שמורת פורה ותל נגילה

מסלול טיול: שמורת פורה ותל נגילה

שמורת פורה ותל נגילה - טיול מעגלי פורח בנחל שקמה.

מסלול טיול
אזור:הנגב המערבי
מפת סימון שבילים: 13 - הנגב המערבי
מיקום: צפונית לבית קמה
גישה:רגלית, אופניים
שבילי טיול:ירוק 13205, כחול 13203
עונות ביקור:חורף ואביב
שמורת טבע:כן
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:6 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:22/1/2015
תאריך ביקור אחרון בשטח:22/1/2015

דרך מתקני המים, (עמית מנדלסון, 22/1/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

רקע: שמורת פורה ותל נגילה

בור מים ביזנטי, ינואר 2015

דרך מתקני המים הינה מסלול נסיעה רכוב קצר, המתחיל בקרבת מפגש הנחלים בוהו וגרר, דרומית לקיבוץ בארי, ומסתיים לאחר כקילומטר וחצי, במפגש דרך עפר היוצאת מהכניסה לקיבוץ בארי. ייחודו של המסלול בריכוז יוצא דופן של מתקנים לאגירת וניצול המים בסביבה - בארות, בורות מים, בריכות אגירה ואף טחנת קמח.

המסלול חוצה את אפיקו של נחל גרר, הזורם בחורף גשום. כאשר הנחל זורם, המעבר לרכב נמוך עלול להיות בעייתי ובמקרה כזה ניתן לבצע את הדרך משני קצוותיה בלי לחצות את הנחל. כמו כן ניתן לבצע את המסלול כמסלול רגלי (ולהביא נעליים וגרביים להליכה במים).

אין לחצות את הנחל בימים בהם יש סכנת שטפונות או תחזית לגשם באזור זה.

איך להגיע:

יעודכן!

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:6 ק"מ. משך המסלול:3-1 שעות בנחת. טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

באר חניון רעים, ינואר 2015

כלניות למרגלות מצוק נחל גרר, ינואר 2015

עם כניסתנו ליער נפגוש בשלט מידע על יער בארי ועל דרך מתקני המים. לצד השלט נמצאת התחנה הראשונה - באר חניון רעים. הבאר המגודרת שבמקום שופצה (ואולי גם נחפרה) בתקופת המנדט הבריטי, והגיעה למפלס מי התהום. המים מהבאר נשאבו בעזרת מנוע דיזל (שלא שרד) לעבר בריכת אגירה סמוכה. לצד הבאר יש עץ תמר וצומת שבילים כחול-אדום.

הסימון האדום הוא מסלול קצר לאורך מצוקי נחל גרר, ומתחבר לדרך מתקני המים לאחר מאות מטרים. למטיילים במסלול זה, יש לשים לב שההתקרבות לשפת המצוקים מסוכנת ביותר בשל סכנת התמוטטות.

אנו נמשיך בדרך המסומנת כחול, החוצה את חניון רעים (על שם היישוב הקרוב). נחצה את ערוץ נחל גרר הזורם בחורף (בגדותיו צמחיית נחלים) ונגיע לתחנה הבאה - קו הנילוס. באפיק נחל גרר היו עד לשנת 2004 מספר צינורות מים (שנבזזו כנראה בידי גנבי מתכות). צינור המים הראשון הונח בידי הבריטים במהלך שנת 1916, והוביל מים מקנטרה שבקרבת תעלת סואץ לעבר דיר אל-בלח שברצועה, כחלק מהאספקה הלוגיסטית לחיילים הבריטיים בחזית מול הטורקים. הצינור הונח לצד מסילת ברזל באורך כ- 200 ק"מ. ממסילה זו הסתעפה מסילה באורך כ- 11 ק"מ לקו העמדות מול החזית, ולצידה צינור מים בקוטר 16 צול, שעבר בנקודה זו. צינורות בקוטר מצומצם יותר הונחו באזור לאחר מלחמת העולם השנייה, וסיפקו מים מקידוחים באזור גברעם וניר-עם ליישובי הנגב המערבי וכן לבדווים, לפלאחים המקומיים ולתחנות המשטרה הבריטיות. כיום יש באתר שילוט אך מהצינורות עצמם לא נותר זכר.

הדרך מתעקלת וחולפת לצד בריכת המצוק. למעשה יש כאן חצי בריכה - בריכת אגירה שמחציתה קרסה כתוצאה מהתמוטטות גדת נחל גרר. הבריכה קיבלה את מימיה מבאר שנעלמה כבר בשנת 1961, עם קריסת חלק מגדת הנחל.

בגדה השנייה נראה המצוק הגבוה של נחל גרר, הבנוי קרקע לס. קרקע זו נחרצת בקלות בגשמים, וחלקים מהמצוק קורסים לערוץ הנחל מדי פעם.

במרחק 300 מ' נגיע למקבץ אתרים סמוכים זה לזה (מומלץ לחנות ולהתקדם ברגל בין האתרים):

באר אנטיליה ובריכת אגירה - באר במבנה מקומר הבנוי אבני כורכר, שנבנה בשלהי התקופה העות'מאנית. המים הועלו מהבאר בעזרת מתקן אנטיליה (שרשרת כדים ארוכה, הקבועה על גלגל, והמופעלת לרוב בכוח סוס או חמור). מתקן האנטיליה פורק בתקופת המנדט והוחלף במנוע דיזל ובמשאבה מודרניים. לצד הבאר נמצאת בריכת אגירה ובצידה שקתות להשקיית הצאן והבקר.

צומת שבילים במרחק 50 מ' מבאר האנטיליה מאפשרת לנו גישה אל בורות המים הביזנטיים (במרחק 70 מ' מצומת השבילים). הבורות דמויי הפעמון נחפרו לתוך הקרקע ועברו איטום. כתוצאה מסחיפת קרקע הלס ברבות השנים, הבורות חשופים כיום על פני השטח, אך ניתן עד היום לראות את הפתח בגג הבורות ממנו קלטו הבורות את מימיהם מלכתחילה.

מול בורות המים הביזנטיים יש שלט הכוונה לגב חצוב באפיק נחל גרר. כיום קשה לזהות את הגב בערוץ הנחל.

מבורות המים הביזנטיים נשוב לצומת השבילים, ונתקדם עוד הליכה קצרה לעבר בור מדור מימין לדרך ובור מים נוסף משמאל לדרך. בור זה הוא שריד מיישוב ביזנטי קדום (חורבת מדור), על גביו הוקם במאה ה- 19 כפר קטן בשם אל-מנדור. הבור שופץ בתקופת המנדט, ולצידו ניתן לראות אגן שיקוע עגול שנועד למנוע מסחף להגיע לבור. אגן השיקוע נאטם בבטון והפך שוקת עבור סוסים וגמלים.

נשוב לרכב ונתקדם עוד כ- 100 מ'. משמאל לדרך נראה קבר ישן עם מצבה דמוית פירמידה בעלת שלוש מדרגות. לצד הקבר נמצא ריכוז חצבים שמעיד כי כאן שכן בית הקברות של הכפר אל-מנדור.

התחנה האחרונה בדרך מתקני המים נמצאת במרחק 1.3 ק"מ מבית הקברות, במפגש עם דרך מסומנת אדום. כאן נמצאים שרידי טחנת קמח. במבנה ההרוס שרד בסיס האבן עליו ניצב מנוע שהניע את גלגלי הריחיים, ולצד המבנה נמצאת בריכת אגירה יבשה.

מכאן נפנה ימינה (צפון-מזרחה) עם הסימון האדום, לעבר הכניסה לקיבוץ בארי. בדרכנו מטחנת הקמח לכיוון כביש 232 נחלוף לצד ריכוז גדול של מחסני תחמושת בריטיים. מחסנים אלו הוקמו כאן במלחמת העולם השנייה, כחלק ממתחם צבאי ענק בעורף העיר עזה. המחסנים הוקמו במספר מקבצים, ובסה"כ יש בשטח כ- 180 מחסנים נטושים.

למעוניינים בכך, ניתן להמשיך לאחר מסלול זה לביקור בבארי הישנה (נחאביר) ובמפעל הגופרית הנטוש. לפרטים נוספים, ראו מסלול מבארי הישנה למפעל הגופרית. הדרך הפונה לאתרים אלו מתפצלת מהסימון האדום, 2 ק"מ צפונית-מזרחית לטחנת הקמח.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחת כלנית מצויה בשפע, בחודשים ינואר-פברואר. לכלניות נלווים מספר צמחים אחרים כגון טוריים מצויים (לבן) וכתמה עבת-שורשים (צהוב).

שירותים למטיילים:

חניון מטיילים עם שולחנות פיקניק.
בכניסה לקיבוץ בארי חנות המציעה ציוד לרוכבי אופניים.

הערות ואזהרות:

בחורף גשום נחל גרר זורם. במקרה כזה, המעבר עשוי להיות בעייתי לרכב נמוך, עבורו ניתן לבצע את המסלול משני קצוותיו.
למטיילים ברגל, מומלץ להצטייד בנעליים ובגרביים להחלפה.
אין לבצע את המסלול בימים בהם יש חשש לשטפונות או לגשם במעלה אגן הניקוז של נחל גרר.
המים בנחל גרר מזוהמים.
אנא הימנעו מדריכה ורמיסה של הכלניות, כדי לשמור על שפע הפריחה גם בשנים הבאות.