קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת הבשור"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="נחל הבשור, נחל בשור, שמורת הבשור, דרך הבשור, טיול בנגב המערבי, הנגב המערבי"></meta>
 
<meta name="keywords" content="נחל הבשור, נחל בשור, שמורת הבשור, דרך הבשור, טיול בנגב המערבי, הנגב המערבי"></meta>
−
<meta name="description" content="גדול נחלי החוף עובר במישורי הנגב המערבי ולאורכו נוף בתרונות ציוריים עם שפע צמחייה ובעלי חיים."></meta>
+
<meta name="description" content="שמורת הבשור - שמורת טבע גדולה סביב נחל הבשור, במישורי הנגב המערבי, ובה נוף בתרונות ציוריים עם שפע צמחייה ובעלי חיים."></meta>
−
{{שמורת טבע
+
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בנגב המערבי]]}}
−
|תמונה=habsor1.jpg
+
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=31.27825, 34.49044
 +
|Display map=yes
 +
|תמונה=habsor_road7.jpg
 
|מקום הצילום=בתרונות לס בגדת נחל הבשור
 
|מקום הצילום=בתרונות לס בגדת נחל הבשור
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=הנגב המערבי
 
|אזור=הנגב המערבי
−
|יישובים סמוכים=עין הבשור, צאלים
+
|מיקום=בין צאלים ורעים
 
|מאפיינים עיקריים=נחל אכזב, בתרונות לס
 
|מאפיינים עיקריים=נחל אכזב, בתרונות לס
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
−
|שטח=7388
+
|שטח=19946.018
−
|הערת שטח=שטחים מוכרזים בלבד
+
|הערת שטח=כולל הרחבה
−
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבות מוצעות
+
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבה בתכנון מתקדם
 
|תאריך הכרזה=9/11/1967, 11/11/2010
 
|תאריך הכרזה=9/11/1967, 11/11/2010
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|תאריך צילום=28/1/2012
+
|תאריך הצילום=2/2/2013
−
|סקירה=גדול נחלי החוף - ריאה טבעית בלב שדות הנגב המערבי.
+
|סקירה=שמורת הבשור - ריאה טבעית בלב שדות הנגב המערבי.
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=חלקית
 +
|מפת סימון שבילים=13 - הנגב המערבי
 +
|1=[[דרך הבשור]]
 +
|2=[[התיישבות ופריחה בחבל אשכול]]
 +
|3=[[דרך הפסלים - יער חצרים]]
 +
|4=[[העיר העתיקה בבאר שבע]]
 +
|5=[[מבתרונות בארי לבארי הישנה]]
 +
|6=[[גן לאומי פארק אשכול]]
 +
|7=[[אתר לאומי מצפה גבולות]]
 +
|8=[[פארק אופקים - מצודת פטיש]]
 +
|9=[[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים|בית הביטחון בצאלים]]
 +
|10=[[שמורת פארק הלס]]
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
[[תמונה:habsor_1994.jpg|left|thumb|200px|נחל הבשור ליד גשר החבלים - אביב 1994]]
 
[[תמונה:habsor_1994.jpg|left|thumb|200px|נחל הבשור ליד גשר החבלים - אביב 1994]]
−
נחל הבשור הוא גדול נחלי החוף בישראל. כיום מתחיל אגן הנחל באזור רמת ציפורים שבנגב התיכון, דרומית-מזרחית לקיבוץ שדה בוקר, אולם במקור החל הנחל ליד מצפה רמון. חלקו העליון הקדום של הנחל "נשבה" ע"י אפיק נחל צין שהתחתר ולכד את מעלה הנחל, ולכן הנחל מתחיל כיום באזור רמת ציפורים.
+
[[תמונה:habsor1.jpg|left|thumb|200px|בתרונות לס, פברואר 2012]]
 +
[[נחל הבשור]] הוא גדול נחלי החוף בישראל. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ- 3,400 קמ"ר, המכסים אזור נרחב בין חברון, ערד, דימונה, ירוחם ושדה בוקר - לים התיכון. כיום מתחיל אגן הנחל באזור רמת ציפורים, בקרבת שדה בוקר שבנגב התיכון. לנחל יש שני יובלים עיקריים, נחל באר שבע (המנקז אליו את בקעת באר שבע ואת דרום הר חברון, דרך יובלו נחל חברון), ונחל גרר (המנקז אליו את הגבעות מצפון לבאר שבע ואזור יער להב).
  
−
חלקו של הנחל ממפגש נחל באר שבע ועד לגבול המדיני עם חבל עזה, מוכרז או מוצע כשמורת טבע. בתחום זה אופי הנחל הוא של ערוץ רחב עם שכבת חלוקים מאסיבית, ולאורכו גדלה צמחיית נחלים, בפרט עצי אשל וכן הצמח הפולש טבק השיח.
+
מקור שם הנחל הוא בנחל גדול המוזכר במקרא ונמצא בצפון הנגב (שמואל א', ל', פסוקים ט'-י'), כאשר דוד ואנשיו רודפים אחרי העמלקים שפשטו על העיר צקלג ושבו את בני משפחותיהם של דוד ולוחמיו: "וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הוּא וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּבֹאוּ, עַד-נַחַל הַבְּשׂוֹר; וְהַנּוֹתָרִים, עָמָדוּ.". כיוון שאין ודאות מוחלטת שערוץ זה הוא הבשור המקראי (אפשרות אחרת יכולה להיות נחל גרר), קראה לו ועדת השמות "נחל בשור" ללא ה' הידיעה. ברם, השם "הבשור" דבק בערוץ.
  
−
הנחל מתחתר בקרקע הלס שבסביבתו וכך נוצר נוף בתרונות ומצוקי עפר, שאינו מתאים לחקלאות.
+
חלקו של הנחל ממפגש נחל באר שבע ועד לגבול המדיני עם חבל עזה, מוכרז או מוצע כשמורת טבע. בתחום זה אופי הנחל הוא של ערוץ רחב עם שכבת חלוקים מאסיבית, ולאורכו גדלה צמחיית נחלים, בפרט עצי אשל, צמחי קנה מצוי וכן הצמח הפולש טבק השיח.
  
−
הבתרונות עשירים בחי ובצומח. בין הצמחים הבולטים שיחי רותם המדבר ופריחה עונתית - [[כלנית מצויה]] (אדומות), עירית גדולה, חצב גלוני ומינים נוספים. בין בעלי החיים יש כאן אוכלוסייה יפה של חוגלות. קירות העפר בבתרונות משמשים כאתר קינון לשרקרקים.
+
שכבת החלוקים עשירה במי תהום גבוהים ומזינה מספר מעיינות ובארות - באר אסנת (באזור שפך נחל באר שבע לנחל הבשור), באר צאלים, עין שרוחן, עין הבשור ומי תהום גבוהים באזור תל גמה.
 +
 
 +
הנחל מתחתר בקרקע הלס שבסביבתו וכך נוצר נוף בתרונות ומצוקי עפר, שאינו מתאים לחקלאות, ורוחבו מגיע עד 2 ק"מ בגדה המזרחית באזור [[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]]. במקומות אחדים נחשף מסלע כורכר ולעיתים גם תלכיד נחלים. באזור באר צאלים נחשף מסלע איאוקני. בחלקו האחרון של הנחל בתחומי ישראל אין בתרונות, והאפיק מתחתר בקרקעות לס וחול.
 +
 
 +
הבתרונות עשירים בחי ובצומח. בין הצמחים הבולטים עצי שיטה סלילנית, שיחי רותם המדבר ופריחה עונתית - [[כלנית מצויה]] (אדומות), [[עירית גדולה]], חצב גלוני ומינים נוספים. לצד שורשי השיח שמשון יושב, צומחות באביב פטריות הכמהין (שהתמעטו בארץ בשל קטיף מאסיבי, האסור בתחום השמורה). בין בעלי החיים יש כאן אוכלוסייה יפה של חוגלות. קירות העפר בבתרונות משמשים כאתר קינון לשרקרקים.
 +
 
 +
לצד הנחל נמצאים מספר אתרי מורשת חשובים, חלקם בתחום [[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]]. בתחום השמורה נמצאים שני תילים ארכיאולוגיים מרכזיים, תל שרוחן (תל פארעה הדרומי) ותל גמה. הנחל נוגס בתילים וסוחף אותם עם השנים.
 +
 
 +
ב'''תל גמה''', הסמוך לקיבוץ רעים, נתגלו שכבות יישוב החל מהתקופה הכנענית ועד לתקופה הפרסית. בשל שליטתו הטופוגרפית על הסביבה, שימש התל כמוצב טורקי במלחמת העולם הראשונה, וכמוצב מצרי במלחמת העצמאות. זיהוי היישוב הקדום בתל גמה אינו ידוע, ובעבר הציעו לזהות כאן את העיר הקדומה גרר או את העיר ירזה, המופיעה במפת מידבא מהתקופה הביזנטית.
 +
 
 +
ב'''תל שרוחן''' (תל אל פארעה בערבית) נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הכנענית התיכונה ועד לתקופה הרומית, בשטח כ- 70 דונם. שמו של התל ניתן על שם עיר מצרית המוזכרת גם כעיר בנחלת שבט שמעון בספר יהושע. ברם, כיום אין ודאות לגבי זהות העיר ששכנה בתל זה, ולכן ארכיאולוגים מכנים אותו "תל פארעה הדרומי" (להבדיל מתל פארעה הצפוני - תל תרצה, בירת ממלכת ישראל השנייה, מצפון לעיר שכם שבשומרון).
 +
 
 +
הנחל והבתרונות מהווים ריאה ירוקה מרכזית בנגב המערבי, ונחשבים ל"מסדרון אקולוגי" המקשר את הר הנגב עם רכסי הכורכר הסמוכים לחבל עזה ([[שמורת בתרונות בארי]] והיערות בסביבתה).
 +
 
 +
מעבר לגבול חבל עזה, נמשך הנחל עד לים התיכון. באזור השפך לים, יש בנחל מים כל השנה. קטע זה הוכרז כשמורת טבע ע"י הרשות הפלסטינית בתחילת שנות ה- 2000', אולם מאז השתלטות החמאס על חבל עזה, לא ברור האם הגדרה זו עדיין תקפה.
 +
 
 +
בשל גודל אגן הניקוז של הנחל, וריבוי השטפונות בו, נעשו נסיונות שונים לניצול מי הנחל. בשנות ה- 60' ניסו להקים סכר במורד הנחל, אך בשל עוצמת השטפונות פרץ לו הנחל דרך חדשה לצד הסכר, שנותר מיותם. מאז לא הוקמו סכרים ומאגרים בנחל עצמו, לנוכח עוצמת השטפונות, והסחף הרב שהם מייצרים הופך השקעה במאגרי ענק ללא כדאית.
 +
 
 +
כיום מיושמת שיטה אחרת לניצול המים, וזאת ע"י הנחת צינורות בשכבת החלוקים שבקרקעית הנחל, ושאיבת מים משכבה זו למאגרים שהוקמו מחוץ לאפיק הנחל. שיטה זו מכונה "נקז", ומספר נקזים הוקמו לאורך הנחל.
 +
 
 +
המאגרים הוקמו בעיקר מעל תחום השמורה המוכרזת (באזור צאלים - גבולות), ומיעוטם במורד הנחל (בקרבת רעים).
 +
 
 +
באפיק עצמו פעלו לאורך שנים מחצבות לכריית חלוקי נחל, מחוץ לתחום השמורה המוכרזת. רובן ככולן נסגרו עם השנים, ונמצאות בשטחים המיועדים להרחבת השמורה.
  
 
אפיק הנחל סובל מזיהום כבד הנמשך מאז אמצע שנות ה- 80'. תחילה, הגיע הזיהום מאזור התעשייה הכבדה ברמת חובב. שפכים מאזור התעשייה גלשו לנחל חובב ומשם דרך נחל באר שבע לנחל הבשור. זיהום זה הופסק, אם כי כפי הנראה עדיין יש זיהום במי התהום.
 
אפיק הנחל סובל מזיהום כבד הנמשך מאז אמצע שנות ה- 80'. תחילה, הגיע הזיהום מאזור התעשייה הכבדה ברמת חובב. שפכים מאזור התעשייה גלשו לנחל חובב ומשם דרך נחל באר שבע לנחל הבשור. זיהום זה הופסק, אם כי כפי הנראה עדיין יש זיהום במי התהום.
שורה 31: שורה 69:
 
בעשור האחרון מקור הזיהום העיקרי הוא שפכים של הרשות הפלסטינית באזור חברון ויטא, הגולשים לנחל חברון ומשם לנחל באר שבע והלאה לנחל הבשור. שפכים אלו כוללים תוצרים של מפעלי עיבוד אבן, ונתנו לאפיק נחל חברון גוון לבן. מאמצים ישראליים לטפל בבעיה ע"י מכון טיהור משותף לחברון ולקריית ארבע, נדחו ע"י הרשות הפלסטינית. ניסיון להקים סכר על נחל חברון בכניסתו לתחומי הקו הירוק, וטיהור המים בנקודה זו, לא צלח כתוצאה מהגדלת היקף השפכים המוזרמים לנחל.
 
בעשור האחרון מקור הזיהום העיקרי הוא שפכים של הרשות הפלסטינית באזור חברון ויטא, הגולשים לנחל חברון ומשם לנחל באר שבע והלאה לנחל הבשור. שפכים אלו כוללים תוצרים של מפעלי עיבוד אבן, ונתנו לאפיק נחל חברון גוון לבן. מאמצים ישראליים לטפל בבעיה ע"י מכון טיהור משותף לחברון ולקריית ארבע, נדחו ע"י הרשות הפלסטינית. ניסיון להקים סכר על נחל חברון בכניסתו לתחומי הקו הירוק, וטיהור המים בנקודה זו, לא צלח כתוצאה מהגדלת היקף השפכים המוזרמים לנחל.
  
−
עוד מידע יעודכן בקרוב.
+
בחודשים אפריל-מאי 2018, נשרפו שטחים ניכרים בשמורה כתוצאה משיגור מאסיבי של עפיפוני תבערה משטחי רצועת עזה.
−
 
 
 
|מצב סטטוטורי=
 
|מצב סטטוטורי=
 
6249 דונם הוכרזו בשנת 1967, בתוכנית משותפת עם [[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]].
 
6249 דונם הוכרזו בשנת 1967, בתוכנית משותפת עם [[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]].
−
רק בשנת 2010 הוכרזה הרחבה ראשונה לשמורה (קטע פארק האפיק) ושטחה 1139 דונם, כאשר אין רצף בין שתי השמורות המוכרזות.
+
רק בשנת 2010 הוכרזה הרחבה ראשונה לשמורה (קטע פארק האפיק) ושטחה 1139 דונם, כאשר אין רצף בין שתי השמורות המוכרזות. קטע פארק האפיק נמצא כ- 5 ק"מ צפונית לשמורה, ובמרחק 2 ק"מ דרומית לקיבוץ רעים.
 +
 
 +
בשנת 2021 הוגשה תוכנית חדשה לשמורה מצאלים עד פאתי רעים (לא כולל הגן הלאומי פארק אשכול). תוכנית זו מגדירה מחדש את שטח השמורה כ- 19,946.018 דונם (ומציינת ששטח השמורה הוותיקה, כולל פארק האפיק, הוא 5419.822 דונם, ולא 7,388 דונם. ייתכן שהפער נובע מטעויות מדידה בעבר). תוכנית זו טרם הופקדה להתנגדויות הציבור (נכון לסוף 2022).
  
 
הרחבות נוספות נמצאות בתהליכי תכנון, ובסופן תשתרע השמורה ברצף מ[[שמורת באר אסנת]] ליד צאלים, עד גבול חבל עזה.
 
הרחבות נוספות נמצאות בתהליכי תכנון, ובסופן תשתרע השמורה ברצף מ[[שמורת באר אסנת]] ליד צאלים, עד גבול חבל עזה.
 +
 +
אורך השמורה והרחבותיה כ- 35 ק"מ, ועוד כתשעה ק"מ במעלה הנחל נכללים ב[[שמורת פארק הלס]] המוצעת ו[[שמורת באר אסנת]] המוכרזת, מה שהופך אותה לאחת השמורות הארוכות ביותר בישראל. מתוך זה, מוכרזים כיום כ- 18.5 ק"מ כשמורת טבע או כגן לאומי - 4 ק"מ בשמורת באר אסנת, 9.3 ק"מ בשמורת הבשור, 1.5 ק"מ ב[[גן לאומי פארק אשכול]] ו- 2.8 ק"מ בהרחבת "פארק האפיק".
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
−
מסלול הטיול העיקרי בשמורת הבשור הוא '''דרך הבשור''' - דרך מסומנת כחול 13473, החולפת לאורך הגדה המערבית של הנחל, מאזור קיבוץ צאלים ועד כביש 241 מערבית ל[[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]]. הדרך טובה לכל רכב וממנה מסתעפים מספר שבילי הליכה קצרים, אל הגשר התלוי באפיק הנחל, תל שרוחן ועוד. בחלק התחתון של הנחל עוברת דרך מסומנת כחול 13385 באזור תל גמה וצומת רעים. מספר שבילים נוספים חוצים את הנחל ואינם עוברים לאורכו.
 
  
−
אין להיכנס לערוץ הנחל ולשבילים הרגליים החוצים אותו בימי גשם, בשל חשש לשטפונות. דרך הבשור עצמה אינה חוצה את הנחל, ואין בה חשש לשטפונות, אולם ייתכנו קטעים בוציים לאחר הגשמים. לפיכך, בימים אלו היא לא מומלצת לרכבים פרטיים.
+
שלושה כבישים חוצים את השמורה:
  
−
|שירותים למטיילים=
+
* כביש 232 - ליד קיבוץ רעים. לבאים מגוש דן ואשקלון, זו הדרך הקצרה ביותר לשמורה וסביבתה.
 +
* כביש 241 - מערבית ל[[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]]. זו הדרך הקצרה לבאים מכיוון באר שבע ואופקים.
 +
* כביש 234 - ליד קיבוץ צאלים - בכביש זה אין גשר מעל לנחל, ובימי שטפונות הוא עלול להיות חסום לתנועה (מה שמכונה "גשר צאלים").
 +
מסלול הטיול העיקרי בשמורת הבשור הוא '''[[דרך הבשור]]''' - דרך מסומנת כחול 13473, החולפת לאורך הגדה המערבית של הנחל, מאזור קיבוץ צאלים ועד כביש 241 מערבית ל[[גן לאומי פארק אשכול|פארק אשכול]]. הדרך טובה לכל רכב וממנה מסתעפים מספר שבילי הליכה קצרים, אל הגשר התלוי באפיק הנחל, תל שרוחן ועוד. בחלק התחתון של הנחל עוברת דרך מסומנת כחול 13385 באזור תל גמה וצומת רעים. מספר שבילים נוספים חוצים את הנחל ואינם עוברים לאורכו.
 +
 
 +
אין להיכנס לערוץ הנחל ולשבילים הרגליים החוצים אותו בימי גשם, בשל חשש לשטפונות. [[דרך הבשור]] עצמה אינה חוצה את הנחל, ואין בה חשש לשטפונות, אולם ייתכנו קטעים בוציים לאחר הגשמים (בצמוד לדרך נוצרה דרך נוספת הנוחה יותר לרכבים פרטיים ואין בה שלוליות).
 +
 
 +
|שעות מחירים ושירותים=
 
שבילי הליכה, גשר תלוי וחניון בקרבת צאלים.
 
שבילי הליכה, גשר תלוי וחניון בקרבת צאלים.
  
שורה 50: שורה 97:
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
הביקור מומלץ במיוחד בעונת [[כלנית מצויה|הכלניות]] בפברואר.
+
הביקור מומלץ במיוחד בעונת [[כלנית מצויה|הכלניות]] בפברואר. בתקופה זו פורחת בשמורה גם [[עירית גדולה]].
 +
 
 +
במרץ ובתחילת אפריל יש באזור מרבדי פריחה של מינים חד-שנתיים (בעיקר בשנים גשומות).
  
−
חובבי הבוטניקה יוכלו לפגוש לאורך הנחל בחודש ספטמבר פריחת חצב גלוני. זהו מין צנוע ועדין לעומת [[חצב מצוי]] וגוון פריחתו בז'-קרם, כך שהוא קשה לזיהוי בשטח.
+
חובבי הבוטניקה יוכלו לפגוש לאורך הנחל בחודש ספטמבר פריחת חצב גלוני. זהו מין צנוע ועדין לעומת [[חצב מצוי]] וגוון פריחתו בז'-קרם, כך שהוא קשה לזיהוי בשטח. את עליו המסולסלים של החצב הגלוני קל לזהות בשטח בחורף ובאביב.
  
−
בימים בהם הנחל שוטף, אין לטייל במסלול אך מומלץ להגיע לאחד מהגשרים על הנחל ולצפות בזהירות בשטפונות.
+
בימים בהם הנחל שוטף, אין לטייל במסלולים הרגליים (ניתן לנסוע ב[[דרך הבשור]] גם בימים אלו), אך מומלץ להגיע לאחד מהגשרים על הנחל ולצפות בזהירות בשטפונות.
  
−
יש לציין כי בשלב זה לא קיים גשר בכביש 234 ליד צאלים, ולכן עדיף להגיע לאחד הגשרים האחרים (כביש 232 ליד רעים, או גשר אברהם בכביש 241, בין צומת גבולות לצומת אורים).
+
יש לציין כי בשלב זה לא קיים גשר בכביש 234 ליד צאלים, ולכן עדיף להגיע לאחד הגשרים האחרים (כביש 232 ליד רעים, או גשר אברהם בכביש 241, בין צומת גבולות לצומת אורים). כמו כן ניתן להגיע לגשר החבלים.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערכים: שמורת בתרונות בארי, שמורת מכרות בארי).
+
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערכים: שמורת הבשור, שמורת רעים, שמורת באר צאלים).
−
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערכים: שמורת בתרונות בארי, שמורת מחצבות הגופרית).
+
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערכים: שמורות הבשור).
−
* סקר נוף חבל אשכול - אמנון ליבנה.
+
* חבל אשכול, סקר נוף ומסלולי טיול - אמנון ליבנה.
  
 
|שמות נוספים לאתר=
 
|שמות נוספים לאתר=
שורה 67: שורה 116:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|habsor_road4.jpg|דרך הבשור}}
−
<td valign="top" width="20">
+
[[דרך הבשור]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|park_eshkol1.jpg|גן לאומי פארק אשכול}}
−
<imagemap>
+
[[גן לאומי פארק אשכול]]
−
תמונה:beeri_reserve.jpg|200px
+
|
−
default [[מבתרונות בארי לבארי הישנה]]
+
{{ת|beeri_reserve.jpg|מבתרונות בארי לבארי הישנה}}
−
desc none</imagemap>
 
 
[[מבתרונות בארי לבארי הישנה]]
 
[[מבתרונות בארי לבארי הישנה]]
−
</td>
+
}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:beeri_mines_trip.jpg|200px
 
−
default [[מבארי הישנה למפעל הגופרית]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[מבארי הישנה למפעל הגופרית]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:beit_bitahon_zeelim.jpg|190px
 
−
default [[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים]]
 
−
</td></tr></table>
 
−
 
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־19:36, 26 בנובמבר 2022

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בנגב המערבי   /   שמורת הבשור

שמורת הבשור - ריאה טבעית בלב שדות הנגב המערבי.

Habsor road7.jpg

בתרונות לס בגדת נחל הבשור, (עמית מנדלסון, 2/2/2013)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:נחל אכזב, בתרונות לס
  • אזור:הנגב המערבי
  • מפת סימון שבילים: 13 - הנגב המערבי
  • מיקום: בין צאלים ורעים
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:חלקית
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבה בתכנון מתקדם
  • שטח:19946.018 דונם
    כולל הרחבה
  • תאריך הכרזה:9/11/1967, 11/11/2010


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

אתרי ביקור




איך להגיע

שלושה כבישים חוצים את השמורה:

  • כביש 232 - ליד קיבוץ רעים. לבאים מגוש דן ואשקלון, זו הדרך הקצרה ביותר לשמורה וסביבתה.
  • כביש 241 - מערבית לפארק אשכול. זו הדרך הקצרה לבאים מכיוון באר שבע ואופקים.
  • כביש 234 - ליד קיבוץ צאלים - בכביש זה אין גשר מעל לנחל, ובימי שטפונות הוא עלול להיות חסום לתנועה (מה שמכונה "גשר צאלים").

מסלול הטיול העיקרי בשמורת הבשור הוא דרך הבשור - דרך מסומנת כחול 13473, החולפת לאורך הגדה המערבית של הנחל, מאזור קיבוץ צאלים ועד כביש 241 מערבית לפארק אשכול. הדרך טובה לכל רכב וממנה מסתעפים מספר שבילי הליכה קצרים, אל הגשר התלוי באפיק הנחל, תל שרוחן ועוד. בחלק התחתון של הנחל עוברת דרך מסומנת כחול 13385 באזור תל גמה וצומת רעים. מספר שבילים נוספים חוצים את הנחל ואינם עוברים לאורכו.

אין להיכנס לערוץ הנחל ולשבילים הרגליים החוצים אותו בימי גשם, בשל חשש לשטפונות. דרך הבשור עצמה אינה חוצה את הנחל, ואין בה חשש לשטפונות, אולם ייתכנו קטעים בוציים לאחר הגשמים (בצמוד לדרך נוצרה דרך נוספת הנוחה יותר לרכבים פרטיים ואין בה שלוליות).

רקע על שמורת הבשור

נחל הבשור ליד גשר החבלים - אביב 1994
בתרונות לס, פברואר 2012

נחל הבשור הוא גדול נחלי החוף בישראל. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ- 3,400 קמ"ר, המכסים אזור נרחב בין חברון, ערד, דימונה, ירוחם ושדה בוקר - לים התיכון. כיום מתחיל אגן הנחל באזור רמת ציפורים, בקרבת שדה בוקר שבנגב התיכון. לנחל יש שני יובלים עיקריים, נחל באר שבע (המנקז אליו את בקעת באר שבע ואת דרום הר חברון, דרך יובלו נחל חברון), ונחל גרר (המנקז אליו את הגבעות מצפון לבאר שבע ואזור יער להב).

מקור שם הנחל הוא בנחל גדול המוזכר במקרא ונמצא בצפון הנגב (שמואל א', ל', פסוקים ט'-י'), כאשר דוד ואנשיו רודפים אחרי העמלקים שפשטו על העיר צקלג ושבו את בני משפחותיהם של דוד ולוחמיו: "וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הוּא וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּבֹאוּ, עַד-נַחַל הַבְּשׂוֹר; וְהַנּוֹתָרִים, עָמָדוּ.". כיוון שאין ודאות מוחלטת שערוץ זה הוא הבשור המקראי (אפשרות אחרת יכולה להיות נחל גרר), קראה לו ועדת השמות "נחל בשור" ללא ה' הידיעה. ברם, השם "הבשור" דבק בערוץ.

חלקו של הנחל ממפגש נחל באר שבע ועד לגבול המדיני עם חבל עזה, מוכרז או מוצע כשמורת טבע. בתחום זה אופי הנחל הוא של ערוץ רחב עם שכבת חלוקים מאסיבית, ולאורכו גדלה צמחיית נחלים, בפרט עצי אשל, צמחי קנה מצוי וכן הצמח הפולש טבק השיח.

שכבת החלוקים עשירה במי תהום גבוהים ומזינה מספר מעיינות ובארות - באר אסנת (באזור שפך נחל באר שבע לנחל הבשור), באר צאלים, עין שרוחן, עין הבשור ומי תהום גבוהים באזור תל גמה.

הנחל מתחתר בקרקע הלס שבסביבתו וכך נוצר נוף בתרונות ומצוקי עפר, שאינו מתאים לחקלאות, ורוחבו מגיע עד 2 ק"מ בגדה המזרחית באזור פארק אשכול. במקומות אחדים נחשף מסלע כורכר ולעיתים גם תלכיד נחלים. באזור באר צאלים נחשף מסלע איאוקני. בחלקו האחרון של הנחל בתחומי ישראל אין בתרונות, והאפיק מתחתר בקרקעות לס וחול.

הבתרונות עשירים בחי ובצומח. בין הצמחים הבולטים עצי שיטה סלילנית, שיחי רותם המדבר ופריחה עונתית - כלנית מצויה (אדומות), עירית גדולה, חצב גלוני ומינים נוספים. לצד שורשי השיח שמשון יושב, צומחות באביב פטריות הכמהין (שהתמעטו בארץ בשל קטיף מאסיבי, האסור בתחום השמורה). בין בעלי החיים יש כאן אוכלוסייה יפה של חוגלות. קירות העפר בבתרונות משמשים כאתר קינון לשרקרקים.

לצד הנחל נמצאים מספר אתרי מורשת חשובים, חלקם בתחום פארק אשכול. בתחום השמורה נמצאים שני תילים ארכיאולוגיים מרכזיים, תל שרוחן (תל פארעה הדרומי) ותל גמה. הנחל נוגס בתילים וסוחף אותם עם השנים.

בתל גמה, הסמוך לקיבוץ רעים, נתגלו שכבות יישוב החל מהתקופה הכנענית ועד לתקופה הפרסית. בשל שליטתו הטופוגרפית על הסביבה, שימש התל כמוצב טורקי במלחמת העולם הראשונה, וכמוצב מצרי במלחמת העצמאות. זיהוי היישוב הקדום בתל גמה אינו ידוע, ובעבר הציעו לזהות כאן את העיר הקדומה גרר או את העיר ירזה, המופיעה במפת מידבא מהתקופה הביזנטית.

בתל שרוחן (תל אל פארעה בערבית) נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הכנענית התיכונה ועד לתקופה הרומית, בשטח כ- 70 דונם. שמו של התל ניתן על שם עיר מצרית המוזכרת גם כעיר בנחלת שבט שמעון בספר יהושע. ברם, כיום אין ודאות לגבי זהות העיר ששכנה בתל זה, ולכן ארכיאולוגים מכנים אותו "תל פארעה הדרומי" (להבדיל מתל פארעה הצפוני - תל תרצה, בירת ממלכת ישראל השנייה, מצפון לעיר שכם שבשומרון).

הנחל והבתרונות מהווים ריאה ירוקה מרכזית בנגב המערבי, ונחשבים ל"מסדרון אקולוגי" המקשר את הר הנגב עם רכסי הכורכר הסמוכים לחבל עזה (שמורת בתרונות בארי והיערות בסביבתה).

מעבר לגבול חבל עזה, נמשך הנחל עד לים התיכון. באזור השפך לים, יש בנחל מים כל השנה. קטע זה הוכרז כשמורת טבע ע"י הרשות הפלסטינית בתחילת שנות ה- 2000', אולם מאז השתלטות החמאס על חבל עזה, לא ברור האם הגדרה זו עדיין תקפה.

בשל גודל אגן הניקוז של הנחל, וריבוי השטפונות בו, נעשו נסיונות שונים לניצול מי הנחל. בשנות ה- 60' ניסו להקים סכר במורד הנחל, אך בשל עוצמת השטפונות פרץ לו הנחל דרך חדשה לצד הסכר, שנותר מיותם. מאז לא הוקמו סכרים ומאגרים בנחל עצמו, לנוכח עוצמת השטפונות, והסחף הרב שהם מייצרים הופך השקעה במאגרי ענק ללא כדאית.

כיום מיושמת שיטה אחרת לניצול המים, וזאת ע"י הנחת צינורות בשכבת החלוקים שבקרקעית הנחל, ושאיבת מים משכבה זו למאגרים שהוקמו מחוץ לאפיק הנחל. שיטה זו מכונה "נקז", ומספר נקזים הוקמו לאורך הנחל.

המאגרים הוקמו בעיקר מעל תחום השמורה המוכרזת (באזור צאלים - גבולות), ומיעוטם במורד הנחל (בקרבת רעים).

באפיק עצמו פעלו לאורך שנים מחצבות לכריית חלוקי נחל, מחוץ לתחום השמורה המוכרזת. רובן ככולן נסגרו עם השנים, ונמצאות בשטחים המיועדים להרחבת השמורה.

אפיק הנחל סובל מזיהום כבד הנמשך מאז אמצע שנות ה- 80'. תחילה, הגיע הזיהום מאזור התעשייה הכבדה ברמת חובב. שפכים מאזור התעשייה גלשו לנחל חובב ומשם דרך נחל באר שבע לנחל הבשור. זיהום זה הופסק, אם כי כפי הנראה עדיין יש זיהום במי התהום.

בעשור האחרון מקור הזיהום העיקרי הוא שפכים של הרשות הפלסטינית באזור חברון ויטא, הגולשים לנחל חברון ומשם לנחל באר שבע והלאה לנחל הבשור. שפכים אלו כוללים תוצרים של מפעלי עיבוד אבן, ונתנו לאפיק נחל חברון גוון לבן. מאמצים ישראליים לטפל בבעיה ע"י מכון טיהור משותף לחברון ולקריית ארבע, נדחו ע"י הרשות הפלסטינית. ניסיון להקים סכר על נחל חברון בכניסתו לתחומי הקו הירוק, וטיהור המים בנקודה זו, לא צלח כתוצאה מהגדלת היקף השפכים המוזרמים לנחל.

בחודשים אפריל-מאי 2018, נשרפו שטחים ניכרים בשמורה כתוצאה משיגור מאסיבי של עפיפוני תבערה משטחי רצועת עזה.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

שבילי הליכה, גשר תלוי וחניון בקרבת צאלים.

בפארק אשכול הסמוך, אתר נופש בתשלום.

מצב סטטוטורי

6249 דונם הוכרזו בשנת 1967, בתוכנית משותפת עם פארק אשכול. רק בשנת 2010 הוכרזה הרחבה ראשונה לשמורה (קטע פארק האפיק) ושטחה 1139 דונם, כאשר אין רצף בין שתי השמורות המוכרזות. קטע פארק האפיק נמצא כ- 5 ק"מ צפונית לשמורה, ובמרחק 2 ק"מ דרומית לקיבוץ רעים.

בשנת 2021 הוגשה תוכנית חדשה לשמורה מצאלים עד פאתי רעים (לא כולל הגן הלאומי פארק אשכול). תוכנית זו מגדירה מחדש את שטח השמורה כ- 19,946.018 דונם (ומציינת ששטח השמורה הוותיקה, כולל פארק האפיק, הוא 5419.822 דונם, ולא 7,388 דונם. ייתכן שהפער נובע מטעויות מדידה בעבר). תוכנית זו טרם הופקדה להתנגדויות הציבור (נכון לסוף 2022).

הרחבות נוספות נמצאות בתהליכי תכנון, ובסופן תשתרע השמורה ברצף משמורת באר אסנת ליד צאלים, עד גבול חבל עזה.

אורך השמורה והרחבותיה כ- 35 ק"מ, ועוד כתשעה ק"מ במעלה הנחל נכללים בשמורת פארק הלס המוצעת ושמורת באר אסנת המוכרזת, מה שהופך אותה לאחת השמורות הארוכות ביותר בישראל. מתוך זה, מוכרזים כיום כ- 18.5 ק"מ כשמורת טבע או כגן לאומי - 4 ק"מ בשמורת באר אסנת, 9.3 ק"מ בשמורת הבשור, 1.5 ק"מ בגן לאומי פארק אשכול ו- 2.8 ק"מ בהרחבת "פארק האפיק".

הצעות טיול בסביבת שמורת הבשור

Habsor road4.jpg

דרך הבשור

Park eshkol1.jpg

גן לאומי פארק אשכול

Beeri reserve.jpg

מבתרונות בארי לבארי הישנה

פריחה ומוקדי עניין עונתיים

הביקור מומלץ במיוחד בעונת הכלניות בפברואר. בתקופה זו פורחת בשמורה גם עירית גדולה.

במרץ ובתחילת אפריל יש באזור מרבדי פריחה של מינים חד-שנתיים (בעיקר בשנים גשומות).

חובבי הבוטניקה יוכלו לפגוש לאורך הנחל בחודש ספטמבר פריחת חצב גלוני. זהו מין צנוע ועדין לעומת חצב מצוי וגוון פריחתו בז'-קרם, כך שהוא קשה לזיהוי בשטח. את עליו המסולסלים של החצב הגלוני קל לזהות בשטח בחורף ובאביב.

בימים בהם הנחל שוטף, אין לטייל במסלולים הרגליים (ניתן לנסוע בדרך הבשור גם בימים אלו), אך מומלץ להגיע לאחד מהגשרים על הנחל ולצפות בזהירות בשטפונות.

יש לציין כי בשלב זה לא קיים גשר בכביש 234 ליד צאלים, ולכן עדיף להגיע לאחד הגשרים האחרים (כביש 232 ליד רעים, או גשר אברהם בכביש 241, בין צומת גבולות לצומת אורים). כמו כן ניתן להגיע לגשר החבלים.

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערכים: שמורת הבשור, שמורת רעים, שמורת באר צאלים).
  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערכים: שמורות הבשור).
  • חבל אשכול, סקר נוף ומסלולי טיול - אמנון ליבנה.

שמות נוספים לאתר

שמורת נחל הבשור.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=שמורת_הבשור&oldid=53814"