קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת מדבר יהודה
דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בדרום מדבר יהודה / שמורת מדבר יהודה
שמורת מדבר יהודה - נופי רמת המדבר, קניונים ומצוקים בין עין גדי לצומת עין חצבה.
ראש מעלה נמר, (עמית מנדלסון, 16/11/2012)
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:מדבר טרשי
- אזור:דרום מדבר יהודה
- מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
- מיקום: בין ערד, עין גדי וצומת עין חצבה
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבה מוצעת
- שטח:592000 דונם
לא כולל הרחבה - תאריך הכרזה:20/2/2003
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול
איך להגיע
השמורה משתרעת בצמוד וממערב לכביש 90 (כביש חוף ים המלח), בקטע שבין עין גדי בצפון לצומת עין חצבה בדרום. בחלק שמדרום לצומת הערבה, יש לשמורה שטחים גם ממזרח לכביש 90.
כביש 3199 (ערד - מצדה), חוצה את השמורה בקטע שבין כפר הנוקדים לגן הלאומי מצדה.
כביש 31 (ערד - שפך זוהר), עובר במובלעת בשמורה באזור שמדרום-מזרח לצומת חתרורים, ובהמשך עובר באזור החיץ שבין שני חלקי השמורה.
כביש 25 (דימונה - צומת הערבה) עובר באזור חיץ בשמורה בין מצד תמר למסעף המכתש הקטן.
מארבעת כבישים אלו יוצאים מגוון רב של שבילי טיול, רובם ככולם מיועדים למטיילים ברכב שטח או למיטיבי לכת.
בתחום השמורה הוסדר מסלול אחד המיועד לגולשי צוקים - מסלול נחל רחף. בשאר תחומי השמורה, אין אתרים ומסלולים המורשים לביצוע פעילות גלישה וטיפוס.
שביל ישראל חולף בשולי השמורה ממערב להר קומות, וכן בתחום הגוש הדרומי של השמורה (השייך לכל הדעות לרכס חצרה שבנגב המזרחי), באזור נחל צפית.
רקע על שמורת מדבר יהודה
שמורת מדבר יהודה הינה שמורת הטבע השלישית בגודלה בישראל. למרות שמה, כוללת השמורה לא רק שטחים במדבר יהודה אלא גם שטחים ניכרים בצפון-מזרח הנגב (רכס חצרה וחלק מרמת מזר) ובערבה הצפונית.
קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי גבולו הדרומי של מדבר יהודה. חלק מהגישות מציעות לקבוע את הגבול באפיק נחל אשלים ואילו אחרים מציעים לקבוע את הגבול הדרומי באפיק נחל חימר, הצפוני יותר.
השמורה כוללת שלושה גושים עיקריים , המשתרעים מקו הר צרויה - הר אבישי בצפון ו"הקו הירוק" בצפון-מזרח עד לכביש 227 בדרום (צומת עין חצבה - ראש מעלה עקרבים).
אורכה של השמורה 71 ק"מ (כולל רצועת החיץ המוזכרת להלן) ורוחבה המקסימאלי כ- 15 ק"מ בחלקה הדרומי.
בין שני הגושים הצפוניים של השמורה מפריד מסדרון ברוחב שנע בין ק"מ אחד בקרבת צומת זוהר, ל- 4 ק"מ באזור צוק תמרור וגבעת זרון.
בין שני הגושים הדרומיים מפריד כביש 25, בקטע מצד תמר - צומת הערבה. רוחב החיץ באזור זה הוא כקילומטר וחצי.
האלמנט המרכזי בשטח, הנמצא במזרח השמורה, הינו מצוק ההעתקים (הנכלל בשמורה מנחל חבר ודרומה - המצוק מצפון לנחל חבר נמצא בתחום שמורת עין גדי). הפרשי הגובה לאורך המצוק הינם בסביבות 400 מ' בין ראש המצוק לתחתיתו, אולם בנקודות אחדות מתמתן המצוק מאד ואף נעלם כליל כגון באזור מעלה מור ובאזור נחל זוהר. מדרום לנחל צפית, נעלם המצוק כליל (ושב ומופיע למעשה רק בתחום שמורת הנחלים הגדולים וקטורה שבדרום הנגב). המצוק בנוי רובו ככולו מסלעי גיר ודולומיט קשים, המשתייכים ל"חבורת יהודה". במקומות אחדים כוללת השמורה גם שטחים למרגלות המצוק, בהם בולטים סלעי משקע צעירים - תלכיד נחלים ושכבות חוואר הלשון.
מערבית למצוק ההעתקים משתרעת רמת המדבר, אזור גבעי מתון יחסית, בחלקו המערבי בולט רכס כידוד.
ברמת המדבר בולטים סלעי קירטון רכים, לעיתים משולבים בסלעי צור. ברכס כידוד, הר קנאים ומקומות נוספים בולטים סלעי גיר קשים.
אלמנט טופוגרפי מיוחד הנמצא בתפר שבין שני גושיה הצפוניים של השמורה, הינו אזור חתרורים - מרחב גבעות עשירות בתופעות גיאולוגיות מגוונות. תצורה זו היא כנראה תוצאת התמרה של הסלעים בטמפרטורות גבוהות ולחץ גבוה.
עוד אלמנט מיוחד, בדרום השמורה, הינו הר סדום. הר זה המתנשא לגובה כ- 180 מ' מעל מפלסו הקדום של ים המלח, הינו גוש ענק של מלח באורך כעשרה ק"מ מצפון לדרום וברוחב כק"מ וחצי ממזרח למערב, שהתרומם בתהליכים גיאולוגיים מעל לסביבתו. בהר זה נתגלו עשרות רבות של מערות מלח, כולל מערת המלח השנייה באורכה בעולם - מערת מלח"ם. בין הר סדום למצוקי ההעתקים משתרע אזור מבותר של קרקע חוואר הלשון (אזור דומה בקרבת מצדה נכלל בתחום גן לאומי חווארי מצדה ושמורת נחל צאלים).
חלקה הדרומי של השמורה כולל את צפון-מזרח רכס חצרה (לא כולל המכתש הקטן והאזור שממערב לו), את גבעות יועדן ואת בתרונות החוואר בנחל אמציהו. שטחים ניכרים שלא נכללו בשמורה זו מיועדים להכרזה כחלק משמורת רמת מזר.
במרחב עוברים מספר נחלים גדולים ועשרות נחלים קטנים. הנחלים הבולטים ביותר הינם נחל צאלים, נחל חימר ונחל אשלים, ואילו בחלקה הדרומי של השמורה עוברים נחל צין, נחל אמציהו וכן נחל צפית.
האזור דל במקורות מים. בנחל צאלים ובשוליו נובעים ארבעה מעיינות זעירים (הגדול שבהם הינו עין נמר) וכן עין בוקק בנחל בוקק, שתי נביעות קטנות בנחל חימר, עין צין בנחל צין, עין חמרמר במורד נחל אשלים, שתי נביעות קטנות בנחל צפית ונביעות קטנות גם בנחל חבר, נחל משמר ונחל עמיעז. בחלק מהנחלים נמצאים גבי מים עמוקים, המתמלאים לאחר שטפונות, כאשר הנחלים הבולטים בהקשר זה הינם נחל צין, נחל צאלים, נחל אשלים ונחל משמר.
פעילות אדם משפיעה על השמורה בהיבטים שונים. האלמנט המרכזי, הנמצא מחוץ לגבולות השמורה, הינו מפעלי ים המלח, הפועלים בסדום קרוב ל- 70 שנה. חלק גדול מתחום השמורה חופף לאזור הזיכיון של מפעלי ים המלח, והדבר מתבטא בקידוחי מים במורד הנחלים, ובכריית חומר וואדי מהערוצים.
באמצע שנות ה- 1980 הוקם מסוע המשנע תוצרת ממפעלי ים המלח, וחוצה את חלקה הדרומי של השמורה בדרכו לאזור תעשייה במישור רותם. המסוע עובר בשמורה לאורך כעשרה ק"מ. חרף העובדה שהמסוע הוקם במפלס מוגבה מהקרקע, הוא מהווה מכשול המרתיע חלק ממיני בעלי החיים - הנמנעים ממעבר מצד לצד. מפגע סביבתי נוסף שהתקיים בשמורה בשנים 2014-1991 הינו בסיס צה"ל בצוקי עמיעז (פונה בסוף שנת 2014).
עולם החי והצומח בשמורה אופייני למדבר הצחיח. בין היונקים הגדולים בולטים יעל נובי, זאב וצבוע, ובעבר התקיים כאן גם הנמר (שכנראה נכחד מהאזור), ומצוקי המדבר משמשים כאחד המקלטים האחרונים לעופות דורסים כגון נשר, רחם ובז שחור.
המצוקים המבודדים משכו בני אדם בכל התקופות, כאשר השרידים המרשימים ביותר הינם בגן לאומי מצדה. צפונית למצדה, במצוקי הנחלים צאלים, הרדוף, משמר וחבר, התגלו מערות רבות ובהן ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, חלקם עוד מהתקופות הפרהיסטוריות (כגון מערת המטמון בנחל משמר) ובאחרות התגלו ממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא. חשיפתם של הממצאים הארכיאולוגיים בשנות ה- 1960 היוותה אתגר בפני עצמו.
במצד זוהר נמצאים שרידי מצודה קדומה על תוואי דרך עתיקה מערד אל דרום ים המלח ועבר הירדן המזרחי. מצודה נוספת ממערב למצד זוהר הינה מצד חתרורים.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
הכניסה לשמורה הינה חופשית ללא תשלום.
בתחום השמורה ובשוליה הוגדרו מספר חניוני לילה, ללא מים ושירותים כלשהם:
- חניון לילה ברמת חבר.
- חניון לילה בין מעלה משמר למעלה צאלים.
- חניון לילה במפגש נחל משמר עם כביש 90 (מחוץ לגבולות השמורה).
- חניון לילה בשפך נחל צאלים.
- חניון לילה מעל בריכת צפירה.
- חניון לילה למרגלות הר קנאים.
- חניון לילה בתחתית מעלה רחף.
- חניון לילה בתחתית מעלה מור.
- חניון לילה בראש מעלה יאיר.
- חניון לילה ממזרח לצוק תמרור (מחוץ לגבולות השמורה).
- חניוני לילה בדרום מישור עמיעז ובנחל עמיעז.
- חניון לילה במצד תמר (מחוץ לגבולות השמורה).
- חניון לילה בכניסה למכתש הקטן.
- חניון לילה בקרבת עין צין.
מצב סטטוטורי
תוכנית השמורה אושרה בראשית שנות ה- 80' אולם הכרזתה נתקלה בקשיים מרובים.
לבסוף הוכרזה השמורה בשנת 2003, למעט אזור המכתש הקטן, שהכרזתו נתקלה בהתנגדות הוועדה לאנרגיה אטומית (ומוצע כיום כשמורה נפרדת - שמורת המכתש הקטן).
מספר שטחים לא הוכללו בתחום השמורה, ומוצעים כהרחבה לשמורה. שטחים אלו כוללים את חלקו הדרומי של הר סדום, אזור הר צורים, נחל פרס ונחל תחמס, וכן אזור הר אלעזר, נחל רחף תחתון ומעלה מור, ושטחים במישור למרגלות נחל צאלים ונחל משמר. בערבה הצפונית לא נכללו בשמורה שטחים מצפון לצומת עין חצבה (בשל התוכנית בשנות ה- 1980 להקמת פרוייקט "קול אמריקה"), והמוצעים כיום כהרחבה נוספת לשמורה.
הצעות טיול בסביבת שמורת מדבר יהודה
פריחה ומוקדי עניין עונתיים
מוקדי העניין המרכזיים הינם תצפית שטפונות (לאורך הכבישים ובאזור בריכת צפירה לעבר מפל נחל צאלים), וגבים בנחלים לאחר גשמי החורף.
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת מדבר יהודה התיכון, שמורת מדבר יהודה הדרומי, שמורת מכתשים עין-יהב).
- מדבר יהודה הדרומי - מנחם מרקוס.