קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "דרך הפיתולים בגלבוע"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="הגלבוע, דרך הפיתולים, דרך הפיתולים בגלבוע, חורבת גדודה"></meta> <meta name="description" cont...)
 
 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="הגלבוע, דרך הפיתולים, דרך הפיתולים בגלבוע, חורבת גדודה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="הגלבוע, דרך הפיתולים, דרך הפיתולים בגלבוע, חורבת גדודה"></meta>
 
<meta name="description" content="דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות."></meta>
 
<meta name="description" content="דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגלבוע ובעמקים]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
 +
|נצ=32.5099, 35.42198
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=דרך נופית, קווי, תצפיות, משפחות
 
|סקירה=דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות.
 
|סקירה=דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות.
|תמונה=har_saul1.jpg
+
|תמונה=pitulim_road1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=תצפית מהר שאול
+
|מקום_הצילום=מבט לדרך הפיתולים
|תאריך_הצילום=18/3/2012
+
|תאריך_הצילום=29/11/2012
 
|אזור=הגלבוע והעמקים
 
|אזור=הגלבוע והעמקים
 
|מפת_סימון_שבילים=3 - הגליל התחתון
 
|מפת_סימון_שבילים=3 - הגליל התחתון
 
|מיקום=רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן
 
|מיקום=רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן
|גישה=רגלית, אופניים
+
|גישה=רגלית, אופניים, רכב שטח
 
|שבילי_טיול=שחור 3449, ירוק 3527
 
|שבילי_טיול=שחור 3449, ירוק 3527
|עונות_ביקור=כל השנה
+
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|שמורת_טבע=כן
 
|שמורת_טבע=כן
|רמת_קושי=לכל המשפחה
+
|רמת_קושי=רגיל
|סוג_מסלול=רכוב
+
|סוג_מסלול=קווי ארוך
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/11/2012
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=15/11/2012
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=19/11/2012
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=30/5/2018
 
|1=[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]
 
|1=[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]
 
|2=[[נחל יצפור]]
 
|2=[[נחל יצפור]]
 
|3=[[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
|3=[[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
|4=[[עפולה ואתריה]]
 
|4=[[עפולה ואתריה]]
|5=[[נחל קיני]]
+
|5=[[דרך נוף הגלבוע]]
 
|6=[[גן לאומי מעיין חרוד]]
 
|6=[[גן לאומי מעיין חרוד]]
 
|7=[[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]]
 
|7=[[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]]
 
|8=[[שמורת הגלבוע]]
 
|8=[[שמורת הגלבוע]]
|9=[[כלניות במנחת מגידו]]
+
|9=[[גן לאומי בית אלפא]]
|10=[[אתר לאומי מרחביה]]
+
|10=[[הגן היפני בחפציבה]]
  
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:golden_gate.jpg|left|thumb|200px|שער הזהב, מרץ 2012]]
+
[[תמונה:pitulim_road2.jpg|left|thumb|200px|תצפית לבקעת בית שאן, מרץ 2012]]
דרך נוף הגלבוע היא אחת הדרכים היפות בארץ, במיוחד אם משלבים קטעי הליכה רגלית בשבילי הטיול הרבים המסתעפים ממנה. נטפס ברכב מעמק יזרעאל אל פסגות הגלבוע מהן נוכל לצפות למרחק רב. בחורף ובייחוד באביב ההר כולו שופע פריחה, והמטייל ברכס יזכה גם למנה גדושה של סיפורי היסטוריה ומורשת קרב, מימי דבורה הנביאה, דרך שאול המלך ועד לימינו.
+
[[תמונה:pitulim_road3.jpg|left|thumb|200px|המערה בחורבת גדודה, מרץ 2012]]
 +
דרך הפיתולים נפרצה לאחר מלחמת העצמאות כנתיב הרכב הראשון העולה מיישובי העמקים למרומי הגלבוע, כדי להעביר אספקה למוצבי צה"ל ברכס.
  
|איך_להגיע=
+
הדרך מתגברת על הפרש גובה של כ- 540 מ', ובחלקה המרכזי יש תריסר פיתולים חדים (סרפנטינות) שהקנו לה את שמה. לאורך הדרך נשקפים נופי עמק חרוד.
הכניסה לדרך הנוף היא מכביש 675 (כביש התענכים) בין צומת יזרעאל לצומת נבות. לבאים מרוב חלקי הארץ, מומלץ לנסוע דרך כביש ואדי ערה (נחל עירון) וכביש הסרגל עד צומת הסרגל, ולפנות ימינה לכביש 675. 1.5 ק"מ אחרי צומת יזרעאל יש לפנות ימינה לעבר דרך הנוף - כביש 667 (בתחילתה נמצא אתר "סקי בגלבוע").
+
 
 +
המסלול מתאים כמסלול הליכה משפחתי בירידה וכמסלול למיטיבי לכת בעלייה, ואפשרי גם לרוכבי אופניים ולרכב שטח.
  
נקודת הסיום של המסלול היא למרגלות רכס הגלבוע, ליד [[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)|גן לאומי גן השלושה]]. מנקודה זו ניתן לשוב לכיוון גוש דן וחיפה, בפנייה שמאלה בכביש 669 עד צומת השיטה, ואז פנייה שמאלה בכביש 71 לצומת נבות. בצומת נבות יש לפנות שוב שמאלה לכביש 675 שיחזיר אותנו לנקודת ההתחלה.
+
הולכי רגל יכולים לשלב במסלול דרך הפיתולים ביקור באתר ארכיאולוגי - חורבת גדודה, בה נמצאת מערת מגורים גדולה.
  
לחילופין, ניתן לפנות בכביש 667 ימינה לעבר כביש הבקעה (כביש 90) כדי להגיע לבית שאן, טבריה וירושלים.
+
מיטיבי לכת יכולים לבצע מסלול יום בתחבורה ציבורית, המשלב עלייה בדרך הפיתולים לעבר הר ברקן וירידה במסלול [[עין הסמל והעמק הנעלם]] לקיבוץ חפציבה.
  
<html>
+
המסלול המלא נבדק בנובמבר 2012. במאי 2018, נבדקה המחצית התחתונה של המסלול (מצומת שבילים כחול-ירוק עד לנקודת הסיום).
<center>
 
<iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004bc3e2a28efd3af9ff&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=32.519895,35.387993&amp;spn=0.130271,0.188484&amp;z=12&amp;output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004bc3e2a28efd3af9ff&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=32.519895,35.387993&amp;spn=0.130271,0.188484&amp;z=12&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">דרך נוף הגלבוע</a> במפה גדולה יותר</small>
 
</center>
 
</html>
 
  
|אורך המסלול=23.5 ק"מ (מצומת תל יזרעאל לצומת מעלה גלבוע).
+
|איך_להגיע=
|משך המסלול=כחצי יום.
+
המסלול אינו מעגלי ומחייב הקפצת רכבים. נקודת הסיום סמוכה לתחנת דלק בצומת מעלה גלבוע (מפגש כבישים 669 ו- 6666). מנקודה זו נעלה ברכב בכביש 6666 הצופה לעבר הגלבוע, עד ל"צומת יצפור" בראש [[נחל יצפור]]. כאן נפנה ימינה ולאחר כשלושה ק"מ נגיע לחניון הר ברקן, משמאל ל[[דרך נוף הגלבוע]].
|טיפוס מצטבר=המסלול רכוב, קטעי ההליכה כרוכים בטיפוס קל של כ- 20 מטרים בכל אחד מהם.
+
 
|מפה=gilboa_scenic_road.gif
+
|אורך המסלול=7 ק"מ (6 ק"מ דרך חורבת גדודה, תוספת ק"מ אחד להר ברקן).
 +
|משך המסלול=3-2 שעות.
 +
|טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של 540 מ'.
 +
|מפה=serpentine_road.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
 
[[תמונה:har_barkan1.jpg|left|thumb|200px|הר ברקן, מרץ 2012]]
 
[[תמונה:har_barkan1.jpg|left|thumb|200px|הר ברקן, מרץ 2012]]
[[תמונה:har_barkan2.jpg|left|thumb|200px|תצפית מהר ברקן, מרץ 2012]]
+
[[תמונה:pitulim_road4.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת בני חפציבה, נובמבר 2012]]
[[תמונה:yizpor_memorial.jpg|left|thumb|200px|המצבה בצומת יצפור, מרץ 2012]]
+
[[תמונה:pitulim_road5.jpg|left|thumb|200px|פיתול בדרך, נובמבר 2012]]
 +
[[תמונה:דרך הפיתולים.jpg|left|thumb|200px|מורד דרך הפיתולים, מאי 2018]]
 +
<h3>הר ברקן</h3>
 +
 
 +
בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. המסלול בהר ברקן אינו מיועד לנוסעים ברכב שטח. אלו ייצאו מהחניון שמאלה ואחרי 200 מ' יפנו ימינה לדרך הפיתולים.
  
'''תחילת המסלול'''
+
לצד המצפור נמצא '''מגדל תצפית''' של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. (נכון לשנת 2018 התקבלו דיווחי מטיילים כי המגדל פורק).
  
ניכנס למסלול מכביש 675, בין צומת יזרעאל וצומת נבות. נחלוף על פני מתחם "סקי בגלבוע" שנפתח לקהל בשנת 2011 ואחרי 1.3 ק"מ נעבור את מסעף כביש הגישה הצפוני של גן נר.
+
התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]] ובצפון [[גן לאומי הר תבור|הר תבור]] ו[[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]]. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.
הדרך עולה במתינות לעבר הרכס, כאשר לפנינו נראית פסגה גבוהה וירוקה שחלקה המזרחי מיוער. זהו '''הר גיבורים''', הפסגה המערבית של הגלבוע. שם הפסגה, בדומה לפסגות נוספות בגלבוע, קשור לסיפור נפילת המלך שאול ובניו בגלבוע – "איך נפלו גיבורים". בראש ההר נמצאים עיי חורבות (חורבת מזרים), שרידי הכפר הערבי מזאר שנעזב במלחמת העצמאות שם הכפר משמר שם קדום מרוז, הנזכרת בשירת דבורה "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' " (שופטים ה' כ"ג). בשל מיקומה הקיצוני של פסגת הר גיבורים נשקפת ממנה תצפית היקפית מרהיבה, כולל לעבר הר תבור ונחל קישון – זירת הקרב של דבורה הנביאה וברק בן-אבינועם נגד סיסרא הכנעני. תושבי מרוז שישבו מן הצד ונמנעו מלעזור לאחיהם בני ישראל, זכו לקללתה הנמרצת של דבורה וכך נכנסו להיסטוריה..
 
נחלוף על פני חוות התבלינים והיישוב נורית הנמצא בהקמה. יישוב זה מוקם על שרידי מעברה ובסיס גדנ"ע. הכביש העולה מכאן לרכס נקרא על שם היישוב – '''מעלה נורית'''.
 
  
מעט לאחר נורית ניכנס ליערות הגלבוע. אחרי 1.5 ק"מ ממסעף נורית, חולפת הדרך בצמוד ומעל לשטח חשוף מעצים. כאן נמצאים שרידי בית הקברות של הכפר הערבי נוריס, שנעזב במלחמת העצמאות. בבית הקברות נשתלו ע"י התושבים צמחי [[אירוס ארם-נהריים]], שפריחתם המרהיבה היא בין אמצע אפריל לאמצע מאי. שטח בית הקברות, בדומה לבתי קברות אחרים, רוסס בקוטלי עשבים חזקים ע"י גורמים איסלאמיים כחלק מניסיון לקבוע "עובדות בשטח". לשמחתנו אוכלוסיית האירוסים שרדה למרות הריסוס.
+
שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא ב[[הר מלכישוע וחורבת נר|הר מלכישוע]], 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל.
אחרי עוד 1.5 ק"מ נגיע למסעף כביש שמאלה להר שאול. מרחק הנסיעה מהכביש הוא כק"מ אחד, בדרך נחצה מסעף דרכי עפר מסומנות כחול המיועדות לרכב שטח ולרוכבי אופניים, אך מתאימות גם להליכה רגלית לאוהבי הליכה.
+
בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור [[תל יזרעאל - עין יזרעאל|תל יזרעאל]] שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ו[[שמורת נחל בזק]].
  
'''הר שאול'''
+
שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.
  
הר שאול אינו גבוה במיוחד, אך פסגתו בולטת לצפון-מזרח, ומאפשרת תצפית מדהימה על המתלול המזרחי של הגלבוע, וכן לעבר עמק חרוד, [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]], הרי הגלעד והר תבור. בפסגה הוסדר חניון מטיילים כולל שביל סלול באורך כ- 100 מ' למוגבלי תנועה, שבילי הליכה קצרים שחלקם מתאימים גם למתקשים בהליכה, ומצפור. הפסגה משמשת גם כאתר פופולארי למצנחי רחיפה (ממרא שאול).
+
אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון...
סביב פסגת ההר עובר שביל הליכה מסומן ירוק. ראשיתו חופפת לשביל הסלול, ועד מהרה ניפרד ממנו ונמשיך בשביל רגלי נוח החולף לצד ספסלים הצופים לנוף העמק. בסוף החורף ובאביב מומלץ לצפות מספסלים אלו לעבר השדות שלמרגלותינו, בהם מופיעים כל שנה "ציורים" מרשימים בשדות החיטה.
+
אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. בהמשך השביל נגיע לדרך הפיתולים, כ- 200 מ' מהכביש.
  
שמו של ההר מנציח את מלך ישראל הראשון, שנפל בהר הגלבוע יחד עם שלושת בניו (על שמם נקראו פסגות נוספות ברכס הגלבוע). כאן מומלץ לפתוח ספר תנ"ך ולקרוא את סיפור נפילת שאול ובניו (ספר שמואל א' ל"א, שמואל ב' א').
+
<h3>דרך הפיתולים</h3>
באזור זה הוצב גם שלט של "שביל התנ"ך", פרויקט בו הוצבו לצד שבילי ההליכה בהר פסוקים מהתנ"ך הקשורים לגלבוע (אך הם אינם מהווים תחליף לקריאת הסיפור הרציף). נצא מהיער. לנגד עינינו נראה המתלול המרשים של הגלבוע. מתלול זה הוא תוצאה של קו שבר גיאולוגי רוחבי שהרים את הגלבוע לעומת עמק חרוד. במתלול עוברים מספר ערוצים קטנים, העמוק שבהם מוכר למטיילים בכינוי "העמק הנעלם" ומהווה מסלול טיול אתגרי למיטיבי לכת. הבאים הנה בקיץ ובסתיו יוכלו להתרשם מהפסוק המפורסם בקינת דוד - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם" (שמואל ב' א' כ"א). המדרונות התלולים מקבלים כמות משקעים קטנה יחסית, וביחד עם המסלע מתקופת האיאוקן, ניתן לראות כאן בעיקר צומח ערבתי  (בניגוד לחורש הים-תיכוני המאפיין אזורים מערביים יותר).
 
  
השביל הנוח מתחיל לעלות במדרגות ויוצא לכיוון החנייה, אך אנו נזהה פנייה שמאלה בשביל הירוק היורד בתוואי לא ברור וטרשי בין עצי היער. (אזור פריחה יפה של [[נורית אסיה]] באביב). אחרי כמאה מטרים, נחלוף בין שני מצוקונים ציוריים. באתר זה פורחים בנובמבר-דצמבר [[נרקיס מצוי|נרקיסים]]. מהמצוקונים נעלה לשביל רחב יותר, ההופך לדרך עפר. בחציית דרך נוספת, נמשיך ישר ועד מהרה נגיע לכביש הגישה להר שאול, כחצי ק"מ מהחניון בו התחלנו. משך ההליכה בין כחצי שעה לשעה.
+
מכאן מתפתל המסלול בסדרת פיתולים ארוכה. המרחק בקו אווירי מצומת השבילים שחור-אדום לצומת השבילים ירוק-כחול-שחור הוא 840 מ', אבל אורך הדרך המפותלת הוא 3.2 ק"מ!
  
'''טיול רגלי לגבעת יהונתן'''
+
לצד הפיתול החמישי ניצב מיכל מים גדול, כנראה לסיוע בהשקיית עדרי הבקר באזור.
  
לאוהבי הליכה, ניתן לבצע מסלול הליכה ארוך יותר בהר שאול, הנמשך כשעתיים-שלוש. בצד הצפוני-מערבי של חניון הפסגה, נזהה שביל מסומן שחור ונלך בו, בנתיב טרשי. אחרי כ- 200 מ' נגיע לסוכה נאה ולצידה מצבת זיכרון מוזנחת, לזכר סרן נמרוד לויטה, בן העמק וקמ"ן חטיבת הנגב, שנהרג בסוף מלחמת העצמאות בעלות רכבו על מוקש בשפלה. מכאן נמשיך בירידה מתונה על גב השלוחה, לעבר מצבת זיכרון גדולה (אותה נראה במחצית הירידה). בדרכנו נחלוף לפרקים ביער ומחוץ לו, ונפגוש פריחה עונתית מגוונת, בפרט שיחי [[מרווה ריחנית]] ופרחי [[נורית אסיה]]. עם הגיענו לדרך עפר, נמשיך ישר ובמפגש הדרך הבאה נגיע לצומת שבילים שחור-ירוק. נפנה ימינה בסימון השחור, נחלוף על פני גלי אבנים (חורבת כרמת) ונגיע ל'''אנדרטת השבעה'''. אנדרטה מרשימה זו מנציחה שבעה מבני העמק שנפלו כאן בקרבות מלחמת העצמאות. לצד האנדרטה ניצב שלט הסבר המספר את סיפור הקרב. המקום חודש בשנת 2008.
+
בפיתול השביעי מסתעפת ימינה דרך עפר מסומנת ירוק. דרך זו מציעה להולכי רגל בלבד אפשרות לקיצור המסלול המפותל, דרך אתר '''חורבת גדודה'''.
מנקודה זו נמשיך בסימון השחור, היורד תחילה לשולי מחצבת גדעונה, ואז עולה במתינות בערוצון. בצומת דרכים נפנה שמאלה בסימון הכחול שיחזיר אותנו לכביש הגישה להר שאול, במרחק כמה מאות מטרים מהחנייה. ניתן גם לקצר מסלול זה בעזרת דרך מסומנת ירוק המקשרת בין הסימון הכחול לשביל השחור, בקרבת גבעת יהונתן.
 
  
'''הדרך מהר שאול להר ברקן'''
+
להולכים בדרך זו, אחרי כ- 70 מ' נגיע לשוקת להשקיית עדרי הבקר, נחלוף על פני גדר בקר ונמשיך בשביל רגלי צר ולעיתים לא ברור (בפרט באביב ובקיץ כאשר הצמחייה גבוהה). השביל יורד וחולף לצד מערת מגורים גדולה (בפתחה יש ריכוז צמחייה קוצנית), ומגיע לדרך עפר. בדרך זו נפנה שמאלה ואחרי כ- 100 מ' נגיע חזרה לדרך הפיתולים (צומת ירוק-שחור), 50 מ' בלבד ממפגש עם הדרך המסומנת כחול להר שאול.
  
אחרי הביקור בהר שאול, נשוב לדרך הראשית. במפגש עם הדרך, נמצא ריכוז פריחה נאה של [[כלנית מצויה|כלניות]] אדומות בחודשים פברואר-מרץ, ובקרבתו חניון עם מתקני משחק.
+
קיצור דרך זה חוסך 900 מ' של פיתולים (וחמישה מתוך עשרה פיתולים חדים), אך אינו מומלץ באביב ובקיץ.
הדרך מתפתלת ביער, ולאחר כק"מ אחד נזהה מסעף פנייה שמאלה אל '''מצפה ויניה'''. למעוניינים, ניתן לנסוע בדרך זו (המסומנת שחור) לעבר תצפית נוספת המנציחה את זכרו של ויניה כהן, חבר קיבוץ בית אלפא הסמוך.
 
נמשיך בדרך הראשית ונגיע למסעף משולט לעבר '''חניון "שער הזהב"''' והר לפידים. חניון שער הזהב נמצא במפגש של דרך נוף הגלבוע עם דרך עפר המתחברת לדרך הפטרולים לאורך הקו הירוק. בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, היה זה אזור גבול מסוכן בו פיטרלו שוטרי מג"ב. המג"בניקים נתנו לנקודה זו את הכינוי "שער הזהב" על שם להקה אמריקאית באותה תקופה – "גולדן גייט", והיציאה מדרך הפטרולים לנקודה זו סימנה את היציאה מהאזור המסוכן. כיום חוצצת בינינו ובין השומרון גדר ההפרדה, אותה נראה בתצפית הבאה.
 
  
'''הר ברקן ושביל האירוסים'''
+
לכל השאר, נמשיך בדרך הפיתולים. בשיאם של חלק מהפיתולים מסתעפות דרכי עפר ליערות הגלבוע.
  
כקילומטר אחרי שער הזהב נפנה ימינה בכביש סלול לחניון '''הר ברקן'''. הפנייה אינה משולטת (נכון למרץ 2012). בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה.  
+
בפיתול התשיעי נמצאת מצבת זיכרון ולצידה כמה מערות קטנות.
לצד המצפור נמצא '''מגדל תצפית''' של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל.
+
 
התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]] ובצפון [[גן לאומי הר תבור|הר תבור]] ו[[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]]. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.
+
לאחר הפיתול האחרון מתמתנת הדרך בהרבה ומגיעה לצומת שבילים ירוק-שחור. המשך הדרך מכאן ועד לעמק מסומן בירוק. אחרי 50 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק, ונמשיך ישר בסימון הירוק.
  
אזור הר ברקן הוא חלק מ[[שמורת הגלבוע]], והתפרסם בציבור בשל פריחתו המרהיבה של אירוס הגלבוע בחודש מרץ. בזכות האירוסים, נותר הר ברקן לא מיוער ושופע פריחה, לאחר מאבק ציבורי של החברה להגנת הטבע בשנות ה- 50'. בשנים האחרונות דעכו אוכלוסיות האירוסים בהר ברקן, אך עדיין ניתן לפגוש כאן פה ושם אירוסים.
+
כחצי ק"מ עם הסימון הירוק, נגיע ל'''אנדרטה לזכר בני קיבוץ חפציבה''' שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה בנויה כגל אבנים גדול ובצידו שמות הנופלים. הקיבוץ עצמו נשקף למרגלותינו, וחדי העין יזהו את המבנה שהוקם מעל [[גן לאומי בית אלפא|בית הכנסת העתיק בית אלפא]].
שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא בהר מלכישוע, 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל.
 
בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ו[[שמורת נחל בזק]].
 
  
שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.
+
הדרך ממשיכה בירידה מתונה ובעיקול גדול כדי לעבור ערוץ מרשים היורד מהר אחינועם לתוך קיבוץ חפציבה. לאחר הערוץ, שבה הדרך לכיוון דרום-מזרח, ומגיעה לצומת עם "דרך פיתולים" קטנה נוספת (לא מסומנת) היורדת לקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ובה שמונה פיתולים (ראו תמונה המופיעה בדף זה).
השביל הירוק, המכונה '''"שביל האירוסים"''' הוא שביל קווי באורך כק"מ אחד המגיע מנקודה זו לחניון האירוסים, בגבול היער מדרום לנו. ניתן ללכת בו הלוך ושוב או להסתייע בהקפצת רכבים קצרה.
 
אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון..
 
אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. מכאן נפנה שמאלה ונעלה במתינות. אחרי שנחלוף על פני מקבצי חרובים, נגיע לצומת שבילים, הניתנת לזיהוי ע"י עמוד ירוק (לא שילוט, נכון למרץ 2012). כאן נפנה שמאלה, נחצה בזהירות את הכביש ונגיע לחניון.
 
אם פיספסנו את הפנייה, נרד לעבר דרך עפר – סימן שעלינו לשוב חזרה. המשך השביל האדום, לעבר "העמק הנעלם" הוא מסלול אתגרי למיטיבי לכת בלבד.
 
אחרי הר ברקן, מומלץ לעבור גם בחניון האירוסים (הפנייה אליו משולטת). בחניון זה שולבו חנית נכים מסומנות ושביל מונגש קצר לעבר מספר שולחנות פיקניק.  
 
  
מכאן נמשיך בדרך הנוף, ונגיע ל'''"צומת יצפור"''' - צומת כבישים 667 (הממשיך לעבר היישובים הדתיים מעלה גלבוע ומירב) ו- 6666 (היורד לעבר עמק חרוד).
+
בצומת זו מסומן במפות '''"מצפה גברוש"''' - נקודת תצפית ע"ש גבריאל שמש חבר קיבוץ בית אלפא (המצפה לא זוהה בעת הסיורים בשטח, ונראה שהוא נמצא במורד הדרך הצדדית).
  
בפינה הדרומית של הצומת, 20 מטרים מדרום לצומת ומעל לכביש, נמצאת אנדרטה צנועה לזכר שוטר מג"ב סמל יעקב ברוך, שנפל כאן בתשי"ח - 1958. האנדרטה מעוצבת בצורת סמל משמר הגבול, ועליה חקוקות המילים "עובר דרך! זכור! בזכות ראשונים פורצים ומגינים, שלווים הדרכים ובטוחים". בקרבת הצומת נמצא גם '''חניון יצפור''' בראש שביל [[נחל יצפור]], ובו מספר שולחנות פיקניק.
+
אנו לא נרד בדרך זו אלא נמשיך ישר (בקטע טרשי יחסית, עם שפע אבנים קטנות, ולא נוח להליכה, אך לא מציב "אתגרי עבירות" מיוחדים לרכבי שטח, אם כי סביר שיידרש הילוך כוח), וכעבור כ- 800 מ' נגיע לגבול '''מחצבת בית אלפא''' וליציאה מ[[שמורת הגלבוע]]. מכאן מתמתן בהרבה שיפוע הדרך.
  
נוכל לרדת מכאן בכביש 6666 לעבר עמק חרוד, (אורך הכביש 7.5 ק"מ), ונחבור לכביש 669 ליד [[גן לאומי גן השלושה|גן השלושה]]. ניתן לבקר גם ב[[גן לאומי בית אלפא]]. לחילופין, למי שרוצה עוד טעימה מהגלבוע, במקום לרדת בכביש זה, נמשיך בכביש 667 ברכס, נחלוף על פני מעלה גלבוע, ונגיע לתצפיות נוף נוספות (מצפה דובי וערן שמיר, מצפה עליזה - נמצא בכניסה ליישוב מירב), ונרד מהגלבוע במעלה מירב אל בקעת בית שאן.
+
כאן הדרך מתעקלת בין המטעים ויש לשים לב היטב לסימון השבילים המאגף את המחצבה. אם פיספסנו את הסימון, נמצא את עצמנו בבית הקברות המשותף לקיבוצים בית אלפא וחפציבה.
  
 +
כך או כך, יש להמשיך בירידה מתונה בין המטעים עד שנצא לכביש 6666, במרחק כ- 200 מ' מצומת מעלה גלבוע ותחנת דלק.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל.
 
שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל.
 
במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, [[צבעוני ההרים]] ו[[נורית אסיה]] ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי.
 
במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, [[צבעוני ההרים]] ו[[נורית אסיה]] ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי.
בנובמבר-דצמבר פריחת [[נרקיס מצוי|נרקיסים]] ובפברואר פריחת [[כלנית מצויה|כלניות]].
+
בחודש נובמבר פריחה שופעת של [[רקפת מצויה]] בחלקה העליון של דרך הפיתולים.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* חניוני מטיילים פזורים לאורך הדרך, בפרט בקרבת הר שאול, "שער הזהב" והר ברקן.
+
* חניון מטיילים בהר ברקן.
 +
* תחנת דלק בסוף המסלול.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* הדרך מרובה בפיתולים ומומלץ לנסוע לאט, בפרט בקרבת שבילי המטיילים בהר ברקן וסביבתו.
+
* חלקים ניכרים מהמסלול חשופים לשמש.
 +
* השביל הרגלי בחורבת גדודה אינו ברור, ולקראת האביב מתכסה בצמחייה גבוהה המקשה על זיהויו בשטח.
 +
* הדרך מרובה בפיתולים ולמטיילים ברכב מומלץ לנסוע לאט, בפרט בקרבת שבילי המטיילים בהר ברקן וסביבתו.
 
* מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה.
 
* מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
<table><tr>
+
{{3טורים|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|harod_spring.jpg|גן לאומי מעיין חרוד}}
</td>
+
'''[[גן לאומי מעיין חרוד]]'''
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|ein_yizreel1.jpg|תל יזרעאל - עין יזרעאל}}
תמונה:harod_spring.jpg|200px
+
'''[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]'''
default [[גן לאומי מעיין חרוד]]
+
|
desc none</imagemap>
+
{{ת|hidden_valley1.jpg|עין הסמל והעמק הנעלם}}
[[גן לאומי מעיין חרוד]]
+
'''[[עין הסמל והעמק הנעלם]]'''
</td>
+
}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:ein_yizreel1.jpg|200px
 
default [[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]
 
desc none</imagemap>
 
[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:hidden_valley1.jpg|200px
 
default [[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
desc none</imagemap>
 
[[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־06:29, 5 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגלבוע ובעמקים   /   דרך הפיתולים בגלבוע

מסלול טיול: דרך הפיתולים בגלבוע

דרך הפיתולים - נתיב מפותל היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד ולאורכו תצפיות נוף יפהפיות.

  • מסלול טיול
  • אזור:הגלבוע והעמקים
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן
  • גישה:רגלית, אופניים, רכב שטח
  • שבילי טיול:שחור 3449, ירוק 3527
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:רגיל
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:7 ק"מ (6 ק"מ דרך חורבת גדודה, תוספת ק"מ אחד להר ברקן).
  • תאריך ביצוע מסלול:15/11/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:30/5/2018



Pitulim road1.jpg

מבט לדרך הפיתולים, (עמית מנדלסון, 29/11/2012)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: דרך נופית קווי תצפיות משפחות

רקע: דרך הפיתולים בגלבוע

תצפית לבקעת בית שאן, מרץ 2012
המערה בחורבת גדודה, מרץ 2012

דרך הפיתולים נפרצה לאחר מלחמת העצמאות כנתיב הרכב הראשון העולה מיישובי העמקים למרומי הגלבוע, כדי להעביר אספקה למוצבי צה"ל ברכס.

הדרך מתגברת על הפרש גובה של כ- 540 מ', ובחלקה המרכזי יש תריסר פיתולים חדים (סרפנטינות) שהקנו לה את שמה. לאורך הדרך נשקפים נופי עמק חרוד.

המסלול מתאים כמסלול הליכה משפחתי בירידה וכמסלול למיטיבי לכת בעלייה, ואפשרי גם לרוכבי אופניים ולרכב שטח.

הולכי רגל יכולים לשלב במסלול דרך הפיתולים ביקור באתר ארכיאולוגי - חורבת גדודה, בה נמצאת מערת מגורים גדולה.

מיטיבי לכת יכולים לבצע מסלול יום בתחבורה ציבורית, המשלב עלייה בדרך הפיתולים לעבר הר ברקן וירידה במסלול עין הסמל והעמק הנעלם לקיבוץ חפציבה.

המסלול המלא נבדק בנובמבר 2012. במאי 2018, נבדקה המחצית התחתונה של המסלול (מצומת שבילים כחול-ירוק עד לנקודת הסיום).

איך להגיע:

המסלול אינו מעגלי ומחייב הקפצת רכבים. נקודת הסיום סמוכה לתחנת דלק בצומת מעלה גלבוע (מפגש כבישים 669 ו- 6666). מנקודה זו נעלה ברכב בכביש 6666 הצופה לעבר הגלבוע, עד ל"צומת יצפור" בראש נחל יצפור. כאן נפנה ימינה ולאחר כשלושה ק"מ נגיע לחניון הר ברקן, משמאל לדרך נוף הגלבוע.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:7 ק"מ (6 ק"מ דרך חורבת גדודה, תוספת ק"מ אחד להר ברקן).
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:ירידה מצטברת של 540 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

הר ברקן, מרץ 2012
אנדרטת בני חפציבה, נובמבר 2012
פיתול בדרך, נובמבר 2012
מורד דרך הפיתולים, מאי 2018

הר ברקן

בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. המסלול בהר ברקן אינו מיועד לנוסעים ברכב שטח. אלו ייצאו מהחניון שמאלה ואחרי 200 מ' יפנו ימינה לדרך הפיתולים.

לצד המצפור נמצא מגדל תצפית של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. (נכון לשנת 2018 התקבלו דיווחי מטיילים כי המגדל פורק).

התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – כוכב הירדן ובצפון הר תבור וגבעת המורה. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.

שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא בהר מלכישוע, 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל. בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ושמורת נחל בזק.

שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.

אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון... אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. בהמשך השביל נגיע לדרך הפיתולים, כ- 200 מ' מהכביש.

דרך הפיתולים

מכאן מתפתל המסלול בסדרת פיתולים ארוכה. המרחק בקו אווירי מצומת השבילים שחור-אדום לצומת השבילים ירוק-כחול-שחור הוא 840 מ', אבל אורך הדרך המפותלת הוא 3.2 ק"מ!

לצד הפיתול החמישי ניצב מיכל מים גדול, כנראה לסיוע בהשקיית עדרי הבקר באזור.

בפיתול השביעי מסתעפת ימינה דרך עפר מסומנת ירוק. דרך זו מציעה להולכי רגל בלבד אפשרות לקיצור המסלול המפותל, דרך אתר חורבת גדודה.

להולכים בדרך זו, אחרי כ- 70 מ' נגיע לשוקת להשקיית עדרי הבקר, נחלוף על פני גדר בקר ונמשיך בשביל רגלי צר ולעיתים לא ברור (בפרט באביב ובקיץ כאשר הצמחייה גבוהה). השביל יורד וחולף לצד מערת מגורים גדולה (בפתחה יש ריכוז צמחייה קוצנית), ומגיע לדרך עפר. בדרך זו נפנה שמאלה ואחרי כ- 100 מ' נגיע חזרה לדרך הפיתולים (צומת ירוק-שחור), 50 מ' בלבד ממפגש עם הדרך המסומנת כחול להר שאול.

קיצור דרך זה חוסך 900 מ' של פיתולים (וחמישה מתוך עשרה פיתולים חדים), אך אינו מומלץ באביב ובקיץ.

לכל השאר, נמשיך בדרך הפיתולים. בשיאם של חלק מהפיתולים מסתעפות דרכי עפר ליערות הגלבוע.

בפיתול התשיעי נמצאת מצבת זיכרון ולצידה כמה מערות קטנות.

לאחר הפיתול האחרון מתמתנת הדרך בהרבה ומגיעה לצומת שבילים ירוק-שחור. המשך הדרך מכאן ועד לעמק מסומן בירוק. אחרי 50 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק, ונמשיך ישר בסימון הירוק.

כחצי ק"מ עם הסימון הירוק, נגיע לאנדרטה לזכר בני קיבוץ חפציבה שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה בנויה כגל אבנים גדול ובצידו שמות הנופלים. הקיבוץ עצמו נשקף למרגלותינו, וחדי העין יזהו את המבנה שהוקם מעל בית הכנסת העתיק בית אלפא.

הדרך ממשיכה בירידה מתונה ובעיקול גדול כדי לעבור ערוץ מרשים היורד מהר אחינועם לתוך קיבוץ חפציבה. לאחר הערוץ, שבה הדרך לכיוון דרום-מזרח, ומגיעה לצומת עם "דרך פיתולים" קטנה נוספת (לא מסומנת) היורדת לקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ובה שמונה פיתולים (ראו תמונה המופיעה בדף זה).

בצומת זו מסומן במפות "מצפה גברוש" - נקודת תצפית ע"ש גבריאל שמש חבר קיבוץ בית אלפא (המצפה לא זוהה בעת הסיורים בשטח, ונראה שהוא נמצא במורד הדרך הצדדית).

אנו לא נרד בדרך זו אלא נמשיך ישר (בקטע טרשי יחסית, עם שפע אבנים קטנות, ולא נוח להליכה, אך לא מציב "אתגרי עבירות" מיוחדים לרכבי שטח, אם כי סביר שיידרש הילוך כוח), וכעבור כ- 800 מ' נגיע לגבול מחצבת בית אלפא וליציאה משמורת הגלבוע. מכאן מתמתן בהרבה שיפוע הדרך.

כאן הדרך מתעקלת בין המטעים ויש לשים לב היטב לסימון השבילים המאגף את המחצבה. אם פיספסנו את הסימון, נמצא את עצמנו בבית הקברות המשותף לקיבוצים בית אלפא וחפציבה.

כך או כך, יש להמשיך בירידה מתונה בין המטעים עד שנצא לכביש 6666, במרחק כ- 200 מ' מצומת מעלה גלבוע ותחנת דלק.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, צבעוני ההרים ונורית אסיה ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי. בחודש נובמבר פריחה שופעת של רקפת מצויה בחלקה העליון של דרך הפיתולים.

שירותים למטיילים:

  • חניון מטיילים בהר ברקן.
  • תחנת דלק בסוף המסלול.

הערות ואזהרות:

  • חלקים ניכרים מהמסלול חשופים לשמש.
  • השביל הרגלי בחורבת גדודה אינו ברור, ולקראת האביב מתכסה בצמחייה גבוהה המקשה על זיהויו בשטח.
  • הדרך מרובה בפיתולים ולמטיילים ברכב מומלץ לנסוע לאט, בפרט בקרבת שבילי המטיילים בהר ברקן וסביבתו.
  • מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה.

הצעות טיול בסביבת דרך הפיתולים בגלבוע:



המפה נטענת...