קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "דרך הפיתולים בגלבוע"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
 
|נצ=32.5099, 35.42198
 
|נצ=32.5099, 35.42198
 
|Display map=yes
 
|Display map=yes
|Tags=דרך נופית, קווי, תצפיות
+
|Tags=דרך נופית, קווי, תצפיות, משפחות
 
|סקירה=דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות.
 
|סקירה=דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות.
 
|תמונה=pitulim_road1.jpg
 
|תמונה=pitulim_road1.jpg
שורה 16: שורה 16:
 
|גישה=רגלית, אופניים, רכב שטח
 
|גישה=רגלית, אופניים, רכב שטח
 
|שבילי_טיול=שחור 3449, ירוק 3527
 
|שבילי_טיול=שחור 3449, ירוק 3527
|עונות_ביקור=כל השנה
+
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|שמורת_טבע=כן
 
|שמורת_טבע=כן
 
|רמת_קושי=רגיל
 
|רמת_קושי=רגיל
שורה 22: שורה 22:
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=15/11/2012
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=15/11/2012
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=15/11/2012
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=30/5/2018
 
|1=[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]
 
|1=[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]
 
|2=[[נחל יצפור]]
 
|2=[[נחל יצפור]]
שורה 46: שורה 46:
  
 
מיטיבי לכת יכולים לבצע מסלול יום בתחבורה ציבורית, המשלב עלייה בדרך הפיתולים לעבר הר ברקן וירידה במסלול [[עין הסמל והעמק הנעלם]] לקיבוץ חפציבה.
 
מיטיבי לכת יכולים לבצע מסלול יום בתחבורה ציבורית, המשלב עלייה בדרך הפיתולים לעבר הר ברקן וירידה במסלול [[עין הסמל והעמק הנעלם]] לקיבוץ חפציבה.
 +
 +
המסלול המלא נבדק בנובמבר 2012. במאי 2018, נבדקה המחצית התחתונה של המסלול (מצומת שבילים כחול-ירוק עד לנקודת הסיום).
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
שורה 58: שורה 60:
 
[[תמונה:pitulim_road4.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת בני חפציבה, נובמבר 2012]]
 
[[תמונה:pitulim_road4.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת בני חפציבה, נובמבר 2012]]
 
[[תמונה:pitulim_road5.jpg|left|thumb|200px|פיתול בדרך, נובמבר 2012]]
 
[[תמונה:pitulim_road5.jpg|left|thumb|200px|פיתול בדרך, נובמבר 2012]]
 
+
[[תמונה:דרך הפיתולים.jpg|left|thumb|200px|מורד דרך הפיתולים, מאי 2018]]
 
<h3>הר ברקן</h3>
 
<h3>הר ברקן</h3>
  
 
בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. המסלול בהר ברקן אינו מיועד לנוסעים ברכב שטח. אלו ייצאו מהחניון שמאלה ואחרי 200 מ' יפנו ימינה לדרך הפיתולים.
 
בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. המסלול בהר ברקן אינו מיועד לנוסעים ברכב שטח. אלו ייצאו מהחניון שמאלה ואחרי 200 מ' יפנו ימינה לדרך הפיתולים.
  
לצד המצפור נמצא '''מגדל תצפית''' של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל.
+
לצד המצפור נמצא '''מגדל תצפית''' של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. (נכון לשנת 2018 התקבלו דיווחי מטיילים כי המגדל פורק).
 +
 
 
התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]] ובצפון [[גן לאומי הר תבור|הר תבור]] ו[[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]]. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.
 
התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]] ובצפון [[גן לאומי הר תבור|הר תבור]] ו[[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]]. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.
  
 
שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא ב[[הר מלכישוע וחורבת נר|הר מלכישוע]], 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל.
 
שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא ב[[הר מלכישוע וחורבת נר|הר מלכישוע]], 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל.
בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ו[[שמורת נחל בזק]].
+
בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור [[תל יזרעאל - עין יזרעאל|תל יזרעאל]] שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ו[[שמורת נחל בזק]].
  
 
שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.
 
שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.
שורה 90: שורה 93:
 
בפיתול התשיעי נמצאת מצבת זיכרון ולצידה כמה מערות קטנות.
 
בפיתול התשיעי נמצאת מצבת זיכרון ולצידה כמה מערות קטנות.
  
לאחר הפיתול האחרון מתמתנת הדרך בהרבה ומגיעה לצומת שבילים ירוק-שחור. המשך הדרך מכאן ועד לעמק מסומן בירוק. אחרי 50 מ' נגיע לצומת כחול-ירוק, ונמשיך ישר בסימון הירוק.
+
לאחר הפיתול האחרון מתמתנת הדרך בהרבה ומגיעה לצומת שבילים ירוק-שחור. המשך הדרך מכאן ועד לעמק מסומן בירוק. אחרי 50 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק, ונמשיך ישר בסימון הירוק.
  
 
כחצי ק"מ עם הסימון הירוק, נגיע ל'''אנדרטה לזכר בני קיבוץ חפציבה''' שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה בנויה כגל אבנים גדול ובצידו שמות הנופלים. הקיבוץ עצמו נשקף למרגלותינו, וחדי העין יזהו את המבנה שהוקם מעל [[גן לאומי בית אלפא|בית הכנסת העתיק בית אלפא]].
 
כחצי ק"מ עם הסימון הירוק, נגיע ל'''אנדרטה לזכר בני קיבוץ חפציבה''' שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה בנויה כגל אבנים גדול ובצידו שמות הנופלים. הקיבוץ עצמו נשקף למרגלותינו, וחדי העין יזהו את המבנה שהוקם מעל [[גן לאומי בית אלפא|בית הכנסת העתיק בית אלפא]].
  
הדרך ממשיכה בירידה מתונה ובעיקול גדול כדי לעבור ערוץ מרשים היורד מהר אחינועם לתוך קיבוץ חפציבה. לאחר הערוץ, שבה הדרך לכיוון דרום-מזרח, ומגיעה לצומת עם "דרך פיתולים" קטנה נוספת (לא מסומנת) היורדת לקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ובה שמונה פיתולים.
+
הדרך ממשיכה בירידה מתונה ובעיקול גדול כדי לעבור ערוץ מרשים היורד מהר אחינועם לתוך קיבוץ חפציבה. לאחר הערוץ, שבה הדרך לכיוון דרום-מזרח, ומגיעה לצומת עם "דרך פיתולים" קטנה נוספת (לא מסומנת) היורדת לקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ובה שמונה פיתולים (ראו תמונה המופיעה בדף זה).
  
בצומת זו מסומן במפות '''"מצפה גברוש"''' - נקודת תצפית ע"ש גבריאל שמש חבר קיבוץ בית אלפא (המצפה לא זוהה בעת הסיור בשטח בנובמבר 2012).
+
בצומת זו מסומן במפות '''"מצפה גברוש"''' - נקודת תצפית ע"ש גבריאל שמש חבר קיבוץ בית אלפא (המצפה לא זוהה בעת הסיורים בשטח, ונראה שהוא נמצא במורד הדרך הצדדית).
  
אנו לא נרד בדרך זו אלא נמשיך ישר (בקטע טרשי יחסית ולא נוח להליכה, אך לא מציב "אתגרי עבירות" לרכבי שטח), וכעבור כ- 800 מ' נגיע לגבול '''מחצבת בית אלפא''' וליציאה מ[[שמורת הגלבוע]]. מכאן מתמתן בהרבה שיפוע הדרך.
+
אנו לא נרד בדרך זו אלא נמשיך ישר (בקטע טרשי יחסית, עם שפע אבנים קטנות, ולא נוח להליכה, אך לא מציב "אתגרי עבירות" מיוחדים לרכבי שטח, אם כי סביר שיידרש הילוך כוח), וכעבור כ- 800 מ' נגיע לגבול '''מחצבת בית אלפא''' וליציאה מ[[שמורת הגלבוע]]. מכאן מתמתן בהרבה שיפוע הדרך.
  
 
כאן הדרך מתעקלת בין המטעים ויש לשים לב היטב לסימון השבילים המאגף את המחצבה. אם פיספסנו את הסימון, נמצא את עצמנו בבית הקברות המשותף לקיבוצים בית אלפא וחפציבה.
 
כאן הדרך מתעקלת בין המטעים ויש לשים לב היטב לסימון השבילים המאגף את המחצבה. אם פיספסנו את הסימון, נמצא את עצמנו בבית הקברות המשותף לקיבוצים בית אלפא וחפציבה.

גרסה אחרונה מ־06:29, 5 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגלבוע ובעמקים   /   דרך הפיתולים בגלבוע

מסלול טיול: דרך הפיתולים בגלבוע

דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות.

  • מסלול טיול
  • אזור:הגלבוע והעמקים
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן
  • גישה:רגלית, אופניים, רכב שטח
  • שבילי טיול:שחור 3449, ירוק 3527
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:רגיל
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:7 ק"מ (6 ק"מ דרך חורבת גדודה, תוספת ק"מ אחד להר ברקן).
  • תאריך ביצוע מסלול:15/11/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:30/5/2018



Pitulim road1.jpg

מבט לדרך הפיתולים, (עמית מנדלסון, 29/11/2012)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: דרך נופית קווי תצפיות משפחות

רקע: דרך הפיתולים בגלבוע

תצפית לבקעת בית שאן, מרץ 2012
המערה בחורבת גדודה, מרץ 2012

דרך הפיתולים נפרצה לאחר מלחמת העצמאות כנתיב הרכב הראשון העולה מיישובי העמקים למרומי הגלבוע, כדי להעביר אספקה למוצבי צה"ל ברכס.

הדרך מתגברת על הפרש גובה של כ- 540 מ', ובחלקה המרכזי יש תריסר פיתולים חדים (סרפנטינות) שהקנו לה את שמה. לאורך הדרך נשקפים נופי עמק חרוד.

המסלול מתאים כמסלול הליכה משפחתי בירידה וכמסלול למיטיבי לכת בעלייה, ואפשרי גם לרוכבי אופניים ולרכב שטח.

הולכי רגל יכולים לשלב במסלול דרך הפיתולים ביקור באתר ארכיאולוגי - חורבת גדודה, בה נמצאת מערת מגורים גדולה.

מיטיבי לכת יכולים לבצע מסלול יום בתחבורה ציבורית, המשלב עלייה בדרך הפיתולים לעבר הר ברקן וירידה במסלול עין הסמל והעמק הנעלם לקיבוץ חפציבה.

המסלול המלא נבדק בנובמבר 2012. במאי 2018, נבדקה המחצית התחתונה של המסלול (מצומת שבילים כחול-ירוק עד לנקודת הסיום).

איך להגיע:

המסלול אינו מעגלי ומחייב הקפצת רכבים. נקודת הסיום סמוכה לתחנת דלק בצומת מעלה גלבוע (מפגש כבישים 669 ו- 6666). מנקודה זו נעלה ברכב בכביש 6666 הצופה לעבר הגלבוע, עד ל"צומת יצפור" בראש נחל יצפור. כאן נפנה ימינה ולאחר כשלושה ק"מ נגיע לחניון הר ברקן, משמאל לדרך נוף הגלבוע.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:7 ק"מ (6 ק"מ דרך חורבת גדודה, תוספת ק"מ אחד להר ברקן).
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:ירידה מצטברת של 540 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

הר ברקן, מרץ 2012
אנדרטת בני חפציבה, נובמבר 2012
פיתול בדרך, נובמבר 2012
מורד דרך הפיתולים, מאי 2018

הר ברקן

בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. המסלול בהר ברקן אינו מיועד לנוסעים ברכב שטח. אלו ייצאו מהחניון שמאלה ואחרי 200 מ' יפנו ימינה לדרך הפיתולים.

לצד המצפור נמצא מגדל תצפית של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. (נכון לשנת 2018 התקבלו דיווחי מטיילים כי המגדל פורק).

התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – כוכב הירדן ובצפון הר תבור וגבעת המורה. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.

שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא בהר מלכישוע, 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל. בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ושמורת נחל בזק.

שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.

אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון... אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. בהמשך השביל נגיע לדרך הפיתולים, כ- 200 מ' מהכביש.

דרך הפיתולים

מכאן מתפתל המסלול בסדרת פיתולים ארוכה. המרחק בקו אווירי מצומת השבילים שחור-אדום לצומת השבילים ירוק-כחול-שחור הוא 840 מ', אבל אורך הדרך המפותלת הוא 3.2 ק"מ!

לצד הפיתול החמישי ניצב מיכל מים גדול, כנראה לסיוע בהשקיית עדרי הבקר באזור.

בפיתול השביעי מסתעפת ימינה דרך עפר מסומנת ירוק. דרך זו מציעה להולכי רגל בלבד אפשרות לקיצור המסלול המפותל, דרך אתר חורבת גדודה.

להולכים בדרך זו, אחרי כ- 70 מ' נגיע לשוקת להשקיית עדרי הבקר, נחלוף על פני גדר בקר ונמשיך בשביל רגלי צר ולעיתים לא ברור (בפרט באביב ובקיץ כאשר הצמחייה גבוהה). השביל יורד וחולף לצד מערת מגורים גדולה (בפתחה יש ריכוז צמחייה קוצנית), ומגיע לדרך עפר. בדרך זו נפנה שמאלה ואחרי כ- 100 מ' נגיע חזרה לדרך הפיתולים (צומת ירוק-שחור), 50 מ' בלבד ממפגש עם הדרך המסומנת כחול להר שאול.

קיצור דרך זה חוסך 900 מ' של פיתולים (וחמישה מתוך עשרה פיתולים חדים), אך אינו מומלץ באביב ובקיץ.

לכל השאר, נמשיך בדרך הפיתולים. בשיאם של חלק מהפיתולים מסתעפות דרכי עפר ליערות הגלבוע.

בפיתול התשיעי נמצאת מצבת זיכרון ולצידה כמה מערות קטנות.

לאחר הפיתול האחרון מתמתנת הדרך בהרבה ומגיעה לצומת שבילים ירוק-שחור. המשך הדרך מכאן ועד לעמק מסומן בירוק. אחרי 50 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק, ונמשיך ישר בסימון הירוק.

כחצי ק"מ עם הסימון הירוק, נגיע לאנדרטה לזכר בני קיבוץ חפציבה שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה בנויה כגל אבנים גדול ובצידו שמות הנופלים. הקיבוץ עצמו נשקף למרגלותינו, וחדי העין יזהו את המבנה שהוקם מעל בית הכנסת העתיק בית אלפא.

הדרך ממשיכה בירידה מתונה ובעיקול גדול כדי לעבור ערוץ מרשים היורד מהר אחינועם לתוך קיבוץ חפציבה. לאחר הערוץ, שבה הדרך לכיוון דרום-מזרח, ומגיעה לצומת עם "דרך פיתולים" קטנה נוספת (לא מסומנת) היורדת לקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ובה שמונה פיתולים (ראו תמונה המופיעה בדף זה).

בצומת זו מסומן במפות "מצפה גברוש" - נקודת תצפית ע"ש גבריאל שמש חבר קיבוץ בית אלפא (המצפה לא זוהה בעת הסיורים בשטח, ונראה שהוא נמצא במורד הדרך הצדדית).

אנו לא נרד בדרך זו אלא נמשיך ישר (בקטע טרשי יחסית, עם שפע אבנים קטנות, ולא נוח להליכה, אך לא מציב "אתגרי עבירות" מיוחדים לרכבי שטח, אם כי סביר שיידרש הילוך כוח), וכעבור כ- 800 מ' נגיע לגבול מחצבת בית אלפא וליציאה משמורת הגלבוע. מכאן מתמתן בהרבה שיפוע הדרך.

כאן הדרך מתעקלת בין המטעים ויש לשים לב היטב לסימון השבילים המאגף את המחצבה. אם פיספסנו את הסימון, נמצא את עצמנו בבית הקברות המשותף לקיבוצים בית אלפא וחפציבה.

כך או כך, יש להמשיך בירידה מתונה בין המטעים עד שנצא לכביש 6666, במרחק כ- 200 מ' מצומת מעלה גלבוע ותחנת דלק.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, צבעוני ההרים ונורית אסיה ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי. בחודש נובמבר פריחה שופעת של רקפת מצויה בחלקה העליון של דרך הפיתולים.

שירותים למטיילים:

  • חניון מטיילים בהר ברקן.
  • תחנת דלק בסוף המסלול.

הערות ואזהרות:

  • חלקים ניכרים מהמסלול חשופים לשמש.
  • השביל הרגלי בחורבת גדודה אינו ברור, ולקראת האביב מתכסה בצמחייה גבוהה המקשה על זיהויו בשטח.
  • הדרך מרובה בפיתולים ולמטיילים ברכב מומלץ לנסוע לאט, בפרט בקרבת שבילי המטיילים בהר ברקן וסביבתו.
  • מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה.

הצעות טיול בסביבת דרך הפיתולים בגלבוע:



המפה נטענת...