חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון
חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון - טיול מדברי מרהיב למיטיבי לכת: מעיין שופע, מצוקים נישאים ומפלים יבשים.
- מסלול טיול
- אזור:הר הנגב
- מפת סימון שבילים: 15- הנגב התיכון
- מיקום: דרומית למדרשת בן-גוריון
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:אדום 15271, שחור 15375, ירוק 15372, אדום 15367, ירוק 15369, כחול 15366, ירוק 15365, אדום 15281
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- סוג מסלול:קווי ארוך
- כניסה: בתשלום
- אורך המסלול:17 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:2/6/2014
- תאריך ביקור אחרון בשטח:2/6/2014
נחל קרקש - אזור "שער הצור", (עמית מנדלסון, 2/6/2014)
עוד אתרים בסביבה
אתרי ביקור
רקע: חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון
באזור שדה בוקר יש רשת מסועפת של שבילי הליכה, המאפשרת למטיילים מגוון מסלולי טיול ברמות קושי שונות.
אחד המסלולים הפופולאריים באזור, המהווה גם חלק משביל ישראל, משלב את תצפית חוד עקב - גבעה נישאה בראש מצוק הצינים, עין עקב - אחד המעיינות הגדולים בנגב, ושביל נופי מרהיב לאורך מצוקי דבשון.
המסלול המתואר כאן עובר בשבילים תלולים ומצוקיים, ואינו מתאים לסובלים מפחד גבהים.
איך להגיע:
מסלול הטיול עובר במרחב שמדרום לשדה בוקר, בחלקו הצפוני של הר הנגב - כ- 160 ק"מ מת"א וכ- 45 ק"מ מבאר שבע.
המסלול הוא כמעט מעגלי. נקודת ההתחלה היא במדרשת בן-גוריון, ואילו נקודת הסיום היא במרחק כקילומטר מנקודת ההתחלה.
בסיוע רכב שטח, ניתן לקצר את המסלול ולבצע מסלול קווי מבקעת צין אל תחתית מעלה דבשון, ולחסוך הליכה של 5.5 ק"מ עד לנקודת ההתחלה וכן כקילומטר נוסף בסוף המסלול (אך לא מומלץ להשאיר רכב חונה בבקעת צין).
תיאור מסלול הטיול:
פרטי מסלול |
---|
|
נתחיל את המסלול הרגלי בשדה צין - מישור רחב-ידיים בו ממוקמים קיבוץ שדה בוקר ומדרשת בן-גוריון.
מהמדרשה נצא דרך פשפש (שער להולכי רגל) הפתוח בשעות היום, ונמשיך בשביל מסומן אדום, במישור שטוח לחלוטין העשוי להראות שומם ו"חסר חיים" אך הוא עשיר בצמחייה ובמגוון חסרי חוליות. כדי להגן עליהם, גודר חלק מהמישור למניעת כניסה ברכב שטח.
השביל נמשך לאורך הגדר כ- 900 מ' עד לצומת שבילים ירוק-אדום. אנו נמשיך בשביל האדום, ולאחר עוד 800 מ' נגיע לצומת שבילים אדום-שחור-כחול. המשך המסלול הוא בדרך הרכב המסומנת שחור, אך מומלץ תחילה להמשיך עם הסימון האדום עוד 200 מ', לעבר אתר העתיקות מצד צין. המצד חולש על דרך עתיקה (דרב א-סולטאן) ועל דרכי קישור ליישובים הקדומים באזור. כפי הנראה, המצד הוקם בשלהי התקופה הביזנטית כחלק ממערך ההגנה על ערי הנגב הביזנטיות מפני פלישת שבטים ערביים ממזרח. המצד קטן יחסית ובחזיתו נמצאים שני מגדלים רבועים, שהתנשאו בעבר לגובה שתי קומות.
הכניסה למצד היא מצידו המזרחי, ובמקום יש שלט הסבר. בצמוד וממזרח למצד נמצאת מצבת זיכרון לזכר אחד מחברי קיבוץ שדה בוקר, איתן מינץ ז"ל, שמצא את מותו יחד עם ארבעה מחבריו במסע לפטרה בשנות ה- 50'.
מכאן נשוב לסימון השחור, ונרד לאורך מעלה צין - דרך המשותפת להולכי רגל ולכלי רכב, כך שיש ללכת בשוליה ולשמור על עירנות. דרך זו, הנמתחת בקו ישר כסרגל, נפרצה לאורך קו צינור נפט מנמל אילת לאשקלון.
קרוב לתחתית המעלה נפגוש מסעף נוסף של השביל הכחול, שבא לכאן כשביל רגלי מערוץ נחל צרור. אנו נמשיך עם הסימון השחור, נחצה את ערוץ נחל צין ונגיע לצומת שבילים שחור-ירוק-כחול. נמשיך ישר עם הסימון הירוק ולאחר כקילומטר נוסף נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום.
עתה ניפרד מדרך העפר ונפנה ימינה עם הסימון האדום ותוואי שביל ישראל לעבר הצוקים הנישאים מעלינו. אחרי הליכה קצרה במישור, מתחיל הקטע הקשה ביותר של הטיול כולו, הן פיסית והן טכנית, ובו עלייה תלולה של כ- 255 מ' בגובה לעבר פסגת חוד עקב. השביל מטפס באחת השלוחות היורדות ממצוק הצינים. במספר נקודות יש קטעים קשים למעבר בהם הותקנו דרגיות, ויש לשים לב היטב לסימונים כדי שלא להיקלע למקומות מהם קשה להיחלץ בכוחות עצמך. ההליכה כאן עם תרמיל גדול וכבד אינה מומלצת, ובכל זאת שביל ישראל עובר כאן.
בסופו של דבר נתגבר על חומת המצוקים ונעלה אל רמת המדבר, כדי לגלות את גבעת חוד עקב מתנשאת מדרום לנו, כ- 80 מ' מעל לראש המצוק. העלייה לפסגה עצמה היא בשביל מסומן ירוק. מי שהתעייף בשלב הזה, יכול לאגף את הפסגה בשביל המסומן אדום - אך למי שהגיע עד הנה, שווה להשקיע את המאמץ הנוסף ולעלות לתצפית נהדרת מפסגת חוד עקב. מכאן פרוסה לפנינו בקעת צין והרכסים סביבה - רכס חתירה והר כרבולת בצפון-מזרח, הר צרור בצפון, שדה צין ומדרשת בן-גוריון בצפון-מערב ומעבר להם רכס חלוקים, ואילו בדרום מרחב רחב-ידיים של גבעות המהוות חלק מרמת עבדת.
ברי המזל יראו בסביבה זו נשרים ורחמים המקננים במצוק הצינים.
מפסגת חוד עקב נרד בירידה קצרה ותלולה להמשך השביל האדום, היורד לעבר ערוץ ללא שם, ממנו נמשיך מערבה ולבסוף נגיע לאפיק נחל עקב ולמפגש שביל מסומן כחול.
כאן נפנה שמאלה (דרומה) ונלך בין הצוקים הלבנים אל עין עקב - אחת הפינות היפות בנגב כולו.
יש כאן שני מפלים ולמרגלותיהם בריכות מים עמוקות. עין עקב נובע במפל הימני, בריכת המעיין עמוקה ביותר והכניסה אליה היא ליודעי שחייה בלבד. יפה לראות את שכבת נטף הנחלים (טרוורטין) על המפל, בה גדלים שרכי שערות-שולמית. בחללים שבשכבה זו מקננות יוני סלע.
נדיר מאד להימצא כאן לבד, ויש לזכור כי אסור לשהות כאן בשעות הלילה, הן בהיבט החוקי (שמורת טבע מוכרזת) והן בהיבט הסביבתי (מקור מים חשוב לבעלי החיים באזור). המים מליחים ואינם ראויים לשתייה.
לאחר שהלכנו 10 ק"מ, המקום ממש מזמין להפסקה ממושכת והתרעננות (בתקווה שאין עומס מבקרים באתר).
מהמעיין נרד חזרה כמה עשרות מטרים ונטפס שמאלה (מערבה) בשביל המסומן כחול, העולה במדרון חלקלק ועשיר בצמחייה. בחלק מהמדרון הותקנו מדרגות עץ, ודרגיות מקלות על העלייה לרמה שמעל למצוק. במפגש שביל מסומן ירוק, נפנה ימינה ונתחיל בעלייה ארוכה ומתונה במעלה עקב. בשלב מסוים נגיע ל"פניית פרסה" חדה ומעט אחריה מסתיים המעלה הרציף. מאזור זה יש תצפית יפה לנחל עקב ולעבר פסגת חוד עקב בה היינו. נחצה ערוץ רדוד ומעט לאחריו נגיע לאחת הנקודות המיוחדות במסלול. במפת סימון שבילים מסומנים כאן דקלים (שנמצאים למעשה בקרקעית הערוץ שלמרגלותינו). השביל עובר כאן ב"מרפסת" קצרה ומרשימה ולאורכה "לשונות סלע" ציוריות המזכירות ראשי כלבים. זהו אחד המקומות המתבקשים ביותר להפסקה, אך יש להיזהר שכן אנו נמצאים בראש מצוק מעל מפל.
אחרי "מרפסת הכלבים" נפרד השביל מהמצוק וממשיך במתינות לעבר קו הרכס שמצפון-מערב לנו. הליכה של כקילומטר וחצי תביא אותנו לקו הרכס, כדי לגלות שבצד השני מדובר על ירידה מתונה וכמעט בלתי מורגשת, המוליכה לבסוף לערוץ נחל דבשון. מעבר לערוץ בולטים מספר מבנים ומאהלים בדוויים, חלקם הוקמו במובלעת בין שמורת מצוק הצינים וגן לאומי גן הפסלים המוכרזים, וחלקם נמצאים בשטח הגן הלאומי המוכרז.
לצד השביל עצמו נמצא מאהל אירוח בדווי, המשמש כאטרקציה למבקרים ומהווה את פינת הצל במסלול בין עין עקב לסוף המסלול. במידה והמאהל מאוייש, ניתן לקנות כאן תה ופיתות. לפי השילוט באתר, המקום מאפשר גם לינת לילה בתשלום ובתיאום מראש. בביקור באמצע השבוע המקום היה לא מאוייש.
לאחר המאהל, מתקרב השביל לאזור מפל דבשון, אך לא מגיע למפל עצמו. מכאן פונה השביל מערבה וממשיך קרוב לראש המצוקים. בחציית ערוץ רדוד נוכל לצפות לעבר מפל נוסף, ולמרגלותיו עץ בודד של אלה אטלנטית - שריד לתקופות בהן היה האזור גשום יותר. במרחק של כקילומטר אחד נוסף נתייצב בראש מעלה דבשון - הירידה הגדולה האחרונה של המסלול. זהו מעלה קצר ותלול היורד בתלילות לצפון-מערב לעבר נחל צין. בעבר היה תוואי המעלה ארוך ומתון יותר, אך כדי לצמצם הפרעה לאוכלוסיית הנשרים המקננים בצוקי עין עבדת הסמוך, שונה התוואי.
בסוף המעלה נגיע למפגש עם כביש הגישה לעין עבדת, במסעף דרך מסומנת אדום לרכב שטח בבקעת צין. כ- 200 מ' ממזרח לנו נמצא חניון לילה. ניתן להקפיץ כל רכב לנקודה זו ממדרשת בן-גוריון, ולסיים כאן את המסלול. לחילופין, נעלה מכאן דרך "מעלה הגר" הקצר והתלול (סימון אדום) היוצא מהכביש כ- 200 מ' צפונית לתחתית מעלה דבשון, ופוגש שוב את הכביש בראש הפיתולים.
ניתן גם לעלות בדרך ארוכה ואתגרית יותר, כמתואר במסלול נחל קרקש.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- אביב - פריחה עונתית במרחב שדה צין ובערוצי הנחלים לאורך הדרך.
שירותים למטיילים:
- תחנת מידע, שירותים רטובים ומסעדה בכניסה לגן לאומי עבדת.
- חניון לילה (ללא מים ושירותים כלשהם) באזור שפך נחל עקב לנחל צין, וכן במפגש נחל צין עם הכביש לעין עבדת.
הערות ואזהרות:
- המסלול חשוף לשמש. אין לבצעו בקיץ או בימים חמים במיוחד.
- אין לטייל במסלול זה בימים בהם יש חשש לשטפונות.
- בבריכת עין עקב יש מים עמוקים, והכניסה אליה מתאימה ליודעי שחייה בלבד.
הצעות טיול בסביבת חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון: