קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
דרך מתקני המים
מסלול טיול: דרך מתקני המים
דרך מתקני המים - טיול רכוב בנחל גרר תחתון, ובו שפע פריחה באביב.
- מסלול טיול
- אזור:הנגב המערבי
- מפת סימון שבילים: 13 - הנגב המערבי
- מיקום: בין בארי ורעים
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:כחול 13384, אדום 13380
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:6 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:22/1/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:22/1/2015
דרך מתקני המים, (עמית מנדלסון, 22/1/2015)
עוד אתרים בסביבה
רקע: דרך מתקני המים
דרך מתקני המים הינה מסלול נסיעה רכוב קצר, המתחיל בקרבת מפגש הנחלים בוהו וגרר, דרומית לקיבוץ בארי, ומסתיים לאחר כקילומטר וחצי, במפגש דרך עפר היוצאת מהכניסה לקיבוץ בארי. ייחודו של המסלול בריכוז יוצא דופן של מתקנים לאגירת וניצול המים בסביבה - בארות, בורות מים, בריכות אגירה ואף טחנת קמח.
המסלול חוצה את אפיקו של נחל גרר, הזורם בחורף גשום. כאשר הנחל זורם, המעבר לרכב נמוך עלול להיות בעייתי ובמקרה כזה ניתן לבצע את הדרך משני קצוותיה בלי לחצות את הנחל. כמו כן ניתן לבצע את המסלול כמסלול רגלי (ולהביא נעליים וגרביים להליכה במים).
אין לחצות את הנחל בימים בהם יש סכנת שטפונות או תחזית לגשם באזור זה.
איך להגיע:
הכניסה למסלול הינה מכביש מס' 232 - כביש הגישה הראשי ליישובי שער הנגב וחבל אשכול.
יש לעבור את מסעף הכניסה לקיבוץ בארי, ולאחר כ- 4 ק"מ נחצה את אפיק נחל גרר. כ- 100 מ' לאחר החצייה, נפנה ימינה לתחילת דרך מתקני המים (בנקודת ההתחלה יש שלט הכוונה חום).
נקודת הסיום הינה בכניסה לקיבוץ בארי. במידה וזרימת מים בנחל גרר לא מאפשרת חצייה בטוחה ברכב במהלך המסלול, ניתן לחזור לכביש, ולנסוע לעבר הקיבוץ. 50 מ' לפני שער הקיבוץ נפנה ימינה וניסע לאורך הגדר, לפי סימון שבילים אדום, מרחק 1.5 ק"מ עד צומת דרכים. כאן נבחר בסעיף השמאלי (המשך הסימון האדום) וניסע איתו עוד 2 ק"מ עד לצומת דרכים נוספת, בה נפנה שמאלה ונמשיך עם הסימון הכחול עד לערוץ נחל גרר. מנקודה זו נשוב על עקבותינו כמתואר לעיל, כדי להשלים את מסלול הטיול.
אזהרה בטחונית:
| אזהרה בטחונית |
| המסלול נמצא בקרבת חבל עזה, באזור הסובל בשנים האחרונות מרקטות הקסאם.
ניתן לטייל באזור, אך חשוב להתעדכן במצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה לטיול. במידה ובמהלך הטיול נשמעת אזעקת "צבע אדום", יש במידת האפשר להיכנס למחסה או למבנה תוך 20 שניות. אם אין אפשרות להגיע למקום מחסה בפרק זמן זה, יש לשכב על הקרקע, משום שהסכנה העיקרית בקסאמים היא הרסיסים. במסלולים הכוללים נקודות תצפית על חבל עזה, קיימת סכנת ירי בתקופות מתיחות, ובתקופות אלו מומלץ להתייעץ עם הרשויות המוסמכות לבירור אם קיימת מגבלה על הטיול בשטח. |
| אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
עם כניסתנו ליער נפגוש בשלט מידע על יער בארי ועל דרך מתקני המים. לצד השלט נמצאת התחנה הראשונה - באר חניון רעים. הבאר המגודרת שבמקום שופצה (ואולי גם נחפרה) בתקופת המנדט הבריטי, והגיעה למפלס מי התהום. המים מהבאר נשאבו בעזרת מנוע דיזל (שלא שרד) לעבר בריכת אגירה סמוכה. לצד הבאר יש עץ תמר וצומת שבילים כחול-אדום.
הסימון האדום הוא מסלול קצר לאורך מצוקי נחל גרר, ומתחבר לדרך מתקני המים לאחר מאות מטרים. למטיילים במסלול זה, יש לשים לב שההתקרבות לשפת המצוקים מסוכנת ביותר בשל סכנת התמוטטות.
אנו נמשיך בדרך המסומנת כחול, החוצה את חניון רעים (על שם היישוב הקרוב). נחצה את ערוץ נחל גרר הזורם בחורף (בגדותיו צמחיית נחלים) ונגיע לתחנה הבאה - קו הנילוס. באפיק נחל גרר היו עד לשנת 2004 מספר צינורות מים (שנבזזו כנראה בידי גנבי מתכות). צינור המים הראשון הונח בידי הבריטים במהלך שנת 1916, והוביל מים מקנטרה שבקרבת תעלת סואץ לעבר דיר אל-בלח שברצועה, כחלק מהאספקה הלוגיסטית לחיילים הבריטיים בחזית מול הטורקים. הצינור הונח לצד מסילת ברזל באורך כ- 200 ק"מ. ממסילה זו הסתעפה מסילה באורך כ- 11 ק"מ לקו העמדות מול החזית, ולצידה צינור מים בקוטר 16 צול, שעבר בנקודה זו. צינורות בקוטר מצומצם יותר הונחו באזור לאחר מלחמת העולם השנייה, וסיפקו מים מקידוחים באזור גברעם וניר-עם ליישובי הנגב המערבי וכן לבדווים, לפלאחים המקומיים ולתחנות המשטרה הבריטיות. כיום יש באתר שילוט אך מהצינורות עצמם לא נותר זכר.
הדרך מתעקלת וחולפת לצד בריכת המצוק. למעשה יש כאן חצי בריכה - בריכת אגירה שמחציתה קרסה כתוצאה מהתמוטטות גדת נחל גרר. הבריכה קיבלה את מימיה מבאר שנעלמה כבר בשנת 1961, עם קריסת חלק מגדת הנחל.
בגדה השנייה נראה המצוק הגבוה של נחל גרר, הבנוי קרקע לס. קרקע זו נחרצת בקלות בגשמים, וחלקים מהמצוק קורסים לערוץ הנחל מדי פעם.
במרחק 300 מ' נגיע למקבץ אתרים סמוכים זה לזה (מומלץ לחנות ולהתקדם ברגל בין האתרים):
באר אנטיליה ובריכת אגירה - באר במבנה מקומר הבנוי אבני כורכר, שנבנה בשלהי התקופה העות'מאנית. המים הועלו מהבאר בעזרת מתקן אנטיליה (שרשרת כדים ארוכה, הקבועה על גלגל, והמופעלת לרוב בכוח סוס או חמור). מתקן האנטיליה פורק בתקופת המנדט והוחלף במנוע דיזל ובמשאבה מודרניים. לצד הבאר נמצאת בריכת אגירה ובצידה שקתות להשקיית הצאן והבקר.
צומת שבילים במרחק 50 מ' מבאר האנטיליה מאפשרת לנו גישה אל בורות המים הביזנטיים (במרחק 70 מ' מצומת השבילים). הבורות דמויי הפעמון נחפרו לתוך הקרקע ועברו איטום. כתוצאה מסחיפת קרקע הלס ברבות השנים, הבורות חשופים כיום על פני השטח, אך ניתן עד היום לראות את הפתח בגג הבורות ממנו קלטו הבורות את מימיהם מלכתחילה.
מול בורות המים הביזנטיים יש שלט הכוונה לגב חצוב באפיק נחל גרר. כיום קשה לזהות את הגב בערוץ הנחל.
מבורות המים הביזנטיים נשוב לצומת השבילים, ונתקדם עוד הליכה קצרה לעבר בור מדור מימין לדרך ובור מים נוסף משמאל לדרך. בור זה הוא שריד מיישוב ביזנטי קדום (חורבת מדור), על גביו הוקם במאה ה- 19 כפר קטן בשם אל-מנדור. הבור שופץ בתקופת המנדט, ולצידו ניתן לראות אגן שיקוע עגול שנועד למנוע מסחף להגיע לבור. אגן השיקוע נאטם בבטון והפך שוקת עבור סוסים וגמלים.
נשוב לרכב ונתקדם עוד כ- 100 מ'. משמאל לדרך נראה קבר ישן עם מצבה דמוית פירמידה בעלת שלוש מדרגות. לצד הקבר נמצא ריכוז חצבים שמעיד כי כאן שכן בית הקברות של הכפר אל-מנדור.
התחנה האחרונה בדרך מתקני המים נמצאת במרחק 1.3 ק"מ מבית הקברות, במפגש עם דרך מסומנת אדום. כאן נמצאים שרידי טחנת קמח. במבנה ההרוס שרד בסיס האבן עליו ניצב מנוע שהניע את גלגלי הריחיים, ולצד המבנה נמצאת בריכת אגירה יבשה.
מכאן נפנה ימינה (צפון-מזרחה) עם הסימון האדום, לעבר הכניסה לקיבוץ בארי. בדרכנו מטחנת הקמח לכיוון כביש 232 נחלוף לצד ריכוז גדול של מחסני תחמושת בריטיים. מחסנים אלו הוקמו כאן במלחמת העולם השנייה, כחלק ממתחם צבאי ענק בעורף העיר עזה. המחסנים הוקמו במספר מקבצים, ובסה"כ יש בשטח כ- 180 מחסנים נטושים.
למעוניינים בכך, ניתן להמשיך לאחר מסלול זה לביקור בבארי הישנה (נחאביר) ובמפעל הגופרית הנטוש. לפרטים נוספים, ראו מסלול מבארי הישנה למפעל הגופרית. הדרך הפונה לאתרים אלו מתפצלת מהסימון האדום, 2 ק"מ צפונית-מזרחית לטחנת הקמח.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
פריחת כלנית מצויה בשפע, בחודשים ינואר-פברואר. לכלניות נלווים מספר צמחים אחרים כגון טוריים מצויים (לבן) וכתמה עבת-שורשים (צהוב).
שירותים למטיילים:
- חניון מטיילים עם שולחנות פיקניק.
- בכניסה לקיבוץ בארי חנות המציעה ציוד לרוכבי אופניים.
הערות ואזהרות:
- בחורף גשום נחל גרר זורם. במקרה כזה, המעבר עשוי להיות בעייתי לרכב נמוך, עבורו ניתן לבצע את המסלול משני קצוותיו.
- למטיילים ברגל, מומלץ להצטייד בנעליים ובגרביים להחלפה.
- אין לבצע את המסלול בימים בהם יש חשש לשטפונות או לגשם במעלה אגן הניקוז של נחל גרר.
- אנא הימנעו מדריכה ורמיסה של הכלניות, כדי לשמור על שפע הפריחה גם בשנים הבאות.
הצעות טיול בסביבת דרך מתקני המים:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- חבל אשכול - אמנון ליבנה.
- יער בארי - דרך מתקני המים, דפדפת בהוצאת קק"ל.
- שילוט באתר.