צפון-מערב הוד השרון

{{מסלולי טיול |סקירה=חורשת בני החצב - אתר פריחה מפתיע לצד כביש גהה ופינות טבע בהוד השרון, בכפר מל"ל וברמות השבים. |תמונה=east_kfar_saba1.jpg |שם_הצלם=עמית מנדלסון |מקום_הצילום=אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני |תאריך_הצילום=3/3/2014 |אזור=השרון |מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון |מיקום=צפון-מערב הוד השרון |גישה=לכל רכב |שבילי_טיול=לא מסומן |עונות_ביקור=כל השנה |שמורת_טבע=לא |רמת_קושי=לכל המשפחה |סוג_מסלול=רכוב |כניסה=חינם |תאריך_ביצוע_מסלול=3/3/2014 |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=3/3/2014 |1=שביל הראשונים - כפר סבא |2=פארק כפר סבא |3=פארק רעננה |4=גבעת הכלניות בהוד השרון |5=[[מזרח כפר סבא] |6=פארק ארבע העונות |7=שמורת רכס חרוצים (בני ציון) |8=גן לאומי אפולוניה |9=פארק אפק - מבצר אנטיפטרוס |10=מערות אפקה |רקע כללי=

נבי ימין, ספטמבר 2012

בפסיפס העירוני שבשולי גוש דן מסתתרות עד היום פינות טבע קטנות, שרובן אינן מוכרות אפילו לתושבי הסביבה. מסלול הטיול הקצר יפגיש אותנו עם מספר פינות הנמצאות בתחומי שלושה יישובים סמוכים - הוד השרון, כפר מל"ל ורמות השבים. העונה המומלצת ביותר לביקור היא בחודש מרץ, כאשר פורחים בני החצב היקינטוניים במסלול, אך פרט לפריחה ייחודית זו, ניתן להתרשם מהעצים העתיקים ומאתרי המורשת במשך כל השנה. |איך_להגיע= הגישה למסלול היא מהרחוב הראשי של הוד השרון (דרך רמתיים, כביש 402).

מומלץ להגיע מכיוון מחלף ירקון במפגש כביש 5 (חוצה שומרון) וכביש 40.

מכאן ניסע 4 ק"מ צפונה עד צומת דרך מגדיאל ודרך רמתיים. לבאים מדרום, זהו הרמזור השביעי אחרי מחלף ירקון.

נמשיך ישר ואחרי כ- 200 מ' נפנה ימינה לחנייה ציבורית ללא תשלום, הצמודה לבית הדואר המרכזי של הוד השרון.

זוהי התחנה הראשונה במסלול.

למעוניינים להגיע ישירות לחורשת בני החצב, ללא ביצוע המסלול המלא, כדאי לנווט עם תוכנות ניווט לקצה רחוב התרנגול ברמות השבים.

|אורך המסלול=6.5 ק"מ. |משך המסלול=4-3 שעות. |טיפוס מצטבר=המסלול מישורי. |מפה=east_kfar_saba.gif |תיאור המסלול=

נבי סוואריכה, ספטמבר 2012

תחנתנו הראשונה היא המושבה רמתיים. רמתיים הייתה אחת מארבע המושבות שהתאחדו למועצה המקומית הוד השרון (כיום עירייה).

בצידו הצפוני-מזרחי של החניון יוצא גרם מדרגות החולף לצד קופת חולים, ומוביל לרחוב יהושע בן גמלא. מעברו השני של הכביש שוכן מבנה מאורך ששימש עד ל- 2010 כבית ספר "ממלכתי א'", בית הספר העממי הראשון ברמתיים שהוקם בשנת 1934. המבנה הוקם בפסגת "גבעת הכיבוש" ושלט של המועצה לשימור אתרי מורשת מספר את תולדותיו בקצרה.

מעבר מפולש מאפשר לעבור לצידו השני של בית הספר. כאן נמצאת אנדרטה לזכר בוגרי ביה"ס שנפלו במערכות ישראל, וכן בריכות מים ישנות ששופצו והפכו למבני ציבור.

נחזור לחניון, אך לפני שניסע הלאה נלך רגלית לדרך רמתיים ונפנה ימינה. במרחק עשרות מטרים מאיתנו נמצא גן הגיבורים. בגן זה נמצאות שתי אנדרטאות, אנדרטה לזכר בני רמתיים שנפלו במערכות ישראל, ואנדרטה לזכר קורבנות השואה. המיוחד בכניסה לגן הוא שתי אבנים מחורצות - "בתולות בית בד" שהתגלו במרחק קצר מכאן, ועל שמן נקרא אחד הרחובות הסמוכים בשם "סמטת בית הבד". אבנים אלו שכנו באתר ארכיאולוגי קדום בשם ח'רבת אל-חייה - "חורבת הנחש". צליל השם הערבי הביא את מתיישבי המושב הסמוך ב- 1912 לתת לו את השם "עין חי" (לימים, שונה שם היישוב לשמו המוכר - כפר מל"ל, לכבודו של משה לייב ליליינבלום).

בעת הקמת שכונת מגורים חדשה בשנת 2012, נחשף באתר (בחלקו הצפוני של רחוב יהושע בן גמלא) בית בד משוכלל, אולם הוא כוסה כחלק מעבודות הבנייה ואינו נגיש למבקרים.

יעדנו הבא הוא "חורשת בני החצב" הנמצאת במובלעת של הוד השרון ממערב לכביש גהה.

כדי להגיע, נחזור לרכב וניסע בדרך רמתיים עוד כחצי ק"מ. ברמזור השני נפנה שמאלה לרחוב משה שרת וניסע ישר 1.5 ק"מ בגבול הוד השרון והיישוב הקטן רמות השבים. רמות השבים הוקמה ע"י עולי גרמניה בעלייה החמישית, והייתה במשך שנים ארוכות מועצה מקומית עצמאית. כתוצאה ממהלכי איחוד רשויות, נאלצו התושבים להסתפח לחסות המועצה האזורית דרום השרון.

לאחר 1.5 ק"מ נגיע למעבר תחתי מתחת לכביש גהה. המעבר צר ומאפשר מעבר כלי רכב בכיוון אחד בלבד, ולכן הוצב במקום רמזור.

400 מ' נוספים מערבה אחרי המעבר, יובילו אותנו לעיקול חד ברחוב (המשנה את שמו מרחוב משה שרת לדרך הסולטן). כאן נפנה שמאלה לדרך כורכר ההופכת עד מהרה לכביש סלול - רחוב "התרנגול".

לצד הקולנוע נמצא עץ גדול ומרשים של אלון התבור, אחד מאלוני התבור המעטים שנותרו בתחומי כפר סבא, זכר ליער האלונים שפיאר את נופי השרון עד למלחמת העולם הראשונה.

מעץ האלון נפנה שמאלה ונגיע לאנדרטה לזכר חללי הקרב על כיבוש כפר סבא הערבית במלחמת העצמאות.

היישוב הערבי כפר סבא שכן כ- 2.5 ק"מ מזרחית למושבה כפר סבא, ושמר על השם ההיסטורי של היישוב המוזכר לראשונה אצל יוסף בן-מתתיהו.

בשל יחסי העויינות בין כפר סבא העברית והערבית, היוותה כפר סבא הערבית איום חמור למושבה העברית, וערב הכרזת מדינת ישראל, הייתה כפר סבא הערבית יעד חשוב לכיבוש במסגרת מבצע "מדינה". במבצע זה, ב- 13 במאי 1948, כבשו כוחות חטיבת "אלכסנדרוני" את כפר סבא הערבית בקרב קצר שנמשך כשעתיים, אולם תגבורות ערביות תקפו את כוחות החסימה שהוצבו באזור נבי ימין ובין כפר סבא לקלקיליה. הקרבות הקשים נמשכו עד רדת הערב, ובהם נפלו 29 לוחמים, אך השטח נשאר בידי צה"ל. בנוסף לכפר סבא הערבית, נכבש הכפר ביר עדס במזרח הוד השרון. קרב נוסף במסגרת המבצע התרחש בין כפר הס וא-טירה, והסתיים בתבוסה קשה לכוחותינו. האנדרטה לזכר נופלי הקרב היא חדשה יחסית ונחנכה בשנת 2005.

חדי העין יזהו בקרבת האנדרטה עצי אלון השעם. עץ זה אינו עץ בר בארץ, אלא עץ נדיר בגינון, שהתפרסם בזכות קליפתו ממנה מייצרים פקקי שעם ליין.

מערבית לאנדרטה נמצא גן ארכיאולוגי, הסגור לרוב למבקרים. במתחם זה מוצגים חלק קטן מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בתל כפר סבא הקדומה (בפסגתו ניצבת כיום האנדרטה), ובפרט גת ובית-בד. ניתן להתרשם חלקית מהממצאים גם בתצפית מחוץ לגדר.

מנקודה זו נשוב לרכב, ונמשיך עוד כ- 400 מ' ברחוב (המשנה את שמו לרחוב לוי אשכול ולאחר מכן לרחוב השקמה).

שם רחוב השקמה נשמע "תמים", אבל הוא מנציח אזכור לכפר סבא בדברי חז"ל, המספרים על עץ שקמה ששכן בעיר, ולפי מסורת חכמים החזיק בו טומאה. יום אחד נעקר העץ משורשיו בסערה, ואז התגלתה גולגולת בשורשי השקמה.

בצידו המערבי של הרחוב נמצא "בית האבן" המשמש כיום כמועדון נוער. זהו המבנה האחרון שנותר מכפר סבא הערבית. מעבר לכביש, מדרום למטע זיתים קטן, נמצא בית הקברות המוסלמי של כפר סבא הערבית (מרחק 30 מטרים מהכביש עצמו). הביקור באתר זה מומלץ בסתיו כאשר פורחים כאן חצבים בשפע. בעבר הייתה פריחה יפה באתר גם במהלך חודש אפריל עם פריחת אירוס ארם-נהריים, אולם נכון לאביב 2013 השטח היה מכוסה עשבייה גבוהה וללא פריחת אירוסים כלל. תאריכי הפריחה משתנים מדי שנה.

נמשיך ברחוב השקמה, נחלוף על פני מפעל "טבע" משמאל ובכיכר בצומת דרך הפועל נפנה שמאלה ונצא לכביש 55.

כאן נפנה שוב שמאלה ואחרי ק"מ אחד, לפני צומת כפר סבא מזרח, נחנה לצד אתר נבי ימין, המוכר גם בתור "קבר בנימין". המקום סגור בשבתות ובחגים.

מתחם זה משמש כיום כמקום קדוש בעקבות המסורת המזהה כאן את קברו של בנימין בן יעקב. למסורת זו אין בסיס גיאוגרפי (קצה נחלת בנימין שוכן כ- 30 ק"מ מדרום לנו, ומרכז הנחלה נמצא מצפון לירושלים) ואף לא בסיס היסטורי (היחיד משבטי ישראל עליו מסופר במפורש שעצמותיו הועלו ממצרים הוא יוסף). כיצד, איפוא, הגיע בנימין לנקודה זו?

את התשובה לכך צריך לחפש בשורה של קברים מקודשים נוספים הנמצאים בערך על אותו ציר מדרום לצפון. בעיר יהוד נמצא קברו של יהודה בן יעקב (שהתקדש גם במסורת היהודית), לצד כפר סירקין נמצא אתר מוזנח - חורבת שארי, בה מזהה המסורת המוסלמית את קברו של אשר בן יעקב. מעט מצפון לנו, נמצא אתר העתיקות ח'רבת אבריכה, המזוהה עם קברו של שמעון, ועוד צפונה - ממזרח לגדר ההפרדה ליד שער אפריים - נמצא "קבר בנות יעקב" בכפר אירתאח.

מסורות אלו, בדומה גם לנבי רובין וסידנא עלי, הן ככל הנראה מהתקופה הממלוכית (המאה ה- 13 ואילך). לאחר גירושם של הצלבנים מארץ ישראל, חששו הממלוכים מפלישה נוספת לארץ, ועל כן דאגו מחד להרס ערי החוף, ומאידך לטפח מסורות של פולחן באזור החוף ולאורך "דרך הים" הקדומה במורדות ההרים, כדי לרכז באזור מתפללים שיוכלו במקרה הצורך להגן על הארץ מפלישה חדשה. עם השנים, "אומצו" חלק מקברים אלו גם ע"י יהודים, כמו המקרה שלפנינו.

מתחם נבי ימין עבר שיפוצים נרחבים שטישטשו את צביונו המקורי (ואף הוקמה מחיצת הפרדה בין גברים לנשים במבנה הקבר), אך חדי העין יזהו בקיר החיצוני (המזרחי) של המתחם כתובת הקדשה ערבית מרשימה משנת 1312, בה מוזכר המושל הממלוכי תנכיז אלחוסאמי.

ממצא ייחודי נוסף שהתגלה כאן בעבר, אולם מכוסה כיום, הוא מתקן דמוי בריכה בנויה, בקירותיה שובצו עשרות כדי חרס. מתקן זה, המכונה "בריכת כדים", שימש לדעת הארכיאולוגים כבריכה לגידול דגים בתקופה הפרסית. בריכה נוספת מסוג זה התגלתה מעט ממערב, באתר המכונה ח'רבת סאבייה (שיכון עליה בכפר סבא), ואף הוא מכוסה כיום כדי לשמור עליו.

מול נבי ימין, נמצא מבנה נוסף של קבר שייח' בצידו השני של הכביש. מבנה זה מכונה "נבי סוואריכה" או "נבי סראכה". שם מוזר למדי (סראכה = גנב), ואין בידינו מידע על המסורות הקדומות המתייחסות לאותו סוואריכה. במספר מפות מכונה המקום "קבר מאיר", גם על מסורת זו אין בידינו מידע. מכל מקום, הגישה למבנה מסוכנת בגלל הכביש הסואן.

בצד השני של החנייה, מעבר לכביש 55, בולט בית חווה גדול ומרשים. זהו אתר המכונה ח'רבת אל-מחאזון, שהוקם כנראה במהלך המאה ה- 19.

בתוך חדרי המבנה יש שתי בארות גדולות ועמוקות, ולצידו יש גם בריכה לאגירת מים, ולכן הביקור באתר זה אינו מומלץ (ומכל מקום, מחייב זהירות רבה למעוניינים לבקר באתר).

תחנתנו האחרונה נמצאת לא רחוק. מחניית נבי ימין ניסע בכביש 5504, ולאחר כחצי ק"מ נפנה שמאלה לעבר בית הקברות החדש של כפר סבא.

נחנה בחניית בית הקברות, ונעלה רגלית לגבעה הקטנה ממערב לבית הקברות. בראש הגבעה נמצאים שרידי מבנה היסטורי, ולצידו באר הסתומה בעפר.

מבנה זה, המכונה "פרדס האוצר" או "משק האוצר", הוא שריד לניסיון התיישבות יהודי לפני מלחמת העצמאות.

קשה להאמין, אבל פעם הייתה זו נקודת התיישבות מבודדת באזור עויין, בין כפר סבא הערבית במערב ובין קלקיליה במזרח.

בשנת 1927 נרכשו אדמות המקום ע"י גואל הקרקעות הידוע, יהושע חנקין, לאחר מו"מ ממושך, אך סכסוכים משפטיים עם ערביי קלקיליה, שהתנגדו למכירת הקרקע, הקשו על פיתוח חווה חקלאית במקום, והחווה הוקמה בשטח מצומצם של 127 דונם. במתחם הוקמו שני מבנים למגורי הפועלים ולמנהל החווה, ונחפרו שתי בארות (אחת מהן שרדה עד ימינו). עם פרוץ המרד הערבי בשנת 1936, היה המקום יעד להתנכלויות מצד ערביי האזור, ובמקום הוקמה עמדת שמירה.

ב- 21 באוגוסט 1936 הותקפה ע"י תושבי קלקיליה מכונית של פועלי החווה. ארבעה מהפועלים נרצחו (כולל מנהל העבודה) ושלושה נוספים נפצעו. במקום הוקמה תחנת נוטרים, אך המאבק של ערביי קלקיליה נגד מכירת הקרקע נמשך, ובשנת 1942 ביטל בית דין את רכישת הקרקע. חנקין עירער על החלטה זו, אבל רק בשלהי 1947 - שנתיים לאחר מותו של חנקין - אושרה סופית העיסקה בבית דין מיוחד. כיוון שמלחמת העצמאות פרצה זמן קצר לאחר מכן, החווה לא אוכלסה מחדש והמקום הועבר לתחום שיפוט העיר כפר סבא.

מנקודה זו ניתן להשקיף לעבר קלקיליה ולעבר גבעה גבוהה ממזרח לכביש, בה שכנה בעבר מזבלת כפר סבא. גבעת המזבלה לא מוסדרת כיום לביקור מטיילים.

מעט מצפון לפרדס האוצר נמצאים שני עצי שקמה עתיקים, היחידים במרחב הפתוח בתחום שיפוט העיר כפר סבא.

|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=

• ספטמבר-אוקטובר - פריחת חצב מצוי בבית הקברות המוסלמי.
• פברואר-מרץ - פריחת צבעוני ההרים, שום תל-אביב ומצילות החוף ביער קפלן.
• סביבות יום העצמאות - יום השנה ל"מבצע מדינה".

|שירותים למטיילים=

• יער קפלן - חורשה המתאימה לפיקניקים/מנגלים, כולל חנייה ושולחנות פיקניק.
• מתקני משחק לילדים בקרבת הגן הארכיאולוגי.
• בקרבת המסלול, אזור תעשייה ומסחר (מערבית לרחוב הפועל).

|הערות ואזהרות=

• בשנים האחרונות מועדי הפריחה בבית הקברות המוסלמי אינם קבועים. כך למשל, פריחת החצבים באתר בסתיו 2012 הגיעה לשיאה רק בתחילת אוקטובר, איחור של שלושה שבועות מהמקובל, ואילו באמצע אפריל 2013 לא זוהתה פריחת אירוס ארם-נהריים באתר (ונראה כי הוא אינו מומלץ יותר לפריחת אירוסים).
• התנועה בכביש 5504 (כביש אייל) סואנת, ויש להיזהר בעת הפנייה לבית הקברות החדש של כפר סבא.
• אתר "קבר בנימין" סגור בשבתות ובחגים, והמבקרים בו מתבקשים לבוא בלבוש הולם.
• למבקרים בח'רבת מחאזון - סכנת נפילה לבארות במקום, שאינן מגודרות.

|קישורים נוספים וספרות מומלצת=

• החידה מאחורי הברושים - עירית עמית-כהן (פרדס האוצר).
• אפולוניה ודרום השרון - ישראל רול, איתן איילון (בריכות הכדים בכפר סבא).
• מבצע מדינה - באתר ויקיפדיה.

|הצעות טיול בסביבה=

פארק כפר סבא

יער חורשים - חורבת זכור

שלוחת דרדר ונחל סלעית

}}