קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

נחל אוביל

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסלול טיול: נחל אוביל

נחל אוביל - מסלול מרתק מול צוקי פארן שבדרום הנגב, באדיבות גיא נתנאל מעיין.

  • מסלול טיול
  • אזור:דרום הנגב
  • מפת סימון שבילים: 17 - מזרח הר הנגב
  • מיקום: דרום הנגב, כ- 9 ק"מ צפונית לצומת ציחור בכביש 40
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:ירוק 17580, שחור 17575
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:11.5 ק"מ (7 ק"מ עד מפגש ציחור-פארן).
  • תאריך ביצוע מסלול:27/11/2009
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:27/11/2009



Metzar paran.jpg

מבט מראש מעלה פארן לעבר צוקי פארן, (עמית מנדלסון, 10/2/2007)


עוד אתרים בסביבה

רקע: נחל אוביל

"וְעַל-הַגְּמַלִּים--אוֹבִיל, הַיִּשְׁמְעֵלִי" (דברי הימים א, כז: ל)

אוביל הישמעאלי היה שר הגמלים של דוד המלך. שלושת אלפי שנים לאחר מכן, החליטה ועדת השמות הישראלית להנציח את זכרו באחד המקומות הפראיים בנגב, ובכלל זה נחל אחד קטן הנשפך לפארן. מורה הדרך הוותיק ספי בן יוסף הביע ספק רב אם רגליו (או גמליו) של אוביל המקראי דרכו אי פעם בחלק זה של ארץ ישראל, מה שבוודאי לא יפריע לנו ליהנות מחוויה מדברית של טיול בנוף בראשית באחד המסלולים הפחות ידועים של הדרום.

איך להגיע:

תחילת המסלול היא במצפור מצוקי פארן, בין הק"מ ה – 49 וה – 50 של כביש 40, מרחק כ- 50 ק"מ דרומית למצפה רמון (בסוף מעלה פארן) וכ- 9 ק"מ צפונית לצומת ציחור במפגש הכבישים 40 ו- 13.

באתר יש שלט הכוונה חום, המפנה לתצפית צוקי פארן, אולם נכון לנובמבר 2009, השלט מוצג מסיבות שונות רק לנוסעים מדרום.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:11.5 ק"מ (7 ק"מ עד מפגש ציחור-פארן).
  • משך המסלול:6-4 שעות.
  • טיפוס מצטבר:עליות מצטברות של 300 מ' וירידות מצטברות זהות (עלייה של 20 מ', ירידה של 140 מ', עלייה בנחל אוביל של 110 מ', ירידה של 160 מ' למפגש ציחור-פארן ועלייה של 170 מ' חזרה לנקודת ההתחלה).

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

לאחר הפנייה אנו עולים בדרך עפר העבירה לכל סוגי הרכב. הנסיעה הקצרה צריכה להתבצע באיטיות בשל הרעידות והטלטולים מהמשטח, שבעגת המטיילים מכונה "קורדרוי", ובעברית תקנית - "גליונים". הדרך מסתיימת לאחר 1.1 ק"מ, במצפור ראש מעלה פארן - נקודת תצפית עוצרת נשימה על דרום מערב הר הנגב. מצד ימין (צפון) ניתן לראות הר בצורת שולחן, זהו הר כרכום, שלגביו נטען לאחרונה כי הוא-הוא הר סיני המקראי. לידו, ביום טוב, ניתן גם לראות את הגבוה בהרי הדרום, הר רמון.ממולנו – צוקי אוביל, שמהם יוצא חלקו העליון של נחל אוביל. בצידם הימני ניתן לראות שביל עיזים דקיק, הידוע בפי סיירים ותיקים בכינוי "מעלה פולידין" (באחד הטיולים המיתולוגיים למקום עשרות מטיילים נפצעו בכל חלקי גופם מאבני הצור החדות שעל השביל התלול, עד כי החובש זנח את בד הגאזה וטפטף – פשוטו כמשמעו - פולידין על החתכים העמוקים). שביל זה אינו מסומן והטיול בו כיום מחייב אישור של רשות הטבע והגנים. מאחורי צוקי אוביל נשקפת רמת סירה. דרומית יותר ניתן לראות את צוקי ציחור ובראות טובה – גם את הר צניפים.

מן המצפור, יורדים 400 מ' עם המכונית בדרך בה הגענו עד למפגש עם סימון שבילים ירוק. גם כאן קיימת נקודת תצפית טובה לצד מזרח. ממול מזדקרים צוקי חדוד; לאחריהם נשקפת רמת ברק והנקודה הגבוהה ביותר שלה – הר כיפה, הנחשב לאחד המצפורים המדבריים היפים בעולם. מתחתינו ניתן לראות ערוץ נחל ההולך וצר. זהו נחל פארן, הארוך שבנחלי האכזב בישראל המתחיל בחצי האי סיני ונשפך לנחל הערבה. בדיוק מתחתינו, ערוץ הנחל הולך וצר ומתרחב מחדש. זהו "מיצר פארן", אליו נגיע לקראת סוף הטיול. הביטו היטב למטה וחפשו את הנתיב המוליך מהנחל בחזרה אל הצוק בו אנו עומדים. אנו עוד נעלה בו.


נתחיל את מסענו הרגלי בשביל מסומן בירוק, אשר ילווה אותנו לאורך רוב המסלול. אנו עולים על שלוחה קטנה (גבעה 399), ולאחר מכן יורדים בתוך גיא בשיפוע מתון. הירידה מוקפת באבני צור בתצורות שונות היוצרות משחקי צבע וצורה מהפנטים. צור הוא סלע משקע שנוצא כתוצאה מהתגבשותם של "שאריות" ומשקעים מבעלי חיים ימיים, כאשר הנגב כוסה לפני עשרות מיליוני שנה בים ("ים תטיס") תכונותיו של הצור, ובייחוד קשיותו ושבירתו לפיסות חדות, הפכו אותו למצרך מבוקש בתקופת האבן, בכל הקשור לבניית כלי ציד, נשק ועבודה וכן להצתת אש באמצעות נקישת שתי אבנים. זוהי הסיבה מדוע יש להיזהר ולהישמר בירידה לערוץ הנחל, למרות מתינותה; כל מעידה קטנה עלולה להסתיים בחתך עמוק.

ריכוז כה מאסיבי של אבני צור בתצורות שונות מאפיין אזור זה של הפארן, וצובע את רמת ברק בגוונים ייחודיים של חום-כהה, השונים מהצבע הבהיר יותר הטיפוסי למדבר. חובבי גיאולוגיה ותצורות סלע בוודאי יאהבו את המשחק בין הצור לסלעי הגיר, אשר יוצרים מקומות כמו "קניון שינקין", "האסלה" ו"קוביות הסוכר של דונה ברקציה". בעוד ב"קניון שינקין", עורקי צור יוצרים פסים חומים בתוך מסלע לבן, הרי שה"אסלה" (תמונה) היא עדשת-צור שחדרה לתוך אבן הגיר (ככל הנראה כתוצאה מנבירת יצורים ימיים קדמוניים במסלע). "קוביות הסוכר" (תמונה) נוצרו כתוצאה מפיצוח הצור על ידי כוחות חיצוניים, תופעה גיאולוגית הנקראת "ברקציה".

לאחר שסיימנו להתבונן באבני הצור וליהנות משילובם בתוך הנוף המדברי, נגיע אל ערוצו הראשי של נחל אוביל. הירידה אליו מתבצעת על "סכין", שביל צר ההולך על פי תהום משני הצדדים. לא מדובר ב"סכין" אימתנית כמו בהר כרבולת שמעל המכתש הגדול, אך בכל זאת, חוויית השמירה על שיווי המשקל, התהום (אם ניתן לקרוא לעשרה מטרים בשם זה) הפעורה והנוף הפראי מספקות חוויה בהחלט מרגשת.

לאחר הירידה מה"סכין" אנו ממשיכים בשביל הירוק הפונה ימינה (דרומה) במעלה נחל אוביל. הערוץ רחב וניתן למצוא בו צמחייה מדברית נמוכה. כל המבקש סקירה קצרה לגבי הצומח בנגב, ימצא עניין במאמר שלהלן של פרופ' אבינועם דנין - הצומח בנגב.


בעל החיים הגדול שנצפה באזור הוא היעל הנובי. היעל אינו זקוק למים בכדי לשרוד את המדבר, ומקבל נוזלים חיוניים מהצמחייה המדברית, אותה הוא לוחך בתאווה. עדרים קטנים של יעלים עוברים בנחל ובסביבתו, דבר הניכר בגללים הרבים המצויים בו, וסיירים מנוסים יכולים להתחקות אחר עקבותיהם.

בשמיים ניתן לראות עופות דורסים החולפים מעל האזור. ציפור המקננת בנחל אוביל היא העורב (ככל הנראה מסוג חום-עורף). כשטיילנו בנחל, עקבו אחרינו צמד העורבים המקומיים בתקווה לשאריות מזון.

ערוץ הנחל הופך להיות צר יותר ומצוקי. קירות מצוקיים סוגרים עלינו, ואנו ממשיכים במעלה הנחל בטיפוס על בולדרים, מפולת סלעים. הטיפוס אינו קשה במיוחד, אך מצריך משנה זהירות ומעקב מתמיד אחר הסימון הירוק.

לצד קו מתח, נעזוב את הערוץ (הממשיך ונפתח למישור אוביל), ונתחיל בטיפוס לרמה שממזרח לנו.

בסוף העלייה תמתנה לנו שתי הפתעות. הראשונה היא ה"דלתון", סדק במפולת הסלעים שממנו ניתן להציץ אל הנוף (הדקיקים שבנינו ינסו להשתחל לתוכו).

ה"דלתון" - צילם גיא נתנאל מעיין

לאחר שעברנו את הדלתון אנו מקבלים סיבוב חינם על רכב שטח אמיתי, שלדת ג'יפ שהונחה במקום ועבור רבים מאיתנו שידם קצרה מלרכוש רכב שטח. זוהי הזדמנות נדירה לשבת בתוכו לנסיעת מבחן מדברית. התרווחו בג'יפ, הוציאו את ידכם השמאלית וטלטלו את כף היד, תוך תרגול הקריאה: "יאללה יאללה מי נתן לך רישיון". הג'יפ מהווה הזדמנות טובה גם להפסקת קפה חם.

הפסגה המעוקלת אליה העפלנו ידועה בכינוי "הבננה", ומסומנת במפה כתצפית נוף היקפית בנ"צ 1980/46825.

מה"בננה" אנו מתחילים את הירידה הגדולה (160 מ' עד למפגש הנחלים ציחור-פארן). סימון השבילים בקטע זה הינו פחות קפדני, מלאכת איתני הטבע ומטיילים בלתי אחראיים. יש לעקוב אחר רוג'ומים (גלי אבנים) שהניח הפקח המקומי ולהיעזר במפה. קטע זה של המסלול צחיח כמעט לחלוטין. למעט רותם מדברי, השלוחה זרועת האבנים חשופה מצמחייה.

לאחר סדרה של כמה ירידות ועליות ("תפירות", בעגת הסיירים) במגמת ירידה ארוכה נמצא עצמנו במפגש הנחלים ציחור ופארן. במקום זה מצוי חניון לילה משולט אך לא מסומן במפת סימון שבילים (יופיע במהדורה הבאה של המפה). חניון לילה מדברי הוא שטח שהוכשר (או נמצא ראוי) ללינה ולהבערת אש פתוחה, ללא מתקנים כמו תאורה, חשמל מים, כיסאות או שולחנות. בשמורות הטבע, יש לזכור, אסורה הלינה והבערת מדורות (להבדיל מהבערת גזיות) למעט בחניונים המוכרזים. כמו כן, אסורה נטילת חומרי בערה מן הצומח המקומי, ועל המטיילים להביא עמם את העצים והפחמים, או לדאוג להטמנתם מבעוד מועד. חניון הלילה ציחור-פארן מצוי מרחק נסיעה של 5 ק"מ לערך מכביש 40, וערב השטפונות הגדולים של ינואר 2010 היה נגיש לרכב רך בנסיעת "קורדרוי" זהירה ואיטית ביותר. מטיילים מנוסים בלינת שטח יוכלו לישון כאן לילה קודם ולהתחיל את המסלול מנקודה זו. המקום מצוין לארוחת צהריים ומנוחה.

כאן נמצא הקצה המזרחי של השביל הירוק (מפגש סימון כחול 17560 מנחל ציחור לקניון ורדית). נפנה לכיוון צפון-מערב על דרך ג'יפים בסימון שחור (17575). הדרך עוברת בערוץ הפארן ואינו ראויה לנסיעת רכב רך. מצע הסחף בערוץ מקשה על ההליכה, שבתנאים כאלה מכונה בעגת הסיירים "דשדוש". חוויית הדשדוש עשויה להתגלות למטיילים בלתי-מנוסים כעניין מייגע למדי, וטכנית - הדרך הטובה ביותר לצלוח אותה היא בהליכה מהירה (וללא גרירת רגליים) על חריצים שהותירו צמיגי רכבי השטח שהידקו במעט את הקרקע, תוך הסתייעות בשני מקלות הליכה. בדרך ניתן להתרשם מעושר הצמחייה בתוך הפארן, ובייחוד מקבוצת האשלים הצומחים בצפיפות באחד מעיקולי הדרך, עדות להימצאותם של מי תהום גבוהים. מימיננו נוכל לראות את צוקי חדוד ולהתרשם מתצורות הסלע שנוצרו בעקבות שבר גיאולוגי הקרוי "שבר פארן". צוקי חדוד הם "צעירים" יחסית וגילם 35 – 55 מליוני שנים בלבד, והתרוממו (לגובה 380 מ') לאחר היכחדותם של הדינוזאורים, והם משמשים סוג של מדרגה טופוגרפית בין נחל פארן לרמת ברק (גובה 500 מ').

צורתם החדה של צוקי חדוד מזמינה פרשנויות ויזואליות שונות.כך, הצוק שמול מיצר פארן נראה מזווית אחת כמבצר או מצודה אדירה. מזווית אחרת דומה ראש הסלע השמאלי לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, המביט השמיימה. הסלע הימני מזכיר סנאי חייכן מוחא כפיים (תמונה).

ארבעה קילומטרים של הליכה בין צוקי פארן מביאים אותנו אל מיצר פארן, אליו השקפנו בתחילת המסע. רוחב הפארן כאן מצטמצם לכמאה מטר בלבד, אך לכל החוששים – אל דאגה; כשיתחבר לנחל הערבה יהיה רוחבו כחמישה קילומטר. כאן אנו מוצאים את סימון השבילים הירוק ופונים בו שמאלה. אנו מתחילים לטפס בחזרה אל צוקי פארן בנתיב ההולך ונעשה תלול וקשה יותר להליכה. במחציתו הראשונה של המעלה אנו נידרש לטפס מעל בולדרים של צור ולהיאחז בהם מעל התהום הפעורה. אין לשכוח כי מפגש בין בשר אדם לצור חדה אינו נעים במיוחד. מלבד "מעלה פולידין" הזכור לטוב, אין לשכוח כי אבני צור שימשו בימי קדם למילת תינוקות, כפי שמעיד התנ"ך (שמות ד: כה).

המשך הטיפוס המתיש (150 מ' בגובה מנחל פארן לסוף המסלול), טומן בחובו שתי בשורות. הטובה – אבני הצור הולכות ומתמעטות; הרעה – אנו נאלצים להעפיל על מסלע קירטון אוורירי, רך ביותר וספוג בסידן (תצורת מנוחה). הטיפוס כאן הופך לקשה טכנית, ורצוי כאן להיעזר במקלות הליכה בכדי להיאחז בקרקע החתרנית. קטע זה מכונה "מעלה סקובידו", מכיוון שעל כל צעד קדימה אפשר להידרדר שניים אחורה.

עד שנסיים את הטיפוס לראש הצוק נצטרך להסדיר נשימה כמה פעמים. העלייה מסתיימת במקום בו חונה המכונית. מכאן ניתן להיערך ללינת שטח באחד מהחניונים באזור, להתארח בחושה (ביישוב שיטים), בצימר (במצפה רמון או יישובי הערבה) או לשוב הביתה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • סיכוי נמוך לפריחה עונתית כחודש-חודשיים לאחר אירועי גשם משמעותיים באזור.

שירותים למטיילים:

אין במסלול שירותים למטיילים.

הערות ואזהרות:

  • מסלול הטיול כולו עובר בשטח אש פעיל. יש לתאם את מועד הטיול טלפונית מספר ימים מראש עם הגורמים המוסמכים בצה"ל. הגוף האחראי לכך נקרא "מתא"מ דרום" וניתן ליצור איתו קשר באמצעות הטלפונים: 08-9902926, 08-9902230, או פקס: 08-9902511 (מתפרסמים בגב מפת סימון שבילים).
  • אין לגעת בנפלים המצויים בשטח.
  • באזור זה קיים חשש לפריצה לרכבים החונים ללא השגחה. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב.
  • אין לסטות מן השבילים המסומנים.
  • יש להימנע מטיול במסלול זה בימי הקיץ, שרב כבד, גשם או שטפונות. לאור גודלו של אגן הניקוז של הפארן, יש להימנע מהטיול גם בימים בהם אין גשמים באזור אולם יש חשש לגשמים במעלה אגן הניקוז בתחום סיני.
  • המסלול חשוף ברובו לשמש.

הצעות טיול בסביבת נחל אוביל:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



תודות:

גיא נתנאל מעיין.