קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שביל הבקע"
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | שביל הבקע הוא מסלול מוצע ביוזמת הח"מ (עמית מנדלסון), כמסלול משלים | + | {{תיבת צד טיולים}} |
| − | הרעיון עלה לאחר שקניתי ספר על שבילי הענק בארה"ב: שביל האפלצ'ים (3400 ק"מ), שביל הרכס הפאסיפי (4400 ק"מ), ושביל פרשת המים היבשתית (4600 ק"מ). התרשמתי שבמידה רבה, שביל ישראל לא מספק את האתגרים שמציבים שבילים אלו. | + | |
| + | {{מפרסם-עליון}} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[תמונה:mt_darga.jpg|left|thumb|250px|הר דרגה]] | ||
| + | שביל הבקע הוא מסלול מוצע ביוזמת הח"מ (עמית מנדלסון), כמסלול משלים ל[[שביל ישראל]]. הצעה זו פורסמה באתר כבר בראשיתו (2002), אולם לא קודמה. בכל זאת, מצאתי לנכון לפרסם אותה כאן. | ||
| + | |||
| + | הרעיון עלה לאחר שקניתי ספר על שבילי הענק בארה"ב: שביל האפלצ'ים (3400 ק"מ), שביל הרכס הפאסיפי (4400 ק"מ), ושביל פרשת המים היבשתית (4600 ק"מ). התרשמתי שבמידה רבה, [[שביל ישראל]] לא מספק את האתגרים שמציבים שבילים אלו. | ||
אין כוונתי לאתגרים אקלימיים (התמודדות עם גשם ושלג) או חיות מסוכנות (דובים), אלא לאתגרים הטופוגרפיים, התחושה של שביל רגלי בלבד שאינו עובר בדרכים וכבישים, ואינו עביר ברובו לרכב מכל סוג. | אין כוונתי לאתגרים אקלימיים (התמודדות עם גשם ושלג) או חיות מסוכנות (דובים), אלא לאתגרים הטופוגרפיים, התחושה של שביל רגלי בלבד שאינו עובר בדרכים וכבישים, ואינו עביר ברובו לרכב מכל סוג. | ||
| שורה 14: | שורה 21: | ||
לעומת זאת, באזור ים המלח קיימים אתגרים טופוגרפיים אמיתיים למטיילים. | לעומת זאת, באזור ים המלח קיימים אתגרים טופוגרפיים אמיתיים למטיילים. | ||
| − | ע"י חיבור "שביל הבקע" | + | ע"י חיבור "שביל הבקע" ל[[שביל ישראל]], יווצר מסלול רציף של כ - 1200 ק"מ, המגביר את החווייה האתגרית. |
כמו כן, השביל אינו עובר כלל בשטחי אש, ולמרות זאת חפיפתו עם כבישים קטנה בהרבה מזו שקיימת בשביל ישראל . | כמו כן, השביל אינו עובר כלל בשטחי אש, ולמרות זאת חפיפתו עם כבישים קטנה בהרבה מזו שקיימת בשביל ישראל . | ||
שביל ישראל הוא כיום יחיד מסוגו בארץ, בעוד שבארה"ב ובאירופה קיימים מגוון שבילים - כך למשל רבים ממטיילי שביל הרכס הפאסיפי טיילו קודם לכן בשביל האפלצ'ים. | שביל ישראל הוא כיום יחיד מסוגו בארץ, בעוד שבארה"ב ובאירופה קיימים מגוון שבילים - כך למשל רבים ממטיילי שביל הרכס הפאסיפי טיילו קודם לכן בשביל האפלצ'ים. | ||
| + | |||
| + | {{פרסומת-רוחבית-אדסנס}} | ||
| + | |||
| + | סימונו לאחרונה (2007) של שביל הגולן (140 ק"מ) משפר את המצב במידה מסוימת, אך אינו מהווה תחליף לשביל הבקע, הארוך במידה משמעותית. | ||
| + | |||
| + | השבילים האזוריים שסומנו בגליל העליון, התחתון ודרום השפלה מיועדים רובם ככולם לרכב שטח ולאופניים, ולא להולכי רגל. | ||
התוואי המוצע לשביל הבקע עובר רובו ככולו בשטחי שמורות טבע, והסכנה לשינוי התוואי בעתיד היא אפסית. | התוואי המוצע לשביל הבקע עובר רובו ככולו בשטחי שמורות טבע, והסכנה לשינוי התוואי בעתיד היא אפסית. | ||
| − | זאת בניגוד | + | זאת בניגוד ל[[שביל ישראל]], שקטעים לא מעטים בו שונו לאורך השנים. |
כמו כן, סימון השביל במדבר יהודה מהווה מחווה לראשוני המסמנים בארץ, שסימנו שבילים בהם עובר תוואי השביל המוצע. | כמו כן, סימון השביל במדבר יהודה מהווה מחווה לראשוני המסמנים בארץ, שסימנו שבילים בהם עובר תוואי השביל המוצע. | ||
| − | + | ||
| + | [[תמונה:beka_map.gif|left|thumb|250px|מפת התוואי המוצע]] | ||
'''תוואי שביל הבקע''' | '''תוואי שביל הבקע''' | ||
השביל יתחיל בפסגת הר ישי, בעין-גדי, ויסתיים בפסגת הר צפחות באילת, בדומה לשביל האפלצ'ים המתחיל ומסתיים בפסגות הרים. | השביל יתחיל בפסגת הר ישי, בעין-גדי, ויסתיים בפסגת הר צפחות באילת, בדומה לשביל האפלצ'ים המתחיל ומסתיים בפסגות הרים. | ||
| − | |||
מהר ישי, יירד השביל לקניון היבש של נחל דוד, מעיין עין-גדי, מעלה עין-גדי, | מהר ישי, יירד השביל לקניון היבש של נחל דוד, מעיין עין-גדי, מעלה עין-גדי, | ||
מעלה בני המושבים, חציית נחל ערוגות, מעלה איסיים, גבי חבר, מעלה משמר, עין משמר, | מעלה בני המושבים, חציית נחל ערוגות, מעלה איסיים, גבי חבר, מעלה משמר, עין משמר, | ||
| − | גבי הרדוף, נחל צאלים, "שביל הרץ", מצדה (מערב), דרומה למעלה בוקק, עין בוקק, | + | גבי הרדוף, [[נחל צאלים]], "שביל הרץ", מצדה (מערב), דרומה למעלה בוקק, [[עין בוקק]], |
נחל רום, נחל יזרח, מצד זוהר, מעלה חמר, נביעות חמר, הר סדום, מישור עמיעז, | נחל רום, נחל יזרח, מצד זוהר, מעלה חמר, נביעות חמר, הר סדום, מישור עמיעז, | ||
מפל נחל אשלים, הר חמרמר, ראש מעלה צורים, גבי פרס, נחל פרס, צומת הערבה, | מפל נחל אשלים, הר חמרמר, ראש מעלה צורים, גבי פרס, נחל פרס, צומת הערבה, | ||
| − | חווארי נאות הכיכר, נחל אמציהו, (אפשרות לצוקי נחל תמר ונחל צפית), גבעת חצבה, | + | חווארי נאות הכיכר, נחל אמציהו, (אפשרות לצוקי נחל תמר ונחל צפית), [[גבעת חצבה]], |
עין זך, עין תמיד, בי"ס שדה חצבה, גבעות שיזף, נחל שיזף, מאגר נקרות, עין ערגה, | עין זך, עין תמיד, בי"ס שדה חצבה, גבעות שיזף, נחל שיזף, מאגר נקרות, עין ערגה, | ||
רמת אשבורן - כרכשת, הר גבים, הר דרגה, קצרה, דרך הבשמים עד מואה, שלוחת עומר, | רמת אשבורן - כרכשת, הר גבים, הר דרגה, קצרה, דרך הבשמים עד מואה, שלוחת עומר, | ||
| − | הר נשפה, נחל רעים, הר כיפה, נחל ברק, כיפת עשת, קטע לאורך כביש הערבה מבאר מנוחה | + | הר נשפה, נחל רעים, הר כיפה, נחל ברק, [[כיפת עשת]], קטע לאורך כביש הערבה מבאר מנוחה |
| − | עד אזור יהל, עקיפת יהל ממערב, נחל קטורה, עין קטורה, הר עיט, הר איה, חציית החלק העליון של צוקי שיירות בציר הנפט, קטורה, רגלי המצוקים, מעלה יתרו, מעלה שחרות, נחל יטבתה, הר ארגמן, מעלה כדכוד, נחל תמנע, הר בורג, הקשת, הקניון הלבן, מעלה ברך, מעלה תמנע, באר אורה, צוקי עברונה, העמק הנעלם, מצפה עמרם, מעלה עמרם (חפיפה של 1.5 ק"מ עם שביל ישראל), נחל אמיר, ציר הנפט, נחל יעל, הר שחמון, סכין יותם, רמת יותם, נחל שלמה, נחל צפחות, הר צפחות - סיום. | + | עד אזור יהל, עקיפת יהל ממערב, נחל קטורה, עין קטורה, הר עיט, הר איה, חציית החלק העליון של צוקי שיירות בציר הנפט, קטורה, רגלי המצוקים, מעלה יתרו, מעלה שחרות, נחל יטבתה, הר ארגמן, מעלה כדכוד, נחל תמנע, הר בורג, הקשת, הקניון הלבן, מעלה ברך, מעלה תמנע, באר אורה, צוקי עברונה, העמק הנעלם, מצפה עמרם, מעלה עמרם (חפיפה של 1.5 ק"מ עם שביל ישראל), נחל אמיר, ציר הנפט, [[הר שחמון ונחל יעל|נחל יעל, הר שחמון]], סכין יותם, רמת יותם, נחל שלמה, נחל צפחות, [[הר צפחות]] - סיום. |
'''דגשים לוגיסטיים''' | '''דגשים לוגיסטיים''' | ||
| שורה 52: | שורה 65: | ||
חלקים משמעותיים מהתוואי המוצע הם שבילים קיימים בשטח. יידרש סימון בעיקר בין חצבה ליהל - אזור גבעות שיזף ומזרח הרמון (לו אני מציע לקרוא "מדבר נקרות"). | חלקים משמעותיים מהתוואי המוצע הם שבילים קיימים בשטח. יידרש סימון בעיקר בין חצבה ליהל - אזור גבעות שיזף ומזרח הרמון (לו אני מציע לקרוא "מדבר נקרות"). | ||
אני ממליץ שהסימון יהיה בצפיפות נמוכה, כדי לשמור על המסלול כמסלול פראי אך פתוח למטיילים ללא אישורים מיוחדים מרשות הטבע והגנים. | אני ממליץ שהסימון יהיה בצפיפות נמוכה, כדי לשמור על המסלול כמסלול פראי אך פתוח למטיילים ללא אישורים מיוחדים מרשות הטבע והגנים. | ||
| − | |||
| − | |||
'''הליכת כבישים''' | '''הליכת כבישים''' | ||
| שורה 69: | שורה 80: | ||
הצעת השביל נשלחה לוועדה לשבילי ישראל בספטמבר 2001 (סוכות תשס"א). | הצעת השביל נשלחה לוועדה לשבילי ישראל בספטמבר 2001 (סוכות תשס"א). | ||
| − | התקבלה תשובה פושרת למדי. | + | התקבלה תשובה פושרת למדי והרעיון לא מומש. עם זאת, באמצע שנות ה- 2000, הוסט [[שביל ישראל]] מזרחה באזור מצפה רמון - צומת ציחור, ובסביבות 2014 קודם רעיון "שביל מדבר יהודה", המשלבים אלמנטים שהוצעו במסגרת "שביל הבקע". |
| − | + | ||
| + | {{פרסומת-רוחבית-אדסנס}} | ||
גרסה אחרונה מ־04:22, 17 בספטמבר 2015
| טיולים בארץ: ציוד מומלץ / אוכל בטיולים / לינה בשטח / בטיחות בטיולים / הסעות לטיולים / שביל הבקע / נופי הארץ |
שביל הבקע הוא מסלול מוצע ביוזמת הח"מ (עמית מנדלסון), כמסלול משלים לשביל ישראל. הצעה זו פורסמה באתר כבר בראשיתו (2002), אולם לא קודמה. בכל זאת, מצאתי לנכון לפרסם אותה כאן.
הרעיון עלה לאחר שקניתי ספר על שבילי הענק בארה"ב: שביל האפלצ'ים (3400 ק"מ), שביל הרכס הפאסיפי (4400 ק"מ), ושביל פרשת המים היבשתית (4600 ק"מ). התרשמתי שבמידה רבה, שביל ישראל לא מספק את האתגרים שמציבים שבילים אלו.
אין כוונתי לאתגרים אקלימיים (התמודדות עם גשם ושלג) או חיות מסוכנות (דובים), אלא לאתגרים הטופוגרפיים, התחושה של שביל רגלי בלבד שאינו עובר בדרכים וכבישים, ואינו עביר ברובו לרכב מכל סוג. כמו כן, אתגר המרחק - מול 3400 ק"מ בשביל האפלצ'ים, שביל ישראל הוא באורך 950 ק"מ "בלבד".
יתרה מזאת, שביל ישראל מקפח אזורי טיול נהדרים במדבר יהודה, במזרח הרמון ושמורת עשוש (הצעת המסלול נכתבה לפני שינוי תוואי שביל ישראל במזרח הרמון ושמורת עשוש - ע.מ.) - אזורי טיול מהאתגריים בארץ, שחלקם הגדול אינו עביר כלל לכלי רכב.
שביל ישראל הקיים עובר בנגב המרכזי, ונאלץ להיצמד ברובו לכבישים עקב מגבלות שטחי אש של צה"ל. כמו כן, חלק גדול מהשביל עביר לרכב שטח, בעוד ששבילי ארה"ב הגדולים, הם מחוץ לתחום לכלי רכב - כולל אופניים - וגם "הליכת כבישים" היא נדירה.
הקושי הטופוגרפי שמציב שביל ישראל בפני המטיילים הוא נמוך, למעט קטעים קצרים באזור המכתש הגדול והרי אילת.
לעומת זאת, באזור ים המלח קיימים אתגרים טופוגרפיים אמיתיים למטיילים. ע"י חיבור "שביל הבקע" לשביל ישראל, יווצר מסלול רציף של כ - 1200 ק"מ, המגביר את החווייה האתגרית. כמו כן, השביל אינו עובר כלל בשטחי אש, ולמרות זאת חפיפתו עם כבישים קטנה בהרבה מזו שקיימת בשביל ישראל .
שביל ישראל הוא כיום יחיד מסוגו בארץ, בעוד שבארה"ב ובאירופה קיימים מגוון שבילים - כך למשל רבים ממטיילי שביל הרכס הפאסיפי טיילו קודם לכן בשביל האפלצ'ים.
סימונו לאחרונה (2007) של שביל הגולן (140 ק"מ) משפר את המצב במידה מסוימת, אך אינו מהווה תחליף לשביל הבקע, הארוך במידה משמעותית.
השבילים האזוריים שסומנו בגליל העליון, התחתון ודרום השפלה מיועדים רובם ככולם לרכב שטח ולאופניים, ולא להולכי רגל.
התוואי המוצע לשביל הבקע עובר רובו ככולו בשטחי שמורות טבע, והסכנה לשינוי התוואי בעתיד היא אפסית. זאת בניגוד לשביל ישראל, שקטעים לא מעטים בו שונו לאורך השנים.
כמו כן, סימון השביל במדבר יהודה מהווה מחווה לראשוני המסמנים בארץ, שסימנו שבילים בהם עובר תוואי השביל המוצע.
תוואי שביל הבקע
השביל יתחיל בפסגת הר ישי, בעין-גדי, ויסתיים בפסגת הר צפחות באילת, בדומה לשביל האפלצ'ים המתחיל ומסתיים בפסגות הרים.
מהר ישי, יירד השביל לקניון היבש של נחל דוד, מעיין עין-גדי, מעלה עין-גדי, מעלה בני המושבים, חציית נחל ערוגות, מעלה איסיים, גבי חבר, מעלה משמר, עין משמר, גבי הרדוף, נחל צאלים, "שביל הרץ", מצדה (מערב), דרומה למעלה בוקק, עין בוקק, נחל רום, נחל יזרח, מצד זוהר, מעלה חמר, נביעות חמר, הר סדום, מישור עמיעז, מפל נחל אשלים, הר חמרמר, ראש מעלה צורים, גבי פרס, נחל פרס, צומת הערבה, חווארי נאות הכיכר, נחל אמציהו, (אפשרות לצוקי נחל תמר ונחל צפית), גבעת חצבה, עין זך, עין תמיד, בי"ס שדה חצבה, גבעות שיזף, נחל שיזף, מאגר נקרות, עין ערגה, רמת אשבורן - כרכשת, הר גבים, הר דרגה, קצרה, דרך הבשמים עד מואה, שלוחת עומר, הר נשפה, נחל רעים, הר כיפה, נחל ברק, כיפת עשת, קטע לאורך כביש הערבה מבאר מנוחה עד אזור יהל, עקיפת יהל ממערב, נחל קטורה, עין קטורה, הר עיט, הר איה, חציית החלק העליון של צוקי שיירות בציר הנפט, קטורה, רגלי המצוקים, מעלה יתרו, מעלה שחרות, נחל יטבתה, הר ארגמן, מעלה כדכוד, נחל תמנע, הר בורג, הקשת, הקניון הלבן, מעלה ברך, מעלה תמנע, באר אורה, צוקי עברונה, העמק הנעלם, מצפה עמרם, מעלה עמרם (חפיפה של 1.5 ק"מ עם שביל ישראל), נחל אמיר, ציר הנפט, נחל יעל, הר שחמון, סכין יותם, רמת יותם, נחל שלמה, נחל צפחות, הר צפחות - סיום.
דגשים לוגיסטיים
מי שתייה
רוב המסלול המוצע עובר במרחק של עד יומיים הליכה מיישובי חוף ים המלח והערבה. תידרש הקמת מספר תחנות למילוי מי שתייה, בחניוני הלילה בנחלים משמר וצאלים, וכן באזור עמודי עמרם, הר כיפה ומישור עמיעז.
סימון שבילים
חלקים משמעותיים מהתוואי המוצע הם שבילים קיימים בשטח. יידרש סימון בעיקר בין חצבה ליהל - אזור גבעות שיזף ומזרח הרמון (לו אני מציע לקרוא "מדבר נקרות"). אני ממליץ שהסימון יהיה בצפיפות נמוכה, כדי לשמור על המסלול כמסלול פראי אך פתוח למטיילים ללא אישורים מיוחדים מרשות הטבע והגנים.
הליכת כבישים
לעומת שביל ישראל, הליכת הכבישים בשביל הבקע מצומצמת מאוד - קטע אחד עיקרי מבאר מנוחה ליהל, וכמה קטעים קצרים באזור צומת הערבה ועין בוקק.
הערות נוספות
אין לטייל בחלקים מהמסלול שאינם מסומנים כיום, ללא אישור רשות הטבע והגנים.
המסלול אינו מיועד לרוכבי אופניים!
מידע נוסף
הצעת השביל נשלחה לוועדה לשבילי ישראל בספטמבר 2001 (סוכות תשס"א).
התקבלה תשובה פושרת למדי והרעיון לא מומש. עם זאת, באמצע שנות ה- 2000, הוסט שביל ישראל מזרחה באזור מצפה רמון - צומת ציחור, ובסביבות 2014 קודם רעיון "שביל מדבר יהודה", המשלבים אלמנטים שהוצעו במסגרת "שביל הבקע".