קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מסלול האקליפטוס בחדרה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="פרדס חנה, סיור בפרדס חנה"></meta> <meta name="description" content="טיול רכוב עם ק...")
 
 
(28 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="פרדס חנה, סיור בפרדס חנה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="פרדס חנה, סיור בפרדס חנה"></meta>
−
<meta name="description" content="טיול רכוב עם קטעים רגליים בעקבות המושבה פרדס חנה - אתרי טבע ומורשת."></meta>
+
<meta name="description" content="סיור עירוני בעקבות ראשונים בלב העיר חדרה."></meta>
 
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשרון]]}}
 
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשרון]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
−
|נצ=32.47277, 34.9718
+
|נצ=32.437890, 34.920935
 
|Display map=yes
 
|Display map=yes
−
|Tags=עתיקות והיסטוריה, קווי, טיול עירוני, תחבורה ציבורית, מתקשים בהליכה
+
|Tags=עתיקות והיסטוריה, מעגלי, טיול עירוני, תחבורה ציבורית, מתקשים בהליכה
−
|סקירה=טיול רכוב עם קטעים רגליים בעקבות המושבה פרדס חנה - אתרי טבע ומורשת.
+
|סקירה=סיור עירוני בעקבות ראשונים בלב העיר חדרה.
−
|תמונה=pardes_hanna1.jpg
+
|תמונה=מסלול האקליפטוס1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=רחוב הדקלים - פרדס חנה
+
|מקום_הצילום=בית נחומובסקי - מילנר
−
|תאריך_הצילום=12/8/2013
+
|תאריך_הצילום=24/7/2018
 
|אזור=השרון
 
|אזור=השרון
 
|מפת_סימון_שבילים=4 - הכרמל
 
|מפת_סימון_שבילים=4 - הכרמל
−
|מיקום=פרדס חנה - כרכור
+
|מיקום=מרכז חדרה
 
|גישה=רגלית, אופניים, לכל רכב
 
|גישה=רגלית, אופניים, לכל רכב
−
|שבילי_טיול=לא מסומן
+
|שבילי_טיול=סימון מקומי
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
−
|סוג_מסלול=רכוב
+
|סוג_מסלול=מעגלי
 
|נגישות_לנכים=לא נגיש
 
|נגישות_לנכים=לא נגיש
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
−
|תאריך_ביצוע_מסלול=6/9/2013
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=24/7/2018
−
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=9/12/2013
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=24/7/2018
 
|1=[[נחל אלכסנדר]]
 
|1=[[נחל אלכסנדר]]
 
|2=[[שמורת ביצת זיתא]]
 
|2=[[שמורת ביצת זיתא]]
−
|3=[[דרך המוביל]]
+
|3=[[פרדס חנה]]
 
|4=[[קיסריה]]
 
|4=[[קיסריה]]
 
|5=[[רמת הנדיב]]
 
|5=[[רמת הנדיב]]
−
|6=[[פארק אלונה - מי קדם]]
+
|6=[[פארק נחל חדרה]]
−
|7=[[תל זרור]]
+
|7=[[אקו פארק חדרה]]
−
|8=[[אנדרטת משמר הגבול]]
+
|8=[[גן לאומי פארק השרון]]
−
|9=[[תל נרבתה]]
+
|9=[[שמורת בריכת יער]]
 
|10=[[שמורת אלון]]
 
|10=[[שמורת אלון]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:alon_reserve1.jpg|left|thumb|200px|שמורת אלון, נובמבר 2012]]
+
[[תמונה:מסלול האקליפטוס2.jpg|left|thumb|200px|גן המייסדים בחדרה, 2018]]
−
[[תמונה:pardes_hanna3.jpg|left|thumb|200px|בית הספר החקלאי, 2013]]
+
חדרה קמה כמושבה חקלאית בשנת 1891. מקור השם הינו צורה עברית לשם הערבי אלח'וציירה - "הירוקה", שמקורו בריבוי הביצות באזור זה. המתיישבים סבלו מאד ממחלת הקדחת, וניסו דרכים שונות להתמודדות עם הבעיה, ובכללן התיישבות זמנית בקרבת חוף הים, נטיעת יער אקליפטוסים גדול וניקוז הביצות, אולם רק בתקופת המנדט הבריטי מוגרה הקדחת באזור זה.
−
פרדס חנה הוקמה כמושבה חקלאית בידי חברת פיק"א בשנת 1929, וקרוייה על שם חנה רוטשילד, בת-דודו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע".
 
  
−
לצד פרדס חנה קמו מספר יישובים קטנים ומבודדים, כגון שכונת מגד, אחוזת מגד, תל אלון וכמובן [[כרכור וסביבתה|המושבה כרכור]], שסופחה לפרדס חנה רק בשנת 1969.
+
במהלך השנים הפכה המושבה לעיר צפופה (הוכרזה כעיר בשנת 1952), ועם זאת נותרו עדיין במרכז העיר מקבץ אתרים היסטוריים המנציחים פרקים שונים בתולדות חדרה. "מסלול האקליפטוס" שנחנך בשנת 2015, משלב בו 16 תחנות, ברובן הוצבו שלטי הסבר. המסלול המתואר כאן הינו זהה כמעט לחלוטין למסלול זה, אולם בגירסה מעגלית מלאה ותוך התייחסות למספר נקודות נוספות הנמצאות על ציר ההליכה.
−
 
 
−
בעשרים השנים האחרונות עוברת פרדס חנה - כרכור תנופת בנייה נרחבת, אך עדיין שרדו ביישוב מקטעים ששמרו על צביונם הכפרי, ובפרט בתחום כרכור.
 
−
 
 
−
מסלול הטיול המוצע הוא מסלול רכוב המשלב קטעי הליכה קצרים (אורכם הכולל 2.5 ק"מ), בתחומי פרדס חנה.
 
−
 
 
−
המסלול בנוי בצורה מפותלת, על מנת להגיע למגוון מירבי של נקודות עניין, מחד, ולצמצם קטעים בעייתיים תחבורתית (כבישים ללא מעבר חצייה ותנועה סואנת), מאידך.
 
−
 
 
−
ניתן לבצע את המסלול בצורה מודולרית בהתאם לזמן ולמידת העניין של המטיילים.
 
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
−
הגישה למסלול היא מצומת אלון בכביש 65 (לבאים מגוש דן ומחיפה, מומלץ להגיע דרך מחלף קיסריה בכביש החוף).
+
המסלול מתחיל ומסתיים בגן הבנים בעיר חדרה. החנייה באזור זה הינה בכחול לבן.
  
−
למטיילים בתחבורה ציבורית, כדאי להתחיל את המסלול מהתחנה השלישית (שכונת גן עוז), שכן אין שביל להולכי רגל לאורך דרך פיק"א. ניתן לגשת לרחוב גן עוז בהליכה רגלית מהכיכר בצומת דרך פיק"א והרחובות עציון וחלוצים (תחנת האוטובוס הראשונה בפרדס חנה עצמה, לבאים מכיוון כביש 65).
+
וייז: יד לבנים חדרה.
  
−
|אורך המסלול=14.5 ק"מ ברכב, 2.5 ק"מ ברגל.
+
|אורך המסלול=2.7 ק"מ.
−
|משך המסלול=חצי יום.
+
|משך המסלול=2-1 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
−
|מפה=pardes_hanna.gif
+
|מפה=מסלול האקליפטוס.gif
  
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
−
[[תמונה:pardes_hanna2.jpg|left|thumb|200px|גן עוז, מאי 2013]]
+
[[תמונה:מסלול האקליפטוס3.jpg|left|thumb|200px|בית הספר אחד העם, 2018]]
−
[[תמונה:pardes_hanna4.jpg|left|thumb|200px|חורשת "הוואדי", דצמבר 2012]]
+
[[תמונה:מסלול האקליפטוס4.jpg|left|thumb|200px|שילוט הסבר, 2018]]
−
[[תמונה:pardes_hanna5.jpg|left|thumb|200px|האלון המצוי ב"שמורת החורש", 2013]]
+
[[תמונה:מסלול האקליפטוס5.jpg|left|thumb|200px|מגדל המים, 2018]]
−
[[תמונה:pardes_hanna6.jpg|left|thumb|200px|ברוש הירשברג, 2013]]
+
[[תמונה:מסלול האקליפטוס6.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת הגדול, 2018]]
−
[[תמונה:nachal_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הנח"ל, 2013]]
+
[[תמונה:khan_hadera.jpg|left|thumb|200px|מוזיאון החאן, 2011]]
−
 
+
מסלול הטיול מתחיל בקצהו הצפוני של גן המייסדים (רחוב הנשיא ויצמן מס' 44). עוד בשנת 1891 יועד אזור זה לגן ציבורי עירוני. בשנת 1910, נמסר השטח לאהרן אהרונסון בן [[סיור בזכרון יעקב|זכרון יעקב]] הסמוכה, במטרה שיקים בשטח זה חווה חקלאית. החווה הייתה שלוחה של תחנת הנסיונות בעתלית, ונוהלה בידי אבשלום פיינברג בן חדרה. לימים חברו אהרונסון ופיינברג להקמת מחתרת ניל"י. שדרת הוושינגטוניות ושני עצי שיטה הנמצאים בגן עד היום הינם זכר לחווה החקלאית. בשנת 1956 נחנך בניין "יד לבנים" בחלקו הצפוני של הגן, (לצידו גם בניין הספרייה העירונית), וב- 1966, הוקדש השטח כגן זיכרון - גן המייסדים. הגן תוכנן מחדש בידי אדריכל הנוף צבי דקל והפסל דני קרוון, כמכלול הנצחה המשלב בין עבר להווה.
−
נתחיל את הטיול ב'''צומת אלון''', המהווה שער כניסה דרום-מערבי לשטח פרדס חנה - כרכור.
 
−
 
 
−
כ- 200 מ' אחרי הצומת, מסתעפת ימינה דרך עפר קצרה המוליכה למשתלת דקלים. נפנה בדרך זו ונחנה לצד המשתלה.
 
−
 
 
−
מימין למשתלה נמצאת שמורת טבע קטנה - '''[[שמורת אלון]]'''. בשמורה זו, שהוכרזה כבר בשנות השישים, נמצאת חורשה גדולה ויפה של '''עצי אלון התבור''', שניצלו מהשמדת יער השרון במלחמת העולם הראשונה, בשל בית קברות מוסלמי ששכן באתר. בית קברות זה שימש את הכפר הצ'רקסי ח'רבת צ'רקס, שהוקם באמצע המאה ה- 19 בגבעה מדרום לכביש 65, אך תושביו לא החזיקו מעמד באזור בשל מחלת הקדחת ונטשו את המקום.
 
−
 
 
−
בין האלונים העתיקים נמצאת קרחת יער המרוססת כיום. בשטח זה הייתה עד לשנים האחרונות צמחיית בר שופעת, כולל [[כלנית מצויה|כלניות]], [[צבעוני ההרים|צבעונים]] ועוד. אלמונים הרעילו את השטח בקוטלי עשבים חזקים, כנראה בניסיון להבליט את שרידי בית הקברות המוסלמי שניטש לפני שנים רבות. כיום קרחת יער זו היא מצבה דוממת לרשעותם של העבריינים, ועד שהשפעת חומרי ההדברה תיעלם, תעבורנה עוד שנים ארוכות.
 
−
 
 
−
נשוב לרכב ונצא חזרה לכביש 650 (דרך פיק"א). לאורך הדרך נטועות שדרות ברושים, שחלקן תוחמות עד היום פרדסים.
 
−
 
 
−
במרחק 750 מ' ממסעף שמורת אלון, מסתעפת ימינה דרך קצרה לשטח גן האירועים "אגדת דשא". גן אירועים זה מבוסס על שרידי התיישבות היסטורית - '''אחוזת מגד''', אחת מנקודות היישוב המבודדות בתחומי פרדס חנה. המקום הוא שטח פרטי, אך כאשר לא מתקיימים בו אירועים ניתן לרוב להציץ במבנים שבאתר. אחוזת מגד הוקמה בידי ד"ר זאב ברין, שעלה לארץ מגרמניה והקים את היישוב במקום בשנת 1928. אתר זה שימש כמרכז לגוש פרדסים בן 700 דונם, ובית האחוזה תוכנן בידי האדריכל יוחנן רטנר.
 
−
 
 
−
בשנת 1933 הוקם בקרבת אחוזת מגד היישוב מגד, ע"י בעלי הקרקע שעלו מגרמניה. מגד הפכה לימים לשכונה בפרדס חנה.
 
−
במקום הוקם בשנת 1934 בית ספר חקלאי (שעבר לאחר כשנתיים לפרדס חנה, ובו נבקר בהמשך הסיור). לאחר מעבר בית הספר החקלאי לפרדס חנה, ניטשה האחוזה ונמכרה לגב' קלר ורסהיימר שהקימה במקום מוסד לילדים חוסים (משק ילדים). בשנת 1990 נרכש המקום בידי הבעלים הנוכחיים שהפכו אותו לגן אירועים ומלון בוטיק, הפעילים עד היום.
 
−
 
 
−
תחנתנו הבאה היא שכונת '''גן עוז'''.
 
−
 
 
−
מ"אגדת דשא" נחזור לדרך פיק"א ונמשיך עוד כקילומטר אחד לכיוון פרדס חנה. בכיכר נפנה שמאלה ומיד נפנה שוב שמאלה לרחוב גן עוז.
 
−
 
 
−
ברחוב זה נמשיך עוד כ- 300 מ' עד לגן ציבורי קטן בקצה הרחוב.
 
−
 
 
−
גן זה, על שמו נקרא הרחוב והשכונה כולה, הוא גן זיכרון שניטע בט"ו בשבט תש"ט לזכר שמונה חללים במלחמת העצמאות, חללי מגד ופרדס חנה שהונצחו כאן יחד עם חבריהם שנפלו עימם בקרב.
 
−
 
 
−
שניים מההרוגים הם בני היישוב מגד (שהתמזג עם פרדס חנה), אחד מהם (מיכאל פרנקל ז"ל) נפל עם ארבעת חבריו (ממקומות שונים בארץ) ששירתו בחטיבת "אלכסנדרוני" בליל 3-2 בנובמבר 1948, בעת פשיטה על קווי האויב בביר בורין (כיום צומת בארותיים) הסמוכה לטולכרם - אזור הנשקף מגבעה זו.
 
−
 
 
−
השני, יעקב איפרמן ז"ל, נפל יחד עם שני חבריו מפרדס חנה, שנהרגו שלושתם מפגיעת פגז אחד, במהלך [[בעקבות קרב כוריכור|קרב כוריכור]] בקיץ 1948 (באזור הסמוך למודיעין).
 
−
 
 
−
מגן עוז נשוב באותה דרך לכיכר, והפעם נפנה בפנייה השלישית להמשך דרך פיק"א.
 
−
 
 
−
נסיעה של כמה מאות מטרים תוביל אותנו לכיכר במפגש רחוב הדקלים. לנקודה זו נשוב בהמשך, אך תחילה נמשיך ישר, נעבור את הכיכר במפגש דרך הנדיב וניכנס למתחם '''בית הספר החקלאי''' שהוקם בשנת 1934 ומשמש כבית הספר התיכון של פרדס חנה - כרכור. בית הספר עבר תהליכי הפרטה בשנים האחרונות, ושטחו צומצם, אך עדיין ניתן להתרשם משער הכניסה היפה.
 
−
 
 
−
הדרך היא דרך ללא מוצא, המסתיימת בחנייה לצד שטח בית הספר המצומצם. מחוץ לשעות פעילות ביה"ס, ניתן להסתובב במתחם ולראות את המבנים ההיסטוריים ואת שרידי "הגן הבוטני" של בית הספר (נמצא ממערב לבית הספר עצמו, בתחום המגודר שלו).
 
−
 
 
−
נשוב באותה דרך לכיכר רחוב הדקלים, ועתה נפנה ימינה לעבר מרכז היישוב.
 
−
 
 
−
הרחוב נקרא על שם '''שדרת הדקלים''' הארוכה והמרשימה שלאורכו. אחרי שנעבור את הכיכר במפגש רחובות הדקלים והבנים, כדאי לחנות לצד בית הראשונים (ארכיון היישוב) ולצאת למסלול הליכה רגלי של כשני ק"מ (ניתן להגיע לאתרים גם ברכב).
 
  
−
בימות השבוע ניתן לבקר ב'''בית הראשונים''' בו פועל ארכיון היישוב. במקום מוצגים פרטים היסטוריים של התושבים הראשונים, ולאחר תיאום מראש ניתן לעיין בספרים ובתיקים ההיסטוריים שבארכיון. המבנה עצמו הוא אחד המבנים ההיסטוריים מראשית המושבה פרדס חנה.
+
בקצהו הצפוני של הגן נמצאת '''אנדרטה לקורבנות פיגועי הטרור בחדרה'''. באנדרטה, המעוצבת בדמות ספר פתוח, הונצחו 18 חללים שנפלו בפיגועים בעיר בשנים 2002-1991. מכאן ניכנס לתוך הגן, נחלוף על פני שורת עמודים גבוהים עליהם מונצחים שמות חללי העיר, וניכנס לשדרת וושינגטוניות מרשימה. בהמשך השדרה, בריכת נוי (המהווה כנראה מחווה סמלית לביצות חדרה) ולצידה אנדרטת המייסדים. בחלקו הדרומי של הגן נטוע פרדס, וכן נמצא כאן דגם של באר עם מנוע שאיבה - זכר לבארות המים הרבות ששימשו להשקיית פרדסי המושבה. בצידו הדרומי של הגן יש שער יפה, אולם אנו נפנה מזרחה ונצא לשדרות רוטשילד.
  
−
ממזרח לבית הראשונים נמצא מכלול מבני ציבור הכולל את בית "יד לבנים", בית כנסת, בית ספר וכן משרדי המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור. בחורשת האורנים שבין המבנים יש פריחה עונתית, ובין היתר פורחים כאן בן-חצב סתווני (בסתיו) ותורמוס ארץ-ישראלי (בתחילת האביב).
+
נקודת הציון השנייה במסלול הינה '''בית עזרה''', בקצה הדרומי-מזרחי של גן המייסדים. נכון למועד ביצוע המסלול (קיץ 2018), תחנה זו אינה משולטת. בכיכר במפגש שדרות רוטשילד ורחוב הרברט סמואל, נפנה שמאלה לעבר בניין בנק הפועלים. הנקודה השלישית במסלול הינה '''בית ועד המושבה'''. תחת המבנה (שהוקם בשנת 1928) ניצב כיום סניף בנק הפועלים. הבניין שימש במשך כ-30 שנה כמרכז השלטון המקומי בעיר וכמרכז תרבות. ועד המושבה מכר את המגרש בשנת 1960 לצורך הקמת בית עירייה חדש, והמבנה ההיסטורי נהרס.
  
−
נחזור מערבה ונמשיך בדרך הבנים עד לצמד כיכרות בצורת הספרה שמונה, לצד ערוץ '''"הוואדי"''' - נחל אכזב החוצה את פרדס חנה. כאן נפנה ימינה ונלך לצד הנחל, המשמש כפארק עירוני. בצומת הרחובות רבי עקיבא והמעלה נמצא מתחם נטוש ששימש בעבר כאמפיתיאטרון, ומאחוריו - ממערב לרחוב רבי עקיבא - נמצא אתר טבע ייחודי המכונה '''"שמורת החורש"'''.
+
נחזור לכיכר ונעבור במעבר החצייה לעבר השוק העירוני (התחנה הרביעית). השוק קיים עד היום, אך המקום אינו משולט (נכון לקיץ 2018).
 +
נשוב לכיכר ונחצה את שדרות רוטשילד מערבה. עתה נפנה שמאלה (דרומה) בשדרות רוטשילד, ונחלוף על פני '''אנדרטה לחללי הפיגוע בשוק בחדרה'''. ב-26 באוקטובר 2005, התפוצץ בשוק מחבל מתאבד, שישה נהרגו ו-20 נפצעו. יש לציין כי חללי הפיגוע לא הונצחו באנדרטה שבתחילת המסלול, המנציחה הרוגים עד לשנת 2002.
  
−
יער אלוני התבור בשרון זכה למוניטין רב, אך כפי שראינו גם באתר גן עוז, באזור פרדס חנה - כרכור, נלוו לעצי אלון התבור עצי ושיחי בר נוספים המזכירים את יערות האלונים באזורים אחרים בארץ. כאן, לצד אלוני התבור ואקליפטוסים נטועים, גדלים עצי אלה ארץ-ישראלית, שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני, ואף עץ בודד של אלון מצוי בעל גזעים רבים.
+
משדרות רוטשילד נפנה לרחוב גורדון, ולאחר כ-70 מ' נראה משמאלנו את '''בית הכנסת הישן''', המהווה את התחנה החמישית במסלול.
  
−
לצד העצים והשיחים תועדו כאן בעבר צמחי חמרה נדירים, אך חלקם נעלמו עם השנים כתוצאה מהשתלטות חמציץ נטוי - מין פולש מדרום-אפריקה המתפשט בקרקעות החמרה. ב"שמורת החורש" אין כיום שביל הליכה מוסדר, אך ניתן להיכנס לשטח הן מרחוב רבי עקיבא והן מרחוב המעלה.
+
בראשית ימי המושבה, שימש אחד מחדרי [[אתר לאומי החאן בחדרה|הח'אן]] כבית כנסת. עם הגידול באוכלוסייה, נוצר צורך בהקמת מבנה ייעודי. בית הכנסת הוקם בשנת 1904, באדמה שתרם יעקב לויטס (שעזב את המושבה), במקום ששימש תחילה כאורווה ומחסן תבואות. לצד בית הכנסת הוקם מלון "הכנסת אורחים" כמלון חינם לנזקקים.
  
−
מכאן מומלץ לצעוד במורד "הוואדי", בין חורשות אורנים נטועות ואלוני התבור טבעיים. חדי העין אולי יזהו בדרך שני עצי עוזרר קוצני החוסים בצל האלונים (בגדה המערבית של הערוץ).
+
מכאן נפנה ימינה לרחוב '''הרב אורנשטיין'''. הרב יוסף אורנשטיין הגיע למושבה חדרה בשנת 1919 מהעיר חברון, כדי שישמש רב, מוהל ושוחט עבור המושבה הצעירה. המשפחה בת שש הנפשות התגוררה במשך כארבע שנים בחדר בודד בבית סמולניק (תחנתנו הבאה), ובחדר השני של הבית התגורר אברהם סמולניק עצמו, שנאלץ כל פעם שהיה צריך להיכנס או לצאת מהבית, לעבור דרך חדר משפחת הרב. ב- 1923 בנתה משפחת אורנשטיין את ביתה ברחוב הלל יפה.
  
−
בהגיענו לרחוב דרך הים, נפנה ימינה ונמשיך עד צומת רחוב הדקלים. עתה נפנה שמאלה ברחוב הדקלים, ועד מהרה נגיע לגן ציבורי בעיקול הרחוב - '''גן איתין'''. בגן זה יש אנדרטה לזכר "הווטרנים".
+
עם הגיענו לרחוב הרברט סמואל נפנה שמאלה וכעבור כ-100 מ', נגיע אל '''ה"פיאצה"''' - הכיכר העירונית של חדרה. הכיכר נמצאת במפגש רחוב הרברט סמואל עם רחוב הרצל, והוקמה בשנת 1977 עם סגירת קטע מרחוב הרברט סמואל. במהלך העשור האחרון נפתחה הכיכר לתנועת רכבים חד-סטרית.
  
−
הליכה קצרה נוספת בהמשך רחוב הדקלים תוביל אותנו חזרה למגרש החנייה בו התחלנו את הסיבוב הרגלי.
+
כאן נפנה שמאלה אל רחוב הרצל, וקרוב מאד לכיכר נגיע אל '''בית סמולניק''' - התחנה השישית במסלול. זהו הבניין האחרון שנותר בשלמותו מבין בתי המתיישבים הראשונים בחדרה (1896). בשש השנים הראשונות, התגוררו המתיישבים בחאן, ולאחר מכן בנו את בתיהם במסווה של רפתות, בשל מגבלות החוק העותמאני. המבנה הינו מבנה כורכר עם גג רעפים, ובו שני חדרים. לצד הבית שכנה רפת, שהופעלה בידי בני המשפחה. לאחר מותם של הורי המשפחה ממחלת הקדחת, המשיך הבן זליג להתגורר במקום ולהפעיל את הרפת, שפעלה במרכז חדרה עד למותו בשנות ה- 1960 - הרפת האחרונה שנותרה בלב העיר. הבניין שוחזר עם הקמת בית דירות גדול בקרבתו בשנות ה-80', ומשמש כיום כמשרדי סוכנות הנסיעות "איסתא".
  
−
התחנה המומלצת הבאה (לא בשבתות וחגים) היא '''בית הקברות של פרדס חנה'''.
+
הליכה קצרצרה נוספת תוביל אותנו אל '''בית נחומובסקי - מילנר''' - התחנה השביעית. המבנה טרם שופץ ומוקף בגדר פח, אך ניתן לצפות עליו מעבר לגדר. חיה רחל נחומובסקי - מילנר, שנולדה בשנת 1872 נישאה למנחם-מנדל נחומובסקי בשנת 1890, וזמן קצר לאחר מכן עלתה לארץ עם בעלה ואימה, כדי לגור בנחלה בת 125 דונם אותה רכשו בחדרה.
  
−
כדי להגיע לכאן, בכיכר הדקלים-הבנים נפנה לחלקו המזרחי של רחוב הבנים, ובכיכר במפגש רחובות הבנים והנדיב נפנה שמאלה בדרך הנדיב.
+
בתחילה, התגוררו בני המשפחה בחאן, ושם נולד הבן הראשון של המשפחה. במהלך השנים, איבדה חיה נחומובסקי את בעלה ואת שלוש בנותיה למחלת הקדחת. מספרים כי כאשר נפטרה ביתה התינוקת נחמה, זמן קצר לאחר מות בעלה, החזיקה חיה את גופת התינוקת אל מחוץ לחלון הבית כסגולה למניעת אסון, ואמרה "דיינו אלוהים, לו יהיה זה הקורבן האחרון". חרף כל האסונות, סירבה חיה לעזוב את חדרה, ובשנת 1910 נישאה בשנית לאלמן נח מילנר. מילנר היה אב לחמישה יתומים, וחיה טיפלה בהם בנאמנות, ויחד גידלו גם את ביתם המשותפת שרה.
  
−
בפנייה הראשונה ימינה נפנה לדרך השדה, ונמשך בה עוד כ- 600 מ' עד לשער בית הקברות.
+
במהלך מלחמת העולם הראשונה, יצאה חיה באישון לילה להזהיר את צעירי מחתרת ניל"י מפשיטה של הטורקים. יחד עם נשים נוספות, הקימה חיה את אגודת "עזרת נשים" בחדרה, לסיוע קהילתי. חיה נפטרה בשנת 1948.
  
−
האזור המעניין ביותר של בית הקברות הוא החלק הוותיק (מדרום לרחוב השדה, בצד המזרחי של בית הקברות).
+
התחנה השמינית, בהמשך רחוב הרצל, הינה '''בית קלז'''. משפחת קלז נמנית עם משפחות המייסדים בחדרה, אולם המבנה שלפנינו הינו ביתם השני של בני המשפחה, שהוקם בשנת 1934 בסגנון "הבינלאומי" (באוהאוס בפי הציבור). הבית תוכנן ע"י האדריכל בן חדרה, עזרא רוטמן, והינו מבנה דו-קומתי עם גרם מדרגות במרכז. הקומה התחתונה יועדה למסחר והעליונה למגורים. המבנה שופץ בשנים האחרונות ומשמש כיום כבית משרדים.
  
−
משער בית הקברות יש מספר שבילי הליכה בין שדרות ברושים מרשימות. משמאל (מזרח) לשביל המזרחי ביותר, קבורים חלק מפרנסי היישוב כמו בנימין שרון (ראש המועצה, סלע הנצחה לזכרו נמצא גם בפארק "הוואדי" מעל כיכר "השמונה"). קבור כאן גם יוסף בן ישראל הירשברג, את סיפורו נשמע בתחנה הבאה.
+
נחצה את רחוב אחד העם, ובתחילת השדרה בהמשך רחוב הרצל, נגיע לתחנה התשיעית - '''הקיוסק'''.
  
−
בסתיו ובאביב הופך חלקו הישן של בית הקברות לאתר פריחה מפתיע. אחרי הגשמים בנובמבר פורחים כאן פרחי סתיו - בן-חצב סתווני ונרקיס סתווי. קרוב יחסית לכניסה נמצא ריכוז פריחה יפה נוסף, של בן-חצב יקינטוני, שאינו טבעי בפרדס חנה - כרכור, ונשתל כאן לפני עשרות שנים ע"י אחת ממשפחות תושבי הסביבה. בן-החצב היקינטוני פורח כאן באביב.
+
הקיוסק המקורי נרכש בידי ועד המושבה בשנת 1926, ופעל עד 1956 כאשר במהלך השנים "עבר דירה" במקומות שונים בעיר. המבנה הנוכחי משוחזר, ואינו נמצא באחד המקומות בהם פעל בעבר. כיום פועל כאן בית קפה.
  
−
יעדנו הבא הוא '''ברוש הירשברג'''. כדי להגיע, נחזור מדרך השדה לדרך הנדיב ואחרי כחצי ק"מ נפנה שמאלה בכיכר בצומת איטונג, לעבר רחוב דרך הים.
+
מהקיוסק נפנה ימינה (מזרחה) במעלה רחוב אחד העם (בצידו הצפוני) כאשר ברקע נראה מגדל המים.
  
−
במפגש רחוב הדקלים נפנה ימינה לחלק הצפוני ביותר של רחוב הדקלים, ובקצה נפנה ימינה לרחוב חרמון. אחרי עשרות מטרים נפנה שוב ימינה והפעם לרחוב עצמון שאינו סלול.
+
התחנה העשירית הינה '''בית הספר אחד העם'''. תחילה פעל בית הספר במתחם החאן. בשנת 1900 נסגר בית הספר לאחר שמרבית הילדים חלו בקדחת, ועם הקמתו מחדש ב-1904, עבר לצריף ברחוב אחד העם. בשנת 1922 הוקם משכן הקבע לבית הספר, במעמד הנציב העליון הרברט סמואל. בחצר בית הספר הוקמה גינת ירק שהיוותה מקור הכנסה למוסד. בשלט ההסבר שולבו זכרונות על חוויית הלימוד במקום. בתחום בית הספר נמצא מרכז מבקרים הפתוח בימי חול בשעות 16:00-08:00 וביום שישי בשעות 12:00-09:00 (יש לתאם את הביקור דרך החברה לפיתוח תיירות בחדרה).
  
−
לאחר עשרות מטרים בלבד נראה ב"אי תנועה" עץ ברוש גדול ולמרגלותיו סלע עם לוח זיכרון. זהו '''ברוש הירשברג'''. כפי שמספר לוח הזיכרון, העץ נשתל בט"ו בשבט תרצ"ד - 1934 בידי תושב המקום, יוסף בן ישראל הירשברג ז"ל, שנורה למוות במקום זה באביב 1948, ע"י אחד מהחיילים הבריטיים בבסיס הצבאי הסמוך (כיום מרכז רפואי שוהם, הנמצא עשרות מטרים מצפון לנו). הברוש הוא שריד אחרון משדרת ברושים אותה נטע כאן הירשברג, שהתיישב בפרדס חנה בשנת 1934.
+
נמשיך מזרחה, אל התחנה האחד-עשר - '''בית רם''', בצומת הרחובות הגיבורים ואחד העם. גם משפחת רם נמנית עם המתיישבים הראשונים בחדרה, ואבי המשפחה, נחמן רם, נפטר מקדחת בגיל 40, בשנת 1911. בצוואתו הורה לילדיו להישאר בחדרה ולא לעזוב אותה, ואף כתב כי אם לא ישתקעו בחדרה ולא יבנו בתים בה, אל לילדיו להקים מצבה על קברו. ברוך רם, אחד מבניו של נחמן, הפסיק את לימודיו בגימנסיה הרצליה כדי לשוב לחדרה ולעזור להוריו. ברוך ואשתו צילה בנו את הבית הזה בשנים 1924-23. ברוך היה פרדסן מצליח ודובר המושבה. הוא נפטר בשנת 1963, ובשנת 1985 תרמה אלמנתו צילה את הבית לעיריית חדרה. כיום פועל בבית מרכז נוער, ובימי חמישי בערב פועל במקום בית קפה הפתוח לקהל.
  
−
אם לא התעייפנו, ואנו מטיילים באמצע השבוע, ניתן להמשיך לעבר '''אנדרטת הנח"ל'''.
+
מולנו נמצא מגדל המים (תחנה 14), אך אנו נפנה תחילה ימינה ברחוב הגיבורים, ולאחר שנחצה את רחוב ז'בוטינסקי נראה מצד ימין את '''בית קוטלר'', התחנה ה-12 במסלול. הבניין הוקם בשנת 1896, ויחד עם בית פיינברג הסמוך ניצב בקצה המושבה, ועל כן היה חשוף להתקפות מצד ערביי הסביבה. במאורעות תרפ"א (6 במאי 1921), הסתערו פורעים ערבים על המושבה, שרפו ובזזו בתים ואף הגיעו ללב המושבה. הפורעים הונסו ע"י מטוס בריטי בסיוע מגיני המושבה, ולמרבה המזל לא היו נפגעים בנפש.
 +
כיום משמש הבית את קהילת החברה להגנת הטבע בעיר.
  
−
כדי להגיע, נחזור לדרך הים, נפנה ימינה ואחרי כקילומטר אחד נפנה ימינה לעבר אנדרטת הנח"ל ותחנת הרכבת.
+
נחצה את רחוב הגיבורים מזרחה ונגיע אל '''בית פיינברג''' (תחנה 13). הבית הוקם בשנים 1886-1885 בידי ישראל פיינברג, ואשתו פאני אף הם מראשוני המתיישבים. פיינברג היה אחד מארבעת השומרים הראשונים שנשלחו למושבה בידי יהושע חנקין. בבניין זה נולד וגדל אבשלום פיינברג, מעמודי התווך של מחתרת ניל"י, שנרצח בחולות רפיח במלחמת העולם הראשונה. הבניין נבזז ונשרף בחלקו במאורעות 1921 (הקומה השנייה לא שוחזרה מאז). בשנות ה-40' שימש מרתף הבית כמקום מפגש לאימוני ה"הגנה". המבנה שוקם בשנת 2008 ומשמש כיום כמוזיאון. כחלק מהשיקום, נשתל בחזית הבית אחד החוטרים מעץ התמר שצמח על עצמותיו של אבשלום פיינברג והתגלה לאחר מלחמת ששת הימים.
  
−
מגרש החנייה של אנדרטת הנח"ל נמצא במרחק עשרות מטרים מהפנייה. האתר פתוח בימות החול (סגור בסופי שבוע), אולם בחופשות תיתכן פעילות תנועות נוער בשטח ואז האתר סגור למבקרים.
+
מבית פיינברג נצעד במעלה רחוב הגיבורים, ונגיע אל '''מגדל המים''' (תחנה 14). זהו המקום הגבוה ביותר במושבה, ולכן נבנתה כאן בשנת 1922 בריכת מים, אליה נשאבו מי בארות חדרה, ומכאן הוזרמו המים בלחץ לבתי התושבים. מגדל המים נבנה בשלב מאוחר יותר, כדי להגביר את הלחץ בצנרת. לפני מלחמת העצמאות פעלה במגדל המים תחנת קשר ואיתות. בחזית בריכת המים יש תבליט מאבן שהוקם ב-1973.
  
−
במקום יש חורשת אקליפטוסים גדולה ובה שביל הליכה עם פינות זיכרון, המסתיים באמפיתיאטרון מדושא ובו מגדל תצפית מרשים (סגור לרוב לקהל הרחב) וחדר הנצחה. למיקומה של האנדרטה בשטח פרדס חנה - כרכור יש קשר הדוק עם היות היישוב מקום משכנו של בסיס טירוני הנח"ל - "מחנה 80" המיתולוגי (לצד כביש 65, בסמוך לצומת חנה).
+
מכאן נצעד במורד רחוב הגיבורים לעבר תחנות 16-15, '''[[אתר לאומי החאן בחדרה|מוזיאון החאן]] ובית הכנסת הגדול'''. כאן למעשה קמה המושבה חדרה. הכניסה למוזיאון כרוכה בתשלום. אחרי ביקור במתחם, נמשיך ברחוב הגיבורים אל רחוב הנשיא ויצמן ונפנה שמאלה - חזרה לנקודת ההתחלה.
−
 
 
−
בחורף ובאביב גשומים, ניתן לקנח את היום בביקור ב'''מאגר נחלי מנשה''' הנמצא בהמשך דרך הים, מערבית לאזור התעשייה קיסריה.
 
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
* החורשה במרכז היישוב ו"שמורת החורש" - פריחה עונתית בפברואר-מרץ (בפרט תורמוס ארץ-ישראלי).
+
* אין במסלול זה מוקדי עניין עונתיים.
−
* בית הקברות של פרדס חנה - פריחת [[נרקיס סתווי]] ובן-חצב סתווני בחודש נובמבר, [[בן-חצב יקינטוני]] בחודש מרץ.
 
−
* מים במאגרי מנשה - בעיקר בחודשים ינואר-אפריל בשנים גשומות.
 
−
 
 
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
חנויות ובתי אוכל בעיקר לאורך רחוב הדקלים.
+
חנויות ובתי אוכל בעיקר באזור השוק.
 +
* אתרי ביקור מוסדרים - [[אתר לאומי החאן בחדרה|מוזיאון החאן]] ומוזיאון בית פיינברג.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* בית הקברות של פרדס חנה סגור בשבתות ובחגים.
+
* אתרי הביקור לאורך המסלול סגורים בשבתות ובחגים.
−
* אנדרטת הנח"ל סגורה בסופי שבוע. בתקופה של חופשות מבתי ספר, ייתכן שהמקום יהיה סגור בשל פעילות תנועות נוער במתחם.
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
* [http://www.mymatnas.org.il/?CategoryID=245& מסלולי טיול סביב פרדס חנה - כרכור] - ד"ר עמיקם הרפז.
+
* [http://hadera-tour.city/?cat=1&subcat=2&id=5 מסלול האקליפטוס] - באתר תיירות חדרה.
−
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A1_%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A8 פרדס חנה - כרכור] - באתר ויקיפדיה.
 
−
* [http://agadat-deshe.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99 רקע היסטורי - אחוזת מגד].
 
−
* [http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=36512 יוסף בן ישראל הירשברג] - באתר הנצחת אזרחים חללי פעולות איבה.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 174: שורה 122:
 
[[יישובי אלונה - בקעת הנדיב]]
 
[[יישובי אלונה - בקעת הנדיב]]
 
|
 
|
−
{{ת|andartat_magav.jpg|אנדרטת משמר הגבול}}
+
{{ת|hadera_river_park3.jpg|פארק נחל חדרה}}
−
[[אנדרטת משמר הגבול]]
+
[[פארק נחל חדרה]]
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]

גרסה אחרונה מ־13:52, 27 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשרון   /   מסלול האקליפטוס בחדרה

מסלול טיול: מסלול האקליפטוס בחדרה

סיור עירוני בעקבות ראשונים בלב העיר חדרה.

  • מסלול טיול
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: מרכז חדרה
  • גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
  • שבילי טיול:סימון מקומי
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:2.7 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:24/7/2018
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:24/7/2018



מסלול האקליפטוס1.jpg

בית נחומובסקי - מילנר, (עמית מנדלסון, 24/7/2018)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה מעגלי טיול עירוני תחבורה ציבורית מתקשים בהליכה

רקע: מסלול האקליפטוס בחדרה

גן המייסדים בחדרה, 2018

חדרה קמה כמושבה חקלאית בשנת 1891. מקור השם הינו צורה עברית לשם הערבי אלח'וציירה - "הירוקה", שמקורו בריבוי הביצות באזור זה. המתיישבים סבלו מאד ממחלת הקדחת, וניסו דרכים שונות להתמודדות עם הבעיה, ובכללן התיישבות זמנית בקרבת חוף הים, נטיעת יער אקליפטוסים גדול וניקוז הביצות, אולם רק בתקופת המנדט הבריטי מוגרה הקדחת באזור זה.

במהלך השנים הפכה המושבה לעיר צפופה (הוכרזה כעיר בשנת 1952), ועם זאת נותרו עדיין במרכז העיר מקבץ אתרים היסטוריים המנציחים פרקים שונים בתולדות חדרה. "מסלול האקליפטוס" שנחנך בשנת 2015, משלב בו 16 תחנות, ברובן הוצבו שלטי הסבר. המסלול המתואר כאן הינו זהה כמעט לחלוטין למסלול זה, אולם בגירסה מעגלית מלאה ותוך התייחסות למספר נקודות נוספות הנמצאות על ציר ההליכה.

איך להגיע:

המסלול מתחיל ומסתיים בגן הבנים בעיר חדרה. החנייה באזור זה הינה בכחול לבן.

וייז: יד לבנים חדרה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:2.7 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

בית הספר אחד העם, 2018
שילוט הסבר, 2018
מגדל המים, 2018
בית הכנסת הגדול, 2018
מוזיאון החאן, 2011

מסלול הטיול מתחיל בקצהו הצפוני של גן המייסדים (רחוב הנשיא ויצמן מס' 44). עוד בשנת 1891 יועד אזור זה לגן ציבורי עירוני. בשנת 1910, נמסר השטח לאהרן אהרונסון בן זכרון יעקב הסמוכה, במטרה שיקים בשטח זה חווה חקלאית. החווה הייתה שלוחה של תחנת הנסיונות בעתלית, ונוהלה בידי אבשלום פיינברג בן חדרה. לימים חברו אהרונסון ופיינברג להקמת מחתרת ניל"י. שדרת הוושינגטוניות ושני עצי שיטה הנמצאים בגן עד היום הינם זכר לחווה החקלאית. בשנת 1956 נחנך בניין "יד לבנים" בחלקו הצפוני של הגן, (לצידו גם בניין הספרייה העירונית), וב- 1966, הוקדש השטח כגן זיכרון - גן המייסדים. הגן תוכנן מחדש בידי אדריכל הנוף צבי דקל והפסל דני קרוון, כמכלול הנצחה המשלב בין עבר להווה.

בקצהו הצפוני של הגן נמצאת אנדרטה לקורבנות פיגועי הטרור בחדרה. באנדרטה, המעוצבת בדמות ספר פתוח, הונצחו 18 חללים שנפלו בפיגועים בעיר בשנים 2002-1991. מכאן ניכנס לתוך הגן, נחלוף על פני שורת עמודים גבוהים עליהם מונצחים שמות חללי העיר, וניכנס לשדרת וושינגטוניות מרשימה. בהמשך השדרה, בריכת נוי (המהווה כנראה מחווה סמלית לביצות חדרה) ולצידה אנדרטת המייסדים. בחלקו הדרומי של הגן נטוע פרדס, וכן נמצא כאן דגם של באר עם מנוע שאיבה - זכר לבארות המים הרבות ששימשו להשקיית פרדסי המושבה. בצידו הדרומי של הגן יש שער יפה, אולם אנו נפנה מזרחה ונצא לשדרות רוטשילד.

נקודת הציון השנייה במסלול הינה בית עזרה, בקצה הדרומי-מזרחי של גן המייסדים. נכון למועד ביצוע המסלול (קיץ 2018), תחנה זו אינה משולטת. בכיכר במפגש שדרות רוטשילד ורחוב הרברט סמואל, נפנה שמאלה לעבר בניין בנק הפועלים. הנקודה השלישית במסלול הינה בית ועד המושבה. תחת המבנה (שהוקם בשנת 1928) ניצב כיום סניף בנק הפועלים. הבניין שימש במשך כ-30 שנה כמרכז השלטון המקומי בעיר וכמרכז תרבות. ועד המושבה מכר את המגרש בשנת 1960 לצורך הקמת בית עירייה חדש, והמבנה ההיסטורי נהרס.

נחזור לכיכר ונעבור במעבר החצייה לעבר השוק העירוני (התחנה הרביעית). השוק קיים עד היום, אך המקום אינו משולט (נכון לקיץ 2018). נשוב לכיכר ונחצה את שדרות רוטשילד מערבה. עתה נפנה שמאלה (דרומה) בשדרות רוטשילד, ונחלוף על פני אנדרטה לחללי הפיגוע בשוק בחדרה. ב-26 באוקטובר 2005, התפוצץ בשוק מחבל מתאבד, שישה נהרגו ו-20 נפצעו. יש לציין כי חללי הפיגוע לא הונצחו באנדרטה שבתחילת המסלול, המנציחה הרוגים עד לשנת 2002.

משדרות רוטשילד נפנה לרחוב גורדון, ולאחר כ-70 מ' נראה משמאלנו את בית הכנסת הישן, המהווה את התחנה החמישית במסלול.

בראשית ימי המושבה, שימש אחד מחדרי הח'אן כבית כנסת. עם הגידול באוכלוסייה, נוצר צורך בהקמת מבנה ייעודי. בית הכנסת הוקם בשנת 1904, באדמה שתרם יעקב לויטס (שעזב את המושבה), במקום ששימש תחילה כאורווה ומחסן תבואות. לצד בית הכנסת הוקם מלון "הכנסת אורחים" כמלון חינם לנזקקים.

מכאן נפנה ימינה לרחוב הרב אורנשטיין. הרב יוסף אורנשטיין הגיע למושבה חדרה בשנת 1919 מהעיר חברון, כדי שישמש רב, מוהל ושוחט עבור המושבה הצעירה. המשפחה בת שש הנפשות התגוררה במשך כארבע שנים בחדר בודד בבית סמולניק (תחנתנו הבאה), ובחדר השני של הבית התגורר אברהם סמולניק עצמו, שנאלץ כל פעם שהיה צריך להיכנס או לצאת מהבית, לעבור דרך חדר משפחת הרב. ב- 1923 בנתה משפחת אורנשטיין את ביתה ברחוב הלל יפה.

עם הגיענו לרחוב הרברט סמואל נפנה שמאלה וכעבור כ-100 מ', נגיע אל ה"פיאצה" - הכיכר העירונית של חדרה. הכיכר נמצאת במפגש רחוב הרברט סמואל עם רחוב הרצל, והוקמה בשנת 1977 עם סגירת קטע מרחוב הרברט סמואל. במהלך העשור האחרון נפתחה הכיכר לתנועת רכבים חד-סטרית.

כאן נפנה שמאלה אל רחוב הרצל, וקרוב מאד לכיכר נגיע אל בית סמולניק - התחנה השישית במסלול. זהו הבניין האחרון שנותר בשלמותו מבין בתי המתיישבים הראשונים בחדרה (1896). בשש השנים הראשונות, התגוררו המתיישבים בחאן, ולאחר מכן בנו את בתיהם במסווה של רפתות, בשל מגבלות החוק העותמאני. המבנה הינו מבנה כורכר עם גג רעפים, ובו שני חדרים. לצד הבית שכנה רפת, שהופעלה בידי בני המשפחה. לאחר מותם של הורי המשפחה ממחלת הקדחת, המשיך הבן זליג להתגורר במקום ולהפעיל את הרפת, שפעלה במרכז חדרה עד למותו בשנות ה- 1960 - הרפת האחרונה שנותרה בלב העיר. הבניין שוחזר עם הקמת בית דירות גדול בקרבתו בשנות ה-80', ומשמש כיום כמשרדי סוכנות הנסיעות "איסתא".

הליכה קצרצרה נוספת תוביל אותנו אל בית נחומובסקי - מילנר - התחנה השביעית. המבנה טרם שופץ ומוקף בגדר פח, אך ניתן לצפות עליו מעבר לגדר. חיה רחל נחומובסקי - מילנר, שנולדה בשנת 1872 נישאה למנחם-מנדל נחומובסקי בשנת 1890, וזמן קצר לאחר מכן עלתה לארץ עם בעלה ואימה, כדי לגור בנחלה בת 125 דונם אותה רכשו בחדרה.

בתחילה, התגוררו בני המשפחה בחאן, ושם נולד הבן הראשון של המשפחה. במהלך השנים, איבדה חיה נחומובסקי את בעלה ואת שלוש בנותיה למחלת הקדחת. מספרים כי כאשר נפטרה ביתה התינוקת נחמה, זמן קצר לאחר מות בעלה, החזיקה חיה את גופת התינוקת אל מחוץ לחלון הבית כסגולה למניעת אסון, ואמרה "דיינו אלוהים, לו יהיה זה הקורבן האחרון". חרף כל האסונות, סירבה חיה לעזוב את חדרה, ובשנת 1910 נישאה בשנית לאלמן נח מילנר. מילנר היה אב לחמישה יתומים, וחיה טיפלה בהם בנאמנות, ויחד גידלו גם את ביתם המשותפת שרה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, יצאה חיה באישון לילה להזהיר את צעירי מחתרת ניל"י מפשיטה של הטורקים. יחד עם נשים נוספות, הקימה חיה את אגודת "עזרת נשים" בחדרה, לסיוע קהילתי. חיה נפטרה בשנת 1948.

התחנה השמינית, בהמשך רחוב הרצל, הינה בית קלז. משפחת קלז נמנית עם משפחות המייסדים בחדרה, אולם המבנה שלפנינו הינו ביתם השני של בני המשפחה, שהוקם בשנת 1934 בסגנון "הבינלאומי" (באוהאוס בפי הציבור). הבית תוכנן ע"י האדריכל בן חדרה, עזרא רוטמן, והינו מבנה דו-קומתי עם גרם מדרגות במרכז. הקומה התחתונה יועדה למסחר והעליונה למגורים. המבנה שופץ בשנים האחרונות ומשמש כיום כבית משרדים.

נחצה את רחוב אחד העם, ובתחילת השדרה בהמשך רחוב הרצל, נגיע לתחנה התשיעית - הקיוסק.

הקיוסק המקורי נרכש בידי ועד המושבה בשנת 1926, ופעל עד 1956 כאשר במהלך השנים "עבר דירה" במקומות שונים בעיר. המבנה הנוכחי משוחזר, ואינו נמצא באחד המקומות בהם פעל בעבר. כיום פועל כאן בית קפה.

מהקיוסק נפנה ימינה (מזרחה) במעלה רחוב אחד העם (בצידו הצפוני) כאשר ברקע נראה מגדל המים.

התחנה העשירית הינה בית הספר אחד העם. תחילה פעל בית הספר במתחם החאן. בשנת 1900 נסגר בית הספר לאחר שמרבית הילדים חלו בקדחת, ועם הקמתו מחדש ב-1904, עבר לצריף ברחוב אחד העם. בשנת 1922 הוקם משכן הקבע לבית הספר, במעמד הנציב העליון הרברט סמואל. בחצר בית הספר הוקמה גינת ירק שהיוותה מקור הכנסה למוסד. בשלט ההסבר שולבו זכרונות על חוויית הלימוד במקום. בתחום בית הספר נמצא מרכז מבקרים הפתוח בימי חול בשעות 16:00-08:00 וביום שישי בשעות 12:00-09:00 (יש לתאם את הביקור דרך החברה לפיתוח תיירות בחדרה).

נמשיך מזרחה, אל התחנה האחד-עשר - בית רם, בצומת הרחובות הגיבורים ואחד העם. גם משפחת רם נמנית עם המתיישבים הראשונים בחדרה, ואבי המשפחה, נחמן רם, נפטר מקדחת בגיל 40, בשנת 1911. בצוואתו הורה לילדיו להישאר בחדרה ולא לעזוב אותה, ואף כתב כי אם לא ישתקעו בחדרה ולא יבנו בתים בה, אל לילדיו להקים מצבה על קברו. ברוך רם, אחד מבניו של נחמן, הפסיק את לימודיו בגימנסיה הרצליה כדי לשוב לחדרה ולעזור להוריו. ברוך ואשתו צילה בנו את הבית הזה בשנים 1924-23. ברוך היה פרדסן מצליח ודובר המושבה. הוא נפטר בשנת 1963, ובשנת 1985 תרמה אלמנתו צילה את הבית לעיריית חדרה. כיום פועל בבית מרכז נוער, ובימי חמישי בערב פועל במקום בית קפה הפתוח לקהל.

מולנו נמצא מגדל המים (תחנה 14), אך אנו נפנה תחילה ימינה ברחוב הגיבורים, ולאחר שנחצה את רחוב ז'בוטינסקי נראה מצד ימין את 'בית קוטלר, התחנה ה-12 במסלול. הבניין הוקם בשנת 1896, ויחד עם בית פיינברג הסמוך ניצב בקצה המושבה, ועל כן היה חשוף להתקפות מצד ערביי הסביבה. במאורעות תרפ"א (6 במאי 1921), הסתערו פורעים ערבים על המושבה, שרפו ובזזו בתים ואף הגיעו ללב המושבה. הפורעים הונסו ע"י מטוס בריטי בסיוע מגיני המושבה, ולמרבה המזל לא היו נפגעים בנפש. כיום משמש הבית את קהילת החברה להגנת הטבע בעיר.

נחצה את רחוב הגיבורים מזרחה ונגיע אל בית פיינברג (תחנה 13). הבית הוקם בשנים 1886-1885 בידי ישראל פיינברג, ואשתו פאני אף הם מראשוני המתיישבים. פיינברג היה אחד מארבעת השומרים הראשונים שנשלחו למושבה בידי יהושע חנקין. בבניין זה נולד וגדל אבשלום פיינברג, מעמודי התווך של מחתרת ניל"י, שנרצח בחולות רפיח במלחמת העולם הראשונה. הבניין נבזז ונשרף בחלקו במאורעות 1921 (הקומה השנייה לא שוחזרה מאז). בשנות ה-40' שימש מרתף הבית כמקום מפגש לאימוני ה"הגנה". המבנה שוקם בשנת 2008 ומשמש כיום כמוזיאון. כחלק מהשיקום, נשתל בחזית הבית אחד החוטרים מעץ התמר שצמח על עצמותיו של אבשלום פיינברג והתגלה לאחר מלחמת ששת הימים.

מבית פיינברג נצעד במעלה רחוב הגיבורים, ונגיע אל מגדל המים (תחנה 14). זהו המקום הגבוה ביותר במושבה, ולכן נבנתה כאן בשנת 1922 בריכת מים, אליה נשאבו מי בארות חדרה, ומכאן הוזרמו המים בלחץ לבתי התושבים. מגדל המים נבנה בשלב מאוחר יותר, כדי להגביר את הלחץ בצנרת. לפני מלחמת העצמאות פעלה במגדל המים תחנת קשר ואיתות. בחזית בריכת המים יש תבליט מאבן שהוקם ב-1973.

מכאן נצעד במורד רחוב הגיבורים לעבר תחנות 16-15, מוזיאון החאן ובית הכנסת הגדול. כאן למעשה קמה המושבה חדרה. הכניסה למוזיאון כרוכה בתשלום. אחרי ביקור במתחם, נמשיך ברחוב הגיבורים אל רחוב הנשיא ויצמן ונפנה שמאלה - חזרה לנקודת ההתחלה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • אין במסלול זה מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

חנויות ובתי אוכל בעיקר באזור השוק.

הערות ואזהרות:

  • אתרי הביקור לאורך המסלול סגורים בשבתות ובחגים.

הצעות טיול בסביבת מסלול האקליפטוס בחדרה:

Karkur1.jpg

כרכור וסביבתה

Alona1.jpg

יישובי אלונה - בקעת הנדיב

Hadera river park3.jpg

פארק נחל חדרה

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=מסלול_האקליפטוס_בחדרה&oldid=51184"