלות, לעומת שעות הפתיחה של מכלול הר המנוחות כולו. כבר באזור זה נבחין כי בית הקברות מחולק לחלקות רבות, המנוהלות בידי חברות קדישא שונות לפי עדות חרדיות ודתיות מגוונות.
  
−
השער המקורי של בית הקברות נמצא בחלקו המזרחי. השער הראשי הקיים נפרץ בשנת 1926, עם העלאת עצמותיו של מקס נורדאו שנפטר בפאריס בשנת 1923.
+
הר תמיר שמצפון לנו אינו "מעניין" במיוחד, אם כי הוא מציע מבט על לעבר הר המנוחות עצמו.
  
−
בכניסה לאתר נראה בצד ימין את הקבר לחללי מאורעות תרפ"א, ובו שורה ארוכה של מצבות לזכר החללים, ביניהם בולט הסופר יוסף חיים ברנר שנרצח יחד עם חבריו בבית ישקר (כיום בדרך קיבוץ גלויות). יש כאן גם מצבות לזכר נעדרים במאורעות שמקום קבורתם לא נודע, כמו יוסף לואידור שנרצח יחד עם ברנר בבית ישקר וגופתו לא נמצאה.
+
נמשיך וניכנס בשער הראשי של המתחם, לעבר מגרש חנייה ולצידו שירותים ציבוריים ומי שתייה.
  
−
מימין למתחם קברי חללי מאורעות תרפ"א (שאינו קבר אחים), נמצא מתחם דומה המוקדש לחללי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המרד הערבי), ובקצהו הדרומי (לצד חומת בית הקברות), מצבה לחללי מאורעות תרפ"ט, שנטמנו בקבר אחים.
+
בצד המערבי של החנייה נמצא מבנה קבורה מפואר עם גג משונן ומעוטר במגיני דוד - קברו של '''הרב משה בן-טוב''', "צדיק המזוזות". בקבר זה, כמו במספר קברים נוספים של רבנים ידועים, נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, המקשה להתרשם מפנים המתחם. עם זאת, זהו אחד הקברים היפים ביותר וכדאי להיכנס פנימה תוך התחשבות במתפללים שבאתר.
  
−
בצד שמאל, בקצה שורת הקברים הראשונה, ניצבת מצבת זיכרון חדשה יחסית לזכר היהודים מגורשי תל אביב ויפו במלחמת העולם הראשונה, שחלקם מתו ונקברו במושבות מצפון לתל אביב (למשל בכפר סבא).
+
משמאל (מדרום) לקבר זה, נמצא מבנה קבורה מפואר נוסף, המשותף לשני רבנים - הרב חיים יוסף דוד אזולאי ('''החיד"א''') ו'''הרב מרדכי אליהו''', שכיהן כרב הראשי לישראל. גם כאן קיימת הפרדה בין גברים לנשים.
  
−
לצד המצבה מתפצל השביל הראשי. שביל רחב יחסית מאפשר גישה מהירה לחלק המערבי, וכן לחלק המזרחי (אם כי לכיוון מזרח, השביל נסגר עד מהרה ולא מאפשר גישה נוחה עד קצה בית הקברות).
+
מעט אחרי מבנה הקבורה המשותף, מתפצל הכביש לשני סעיפים, הראשי עולה אל פסגת ההר, וסעיף משני פונה שמאלה ועובר במדרון הדרומי. בכניסה לסעיף זה יש שלט הפנייה לקברו של הרב יעקב יוסף. אנו נפנה לפי השילוט, ואחרי הליכה לא ממושכת נחלוף לצד קברו של הרב מרדכי בן-שמעון (לצידו יש שלט הנצחה). קצת אחר כך, נרד שמאלה בגרם מדרגות (גם כאן יש שלט הפנייה לקברו של הרב יוסף).
  
−
בחלק המערבי מרוכזים קבריהם של אנשי השם - אומנים, סופרים, מחנכים, פוליטיקאים ובעלי ממון. לצד הנקברים המפורסמים בציבור, יש רבים אחרים פחות מוכרים, שחלקם זוכים לתשומת לב המבקרים דווקא בגלל המצבות המעוצבות שהוקמו לזכרם.
+
מימין לגרם המדרגות, נמצא אזור י"ט ובו כמה חלקות קבורה צמודות. אנו נתרכז ב"מפלס העליון", זה שנמצא מתחת לכביש בו הלכנו, ונמשך לכיוון מערב.
  
−
חדי העין יזהו על חלק מהקברים סמל מיוחד המנציח נפטרים השייכים ל- 66 מייסדי תל אביב - אותם אנשים שהשתתפו בהגרלת המגרשים ההיסטורית בשנת 1909.
+
באזור זה נקברו רבים מ'''אנשי השם''' שמצאו מנוחת עולמים באדמת ירושלים. רבים מהקבורים בחלקה זו הם דוקטורים ופרופסורים, ונקברו כאן גם שופטים, שגרירים ועוד.
  
−
נלך בשביל הראשי ונגיע למאוזוליאום הנעול של הסופר מקס נורדאו, ולצידו מימין - קבריהם של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית ת"א הראשון, ורעייתו צינה. מימינו נקבר המשורר שאול טשרניחובסקי, ולידו הרופא ד"ר חיים חיסין, ומצפון להם בולט קברו של הרב פרץ חיות (לצידו נקבר בשנים האחרונות אריה לובה אליאב). בקצה הצפוני של חלקה זו בולט סורג מתכת חדש על הקיר, ובו פסוקים מספר ירמיהו, להנצחת הנקבר הסמוך.
+
בין הדמויות הראויות לציון: השופט העליון שניאור זלמן חשין (נפטר ב- 1959) ורעייתו לאה (ליד גרם המדרגות), ובקרבתם האדריכל ומתכנן הערים '''ריכרד קאופמן'''. קאופמן תיכנן יישובים רבים בארץ, וכן את התוכניות המקוריות לבית הקברות בהר המנוחות, במסגרתן הושאר ראש ההר חשוף, דבר שאיפשר לרכז באזור זה קברים של אנשי שם בתנועה הציונית. בשורה הרביעית נקבר '''שלמה אומברטו נכון''', שהתפרסם בשל פועלו להעלאת ארונות הקודש מבתי הכנסת באיטליה והעברתם לקהילות יהודיות בארץ לאחר השואה. [[מוזיאון יהדות איטליה]] בירושלים מנציח את זכרו.  בהמשך החלקה קבורים אנשי שם נוספים וביניהם מרטין בובר, פילוסוף מפורסם ופרופסור באוניברסיטה העברית, הנדבנית גיטה שרובר ובנה גבי (לזכרו הוקמה [[טיילת ארמון הנציב ויער השלום|טיילת שרובר בירושלים]] וכן בית גבריאל לחוף הכנרת), בני הזוג ד"ר אלברט טיכו (רופא עיניים) ורעייתו אנה שציירה את נופי ירושלים, והסופרת והמשוררת '''לאה גולדברג'''.
  
−
באזור המערבי נמצאות גם מספר אחוזות קבר משפחתיות כמו אלו של בית שלוש, בית קראוזה ובית פלמן.
+
לאחר שנסיים את השיטוט בחלקה זו, נעלה חזרה במדרגות ונמשיך בכביש, עד לעיקול חד כאשר המשכו הישן של הכביש הפך לשטחי קבורה חדשים. עתה נפנה ימינה ונעלה בגרם מדרגות קצר אל פסגת הר המנוחות.
  
−
אם נחזור לקבר נורדאו ונפנה שמאלה (דרומה), נחלוף לצד קברי הפוליטיקאי חיים ארלוזורוב (שנרצח בחוף תל אביב) ורעייתו סימה, המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ורעייתו מאניה. באזור זה נקבר גם הסופר אשר צבי גינצברג, המוכר בשם העט שלו - אחד העם. מולם לערך, קבורים ראש הממשלה השני, משה שרת, ורעייתו ציפורה. על המצבה הונח שלט המנציח את פועלו של שרת, ומהווה חריג בנוף המצבות בבית הקברות. באזור זה קבורים גם דב הוז, אשתו רבקה בתו תרצה ואחייניתו אורה בורודובסקי, שנספו בתאונת דרכים קטלנית ב- 1940 בכביש השרון ליד פרדסיה, ולידם טמון אליהו גולומב, מפקד ההגנה, יחד עם רעייתו. גולומב והוז היו גיסיו של שרת, וכנראה בשל כך העדיף שרת להיקבר כאן ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
+
מתחם הפסגה שטוח למדי ובמרכזו רחבת סיבוב לכלי רכב וסככת צל. בחלק הצפוני והמזרחי של מתחם הפסגה קבורים אנשי שם נוספים. בין היתר קבורים כאן שני '''ראשי עיריית ירושלים''', גרשון אגרון ומרדכי איש-שלום (טדי קולק נקבר בהר הרצל), יקירי העיר ירושלים, השרים בכור שלום שטרית ואליהו ששון, וחוקר ארץ ישראל פרופסור מנשה הראל. בפינה הדרומית-מזרחית של המתחם, קבור המשורר '''נפתלי הרץ אימבר''' - מחבר ההימנון הלאומי "התקווה". אימבר הוא אחד מכמה אנשי שם שנפטרו ונקברו בחו"ל, ועצמותיהם הועלו למנוחת עולמים באדמת ירושלים במסגרת חזון "פנתיאון האומה".
  
−
בחלקה מוגבהת הנמצאת כאן נקברו בין היתר איש העסקים סמי עופר והסופר אפרים קישון. לצד החומה המערבית של בית הקברות נקברה הזמרת שושנה דמארי, וכן קבורים כאן ראשי העירייה יהושע רבינוביץ ומרדכי נמיר, הציירים נחום גוטמן וראובן רובין ועוד. בפינה הדרומית-מערבית נקבר השר והמדען יובל נאמן.
+
ממתחם הפסגה יוצא שביל צפונה, למספר חלקות קבורה נוספות. כדאי לרדת בשביל זה, ולהתרשם מ'''תצפית נוף''' ייחודית לעבר [[גן לאומי נבי סמואל|הר שמואל]], עמק הארזים וגשרי הרכבת החדשים מעל [[נחל שורק]] ו[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה|נחל לוז]], וכן הבוסתן ב[[גן לאומי עינות תלם|עינות תלם]]. אם נתקדם מערבה, נוכל להשקיף לעבר מבשרת ציון - מגדל המים בהר אחירם, ומצוקי [[שמורת נחל חלילים|מערות חלילים]]. כמו כן ניתן להשקיף לעבר [[אתר לאומי הקסטל|הקסטל]] וערוץ נחל ארזה, בו הולך ונסלל כביש 1 החדש לירושלים. מעט מימין לשביל ההליכה, תמשוך את תשומת ליבנו מצבה מגרניט אדמדם ומעליו אבן בזלת שחורה. זוהי מצבת קברו של הפרופסור '''צבי הרמן שפירא''' - הוגה הרעיון להקמת הקרן הקיימת לישראל. בצמוד למצבת קברו של שפירא, מצד דרום, נמצאת מצבת קברו של הסופר '''פרץ סמולנסקין''', שהלך לעולמו ברוסיה בשנת 1885, ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה. סמולנסקין היה הראשון מבין אנשי השם שעצמותיהם הועלו ארצה לקבורה בהר המנוחות.
  
−
מהשביל הראשי, מטרים בודדים ממזרח לקבר דיזנגוף, מסתעף צפונה שביל עץ צר המאפשר גישה למצבות רבות. חלקן ייחודיות כמו קברה של מרים קנטורוביץ הבולט בכיפת הנחושת שמעליו, (עליה נחרט הפסוק המפורסם מירמיהו ב' "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה", ולצידו מצבת קברה של לאה שפירה, הבנויה בצורת קבר רחל בבית לחם.
+
נשוב למתחם הפסגה ועתה נפנה בשביל היורד במתינות מזרחה. בדרכנו מסתעף משביל זה שביל צדדי צפונה, לחלקה בולטת ובה עצי ארז. זוהי אחוזת קברם של '''נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית'''. הנשיא בן-צבי ביקש בצוואתו להיקבר בקרב העם, בהר המנוחות, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. הוא נפטר באפריל 1963, ולבקשת רחל ינאית נקבר בחלקה נפרדת בהר המנוחות. בהסכמתה, נקבעו בחלקה זו מקומות קבורה לאנשים נוספים במשפחת בן-צבי המורחבת, וביניהם הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר ואחרים.
  
−
חלק מהמצבות במרחב הן למעשה יציקות בטון ועליהן הכתובת המצמררת "גלמוד", מה שמזכיר כי חלק מהנקברים מתו כאלמונים וזהותם לא ידועה עד היום הזה. בין המצבות, ובעיקר בחלק המזרחי, צומח ריכוז גדול ויפה של [[חבצלת החוף|חבצלות]] שמצאו בבית הקברות מפלט מהפיתוח העירוני. ניתן למצוא במתחם גם מספר מיני עצים פולשים כגון שיטה כחלחלה, וושינגטוניה חוטית ופלפלון דמוי-אלה.
+
החלקה נפגעה בשנת 2011 בפלישה של אחת מחברות הקבורה בהר, ולאחר התערבות משרד ראש הממשלה, שוקם השטח בשנת 2012.
  
−
בחלק המזרחי של בית הקברות, הקברים המעניינים פזורים בשטח נרחב וקשה להתמצא ביניהם, לפיכך ההמלצה היא פשוט לקחת את הזמן, לשוטט בין המצבות ולתור אחרי שמות מוכרים, מצבות בעלות עיצוב ייחודי או עם טקסט מעניין. נוכל לשים לב גם לכך שחלק מהמצבות מוזנחות ולא שוקמו עד היום, בעוד שמצבות אחרות עברו שיפוץ ושיקום בשנים האחרונות. במתחם זה בולטת מצבת זיכרון שחורה וגדולה, המנציחה את חללי קהילת זדונקה-וולה בפולין, שנרצחו בשואה. כיוון שבית הקברות נסגר בשנת 1932, אין בו כמעט מצבות לזכר הקהילות, בניגוד לבתי הקברות שהוקמו לאחר מכן. לצד עץ בודד של וושינגטוניה חוטית שאינו רחוק מאנדרטת זדונקה-וולה לכיוון צפון, ניצב קברה של אסתר גולדברג, עליו נכתב הספד מרגש. מאחוריו נמצא קבר נוסף שגם עליו הספד ייחודי - קברה של עמליה ברסקי, שטבעה בים יפו בגיל 12 - בשנת תרע"ו (1916). בשיטוט בין המצבות נגלה טקסטים מעניינים נוספים, שקשה לכוון אליהם בהעדר "ציוני דרך" בולטים בסביבתם.
+
מכאן נשוב לשביל היורד מהפסגה מזרחה, ונמשיך לצד קבריהם של רבנים ואדמו"רים שונים. סככה בולטת משמאל (מצפון) לשביל תמשוך אותנו לחלקת קברו של '''האדמו"ר הרביעי מבעלז''', אהרן רוקח, לו יש מצבת קבורה מרשימה. מעניין לראות את ההספדים על המצבות באזור זה. ה"יארצייט" כאן נערך בכ"א באב.  
 +
 
 +
מכאן קצרה הדרך חזרה לכניסה. למגלי עניין וזמן ניתן לשוטט ולמצוא קברים נוספים, וביניהם למשל קברו של הרב ישראל דב אודסר, מחסידי ברסלב, המכונה "בעל הפתק הקדוש" בגלל אמונתו כי מצא פתק שמופנה אליו מהרב נחמן מברסלב, שנפטר כ- 110 שנה קודם לכן, ובו הסיסמא "נ נח נחמ נחמן מאומן", המכערת כיום מקומות רבים בארץ.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
באוגוסט-ספטמבר - פריחת [[חבצלת החוף]].
+
לא זוהו באתר ריכוזי פריחה או מוקדי עניין עונתיים.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
 
* מים בכניסה לאתר.
 
* מים בכניסה לאתר.
−
* המקום נפתח בשעה 06:30. בקיץ נסגר בית הקברות בשעה 19:00 ואילו בחורף הוא נסגר בשעה 17:00.
+
* המתחם פתוח בין השעות 19:00-07:00 בימי חול. בימי שישי ובערבי חג, המקום נפתח החל מ- 07:00 ועד שעה לפני כניסת השבת או החג.
−
* בימי שישי ובערבי חג נסגר בית הקברות בשעה 14:00. המקום סגור בשבתות ובחגים.
+
* המקום סגור בשבתות ובחגים.
 +
* למעוניינים לבקר בקברו של הרב כדורי, יש לשים לב ששעות הפתיחה מצומצמות יחסית: (16:00-09:00 בחורף, עד 18:00 בקיץ. ביום שישי בחורף עד 12:00 ובקיץ עד 13:00).
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
 
* המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
 
* המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
−
* בבית הקברות אין מבנה שירותים. מומלץ להתארגן בהתאם לפני או אחרי הסיור (ניתן להיעזר בבתי קפה ומסעדות ברחובות הסמוכים, בפרט בוגרשוב, אלנבי והמלך ג'ורג').
+
* שירותים ציבוריים ומי שתייה זמינים בכניסה לבית הקברות.
−
* מרבית השבילים צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה (בחלק המערבי, הוסדרו מספר שבילי עץ אך גם הם צרים במיוחד).
+
* השבילים הראשיים נוחים להליכה, אך מרבית השבילים בין המצבות צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.
−
* האתר מהווה מוקד משיכה לקבוצות גדולות, ולעיתים ייתכן עומס מבקרים, במיוחד בחלק המערבי.  לכן, למטיילים בודדים מומלץ להתמקד בו כאשר הוא פנוי מקבוצות גדולות, וכאשר קיימות קבוצות כאלה - לשוטט באופן חופשי בשאר חלקי בית הקברות (בתקווה שהשטח יתפנה לאחר זמן קצר).
+
* נא להצטייד בלבוש צנוע.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
*  [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1179780 בית הקברות טרומפלדור: סמל הסטטוס של המתים] - שי פוגלמן, "הארץ", 8/7/2011.
+
*  דורון בר, '''פנתיאון האומה בהר המנוחות''', עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
 +
*  תרצה רבינוביץ, '''בדרכו האחרונה של נשיא המדינה''', עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|lifta1.jpg|שמורת ליפתא}}
−
<td valign="top" width="20">
+
[[שמורת ליפתא]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|gan_sacher1.jpg|גן סאקר וסביבתו}}
−
<imagemap>
+
[[גן סאקר וסביבתו]]
−
תמונה:nordau_blvd.jpg|120px
+
|
−
default [[שדרות וים בצפון תל אביב]]
+
{{ת|jerusalem_trail.jpg|שביל ירושלים}}
−
desc none</imagemap>
+
[[שביל ירושלים]]
−
[[שדרות וים בצפון תל אביב]]
+
}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:gan_hagat.jpg|205px
 
−
default [[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון]]
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:kfar_salem.jpg|200px
 
−
default [[כפר שלם]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[כפר שלם]]
 
−
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 +
[[קטגוריה:בתי קברות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־22:12, 19 בינואר 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   הר המנוחות

הר המנוחות

הר המנוחות - בית הקברות הראשי של ירושלים, המציע למבקרים גם תצפית טובה להרים בפאתי העיר.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ירושלים
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:30/7/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:30/7/2014



Har hamenuchot1.jpg

מבט מהר המנוחות להר תמיר, (עמית מנדלסון, 30/7/2014)

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה תחבורה ציבורית

הר המנוחות

קבר הרב משה בן-טוב, יולי 2014
קברי הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית, יולי 2014

בית הקברות הר המנוחות הוקם בשנת 1951, כאשר התברר כי לא ניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים. במהלך המלחמה עצמה, נקברו המתים במספר בתי קברות זמניים, כגון בגבעת שייח' באדר. הר המנוחות נמצא ממערב לשכונת גבעת שאול בירושלים, ומתנשא לרום 733 מ' (השם המקורי הוא "הר מנוחות" אך ה' הידיעה דבקה בשם ההר). במהלך השנים גלשה הקבורה למדרונות סביב ההר, ומזרחה אל ההר השכן - הר תמיר (רום 757 מ'). קומפלקס הקבורה, המשלב גם מתחמי קבורה בקומות, הוא אחד הגדולים ביותר בישראל, ומשתרע על יותר מ- 600 דונם.

החלק המעניין למטיילים משתרע בתא שטח מצומצם יחסית באזור פסגת הר המנוחות ודרכי הגישה לפסגה. באזור זה קבורים רבים מאנשי השם שחיו ונפטרו בירושלים לאחר מלחמת העצמאות. ראשוני אנשי השם נטמנו כאן מתוך כוונה להקים כאן פנתיאון לגדולי האומה (בדומה לבית הקברות טרומפלדור בתל אביב), אך הניסיון לא צלח. אנשים נוספים קבורים בהר הזיתים (לפני מלחמת העצמאות ולאחר מלחמת ששת הימים), כאשר חללי כוחות הביטחון וגדולי האומה קבורים בהר הרצל.

בסיור בהר המנוחות, בולט מספרם הרב של הרבנים שנקברו במקום, כאשר חלק מקבריהם הפכו לאתרי עלייה לרגל. עם זאת, מסלול הסיור המוצע כאן מתמקד בדמויות הקשורות לציונות, לתרבות ולספרות העברית, ולתולדות הארץ וירושלים. הדגש הוא על ריכוז מוקדי עניין שנוח לאתרם בשטח. עם זאת, לא מן הנמנע כי נשמטו מהמסלול קבריהם של אישי ציבור חשובים, ואם יש ברשותכם מידע על מיקומם של קברים נוספים הראויים לביקור, אנא עדכנו אותנו.


איך להגיע:

בית הקברות נמצא בקצה המערבי של רחוב גבעת שאול בירושלים. יש מגרש חנייה בכניסה למתחם, וכן ניתן לנסוע ברכב עד לחנייה קטנה בפסגת ההר. בימי זיכרון, ייתכן עומס במקום, ורצוי להגיע בתחבורה ציבורית.


על האתר: הר המנוחות:

עיטורים בקברו של האדמו"ר מבעלז, יולי 2014
קברו של ריכרד קאופמן, יולי 2014
תצפית מהר המנוחות לנבי סמואל, יולי 2014

קומפלקס בתי הקברות של הר המנוחות, מכיל באופן רשמי שלושה בתי קברות - הר המנוחות, הר תמיר וגבעת שאול. מרבית אנשי השם טמונים בהר המנוחות, אך עוד לפניו, במדרון הדרומי של הר תמיר, נמצא קברו של הרב יצחק כדורי, שזכה לתואר "זקן המקובלים" ונפטר בגיל מופלג. בדומה לקברי צדיקים נוספים, הוקם מבנה מעל למצבת הקבר, ויש לשים לב לשעות הפתיחה המוגבלות, לעומת שעות הפתיחה של מכלול הר המנוחות כולו. כבר באזור זה נבחין כי בית הקברות מחולק לחלקות רבות, המנוהלות בידי חברות קדישא שונות לפי עדות חרדיות ודתיות מגוונות.

הר תמיר שמצפון לנו אינו "מעניין" במיוחד, אם כי הוא מציע מבט על לעבר הר המנוחות עצמו.

נמשיך וניכנס בשער הראשי של המתחם, לעבר מגרש חנייה ולצידו שירותים ציבוריים ומי שתייה.

בצד המערבי של החנייה נמצא מבנה קבורה מפואר עם גג משונן ומעוטר במגיני דוד - קברו של הרב משה בן-טוב, "צדיק המזוזות". בקבר זה, כמו במספר קברים נוספים של רבנים ידועים, נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, המקשה להתרשם מפנים המתחם. עם זאת, זהו אחד הקברים היפים ביותר וכדאי להיכנס פנימה תוך התחשבות במתפללים שבאתר.

משמאל (מדרום) לקבר זה, נמצא מבנה קבורה מפואר נוסף, המשותף לשני רבנים - הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) והרב מרדכי אליהו, שכיהן כרב הראשי לישראל. גם כאן קיימת הפרדה בין גברים לנשים.

מעט אחרי מבנה הקבורה המשותף, מתפצל הכביש לשני סעיפים, הראשי עולה אל פסגת ההר, וסעיף משני פונה שמאלה ועובר במדרון הדרומי. בכניסה לסעיף זה יש שלט הפנייה לקברו של הרב יעקב יוסף. אנו נפנה לפי השילוט, ואחרי הליכה לא ממושכת נחלוף לצד קברו של הרב מרדכי בן-שמעון (לצידו יש שלט הנצחה). קצת אחר כך, נרד שמאלה בגרם מדרגות (גם כאן יש שלט הפנייה לקברו של הרב יוסף).

מימין לגרם המדרגות, נמצא אזור י"ט ובו כמה חלקות קבורה צמודות. אנו נתרכז ב"מפלס העליון", זה שנמצא מתחת לכביש בו הלכנו, ונמשך לכיוון מערב.

באזור זה נקברו רבים מאנשי השם שמצאו מנוחת עולמים באדמת ירושלים. רבים מהקבורים בחלקה זו הם דוקטורים ופרופסורים, ונקברו כאן גם שופטים, שגרירים ועוד.

בין הדמויות הראויות לציון: השופט העליון שניאור זלמן חשין (נפטר ב- 1959) ורעייתו לאה (ליד גרם המדרגות), ובקרבתם האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן. קאופמן תיכנן יישובים רבים בארץ, וכן את התוכניות המקוריות לבית הקברות בהר המנוחות, במסגרתן הושאר ראש ההר חשוף, דבר שאיפשר לרכז באזור זה קברים של אנשי שם בתנועה הציונית. בשורה הרביעית נקבר שלמה אומברטו נכון, שהתפרסם בשל פועלו להעלאת ארונות הקודש מבתי הכנסת באיטליה והעברתם לקהילות יהודיות בארץ לאחר השואה. מוזיאון יהדות איטליה בירושלים מנציח את זכרו. בהמשך החלקה קבורים אנשי שם נוספים וביניהם מרטין בובר, פילוסוף מפורסם ופרופסור באוניברסיטה העברית, הנדבנית גיטה שרובר ובנה גבי (לזכרו הוקמה טיילת שרובר בירושלים וכן בית גבריאל לחוף הכנרת), בני הזוג ד"ר אלברט טיכו (רופא עיניים) ורעייתו אנה שציירה את נופי ירושלים, והסופרת והמשוררת לאה גולדברג.

לאחר שנסיים את השיטוט בחלקה זו, נעלה חזרה במדרגות ונמשיך בכביש, עד לעיקול חד כאשר המשכו הישן של הכביש הפך לשטחי קבורה חדשים. עתה נפנה ימינה ונעלה בגרם מדרגות קצר אל פסגת הר המנוחות.

מתחם הפסגה שטוח למדי ובמרכזו רחבת סיבוב לכלי רכב וסככת צל. בחלק הצפוני והמזרחי של מתחם הפסגה קבורים אנשי שם נוספים. בין היתר קבורים כאן שני ראשי עיריית ירושלים, גרשון אגרון ומרדכי איש-שלום (טדי קולק נקבר בהר הרצל), יקירי העיר ירושלים, השרים בכור שלום שטרית ואליהו ששון, וחוקר ארץ ישראל פרופסור מנשה הראל. בפינה הדרומית-מזרחית של המתחם, קבור המשורר נפתלי הרץ אימבר - מחבר ההימנון הלאומי "התקווה". אימבר הוא אחד מכמה אנשי שם שנפטרו ונקברו בחו"ל, ועצמותיהם הועלו למנוחת עולמים באדמת ירושלים במסגרת חזון "פנתיאון האומה".

ממתחם הפסגה יוצא שביל צפונה, למספר חלקות קבורה נוספות. כדאי לרדת בשביל זה, ולהתרשם מתצפית נוף ייחודית לעבר הר שמואל, עמק הארזים וגשרי הרכבת החדשים מעל נחל שורק ונחל לוז, וכן הבוסתן בעינות תלם. אם נתקדם מערבה, נוכל להשקיף לעבר מבשרת ציון - מגדל המים בהר אחירם, ומצוקי מערות חלילים. כמו כן ניתן להשקיף לעבר הקסטל וערוץ נחל ארזה, בו הולך ונסלל כביש 1 החדש לירושלים. מעט מימין לשביל ההליכה, תמשוך את תשומת ליבנו מצבה מגרניט אדמדם ומעליו אבן בזלת שחורה. זוהי מצבת קברו של הפרופסור צבי הרמן שפירא - הוגה הרעיון להקמת הקרן הקיימת לישראל. בצמוד למצבת קברו של שפירא, מצד דרום, נמצאת מצבת קברו של הסופר פרץ סמולנסקין, שהלך לעולמו ברוסיה בשנת 1885, ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה. סמולנסקין היה הראשון מבין אנשי השם שעצמותיהם הועלו ארצה לקבורה בהר המנוחות.

נשוב למתחם הפסגה ועתה נפנה בשביל היורד במתינות מזרחה. בדרכנו מסתעף משביל זה שביל צדדי צפונה, לחלקה בולטת ובה עצי ארז. זוהי אחוזת קברם של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. הנשיא בן-צבי ביקש בצוואתו להיקבר בקרב העם, בהר המנוחות, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. הוא נפטר באפריל 1963, ולבקשת רחל ינאית נקבר בחלקה נפרדת בהר המנוחות. בהסכמתה, נקבעו בחלקה זו מקומות קבורה לאנשים נוספים במשפחת בן-צבי המורחבת, וביניהם הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר ואחרים.

החלקה נפגעה בשנת 2011 בפלישה של אחת מחברות הקבורה בהר, ולאחר התערבות משרד ראש הממשלה, שוקם השטח בשנת 2012.

מכאן נשוב לשביל היורד מהפסגה מזרחה, ונמשיך לצד קבריהם של רבנים ואדמו"רים שונים. סככה בולטת משמאל (מצפון) לשביל תמשוך אותנו לחלקת קברו של האדמו"ר הרביעי מבעלז, אהרן רוקח, לו יש מצבת קבורה מרשימה. מעניין לראות את ההספדים על המצבות באזור זה. ה"יארצייט" כאן נערך בכ"א באב.

מכאן קצרה הדרך חזרה לכניסה. למגלי עניין וזמן ניתן לשוטט ולמצוא קברים נוספים, וביניהם למשל קברו של הרב ישראל דב אודסר, מחסידי ברסלב, המכונה "בעל הפתק הקדוש" בגלל אמונתו כי מצא פתק שמופנה אליו מהרב נחמן מברסלב, שנפטר כ- 110 שנה קודם לכן, ובו הסיסמא "נ נח נחמ נחמן מאומן", המכערת כיום מקומות רבים בארץ.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

לא זוהו באתר ריכוזי פריחה או מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • מים בכניסה לאתר.
  • המתחם פתוח בין השעות 19:00-07:00 בימי חול. בימי שישי ובערבי חג, המקום נפתח החל מ- 07:00 ועד שעה לפני כניסת השבת או החג.
  • המקום סגור בשבתות ובחגים.
  • למעוניינים לבקר בקברו של הרב כדורי, יש לשים לב ששעות הפתיחה מצומצמות יחסית: (16:00-09:00 בחורף, עד 18:00 בקיץ. ביום שישי בחורף עד 12:00 ובקיץ עד 13:00).

הערות ואזהרות:

  • המתחם חשוף לשמש, ולא מומלץ לביקור בשעות החום בקיץ.
  • שירותים ציבוריים ומי שתייה זמינים בכניסה לבית הקברות.
  • השבילים הראשיים נוחים להליכה, אך מרבית השבילים בין המצבות צרים ולא נגישים למתקשים בהליכה.
  • נא להצטייד בלבוש צנוע.

הצעות טיול בסביבת הר המנוחות:

Lifta1.jpg

שמורת ליפתא

Gan sacher1.jpg

גן סאקר וסביבתו

Jerusalem trail.jpg

שביל ירושלים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דורון בר, פנתיאון האומה בהר המנוחות, עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.
  • תרצה רבינוביץ, בדרכו האחרונה של נשיא המדינה, עתמול 228 , אייר תשע"ג, עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל, הוצאת יד בן-צבי.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=הר_המנוחות&oldid=45693"