עין נטפים
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: עין נטפים
עין נטפים - המעיין היחיד בדרום הרי אילת.
- מסלול טיול
- אזור:הרי אילת ודרום הערבה
- מפת סימון שבילים: 20 - הרי אילת
- מיקום: מערבית לאילת
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:יעודכן
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:רגיל
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:5 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:18/2/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:18/2/2013
עין נטפים, (עמית מנדלסון, 18/2/2013)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: עין נטפים
עין נטפים הוא המעיין היחיד הנובע בהרי אילת בגבולות מדינת ישראל. המעיין הזעיר נובע למרגלות מפל גבוה בערוץ נחל נטפים, ומהווה מוקד משיכה לבעלי החיים באזור. המים אינם מיועדים לרחצה, ואינם ראויים לשתייה (לאחר שחלה עלייה במליחות המים לאורך השנים).
זהו אחד ממקורות המים המעטים בקרבת גבול ישראל-מצרים, ולא בכדי: בעת קביעת הגבול בין הבריטים (ששלטו במצרים) ובין הטורקים (ששלטו בארץ ישראל), בשנת 1906, דאגו הבריטים לכך שכמעט כל המעיינות ומקורות המים יעברו לשליטתם, כולל נווה קדש ברנע, בורות ובארות באזור כונתילה (מדבר פארן) ובאזור אילת - ת'מילת א-רדדי במעלה נחל נטפים ות'מילת טאבה בנחל גישרון. הטורקים נאלצו להסתפק במקורות מים ספורים בלבד (כולל עין המערה בהר הנגב - ועין נטפים). העוול לא תוקן לאחר השתלטות הבריטים על ארץ ישראל, והונצח בהסכם השלום בין ישראל ומצרים, שקיבע את הגבול הבריטי-טורקי כגבול הבינלאומי.
איך להגיע:
המסלול אינו מעגלי ומחייב הקפצת רכב לנקודת הסיום, בשפך נחל בת שבע (נחל המפלים) לנחל נטפים.
בי"ס שדה נמצא כשישה ק"מ דרומית לעיר אילת, בין בתי המלון בחוף אלמוג ובין המצפה התת-ימי.
מכאן ניסע לתחילת המסלול בהר יהורם.
בתחבורה ציבורית: קו 392 מאילת יוצא צפונה מספר פעמים ביום. לקו זה יש תחנת הורדה ב"מעבר נטפים" (נכון לסוף 2013, תחנת ההורדה הייתה בפועל במסעף דרך הגישה לעין נטפים, כקילומטר ממזרח למעבר נטפים).
תיאור מסלול הטיול:
פרטי מסלול |
---|
|
נתחיל בחניון הלילה של הר יהורם. במרחק כ- 200 מ' מהכביש, צפונית לדרך, נזהה "פניית פרסה" בסימון שבילים שחור המגיע מעין נטפים. אנו נבחר בסעיף השמאלי של הסימון, ונתחיל מייד בעלייה מתונה לעבר פסגת הר יהורם.
אזור זה של המסלול הוא אזור גירני המאופיין במסלע בהיר ובטופוגרפיה נוחה למדי.
השביל מסתייע תחילה בדרך עפר ישנה, אך ממשיך ומטפס לעבר הפסגה, ובדרכנו נפגוש שרידי עמדות צבאיות מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים.
הליכה קצרה תוביל אותנו לפסגת הר יהורם. מכאן יש תצפית טובה בעיקר מזרחה אל הרי אדום (והגבוה בהרים שמולנו הוא ג'בל בקיר - רום 1592 מ')) וצפונה להרי אילת. בדרום בולטת פסגתו של הר שלמה אליו נגיע בהמשך. מפסגת הר יהורם נרד במתינות מערבה, ועד מהרה נגיע לפסגה נמוכה יותר בה הוצב לוח תצפית לזכרם של שני לוחמי סיירת מטכ"ל, שנהרגו באזור זה כתוצאה ממכת חום בעת אימון מאומץ במאי 1992. זוהי תזכורת עגומה לכך שהרי אילת הם מהאזורים הקשים ביותר לטיול בארץ. יש להימנע מטיול באזור זה בקיץ, ולהקפיד על התאמת הטיול לכושרם הגופני והבריאותי של המטיילים.
מהפסגה המזרחית של הר יהורם מתחיל השביל בירידה תלולה ולא קלה (ללא אמצעי עזר) לעבר "אוכף השבר" - המפריד בין הר יהורם ובין השלוחה הצפונית של הר שלמה. באוכף זה נעבור מסלעי הגיר הבהירים לסלעי גרניט כהים. זהו אחד המקומות המעטים בהם יכול המטייל בצעד אחד "לדלג" על פני מיליוני שנים, אך שלט הסבר שהוצב בנקודה זו הושחת בידי אלמונים.
באוכף השבר חוצה את דרכנו "שביל השבר" המסומן אדום והמקשר בין ערוץ נחל שלמה (בדרום) לערוץ נחל נטפים (בצפון). מכאן נוכל לראות את המשך השבר לכיוון צפון, במיוחד הר שחורת הבהיר (למרגלותיו נמצא גיא אבוד), וממזרח לו אזור הגרניט של קניון שחורת.
מכאן והלאה עד סוף המסלול נמשיך בין סלעי גרניט כהים. סלעים אלו קולטים חום מהסביבה, כך שבימים חמים האזור חם אף יותר מהרגיל והטיול אינו מומלץ ואף מסוכן.
השביל עובר במדרונות תלולים ומחייב הליכה זהירה (בקטע זה אין אמצעי עזר). לאחר כחצי שעה מאוכף השבר נגיע לאוכף השני ולצומת שבילים כחול-ירוק-שחור.
לממהרים או למוגבלים בזמן, כדאי לפנות שמאלה ולרדת בסימון הירוק ישירות אל נחל בת שבע, אך לרובנו כדאי להמשיך ישר עם הסימון הכחול, לעבר פסגת הר שלמה.
חלקה הראשון של העלייה קשה ומתיש, ומחייב טיפוס על קירות סלע תלולים. באמצע שנות ה- 2000' הותקנו כאן דרגיות ומעקות להקלת הטיפוס, אך הוא עדיין מחייב זהירות רבה.
בהמשך, נעשית העלייה קלה יותר, ולבסוף נגיע אל פסגת הר שלמה, ברום 705 מ' מעל פני הים.
הנוף מכאן מדהים (וכדאי להצטייד במשקפת). למרגלותינו מפרץ אילת ולחופיו הערים אילת ועקבה, ברקע נוכל לראות את החוף הסעודי, את הרי אדום וכמובן פסגות של הרי אילת שמעבר לגבול מצרים - ג'בל עצפיר, הר דבשת והר כיפה "השלישי" (להבדיל מהר כיפה המפורסם בשמורת עשוש והר כיפה "הצפוני" בגליל התחתון). זהו מקום אולטימטיבי להפסקה ממושכת אל מול הנוף.
לתוהים על מקור שם ההר, כבר בשנות ה- 50' החליטה ועדת השמות הממלכתית להנציח בהרי אילת את שמותיהם של מרבית מלכי יהודה, שעל חלקם מסופר במפורש כי שלטו באילת (כגון המלך שלמה והמלך יהושפט). לא הונצחו כאן מרבית מלכי יהודה האחרונים, שכן כמסופר בתנ"ך בימי המלך אחז השתלטו הארמים והאדומים על אילת והיא אבדה לממלכת יהודה (מה שלא מנע את הנצחתם של המלכים חזקיהו ויהואחז, המאוחרים יותר). אילת המקראית (עציון גבר) מזוהה בתל אל-ח'ליפה, הנמצא מאות מטרים מעבר לגבול ממלכת ירדן, בקצה הצפוני של המפרץ.
מהפסגה ממשיך השביל ויורד בתלילות בערוץ צדדי, עד למפגש עם השביל הירוק בערוץ נחל בת שבע. בערוץ יש לא פחות מ- 18 מפלים (ועוד מספר מדרגות סלע נמוכות), כאשר שביל ההליכה עובר במרביתם (ועוקף אחדים מהמפלים). השם "נחל המפלים" הוא כינוי לא רשמי, אך ועדת השמות הממלכתית קבעה לנחל את השם "נחל בת שבע" על שם בת שבע, אימו של שלמה המלך.
אפשרויות נוספות:
- ניתן להתחיל את הטיול בביקור בעין נטפים. במקרה זה, הופך המסלול לטיול של יום מלא.
- ניתן לוותר על תצפית הר שלמה, ולגלוש מהאוכף השני לערוץ נחל בת שבע. הירידה תלולה אך ללא מפלים מעבר לאלו הקיימים במורד הערוץ. באפשרות זו נחסוך כשעה וחצי-שעתיים מזמן הטיול הכולל.
- ניתן לעלות להר שלמה מנחל שלמה, או מ"שביל השבר" המסומן אדום ומגיע לאוכף השבר. באפשרויות אלו, המסלול משלב עלייה משמעותית (מעבר לעלייה מהאוכף השני לפסגת הר שלמה).
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
במסלול זה אין מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
- חניון לילה בתחילת המסלול.
- חניון לילה ביציאה מנחל נטפים לכיוון אילת.
הערות ואזהרות:
- המסלול מיועד למיטיבי לכת בלבד.
- בחגים צפוי עומס מטיילים ניכר, וכדאי להסתייע בשבילי המעקף שבמסלול.
- בימי חול בחודשי החורף, יש סבירות גבוהה לפגוש במסלול זה קבוצות בתי ספר בטיולים שנתיים, ורצוי להיערך לעומס במסלול.
- אין להתחיל את המסלול בשעה מאוחרת. רצוי לצאת לדרך עד לשעה 09:00.
- אין לבצע מסלול זה בקיץ או בימים עם עומס חום כבד.
הצעות טיול בסביבת עין נטפים:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- הרי אילת - נופים, מינרלים, מאובנים - יעקב דפני.