קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "נחל קטורה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="נחל קטורה, עין קטורה"></meta> <meta name="description" content="נחל קטורה - העפלה ח...")
 
 
(10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="נחל קטורה, עין קטורה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="נחל קטורה, עין קטורה"></meta>
 
<meta name="description" content="נחל קטורה - העפלה חווייתית מהערבה לראש מצוק ההעתקים."></meta>
 
<meta name="description" content="נחל קטורה - העפלה חווייתית מהערבה לראש מצוק ההעתקים."></meta>
שורה 8: שורה 7:
 
|Tags=מדבר, קווי
 
|Tags=מדבר, קווי
 
|סקירה=נחל קטורה - העפלה חווייתית מהערבה לראש מצוק ההעתקים.
 
|סקירה=נחל קטורה - העפלה חווייתית מהערבה לראש מצוק ההעתקים.
|תמונה=metzar_paran.jpg
+
|תמונה=נחל קטורה1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=מבט מראש מעלה פארן לעבר צוקי פארן
+
|מקום_הצילום=נחל קטורה
 
|תאריך_הצילום=28/12/2019
 
|תאריך_הצילום=28/12/2019
 
|אזור=דרום הנגב
 
|אזור=דרום הנגב
שורה 16: שורה 15:
 
|מיקום=דרום הנגב, 4 ק"מ צפונית לצומת קטורה.
 
|מיקום=דרום הנגב, 4 ק"מ צפונית לצומת קטורה.
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
|שבילי_טיול=כחול 19000
+
|שבילי_טיול=ירוק 19410, כחול 19412
 +
|שמורת_טבע=כן
 
|עונות_ביקור=סתיו, חורף ואביב
 
|עונות_ביקור=סתיו, חורף ואביב
 
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
 
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
שורה 22: שורה 22:
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=28/12/2019
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=28/12/2019
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=28/12/2019
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=27/11/2020
 
|1=[[לב פארק תמנע]]
 
|1=[[לב פארק תמנע]]
 
|2=[[נחל אוביל]]
 
|2=[[נחל אוביל]]
שורה 39: שורה 39:
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
  
המסלול הינו מסלול קווי. יש להשאיר תחילה רכב אחד בנקודת הסיום ממערב להר עיט בכביש 40, כ- 5.5 ק"מ מצומת קטורה (מרחק 400 מ' מערבה מצומת הכניסה לתצפית [[הר עיט]]).
+
המסלול הינו מסלול קווי. יש להשאיר תחילה רכב אחד בנקודת הסיום ממערב להר עיט בכביש 40, כ- 5.5 ק"מ מצומת קטורה (מרחק 400 מ' מערבה מצומת הכניסה לתצפית [[הר עיט]]). במקום יש שלט הכוונה חום לעין קטורה.
  
 
מכאן ניסע במורד הכביש אל צומת קטורה. בצומת נפנה שמאלה (צפונה) ולאחר כ- 1.65 ק"מ מסתעף ימינה כביש חקלאי. נפנה בכביש זה
 
מכאן ניסע במורד הכביש אל צומת קטורה. בצומת נפנה שמאלה (צפונה) ולאחר כ- 1.65 ק"מ מסתעף ימינה כביש חקלאי. נפנה בכביש זה
שורה 46: שורה 46:
 
(יש לציין שבעת ביצוע המסלול באתר, השארנו רכב בכניסה לקיבוץ לוטן ומשם הלכנו מנהלתית במקביל לכביש 90 עד לכניסה לשמורה).
 
(יש לציין שבעת ביצוע המסלול באתר, השארנו רכב בכניסה לקיבוץ לוטן ומשם הלכנו מנהלתית במקביל לכביש 90 עד לכניסה לשמורה).
  
|אורך המסלול=11.5 ק"מ (7 ק"מ עד מפגש ציחור-פארן).
+
הגישה למסלול זה בתחבורה ציבורית אינה קלה, אם כי אפשרית. במקרה זה יש להתחיל את המסלול בצומת קטורה ולסיים את המסלול בכניסה לקיבוץ נווה חריף. בשל תדירות הקווים הנמוכה, יש לתכנן היטב את המסלול ולוח הזמנים מראש.
|משך המסלול=6-4 שעות.
+
 
|טיפוס מצטבר=עליות מצטברות של 300 מ' וירידות מצטברות זהות (עלייה של 20 מ', ירידה של 140 מ', עלייה בנחל אוביל של 110 מ', ירידה של 160 מ' למפגש ציחור-פארן ועלייה של 170 מ' חזרה לנקודת ההתחלה).
+
|אורך המסלול=7 ק"מ.
|מפה=wadi_ovil.gif
+
|משך המסלול=3-2 שעות.
 +
|טיפוס מצטבר=עלייה מצטברת של 330 מ'.
 +
|מפה=נחל קטורה.gif
  
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
לאחר הפנייה אנו עולים בדרך עפר העבירה לכל סוגי הרכב. הנסיעה הקצרה צריכה להתבצע באיטיות בשל הרעידות והטלטולים מהמשטח, שבעגת המטיילים מכונה "קורדרוי", ובעברית תקנית - "גליונים". הדרך מסתיימת לאחר 1.1 ק"מ, ב'''מצפור ראש מעלה פארן''' - נקודת תצפית עוצרת נשימה על דרום מערב הר הנגב. מצד ימין (צפון) ניתן לראות הר בצורת שולחן, זהו הר כרכום, שלגביו נטען לאחרונה כי הוא-הוא הר סיני המקראי. לידו, ביום טוב, ניתן גם לראות את הגבוה בהרי הדרום, הר רמון.ממולנו – צוקי אוביל, שמהם יוצא חלקו העליון של נחל אוביל. בצידם הימני ניתן לראות שביל עיזים דקיק, הידוע בפי סיירים ותיקים בכינוי "מעלה פולידין" (באחד הטיולים המיתולוגיים למקום עשרות מטיילים נפצעו בכל חלקי גופם מאבני הצור החדות שעל השביל התלול, עד כי החובש זנח את בד הגאזה וטפטף – פשוטו כמשמעו - פולידין על החתכים העמוקים). שביל זה אינו מסומן והטיול בו כיום מחייב אישור של רשות הטבע והגנים. מאחורי צוקי אוביל נשקפת רמת סירה. דרומית יותר ניתן לראות את צוקי ציחור ובראות טובה – גם את הר צניפים.
+
[[תמונה:נחל קטורה2.jpg|left|thumb|200px|אזור עין קטורה]]
 
+
[[תמונה:נחל קטורה3.jpg|left|thumb|200px|מעלה קטורה]]
מן המצפור, יורדים 400 מ' עם המכונית בדרך בה הגענו עד למפגש עם סימון שבילים ירוק. גם כאן קיימת נקודת תצפית טובה לצד מזרח. ממול מזדקרים צוקי חדוד; לאחריהם נשקפת רמת ברק והנקודה הגבוהה ביותר שלה – הר כיפה, הנחשב לאחד המצפורים המדבריים היפים בעולם. מתחתינו ניתן לראות ערוץ נחל ההולך וצר. זהו נחל פארן, הארוך שבנחלי האכזב בישראל המתחיל בחצי האי סיני ונשפך לנחל הערבה. בדיוק מתחתינו, ערוץ הנחל הולך וצר ומתרחב מחדש. זהו '''"מיצר פארן"''', אליו נגיע לקראת סוף הטיול. הביטו היטב למטה וחפשו את הנתיב המוליך מהנחל בחזרה אל הצוק בו אנו עומדים. אנו עוד נעלה בו.
+
מנקודת החנייה נפנה לעבר כביש 90 ועד מהרה נזהה גשר על הכביש ובו שלושה מעברים גדולים ונוחים למעבר ברגל ובאופניים. נעבור בבטחה מתחת לכביש ונחבור לשביל מסומן ירוק (בנקודה זו נמצא סימן ק"מ 65 בכביש 90).
 
 
 
 
נתחיל את מסענו הרגלי בשביל מסומן בירוק, אשר ילווה אותנו לאורך רוב המסלול. אנו עולים על שלוחה קטנה (גבעה 399), ולאחר מכן יורדים בתוך גיא בשיפוע מתון. הירידה מוקפת באבני צור בתצורות שונות היוצרות משחקי צבע וצורה מהפנטים. צור הוא סלע משקע שנוצא כתוצאה מהתגבשותם של "שאריות" ומשקעים מבעלי חיים ימיים, כאשר הנגב כוסה לפני עשרות מיליוני שנה בים ("ים תטיס") תכונותיו של הצור, ובייחוד קשיותו ושבירתו לפיסות חדות, הפכו אותו למצרך מבוקש בתקופת האבן, בכל הקשור לבניית כלי ציד, נשק ועבודה וכן להצתת אש באמצעות נקישת שתי אבנים. זוהי הסיבה מדוע יש להיזהר ולהישמר בירידה לערוץ הנחל, למרות מתינותה; כל מעידה קטנה עלולה להסתיים בחתך עמוק.
 
 
 
ריכוז כה מאסיבי של אבני צור בתצורות שונות  מאפיין אזור זה של הפארן, וצובע את רמת ברק בגוונים ייחודיים של חום-כהה, השונים מהצבע הבהיר יותר הטיפוסי למדבר. חובבי גיאולוגיה ותצורות סלע בוודאי יאהבו את המשחק בין הצור לסלעי הגיר, אשר יוצרים מקומות כמו "קניון שינקין", "האסלה" ו"קוביות הסוכר של דונה ברקציה". בעוד ב"קניון שינקין", עורקי צור יוצרים פסים חומים בתוך מסלע לבן, הרי שה"אסלה" ([http://albums.timg.co.il/userfolders/1/7418/74182009123111933.jpg?time=0 תמונה]) היא עדשת-צור שחדרה לתוך אבן הגיר (ככל הנראה כתוצאה מנבירת יצורים ימיים קדמוניים במסלע). "קוביות הסוכר" ([http://albums.timg.co.il/userfolders/1/7418/74182009123111727.jpg?time=0 תמונה]) נוצרו כתוצאה מפיצוח הצור על ידי כוחות חיצוניים, תופעה גיאולוגית הנקראת "ברקציה".
 
 
 
לאחר שסיימנו להתבונן באבני הצור וליהנות משילובם בתוך הנוף המדברי, נגיע אל ערוצו הראשי של '''נחל אוביל'''. הירידה אליו מתבצעת על "סכין", שביל צר ההולך על פי תהום משני הצדדים. לא מדובר ב"סכין" אימתנית כמו בהר כרבולת שמעל המכתש הגדול, אך בכל זאת, חוויית השמירה על שיווי המשקל, התהום (אם ניתן לקרוא לעשרה מטרים בשם זה) הפעורה והנוף הפראי מספקות חוויה בהחלט מרגשת.
 
 
 
לאחר הירידה מה"סכין" אנו ממשיכים בשביל הירוק הפונה ימינה (דרומה) במעלה נחל אוביל. הערוץ רחב וניתן למצוא בו צמחייה מדברית נמוכה.  
 
  
בעל החיים הגדול שנצפה באזור הוא היעל הנובי. היעל אינו זקוק למים בכדי לשרוד את המדבר, ומקבל נוזלים חיוניים מהצמחייה המדברית, אותה הוא לוחך בתאווה. עדרים קטנים של יעלים עוברים בנחל ובסביבתו, דבר הניכר בגללים הרבים המצויים בו, וסיירים מנוסים יכולים להתחקות אחר עקבותיהם.
+
מרבית מסלול ההליכה חופפת לתוואי שביל ישראל לאופניים (קטע שעבר הכשרה ייעודית לנוחות רוכבי האופניים), עם זאת כיום (נובמבר 2020) אין חפיפה מוחלטת בין השביל הרגלי ובין שביל האופניים. כך נוצר מצב שלאורך כברת דרך, יש מצד אחד שביל מפולס ונוח מאד לתנועה ומצד שני סימון השבילים שולח את המטיילים להליכה זרועת אבנים. אנו מאמינים שבסופו של דבר, יאוחד סימון השבילים הרגלי עם סימון שביל האופניים, ומכל מקום ברוב המסלול המרחק בין השבילים אינו עולה על מטרים בודדים.
  
בשמיים ניתן לראות עופות דורסים החולפים מעל האזור. ציפור המקננת בנחל אוביל היא העורב (ככל הנראה מסוג חום-עורף). כשטיילנו בנחל, עקבו אחרינו צמד העורבים המקומיים בתקווה לשאריות מזון.  
+
השביל עולה במתינות לצד אפיקו הרחב של נחל קטורה. קטורה מוזכרת בתנ"ך כאשתו השלישית של אברהם, אותה נשא לאישה לאחר מות שרה אימנו. פה ושם נפגוש עצי שיטה סלילנית המספקים צל.
  
ערוץ הנחל הופך להיות צר יותר ומצוקי. קירות מצוקיים סוגרים עלינו, ואנו ממשיכים במעלה הנחל בטיפוס על בולדרים, מפולת סלעים. הטיפוס אינו קשה במיוחד, אך מצריך משנה זהירות ומעקב מתמיד אחר הסימון הירוק.  
+
לאחר כברת דרך, מתעקל הנחל ועימו השביל, בין המצוקים. כאן ההבדל בין השביל הרגלי ושביל האופניים הוא מעט יותר מהותי, שכן השביל הרגלי עולה בערוץ המסולע, ושביל האופניים עובר מעט צפונה בגדה הצפונית. בערוץ המסולע נמצאת צומת שבילים כחול-ירוק, המאפשרת למעוניינים בכך מסלול הליכה המגיע לנחל קטורה מרמת גרופית ולא מכביש 90. אנו נמשיך במעלה הנחל עם הסימון הכחול (מי שיילך בשביל האופניים, לא יבחין בצומת השבילים).
  
לצד קו מתח, נעזוב את הערוץ (הממשיך ונפתח למישור אוביל), ונתחיל בטיפוס לרמה שממזרח לנו.
+
אחרי הליכה קצרה, פונה שביל ההליכה ומתחיל לטפס במעלה קטורה. בנקודה זו, בטרם נתחיל בעלייה, נמשיך ישר ונגיע לפינת צל יפה בתחתית מפלי נחל קטורה. בגדה הצפונית של הנחל נובע '''עין קטורה'''. זהו מעיין זעיר הנובע במחשופי חרסיות וגבס.
 +
המעיין כמעט יבש (ובחלק מהשנים יבש לחלוטין) ומליחות מימיו גבוהה, אך טיפות המים המעטות מהוות מקור מים חשוב לציפורים. בקרבת המעיין גדלים צמחי צלף מצרי. באזור זה נוכל להבחין במחשופי חרסיות צבעוניות, הנקראים בפי הגיאולוגים "פצלי אורה".
  
בסוף העלייה תמתנה לנו שתי הפתעות. הראשונה היא '''ה"דלתון"''', סדק במפולת הסלעים שממנו ניתן להציץ אל הנוף (הדקיקים שבנינו ינסו להשתחל לתוכו).
+
לאחר הפסקה מתבקשת בפינת הצל, נשוב מעט אחורה לסימון הכחול ונעלה במעלה קטורה. זהו אחד המעלות הנוחים במדבר והוא עולה במתינות רבה כ- 150 מ' בגובה. רוב המעלה עביר גם לאופניים, ובקטעים מעטים נבנו מדרגות לאורך הנתיב. בדרכנו נשקף נופו היפה של מורד נחל קטורה, וככל שנתקדם במעלה ההר ייחשפו בפנינו נופי הערבה הדרומית והרי אדום.
  
[[תמונה:dalton_ovil.jpg|left|thumb|250px|ה"דלתון" - צילם גיא נתנאל מעיין]]
+
מעט לאחר שנגיע לראש המעלה, נגיע לצומת שבילים. שביל ישראל לאופניים ממשיך ישר לעבר נאות סמדר, ואולם אנחנו נפנה שמאלה (דרומה) עם הסימון הכחול, ההופך עד מהרה לדרך עפר. לבסוף נגיע למפגש כביש 40 ממערב להר עיט.
  
לאחר שעברנו את הדלתון אנו מקבלים סיבוב חינם על רכב שטח אמיתי, שלדת ג'יפ שהונחה במקום ועבור רבים מאיתנו שידם קצרה מלרכוש רכב שטח. זוהי הזדמנות נדירה לשבת בתוכו לנסיעת מבחן מדברית. התרווחו בג'יפ, הוציאו את ידכם השמאלית וטלטלו את כף היד, תוך תרגול הקריאה: "יאללה יאללה מי נתן לך רישיון". הג'יפ מהווה הזדמנות טובה גם להפסקת קפה חם.
+
למי שזמנם בידם, יש שתי אפשרויות להמשך המסלול.
  
הפסגה המעוקלת אליה העפלנו ידועה בכינוי '''"הבננה"''', ומסומנת במפה כתצפית נוף היקפית בנ"צ 1980/46825.
+
באפשרות הקצרה, נפנה שמאלה (מזרחה) ונמשיך בזהירות לצד כביש 40, מרחק הליכה של 400 מ' עד לתצפית המשולטת של [[הר עיט]] (ניתן להשאיר מראש את הרכבים בנקודה זו). התצפית מרשימה בעיקר בשעות אחר הצהריים.
  
מה"בננה" אנו מתחילים את הירידה הגדולה (160 מ' עד למפגש הנחלים ציחור-פארן). סימון השבילים בקטע זה הינו פחות קפדני, מלאכת איתני הטבע ומטיילים בלתי אחראיים. יש לעקוב אחר רוג'ומים (גלי אבנים) שהניח הפקח המקומי ולהיעזר במפה. קטע זה של המסלול צחיח כמעט לחלוטין. למעט רותם מדברי, השלוחה זרועת האבנים חשופה מצמחייה.
+
באפשרות הארוכה והאתגרית יותר, נחצה את הכביש ונמשיך עם הדרך המסומנת כחול. לאחר 700 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק-שחור. נמשיך עם הסימון הכחול המסתיים בפסגת הר עיט (1.5 קמהכביש), אך עוד לפני שנגיע לפסגה נראה בצד שמאל של הדרך סדקים עמוקים היורדים אל בטן האדמה. הגישה לסדקים אתגרית ואפשרית רק מכיוון צפון בלבד (מכל כיוון אחר קיימת סכנת נפילה חמורה). הירידה לסדקים דורשת קצת כישורים אקרובטיים ואינה מתאימה לילדים קטנים או לבעלי פחד ממקומות סגורים. חלקם התחתון של הסדקים חשוך ויש להצטייד בפנס.
 
 
לאחר סדרה של כמה ירידות ועליות ("תפירות", בעגת הסיירים) במגמת ירידה ארוכה נמצא עצמנו ב'''מפגש הנחלים ציחור ופארן'''. במקום זה מצוי חניון לילה משולט אך לא מסומן במפת סימון שבילים (יופיע במהדורה הבאה של המפה). חניון לילה מדברי הוא שטח שהוכשר (או נמצא ראוי) ללינה ולהבערת אש פתוחה, ללא מתקנים כמו תאורה, חשמל מים, כיסאות או שולחנות. בשמורות הטבע, יש לזכור, אסורה הלינה והבערת מדורות (להבדיל מהבערת גזיות) למעט בחניונים המוכרזים. כמו כן, אסורה נטילת חומרי בערה מן הצומח המקומי, ועל המטיילים להביא עמם את העצים והפחמים, או לדאוג להטמנתם מבעוד מועד. חניון הלילה ציחור-פארן מצוי מרחק נסיעה של 5 ק"מ לערך מכביש 40, וערב השטפונות הגדולים של ינואר 2010 היה נגיש לרכב רך בנסיעת "קורדרוי" זהירה ואיטית ביותר. מטיילים מנוסים בלינת שטח יוכלו לישון כאן לילה קודם ולהתחיל את המסלול מנקודה זו. המקום מצוין לארוחת צהריים ומנוחה.
 
 
 
כאן נמצא הקצה המזרחי של השביל הירוק (מפגש סימון כחול 17560 מנחל ציחור לקניון ורדית). נפנה לכיוון צפון-מערב על דרך ג'יפים בסימון שחור (17575). הדרך עוברת בערוץ הפארן ואינו ראויה לנסיעת רכב רך. מצע הסחף בערוץ מקשה על ההליכה, שבתנאים כאלה מכונה בעגת הסיירים "דשדוש". חוויית הדשדוש עשויה להתגלות למטיילים בלתי-מנוסים כעניין מייגע למדי, וטכנית - הדרך הטובה ביותר לצלוח אותה היא בהליכה מהירה (וללא גרירת רגליים) על חריצים שהותירו צמיגי רכבי השטח שהידקו במעט את הקרקע, תוך הסתייעות בשני מקלות הליכה. בדרך ניתן להתרשם מעושר הצמחייה בתוך הפארן, ובייחוד מקבוצת האשלים הצומחים בצפיפות באחד מעיקולי הדרך, עדות להימצאותם של מי תהום גבוהים. מימיננו נוכל לראות את צוקי חדוד ולהתרשם מתצורות הסלע שנוצרו בעקבות שבר גיאולוגי הקרוי "שבר פארן". צוקי חדוד הם "צעירים" יחסית וגילם 35 – 55 מליוני שנים בלבד, והתרוממו (לגובה 380 מ') לאחר היכחדותם של הדינוזאורים, והם משמשים סוג של מדרגה טופוגרפית בין נחל פארן לרמת ברק (גובה 500 מ').
 
 
 
צורתם החדה של צוקי חדוד מזמינה פרשנויות ויזואליות שונות.כך, הצוק שמול מיצר פארן נראה מזווית אחת כמבצר או מצודה אדירה. מזווית אחרת דומה ראש הסלע השמאלי לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, המביט השמיימה. הסלע הימני מזכיר סנאי חייכן מוחא כפיים ([http://albums.timg.co.il/userfolders/1/7418/74182009123114820.jpg?time=0 תמונה]).
 
 
 
ארבעה קילומטרים של הליכה בין צוקי פארן מביאים אותנו אל '''מיצר פארן''', אליו השקפנו בתחילת המסע. רוחב הפארן כאן מצטמצם לכמאה מטר בלבד, אך לכל החוששים – אל דאגה; כשיתחבר לנחל הערבה יהיה רוחבו כחמישה קילומטר. כאן אנו מוצאים את סימון השבילים הירוק ופונים בו שמאלה. אנו מתחילים לטפס בחזרה אל צוקי פארן בנתיב ההולך ונעשה תלול וקשה יותר להליכה. במחציתו הראשונה של המעלה אנו נידרש לטפס מעל בולדרים של צור ולהיאחז בהם מעל התהום הפעורה. אין לשכוח כי מפגש בין בשר אדם לצור חדה אינו נעים במיוחד. מלבד "מעלה פולידין" הזכור לטוב, אין לשכוח כי אבני צור שימשו בימי קדם למילת תינוקות, כפי שמעיד התנ"ך (שמות ד: כה).
 
 
 
המשך הטיפוס המתיש (150 מ' בגובה מנחל פארן לסוף המסלול), טומן בחובו שתי בשורות. הטובה – אבני הצור הולכות ומתמעטות; הרעה – אנו נאלצים להעפיל על מסלע קירטון אוורירי, רך ביותר וספוג בסידן (תצורת מנוחה). הטיפוס כאן הופך לקשה טכנית, ורצוי כאן להיעזר במקלות הליכה בכדי להיאחז בקרקע החתרנית. קטע זה מכונה '''"מעלה סקובידו"''', מכיוון שעל כל צעד קדימה אפשר להידרדר שניים אחורה.
 
 
 
עד שנסיים את הטיפוס לראש הצוק נצטרך להסדיר נשימה כמה פעמים. העלייה מסתיימת במקום בו חונה המכונית. מכאן ניתן להיערך ללינת שטח באחד מהחניונים באזור, להתארח בחושה (ביישוב שיטים), בצימר (במצפה רמון או יישובי הערבה) או לשוב הביתה.
 
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
שורה 102: שורה 84:
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* מסלול הטיול כולו עובר בשטח אש פעיל. יש לתאם את מועד הטיול טלפונית מספר ימים מראש עם הגורמים המוסמכים בצה"ל. הגוף האחראי לכך נקרא "מתא"מ דרום" וניתן ליצור איתו קשר באמצעות הטלפונים: 08-9902926, 08-9902230, או פקס: 08-9902511 (מתפרסמים בגב מפת סימון שבילים).
+
* יש להימנע מטיול במסלול זה בימי הקיץ, שרב כבד, גשם או שטפונות.
* אין לגעת בנפלים המצויים בשטח.
+
* בקטעי השביל החופפים לשביל ישראל לאופניים, אנא תנו זכות קדימה לרוכבי אופניים החולפים במסלול.
* באזור זה קיים חשש לפריצה לרכבים החונים ללא השגחה. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב.
 
* אין לסטות מן השבילים המסומנים.
 
* יש להימנע מטיול במסלול זה בימי הקיץ, שרב כבד, גשם או שטפונות. לאור גודלו של אגן הניקוז של הפארן, יש להימנע מהטיול גם בימים בהם אין גשמים באזור אולם יש חשש לגשמים במעלה אגן הניקוז בתחום סיני.
 
 
* המסלול חשוף ברובו לשמש.
 
* המסלול חשוף ברובו לשמש.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* [http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=683&MessageId=136180028 שרשור הטיול באתר תפוז - נובמבר 2009].
+
* חבל אילות, סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס.
 
 
|תודות=
 
גיא נתנאל מעיין.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
{{3טורים|
 
{{3טורים|
{{ת|parsat_nekarot1.jpg|פרסת נקרות}}
+
{{ת|metzar_paran.jpg|נחל אוביל}}
'''[[פרסת נקרות]]'''
+
'''[[נחל אוביל]]'''
 
|
 
|
{{ת|Harut hill2.jpg|גבעת חרוט ועין ארדון}}
+
{{ת|wadi_barak1.jpg|נחל ברק}}
'''[[גבעת חרוט ועין ארדון]]'''
+
'''[[נחל ברק]]'''
 
|
 
|
 
{{ת|eshet_dome1.jpg|כיפת עשת}}
 
{{ת|eshet_dome1.jpg|כיפת עשת}}
שורה 127: שורה 103:
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}
 
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
 

גרסה אחרונה מ־11:25, 29 בנובמבר 2020

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בדרום הנגב   /   נחלים בדרום   /   נחל קטורה

מסלול טיול: נחל קטורה

נחל קטורה - העפלה חווייתית מהערבה לראש מצוק ההעתקים.

  • מסלול טיול
  • אזור:דרום הנגב
  • מפת סימון שבילים: 19 - הנחלים הגדולים
  • מיקום: דרום הנגב, 4 ק"מ צפונית לצומת קטורה.
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:ירוק 19410, כחול 19412
  • עונות ביקור:סתיו, חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:7 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:28/12/2019
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:27/11/2020



נחל קטורה1.jpg

נחל קטורה, (עמית מנדלסון, 28/12/2019)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: מדבר קווי

רקע: נחל קטורה

רבים מכירים את מצוק ההעתקים המתנשא מעל ים המלח. הרבה פחות מכירים את חלקו הדרומי של המצוק, המתנשא מעל דרום הערבה.

שביל הטיול בנחל קטורה הינו מסלול קצר ויפה המתאים למיטיבי לכת (ואף לאוהבי הליכה) והמציע למטיילים עלייה מרהיבה מהערבה הדרומית לעבר צוקי הר עיט. בדרכנו נחלוף בקניון מדברי מרהיב ובו מעיין זעיר, ונעפיל באחד השבילים הנוחים ביותר המתגברים על מצוק ההעתקים. בשנים האחרונות שולב מרבית המסלול המתואר בתוואי שביל ישראל לאופניים.

איך להגיע:

המסלול הינו מסלול קווי. יש להשאיר תחילה רכב אחד בנקודת הסיום ממערב להר עיט בכביש 40, כ- 5.5 ק"מ מצומת קטורה (מרחק 400 מ' מערבה מצומת הכניסה לתצפית הר עיט). במקום יש שלט הכוונה חום לעין קטורה.

מכאן ניסע במורד הכביש אל צומת קטורה. בצומת נפנה שמאלה (צפונה) ולאחר כ- 1.65 ק"מ מסתעף ימינה כביש חקלאי. נפנה בכביש זה וניסע בו כ- 500 מ' עד לעיקול גדול ימינה. כאן נפנה שמאלה ונחנה בקרבת כביש 90.

(יש לציין שבעת ביצוע המסלול באתר, השארנו רכב בכניסה לקיבוץ לוטן ומשם הלכנו מנהלתית במקביל לכביש 90 עד לכניסה לשמורה).

הגישה למסלול זה בתחבורה ציבורית אינה קלה, אם כי אפשרית. במקרה זה יש להתחיל את המסלול בצומת קטורה ולסיים את המסלול בכניסה לקיבוץ נווה חריף. בשל תדירות הקווים הנמוכה, יש לתכנן היטב את המסלול ולוח הזמנים מראש.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:7 ק"מ.
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:עלייה מצטברת של 330 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

אזור עין קטורה
מעלה קטורה

מנקודת החנייה נפנה לעבר כביש 90 ועד מהרה נזהה גשר על הכביש ובו שלושה מעברים גדולים ונוחים למעבר ברגל ובאופניים. נעבור בבטחה מתחת לכביש ונחבור לשביל מסומן ירוק (בנקודה זו נמצא סימן ק"מ 65 בכביש 90).

מרבית מסלול ההליכה חופפת לתוואי שביל ישראל לאופניים (קטע שעבר הכשרה ייעודית לנוחות רוכבי האופניים), עם זאת כיום (נובמבר 2020) אין חפיפה מוחלטת בין השביל הרגלי ובין שביל האופניים. כך נוצר מצב שלאורך כברת דרך, יש מצד אחד שביל מפולס ונוח מאד לתנועה ומצד שני סימון השבילים שולח את המטיילים להליכה זרועת אבנים. אנו מאמינים שבסופו של דבר, יאוחד סימון השבילים הרגלי עם סימון שביל האופניים, ומכל מקום ברוב המסלול המרחק בין השבילים אינו עולה על מטרים בודדים.

השביל עולה במתינות לצד אפיקו הרחב של נחל קטורה. קטורה מוזכרת בתנ"ך כאשתו השלישית של אברהם, אותה נשא לאישה לאחר מות שרה אימנו. פה ושם נפגוש עצי שיטה סלילנית המספקים צל.

לאחר כברת דרך, מתעקל הנחל ועימו השביל, בין המצוקים. כאן ההבדל בין השביל הרגלי ושביל האופניים הוא מעט יותר מהותי, שכן השביל הרגלי עולה בערוץ המסולע, ושביל האופניים עובר מעט צפונה בגדה הצפונית. בערוץ המסולע נמצאת צומת שבילים כחול-ירוק, המאפשרת למעוניינים בכך מסלול הליכה המגיע לנחל קטורה מרמת גרופית ולא מכביש 90. אנו נמשיך במעלה הנחל עם הסימון הכחול (מי שיילך בשביל האופניים, לא יבחין בצומת השבילים).

אחרי הליכה קצרה, פונה שביל ההליכה ומתחיל לטפס במעלה קטורה. בנקודה זו, בטרם נתחיל בעלייה, נמשיך ישר ונגיע לפינת צל יפה בתחתית מפלי נחל קטורה. בגדה הצפונית של הנחל נובע עין קטורה. זהו מעיין זעיר הנובע במחשופי חרסיות וגבס. המעיין כמעט יבש (ובחלק מהשנים יבש לחלוטין) ומליחות מימיו גבוהה, אך טיפות המים המעטות מהוות מקור מים חשוב לציפורים. בקרבת המעיין גדלים צמחי צלף מצרי. באזור זה נוכל להבחין במחשופי חרסיות צבעוניות, הנקראים בפי הגיאולוגים "פצלי אורה".

לאחר הפסקה מתבקשת בפינת הצל, נשוב מעט אחורה לסימון הכחול ונעלה במעלה קטורה. זהו אחד המעלות הנוחים במדבר והוא עולה במתינות רבה כ- 150 מ' בגובה. רוב המעלה עביר גם לאופניים, ובקטעים מעטים נבנו מדרגות לאורך הנתיב. בדרכנו נשקף נופו היפה של מורד נחל קטורה, וככל שנתקדם במעלה ההר ייחשפו בפנינו נופי הערבה הדרומית והרי אדום.

מעט לאחר שנגיע לראש המעלה, נגיע לצומת שבילים. שביל ישראל לאופניים ממשיך ישר לעבר נאות סמדר, ואולם אנחנו נפנה שמאלה (דרומה) עם הסימון הכחול, ההופך עד מהרה לדרך עפר. לבסוף נגיע למפגש כביש 40 ממערב להר עיט.

למי שזמנם בידם, יש שתי אפשרויות להמשך המסלול.

באפשרות הקצרה, נפנה שמאלה (מזרחה) ונמשיך בזהירות לצד כביש 40, מרחק הליכה של 400 מ' עד לתצפית המשולטת של הר עיט (ניתן להשאיר מראש את הרכבים בנקודה זו). התצפית מרשימה בעיקר בשעות אחר הצהריים.

באפשרות הארוכה והאתגרית יותר, נחצה את הכביש ונמשיך עם הדרך המסומנת כחול. לאחר 700 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק-שחור. נמשיך עם הסימון הכחול המסתיים בפסגת הר עיט (1.5 ק"מ מהכביש), אך עוד לפני שנגיע לפסגה נראה בצד שמאל של הדרך סדקים עמוקים היורדים אל בטן האדמה. הגישה לסדקים אתגרית ואפשרית רק מכיוון צפון בלבד (מכל כיוון אחר קיימת סכנת נפילה חמורה). הירידה לסדקים דורשת קצת כישורים אקרובטיים ואינה מתאימה לילדים קטנים או לבעלי פחד ממקומות סגורים. חלקם התחתון של הסדקים חשוך ויש להצטייד בפנס.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • סיכוי נמוך לפריחה עונתית כחודש-חודשיים לאחר אירועי גשם משמעותיים באזור.

שירותים למטיילים:

אין במסלול שירותים למטיילים.

הערות ואזהרות:

  • יש להימנע מטיול במסלול זה בימי הקיץ, שרב כבד, גשם או שטפונות.
  • בקטעי השביל החופפים לשביל ישראל לאופניים, אנא תנו זכות קדימה לרוכבי אופניים החולפים במסלול.
  • המסלול חשוף ברובו לשמש.

הצעות טיול בסביבת נחל קטורה:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • חבל אילות, סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס.



המפה נטענת...