קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "אבו גוש"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="שביל תש&nbspח"></meta> <meta name="description" content="שביל תש&nbspח - טיול בעקבות לו...")
 
 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="אבו  גוש"></meta>
−
<meta name="keywords" content="שביל תש&nbspח"></meta>
+
<meta name="description" content="אבו גוש - לא רק מסעדות וחומוס... כנסיות, מסגד מפואר ופינות עלומות."></meta>
−
<meta name="description" content="שביל תש&nbspח - טיול בעקבות לוחמים, מהר אדר דרך אנדרטת הצבי ישראל לבית הקברות הצבאי בקריית ענבים."></meta>
 
 
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בהרי ירושלים]]}}
 
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בהרי ירושלים]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
−
|נצ=31.798229, 35.134271
+
|נצ=31.808762, 35.107583
 
|Display map=yes
 
|Display map=yes
−
|Tags=משפחות, קווי, תצפיות, תחבורה ציבורית, אנדרטאות
+
|Tags=משפחות, דת ותרבות, תחבורה ציבורית, אנדרטאות, מתקשים בהליכה
−
|סקירה=שביל תש"ח - טיול בעקבות לוחמים, מהר אדר דרך אנדרטת הצבי ישראל לבית הקברות הצבאי בקריית ענבים.   
+
|סקירה=אבו גוש - לא רק מסעדות וחומוס... כנסיות, מסגד מפואר ופינות עלומות.   
−
|תמונה=אנדרטת הצבי ישראל.jpg
+
|תמונה=אבו גוש1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=אנדרטת הצבי ישראל
+
|מקום_הצילום=כנסיית ארון הברית
−
|תאריך_הצילום=23/8/2017
+
|תאריך_הצילום=3/5/2018
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים
 
|מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים
−
|מיקום=קריית ענבים
+
|מיקום=אבו גוש
−
|גישה=רגלית
+
|גישה=לכל רכב
−
|שבילי_טיול=שחור 9298
+
|שבילי_טיול=לא מסומן
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
−
|סוג_מסלול= קווי קצר
+
|סוג_מסלול=רכוב
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
−
|תאריך_ביצוע_מסלול=23/8/2017
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/3/2019
−
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/8/2017
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=29/6/2019
 
|1=[[מאגר בית זית]]
 
|1=[[מאגר בית זית]]
 
|2=[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
 
|2=[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
 
|3=[[כביש 395]]
 
|3=[[כביש 395]]
−
|4=[[הר חרת]]
+
|4=[[שביל תש"ח]]
 
|5=[[מעלה הקסטל]]
 
|5=[[מעלה הקסטל]]
 
|6=[[גן לאומי עין חמד]]
 
|6=[[גן לאומי עין חמד]]
שורה 35: שורה 34:
 
|10=[[עין מבשר]]
 
|10=[[עין מבשר]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:מבט לגבעת הרדאר.jpg|left|thumb|200px|תצפית לגבעת הרדאר]]
+
[[תמונה:אבו גוש2.jpg|left|thumb|200px|הכנסייה הצלבנית]]
−
[[תמונה:שביל תשח1.jpg|left|thumb|200px|מצבת הזיכרון בבית הקברות בקריית ענבים]]
+
הכפר אבו גוש מוכר לרובנו כ"מעוז קולינרי" בדרך לירושלים. לא רבים המטיילים המכירים את אתריו ההיסטוריים של הכפר המרתק.
−
"שביל תש"ח" יורד מפאתי היישוב הר-אדר (בו ממוקם אחד המשלטים המפורסמים של מלחמת העצמאות - גבעת הרדאר), דרך משלטי קריית ענבים ומסתיים בבית הקברות הצבאי של קריית ענבים, מקום מנוחתם האחרון של רבים מלוחמי חטיבת הראל שנפלו במלחמת העצמאות.
 
  
−
המסלול, שסומן בתחילת שנות ה- 2000, הינו אחד המסלולים הרגליים הטובים ביותר לשמוע את סיפורם של קרבות מלחמת העצמאות בדרך לירושלים. לצד סיפור הקרבות, חולף השביל בנופי יער האופייניים להרי ירושלים, ומתאים לטיול בכל ימות השנה (למעט ימי גשם או עומס חום כבד).
+
בימי הביניים (ולמעשה עד לתקופת המנדט הבריטי), נקרא הכפר בשם הקדום קריית אל-ענב, השומר על השם העתיק קריית ענבים. יש גירסאות שונות לגבי מוצאם של תושבי הכפר, אולם ברור למדי כי משפחת אבו גוש הגיעה לאזור זה בשלב מאוחר יחסית לכפרים אחרים בהרי ירושלים. עד מהרה הפילו תושבי הכפר את חיתתם על כל כפרי הסביבה, והתפרנסו מגביית דמי חסות ומיסי מעבר מהעוברים בדרך לירושלים. הדבר הביא ליחסים מעורערים בין אבו גוש לשאר הכפרים במרחב, ומנגד פיתחו התושבים יחסים טובים עם שכניהם החדשים מהקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה. כתוצאה מכך, במלחמת העצמאות, קיבלו תושבי אבו גוש החלטה אסטרטגית שלא לקחת חלק בקרבות נגד היהודים - דבר שעזר לתושבים להישאר במקומם, וסייע מאד להישרדותם של קריית ענבים ומעלה החמישה בתקופת המצור על ירושלים.
  
−
המסלול בוצע באוגוסט 2017. במאי 2019, התקבל עדכון ממטיילים לפיו בתחילת השביל יש עבודות להקמת מאגר מים, ולכן הוסדר מעקף. כמו כן, בקטע האחרון של השביל, לפני בית הקברות, נוצרו חריצים עמוקים, וההליכה מחייבת זהירות מרבית.
+
מסלול הטיול המתואר הינו מסלול רכוב ברובו, הכולל קטע הליכה קצר באתרי גלעין הכפר.
 +
|איך_להגיע=
 +
מסלול הטיול המתואר הוא מסלול רכוב העובר בעיקר באתרי הגלעין העתיק של אבו גוש ובקרבתו.
 +
 
 +
ניכנס ליישוב במחלף חמד. בכיכר שמצפון למחלף, נפנה לכיוון הכפר וניסע 1.65 ק"מ עד לצומת עם רחוב מחמוד רשיד (עשרות מטרים לפני הצומת נראה מצד ימין אחד משלושת קברי השייח' העתיקים שבכפר). כאן נפנה שמאלה ונגיע לכיכר ואחריה מגרש חנייה לא גדול עבור מבקרי הכנסייה.
 +
 
 +
וייז לנקודת ההתחלה: מנזר הבנדיקטים, מחמוד רשיד 3, אבו גוש.
 +
 
 +
המסלול נגיש גם בתחבורה ציבורית. במחלף חמד עוצרים קווי אוטובוס רבים, ובכפר עצמו תדירות האוטובוסים נמוכה יותר (ניתן להסתייע בקו 185, מירושלים לנווה אילן).
 +
|אורך המסלול=4.5 ק"מ.
 +
|משך המסלול=4-2 שעות.
 +
|טיפוס מצטבר=המסלול רכוב.
 +
|מפה=אבו גוש.gif
 +
 
 +
|תיאור המסלול=
 +
[[תמונה:אבו גוש3.jpg|left|thumb|200px|פרסקו בכנסייה הצלבנית]]
 +
[[תמונה:אבו גוש4.jpg|left|thumb|200px|כתובת רומאית עתיקה בכנסייה הצלבנית]]
 +
[[תמונה:אבו גוש5.jpg|left|thumb|200px|קבר שייח' מוצטפא אבו גוש]]
 +
[[תמונה:אבו גוש6.jpg|left|thumb|200px|סמל בריטי במשטרה הבריטית]]
 +
[[תמונה:אבו גוש7.jpg|left|thumb|200px|המשטרה הבריטית]]
 +
נתחיל את המסלול בביקור ב'''כנסייה הצלבנית'''. ראשית המתחם עוד במאה השנייה לספירה. בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר ח'אן, שהפך בתקופה הצלבנית למנזר. ליד המנזר הוקמה כנסייה, שלאחר תבוסת הצלבנים הפכה למתחם גידול בעלי חיים עד לסוף המאה ה-19. בשנת 1873, העביר השלטון העות'מאני את המתחם לרשותה של ממשלת צרפת, ובעקבות כך שופץ המתחם וחזר לשימוש ככנסייה.
  
−
|איך_להגיע=
+
בבסיס הכנסייה נמצא מעיין (אליו ניתן לרדת במדרגות מתוך מבנה הכנסייה), וקיימת סברה כי המבנה המקורי שימש כבריכה לאגירת מי המעיין, מעליה נבנתה הכנסייה בתקופה הצלבנית. הכנסייה נחנכה בשנת 1141 והשתייכה ככל הנראה למסדר ההוספיטלרי. שמה המקורי של הכנסייה אינו ידוע, אם כי נוסעים רבים קראו לה כנסיית ירמיהו הנביא. הכנסייה הוקמה כאן בשל זיהוי נוצרי של קריית אל-ענב עם אמאוס, בה אירע לדעת הנוצרים נס כאשר ישו לאחר צליבתו, קם לתחייה ופגש בשניים מתלמידיו, להם הוא הסביר את כתבי הקודש. יצויין כי גם בקרב הנוצרים עצמם, זיהויה של אמאוס שנוי במחלוקת, ומנזרים הוקמו באתרים נוספים המזוהים עם אמאוס (בלטרון ובכפר אל-קובייבה ליד הר-אדר).
−
מסלול הטיול המתואר הוא קווי, מהכניסה ליישוב הר אדר עד לבית הקברות הצבאי בקריית ענבים.
+
 
 +
בשנת 1171 עוטרו קירות הכנסייה בתמשיחים (פרסקאות) ייחודיים, הנמצאים במקום עד היום. ב- 1187, עם תבוסת הצלבנים בקרב [[גן לאומי קרני חיטים|קרני חיטים]], עבר המקום לשליטה מוסלמית שנמשכה קרוב ל- 700 שנה, אך הכנסייה כמעט ולא נפגעה, ונחשבת אחת משתי הכנסיות הצלבניות השמורות ביותר בארץ (השנייה נמצאת בעיר העתיקה).
 +
רק ב-1901, יותר מ-20 שנה לאחר שהבעלות על המקום הועברה לידי ממשלת צרפת, התיישבו במקום נזירים מהמסדר הבנדיקטני, והכנסייה נחנכה בשנת 1907. כיום חיים באתר מספר נזירים מצומצם, ובמיוחד התפרסם הנזיר אוליבייה.
  
−
תחילה, נשאיר רכב אחד בנקודת הסיום בקריית ענבים. בכיכר במחלף חמד, ניסע לפי השילוט לקריית ענבים, נחצה את היישוב ונחנה בקצהו העליון לצד בית הקברות.
+
ממצא ייחודי המשולב בקיר החיצוני של הכנסייה, הינו כתובת לטינית, המנציחה יחידה צבאית רומית שעסקה בעבודות ציבוריות או בהגנה על דרכים ומעברים (וקסיליטיו). כתובת דומה התגלתה גם בתל קריית יערים אליו נגיע בהמשך, ושמורה כיום במנזר שבמקום.
  
−
כדי להגיע להר אדר, נשוב עד לכיכר במחלף חמד. ניסע דרך אבו גוש עד לצומת הממוקמת בחלקו העליון של הכפר, ונפנה לפי השילוט ימינה לכביש החולף למרגלות מעלה החמישה ומוביל ליישוב הר אדר. השביל עצמו מתחיל כ- 250 מ' דרומית לשער היישוב.
+
לאחר סיור רגלי בכנסייה, נצא מהמתחם. בצד הדרומי, נמצא '''מסגד נבי עוזייר'''. בחצר המסגד נמצאת תעלת מים שמקורם במעיין נוסף לזה שבכנסייה. עוזייר במסורת המוסלמית מזוהה לרוב (לא תמיד) עם עזרא הסופר. עד לשנים האחרונות, היה זה המסגד היחיד בכפר.
  
−
וייז:
+
מדרום למסגד, משתרע גלעין הכפר הקדום. תופעה ייחודית כאן הינה "בתי מצודות" מאסיביים הבנויים אבן ובולטים למרחוק.
 +
נחזור לחניית הרכב, אך נמשיך רגלית צפונה לאורך דופן הכנסייה, לצומת הרחובות הזיתים והיסמין. לנגד עינינו נראה את '''בית הקברות הישן''' של הכפר, ובמרכזו '''קבר שייח' מוצטפא אבו גוש'''. זהו קבר שייח' ציורי ויפה. שייח' מוצטפא אבו גוש הלך לעולמו סביב שנת 1866, ובחייו נחשב לאחד המנהיגים האזוריים הבולטים שהשליט את מרותו על עשרות כפרים בסביבה (במידה כזו שהשלטון העות'מאני נאלץ להתערב, ואף הגלה אותו לקפריסין לתקופה קצרה).
  
−
נקודת ההתחלה - הר אדר (יש לשים לב כי הכניסה לשביל הינה 250 מטרים לפני שער היישוב עצמו).
+
נחזור טיפה לאחור ונפנה שמאלה (מזרחה). למרגלות הכביש נמצא '''קבר שייח' עיסא מוחמד עיד''' (אחד מראשוני השייח'ים בכפר, שהלך לעולמו סביב 1790), ועליו כיפה מודרנית. בצומת עם דרך השלום, נפנה ימינה ומייד נראה מולנו את '''קבר שייח' איסמעיל אל-ענבאווי''', אחד מאחרוני השייח'ים בכפר בטרם נכנסה אליו משפחת אבו גוש (הלך לעולמו בשנת 1689). המבנה נעול, אך ניתן לראות בקיר כד חרס ענק וכתובת ערבית מטושטשת.
  
−
נקודת הסיום - בית עלמין אזרחי וצבאי, קרית ענבים.
+
מנקודה זו נשוב לרכב ונתקדם בנסיעה בדרך השלום. נעבור את צומת נטף, ונמשיך בדרך השלום עד צומת רחוב עבד אל-רחמן. כאן נפנה שמאלה ונחנה במגרש חנייה קטן. מולנו נמצא מתחם '''משטרת אבו גוש'''. זוהי "מצודת טיגרט" בריטית שנבנתה בשנת 1940 על אם הדרך לירושלים (עד לשנות ה- 70', תוואי הכביש לירושלים עבר מאזור צומת נווה אילן של ימינו, לאורך "דרך השלום" במרכז אבו גוש ועלה הלאה לעבר [[אתר לאומי הקסטל|הקסטל]]). ייחודה של משטרה זו בחיפוי האבן הירושלמית, שלא כמקובל במשטרות אחרות שנבנו במופע בטון חשוף. חדי העין מוזמנים למצוא בתוך המבנה סמל מרשים של יחידה בריטית.
  
−
המסלול נגיש גם בתחבורה ציבורית. יש לרדת בתחנת האוטובוס הראשונה בהר אדר. תדירות האוטובוסים באזור זה נמוכה, אך מומלץ שלא להתפתות לחזרה רגלית מקריית ענבים למחלף חמד כיוון שמדובר על כביש סואן ללא מדרכה מסודרת.
+
מעל מבנה המשטרה נמצאת '''הווילה''' - מבנה מפואר שהקמתו הושלמה בשנת 1912. הוא שימש לתקופה קצרה כמעון הקיץ של הקונסול הגרמני בירושלים, ואח"כ השתכנה בו מפקדת הדיוויזיה הבריטית ה- 75. בהמשך, התגוררו כאן השוטרים הבריטיים ששירתו בבניין המשטרה, ואחר כך שימש המקום את צה"ל. מזה שנים רבות גם מבנה זה נטוש ופרוץ.
  
−
|אורך המסלול=1.5 ק"מ.
+
נשוב לרכב, נחזור לדרך השלום, נפנה שמאלה ומייד בכיכר ימינה, וניכנס אל '''מנזר ארון הברית''' (בתנאי שהגענו בשעות הפתיחה).  
−
|משך המסלול=2-1 שעות.
 
−
|טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של 130 מ'.
 
−
|מפה=שביל תשח.gif
 
  
−
|תיאור המסלול=
+
וייז למקום: כנסיית "גבירתנו", אבו גוש.
−
בתחילת המסלול, נמצא מקבץ פסלי עץ - "טוטמים", מעשה ידי אחד האמנים תושבי האזור. שביל הליכה קצר ולא מסומן (שביל הר אדר) מאפשר למעוניינים בכך שיטוט בין הפסלים. במפגש דרך עפר, נגיע לשלט מידע על שביל תש"ח. אחרי כמה עשרות מטרים, נפנה ימינה (דרומה) לדרך צדדית. בדרך זו נמשיך ביער אורנים דליל, ולאחר הליכה קצרה נראה מימין לנו שלט מידע המפנה אל '''משלט הסנטוריום''', הנמצא בגבעה הקטנה מימין לדרך. משלט זה קרוי על שם בית ההבראה (סנטוריום) של קיבוץ מעלה החמישה הסמוך. המשלט הוקם בתחילת מלחמת העצמאות, בידי חברי הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה, יחד עם לוחמי חטיבת פלמ"ח הראל. בליל 31-30 במאי 1948, בלמו לוחמי המשלט כוח ירדני שנועד לכבוש את הקיבוצים ולנתק את הדרך לירושלים.
 
  
−
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה זה אזור ספר ובמקום שכן מוצב של צה"ל. במלחמת ששת הימים, היווה האזור אחד מצירי הפריצה של כוחות צה"ל במגמה לכיבוש גבעת הרדאר, נבי סמואל וצפון ירושלים.
+
יש לצלצל בפעמון על מנת שיפתחו את השער. נעלה עם הרכב למגרש החנייה הסמוך לראש הגבעה. בפסגת ההר שכן יישוב קדום לאורך תקופות שונות, ראשיתו ככל הנראה בעיר הכנענית "קריית בעל" או "בעלה". עיר זו הייתה אחת מארבע ערי החיווי, המוכרים לנו יותר על שם עיר בירתם - הגבעונים. המקרא מספר על הגבעונים ([http://mechon-mamre.org/i/t/t0609.htm יהושע ט']) כי בחששם מפני בני ישראל בהובלת יהושע בן-נון, הערימו על בני ישראל ושכנעו אותם לכרות עימם ברית, באומרם שהם מגיעים מארץ רחוקה. כאשר נודע לבני ישראל כי הגבעונים למעשה יושבים בלב הארץ, לא יכלו לגעת בהם לרעה, אולם הוטל עליהם להיות "חוטבי עצים ושואבי מים לעדה". בתקופה הישראלית נקראה העיקר קריית יערים, ולפרסומה הגדול זכתה בעקבות נפילת ארון הברית בידי הפלשתים. לאחר מאות שנים בהם שכן הארון ב[[שילה הקדומה - תל שילה|שילה]] שבשומרון, נלקח הארון לקרב עם הפלשתים, ונפל בשבי. לאחר שבעה חודשים, במהלכם חולל הארון שמות בערי הפלשתים, השיבו הפלשתים את ארון הברית ליהודה,  אל [[גן לאומי תל בית שמש|בית שמש]], אולם גם שם הארון חולל שמות, ועל כן קראו אנשי בית שמש לאנשי קריית יערים שיעלו אליהם את ארון הברית (שמואל א', ו'-ז'). יש להניח שהסיפור מעיד על כך שקדושתה של קריית בעל הכנענית נמשכה גם בתקופה הישראלית. בקריית יערים ישב הארון עשרות שנים, עד אשר דוד המלך העלה את הארון לירושלים.
  
−
במוצב ניתן לראות שרידי תעלות קשר מדופנות בלוחות פח, ובונקר מחופה באבנים. האתר לא הוסדר לביקורי מטיילים, ויש להיזהר מבורות ואבנים לא יציבות הנמצאות בשטח.
+
המקום המשיך להיות מיושב במרבית התקופות.
  
−
נשוב לשביל המסומן ונמשיך דרומה. עד מהרה נגיע אל '''אנדרטת הצבי ישראל'''. במקום זה ניצבת עמדת שמירה תלת-קומתית ועל גגה ניצב פסל מתכת של צבי בעל קרניים ארוכות. המקום מהווה אנדרטה לזכרו של חבר קריית ענבים, ישראל שפירא ז"ל, שנפל בעמדה זו במהלך התקפת הלגיון הערבי על יישובי הסביבה ב- 26 במאי 1948.
+
בראשית המאה ה- 20', חשף פלאח באקראי שרידי '''כנסייה ביזנטית''' בראש הגבעה, ובעקבות כך נערכו חפירות ארכיאולוגיות והמקום נרכש בידי מסדר האחיות של סנט ג'וזף. הכנסייה חרבה בראשית המאה השביעית, שופצה ונהרסה סופית בשנת 1009 כאשר הח'ליף הפאטימי אלחאכם באימר אללה ציווה להרוס את כל הכנסיות שבארץ. הצלבנים לא שיקמו את הכנסייה, ורק עם רכישת המקום בידי מסדר סנט ג'וזף הוחל בבניית הכנסייה החדשה. המקום שימש בתחילה גם כבית חולים אזורי (ולייעוד זה שימש גם במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות), אולם עם מותה של מייסדת המנזר, האחות ג'וזפין, פסקה הפעילות הסיעודית במקום.
  
−
הפסל הניצב כיום בראש המבנה, אינו הפסל המקורי אלא פסל חדש יותר.
+
בכנסייה החדשה משולבים קטעי רצפת פסיפס מהכנסייה המקורית, ובמיוחד בולט פסל "גבירתנו של ארון הברית" החולש על הכפר. מהמקום יש תצפית יפה למרחב הסובב.
  
−
מנקודה זו, פונה השביל בחדות שמאלה (לכיוון צפון-מזרח), וקל יחסית להחמיץ את הפנייה. מכאן נמשיך בשביל צר וזרוע אבנים ולבסוף נגיע לערוץ היורד לעבר קיבוץ קריית ענבים. במפגש דרך עפר מסומנת אדום, נראה לפנינו את פסגת [[גן לאומי צובה|הר צובה]].
+
בפינת המתחם הוצב לאחרונה (2019) פסל המוקדש ל"גבירתנו לה ואנג", המקודשת לנוצרים הקתולים בוייטנאם.
  
−
מנקודה זו נמשיך בשביל מתון יותר, העובר ביער אורנים וברושים, עד לקצה בית הקברות הצבאי בקריית ענבים.
+
במלחמת העצמאות שימשו מבני המנזר את חטיבת "הראל", ובמתחם נפל מאש כוחותינו האלוף הראשון של צה"ל, דוד מרכוס, מתנדב יהודי אמריקאי שפיקד על חזית ירושלים (אנדרטה לזכרו נמצאת בתחומי היישוב החרדי קריית יערים, וניתן לבקר בה בימות החול).
  
−
האלמנט הראשון שנראה בקצה בית הקברות, הינו '''אנדרטת זיכרון''' ל- 418 לוחמי פלמ"ח הראל שחירפו נפשם למות בקרבות בירושלים, פרוזדור ירושלים והנגב. על קירות האנדרטה מונצחים המבצעים בהם השתתפו לוחמי החטיבה. בתוך האנדרטה עצמה יש חדר זיכרון הסגור במרבית ימות השנה. האנדרטה תוכננה ובוצעה ע"י הצייר מנחם שמי, שבנו אהרן (ג'ימי) היה בין הנופלים. לצד האנדרטה, ניצבת עמדת הסברה קולית.
+
למעוניינים, ניתן לבקר גם ב'''מסגד אחמד חאג'י קדירוב''' - המסגד הגדול והמפואר באבו גוש, שנחנך בשנת 2014 במימון ובמעמד נשיא צ'צ'ניה. למסגד זה יש ארבעה צריחים, וניתן לבקר בו מחוץ לשעות התפילה (כמובן בלבוש צנוע ובחליצת נעליים). הגישה לאתר מחייבת נסיעה קצרה בין סמטאות הכפר.
  
−
מכאן נמשיך דרך בית הקברות הצבאי המטופח, בו קבורים רבים מלוחמי חטיבת הראל שנפלו בקרבות בפרוזדור ירושלים. ראוי לציון '''אהרן שמי''', לוחם הפלמ"ח שהשתתף בקרבות רבים במלחמת העצמאות ונהרג מפגיעת קליע בודד בהיערכות להגנת "המשלט המשותף" (כיום העיר בית שמש) בסוף המלחמה. בשנת 1952, הוציאו ההורים השכולים את הספר "חברים מספרים על ג'ימי", שכלל חלק ממכתביו ושיריו כמו גם סיפורי חברים. ספר זה נחשב לספר ההנצחה הראשון שהוצא במדינת ישראל, והייתה לו השפעה רבה על בני הנוער בשנות החמישים והשישים. ההורים השכולים נקברו אף הם בבית הקברות, לא הרחק מבנם שנפל.
+
כמו כן, ובימי חול, ניתן להיכנס ברכב לקריית יערים הסמוכה, ובגן הציבורי בראש הגבעה לבקר את האנדרטה לזכרו של דוד מרכוס. ניתן אף להמשיך אל "פונדק אלוויס" בתחנת הדלק בנווה אילן, המנציח את זכרו של הזמר האמריקאי הפופולארי, אלוויס פרסלי.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
* פברואר-אפריל: פריחה אביבית עשירה.
+
* לא זוהו במסלול זה מוקדי עניין עונתיים.
−
* ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתקיים טקס זיכרון בבית הקברות הצבאי בקריית ענבים. במועד זה, ייתכנו קשיי גישה ברכב לנקודת הסיום.
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
* חנייה ומי שתייה בבית הקברות בסוף המסלול.
+
* מסעדות רבות. שירותים רטובים בתחומי הכנסיות.
 +
* שעות פתיחת מנזר ארון הברית: 11:30-08:30 וכן 17:00-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).
 +
* שעות פתיחת הכנסייה הצלבנית: 11:00-08:30 וכן 17:30-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* המסלול חשוף בחלקו לשמש.
+
* לביקור בכנסיות ובמסגד נדרש לבוש צנוע.
−
* סכנת החלקה לאחר הגשמים.
+
* יש לשים לב לשעות הפתיחה של האתרים. בפרט, בכנסיית ארון הברית, שער המתחם סגור (גם בשעות הפתיחה) ויש לצלצל בפעמון ולבקש רשות כניסה.
−
* אין לרכב באופניים בתחום בית הקברות.
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* אבו גוש - יואל בן-דב, תשס"ג - 2003.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 108: שורה 126:
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}
 +
 +
[[קטגוריה: טיולים ואתרים עירוניים]]

גרסה אחרונה מ־12:50, 21 בספטמבר 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בהרי ירושלים   /   אבו גוש

מסלול טיול: אבו גוש

אבו גוש - לא רק מסעדות וחומוס... כנסיות, מסגד מפואר ופינות עלומות.

  • מסלול טיול
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: אבו גוש
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:19/3/2019
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:29/6/2019



אבו גוש1.jpg

כנסיית ארון הברית, (עמית מנדלסון, 3/5/2018)

אביב פורח בעיר העתיקה של סוסיתא
גלו את סודותיה של העיר העתיקה והמרגשת סוסיתא - סיורים מודרכים ותחנות יצירה לפסח בין עתיקות, כתובות קדומות ומרבדי פריחה.

אתגר מצדה - שביל הליכה על שפת המצוק
חדש במצדה - יוצאים מחוץ לחומת מצדה בשביל ייחודי בסיוע סולמות ודרגיות, עם נוף פנורמי למדבר יהודה וים המלח. החל מגיל 10.

האימפריה חוזרת - חוויה לילית בבית שאן
העיר הרומית העתיקה מתעוררת לחיים לאור לפידים ומוסיקה, עם שחקני רחוב, נגנים ודוכני רחוב אותנטיים באווירה של פעם.

מחפשים את התנין האחרון בנחל תנינים
הצטרפו לסיורים מודרכים לאורך הנחל האיתן - נשמע על התנינים שנכחדו, על עולם טבע עשיר ומפעלי מים קדומים ומעוררי השראה.


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: משפחות דת ותרבות תחבורה ציבורית אנדרטאות מתקשים בהליכה

רקע: אבו גוש

הכנסייה הצלבנית

הכפר אבו גוש מוכר לרובנו כ"מעוז קולינרי" בדרך לירושלים. לא רבים המטיילים המכירים את אתריו ההיסטוריים של הכפר המרתק.

בימי הביניים (ולמעשה עד לתקופת המנדט הבריטי), נקרא הכפר בשם הקדום קריית אל-ענב, השומר על השם העתיק קריית ענבים. יש גירסאות שונות לגבי מוצאם של תושבי הכפר, אולם ברור למדי כי משפחת אבו גוש הגיעה לאזור זה בשלב מאוחר יחסית לכפרים אחרים בהרי ירושלים. עד מהרה הפילו תושבי הכפר את חיתתם על כל כפרי הסביבה, והתפרנסו מגביית דמי חסות ומיסי מעבר מהעוברים בדרך לירושלים. הדבר הביא ליחסים מעורערים בין אבו גוש לשאר הכפרים במרחב, ומנגד פיתחו התושבים יחסים טובים עם שכניהם החדשים מהקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה. כתוצאה מכך, במלחמת העצמאות, קיבלו תושבי אבו גוש החלטה אסטרטגית שלא לקחת חלק בקרבות נגד היהודים - דבר שעזר לתושבים להישאר במקומם, וסייע מאד להישרדותם של קריית ענבים ומעלה החמישה בתקופת המצור על ירושלים.

מסלול הטיול המתואר הינו מסלול רכוב ברובו, הכולל קטע הליכה קצר באתרי גלעין הכפר.

איך להגיע:

מסלול הטיול המתואר הוא מסלול רכוב העובר בעיקר באתרי הגלעין העתיק של אבו גוש ובקרבתו.

ניכנס ליישוב במחלף חמד. בכיכר שמצפון למחלף, נפנה לכיוון הכפר וניסע 1.65 ק"מ עד לצומת עם רחוב מחמוד רשיד (עשרות מטרים לפני הצומת נראה מצד ימין אחד משלושת קברי השייח' העתיקים שבכפר). כאן נפנה שמאלה ונגיע לכיכר ואחריה מגרש חנייה לא גדול עבור מבקרי הכנסייה.

וייז לנקודת ההתחלה: מנזר הבנדיקטים, מחמוד רשיד 3, אבו גוש.

המסלול נגיש גם בתחבורה ציבורית. במחלף חמד עוצרים קווי אוטובוס רבים, ובכפר עצמו תדירות האוטובוסים נמוכה יותר (ניתן להסתייע בקו 185, מירושלים לנווה אילן).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ.
  • משך המסלול:4-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול רכוב.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

פרסקו בכנסייה הצלבנית
כתובת רומאית עתיקה בכנסייה הצלבנית
קבר שייח' מוצטפא אבו גוש
סמל בריטי במשטרה הבריטית
המשטרה הבריטית

נתחיל את המסלול בביקור בכנסייה הצלבנית. ראשית המתחם עוד במאה השנייה לספירה. בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר ח'אן, שהפך בתקופה הצלבנית למנזר. ליד המנזר הוקמה כנסייה, שלאחר תבוסת הצלבנים הפכה למתחם גידול בעלי חיים עד לסוף המאה ה-19. בשנת 1873, העביר השלטון העות'מאני את המתחם לרשותה של ממשלת צרפת, ובעקבות כך שופץ המתחם וחזר לשימוש ככנסייה.

בבסיס הכנסייה נמצא מעיין (אליו ניתן לרדת במדרגות מתוך מבנה הכנסייה), וקיימת סברה כי המבנה המקורי שימש כבריכה לאגירת מי המעיין, מעליה נבנתה הכנסייה בתקופה הצלבנית. הכנסייה נחנכה בשנת 1141 והשתייכה ככל הנראה למסדר ההוספיטלרי. שמה המקורי של הכנסייה אינו ידוע, אם כי נוסעים רבים קראו לה כנסיית ירמיהו הנביא. הכנסייה הוקמה כאן בשל זיהוי נוצרי של קריית אל-ענב עם אמאוס, בה אירע לדעת הנוצרים נס כאשר ישו לאחר צליבתו, קם לתחייה ופגש בשניים מתלמידיו, להם הוא הסביר את כתבי הקודש. יצויין כי גם בקרב הנוצרים עצמם, זיהויה של אמאוס שנוי במחלוקת, ומנזרים הוקמו באתרים נוספים המזוהים עם אמאוס (בלטרון ובכפר אל-קובייבה ליד הר-אדר).

בשנת 1171 עוטרו קירות הכנסייה בתמשיחים (פרסקאות) ייחודיים, הנמצאים במקום עד היום. ב- 1187, עם תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטים, עבר המקום לשליטה מוסלמית שנמשכה קרוב ל- 700 שנה, אך הכנסייה כמעט ולא נפגעה, ונחשבת אחת משתי הכנסיות הצלבניות השמורות ביותר בארץ (השנייה נמצאת בעיר העתיקה). רק ב-1901, יותר מ-20 שנה לאחר שהבעלות על המקום הועברה לידי ממשלת צרפת, התיישבו במקום נזירים מהמסדר הבנדיקטני, והכנסייה נחנכה בשנת 1907. כיום חיים באתר מספר נזירים מצומצם, ובמיוחד התפרסם הנזיר אוליבייה.

ממצא ייחודי המשולב בקיר החיצוני של הכנסייה, הינו כתובת לטינית, המנציחה יחידה צבאית רומית שעסקה בעבודות ציבוריות או בהגנה על דרכים ומעברים (וקסיליטיו). כתובת דומה התגלתה גם בתל קריית יערים אליו נגיע בהמשך, ושמורה כיום במנזר שבמקום.

לאחר סיור רגלי בכנסייה, נצא מהמתחם. בצד הדרומי, נמצא מסגד נבי עוזייר. בחצר המסגד נמצאת תעלת מים שמקורם במעיין נוסף לזה שבכנסייה. עוזייר במסורת המוסלמית מזוהה לרוב (לא תמיד) עם עזרא הסופר. עד לשנים האחרונות, היה זה המסגד היחיד בכפר.

מדרום למסגד, משתרע גלעין הכפר הקדום. תופעה ייחודית כאן הינה "בתי מצודות" מאסיביים הבנויים אבן ובולטים למרחוק. נחזור לחניית הרכב, אך נמשיך רגלית צפונה לאורך דופן הכנסייה, לצומת הרחובות הזיתים והיסמין. לנגד עינינו נראה את בית הקברות הישן של הכפר, ובמרכזו קבר שייח' מוצטפא אבו גוש. זהו קבר שייח' ציורי ויפה. שייח' מוצטפא אבו גוש הלך לעולמו סביב שנת 1866, ובחייו נחשב לאחד המנהיגים האזוריים הבולטים שהשליט את מרותו על עשרות כפרים בסביבה (במידה כזו שהשלטון העות'מאני נאלץ להתערב, ואף הגלה אותו לקפריסין לתקופה קצרה).

נחזור טיפה לאחור ונפנה שמאלה (מזרחה). למרגלות הכביש נמצא קבר שייח' עיסא מוחמד עיד (אחד מראשוני השייח'ים בכפר, שהלך לעולמו סביב 1790), ועליו כיפה מודרנית. בצומת עם דרך השלום, נפנה ימינה ומייד נראה מולנו את קבר שייח' איסמעיל אל-ענבאווי, אחד מאחרוני השייח'ים בכפר בטרם נכנסה אליו משפחת אבו גוש (הלך לעולמו בשנת 1689). המבנה נעול, אך ניתן לראות בקיר כד חרס ענק וכתובת ערבית מטושטשת.

מנקודה זו נשוב לרכב ונתקדם בנסיעה בדרך השלום. נעבור את צומת נטף, ונמשיך בדרך השלום עד צומת רחוב עבד אל-רחמן. כאן נפנה שמאלה ונחנה במגרש חנייה קטן. מולנו נמצא מתחם משטרת אבו גוש. זוהי "מצודת טיגרט" בריטית שנבנתה בשנת 1940 על אם הדרך לירושלים (עד לשנות ה- 70', תוואי הכביש לירושלים עבר מאזור צומת נווה אילן של ימינו, לאורך "דרך השלום" במרכז אבו גוש ועלה הלאה לעבר הקסטל). ייחודה של משטרה זו בחיפוי האבן הירושלמית, שלא כמקובל במשטרות אחרות שנבנו במופע בטון חשוף. חדי העין מוזמנים למצוא בתוך המבנה סמל מרשים של יחידה בריטית.

מעל מבנה המשטרה נמצאת הווילה - מבנה מפואר שהקמתו הושלמה בשנת 1912. הוא שימש לתקופה קצרה כמעון הקיץ של הקונסול הגרמני בירושלים, ואח"כ השתכנה בו מפקדת הדיוויזיה הבריטית ה- 75. בהמשך, התגוררו כאן השוטרים הבריטיים ששירתו בבניין המשטרה, ואחר כך שימש המקום את צה"ל. מזה שנים רבות גם מבנה זה נטוש ופרוץ.

נשוב לרכב, נחזור לדרך השלום, נפנה שמאלה ומייד בכיכר ימינה, וניכנס אל מנזר ארון הברית (בתנאי שהגענו בשעות הפתיחה).

וייז למקום: כנסיית "גבירתנו", אבו גוש.

יש לצלצל בפעמון על מנת שיפתחו את השער. נעלה עם הרכב למגרש החנייה הסמוך לראש הגבעה. בפסגת ההר שכן יישוב קדום לאורך תקופות שונות, ראשיתו ככל הנראה בעיר הכנענית "קריית בעל" או "בעלה". עיר זו הייתה אחת מארבע ערי החיווי, המוכרים לנו יותר על שם עיר בירתם - הגבעונים. המקרא מספר על הגבעונים (יהושע ט') כי בחששם מפני בני ישראל בהובלת יהושע בן-נון, הערימו על בני ישראל ושכנעו אותם לכרות עימם ברית, באומרם שהם מגיעים מארץ רחוקה. כאשר נודע לבני ישראל כי הגבעונים למעשה יושבים בלב הארץ, לא יכלו לגעת בהם לרעה, אולם הוטל עליהם להיות "חוטבי עצים ושואבי מים לעדה". בתקופה הישראלית נקראה העיקר קריית יערים, ולפרסומה הגדול זכתה בעקבות נפילת ארון הברית בידי הפלשתים. לאחר מאות שנים בהם שכן הארון בשילה שבשומרון, נלקח הארון לקרב עם הפלשתים, ונפל בשבי. לאחר שבעה חודשים, במהלכם חולל הארון שמות בערי הפלשתים, השיבו הפלשתים את ארון הברית ליהודה, אל בית שמש, אולם גם שם הארון חולל שמות, ועל כן קראו אנשי בית שמש לאנשי קריית יערים שיעלו אליהם את ארון הברית (שמואל א', ו'-ז'). יש להניח שהסיפור מעיד על כך שקדושתה של קריית בעל הכנענית נמשכה גם בתקופה הישראלית. בקריית יערים ישב הארון עשרות שנים, עד אשר דוד המלך העלה את הארון לירושלים.

המקום המשיך להיות מיושב במרבית התקופות.

בראשית המאה ה- 20', חשף פלאח באקראי שרידי כנסייה ביזנטית בראש הגבעה, ובעקבות כך נערכו חפירות ארכיאולוגיות והמקום נרכש בידי מסדר האחיות של סנט ג'וזף. הכנסייה חרבה בראשית המאה השביעית, שופצה ונהרסה סופית בשנת 1009 כאשר הח'ליף הפאטימי אלחאכם באימר אללה ציווה להרוס את כל הכנסיות שבארץ. הצלבנים לא שיקמו את הכנסייה, ורק עם רכישת המקום בידי מסדר סנט ג'וזף הוחל בבניית הכנסייה החדשה. המקום שימש בתחילה גם כבית חולים אזורי (ולייעוד זה שימש גם במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות), אולם עם מותה של מייסדת המנזר, האחות ג'וזפין, פסקה הפעילות הסיעודית במקום.

בכנסייה החדשה משולבים קטעי רצפת פסיפס מהכנסייה המקורית, ובמיוחד בולט פסל "גבירתנו של ארון הברית" החולש על הכפר. מהמקום יש תצפית יפה למרחב הסובב.

בפינת המתחם הוצב לאחרונה (2019) פסל המוקדש ל"גבירתנו לה ואנג", המקודשת לנוצרים הקתולים בוייטנאם.

במלחמת העצמאות שימשו מבני המנזר את חטיבת "הראל", ובמתחם נפל מאש כוחותינו האלוף הראשון של צה"ל, דוד מרכוס, מתנדב יהודי אמריקאי שפיקד על חזית ירושלים (אנדרטה לזכרו נמצאת בתחומי היישוב החרדי קריית יערים, וניתן לבקר בה בימות החול).

למעוניינים, ניתן לבקר גם במסגד אחמד חאג'י קדירוב - המסגד הגדול והמפואר באבו גוש, שנחנך בשנת 2014 במימון ובמעמד נשיא צ'צ'ניה. למסגד זה יש ארבעה צריחים, וניתן לבקר בו מחוץ לשעות התפילה (כמובן בלבוש צנוע ובחליצת נעליים). הגישה לאתר מחייבת נסיעה קצרה בין סמטאות הכפר.

כמו כן, ובימי חול, ניתן להיכנס ברכב לקריית יערים הסמוכה, ובגן הציבורי בראש הגבעה לבקר את האנדרטה לזכרו של דוד מרכוס. ניתן אף להמשיך אל "פונדק אלוויס" בתחנת הדלק בנווה אילן, המנציח את זכרו של הזמר האמריקאי הפופולארי, אלוויס פרסלי.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • לא זוהו במסלול זה מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • מסעדות רבות. שירותים רטובים בתחומי הכנסיות.
  • שעות פתיחת מנזר ארון הברית: 11:30-08:30 וכן 17:00-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).
  • שעות פתיחת הכנסייה הצלבנית: 11:00-08:30 וכן 17:30-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).

הערות ואזהרות:

  • לביקור בכנסיות ובמסגד נדרש לבוש צנוע.
  • יש לשים לב לשעות הפתיחה של האתרים. בפרט, בכנסיית ארון הברית, שער המתחם סגור (גם בשעות הפתיחה) ויש לצלצל בפעמון ולבקש רשות כניסה.

הצעות טיול בסביבת אבו גוש:

Ein-hemed1.jpg

גן לאומי עין חמד

Halilim caves.jpg

נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה

Kastel.jpg

אתר לאומי הקסטל

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אבו גוש - יואל בן-דב, תשס"ג - 2003.

כיף איתנו באינסטגרם, אתם באים?



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=אבו_גוש&oldid=51563"