קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

מרומי החרמון - גבעות הקרב

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסלול טיול: מרומי החרמון - גבעות הקרב

מרומי החרמון – טיול באוויר פסגות, בין עמקים זעירים ופריחה ייחודית.

  • מסלול טיול
  • אזור:הגולן
  • מפת סימון שבילים: 1 – הגולן והחרמון
  • מיקום: לצד הרכבל העליון באתר החרמון
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:שחור 1026.
  • עונות ביקור:אביב וקיץ
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: בתשלום
  • אורך המסלול:1.5 ק"מ
  • תאריך ביצוע מסלול:16/5/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:16/5/2014



Hermon peaks1.jpg

מרומי החרמון, (עמית מנדלסון, 31/5/2012)


עוד אתרים בסביבה

רקע: מרומי החרמון - גבעות הקרב

הרכבל בחרמון, 2014
פריחת צבעונים, מאי 2012

החרמון הוא רכס הררי גבוה המתנשא בגבולן של סוריה ולבנון. מאז מלחמת ששת הימים, עבר חלק זעיר משטח ההר לריבונות ישראל. אזור זה הוא הגבוה ביותר בישראל, ושיאו בשלוחת דובדבן ברום 2236 מ' מעל פני הים. זהו האזור היחיד בישראל המאפשר למטיילים להכיר תופעות ייחודיות לאזורים הרריים גבוהים המכוסים בשלג מדי חורף. בשל סמיכותו של החרמון הישראלי לגבולות סוריה ולבנון, אפשרויות הטיול מצומצמות לחלק קטן בלבד מההר. האזור הגבוה של החרמון הישראלי (מרום 1900 מ' ומעלה) מצומצם ביותר, וחלקו נפגע קשות בעבודות פיתוח הן לצרכים צבאיים והן לצרכי תיירות באתר הסקי. באזור זה סומנו שני שבילי טיול, שביל גבעות הקרב ושביל הר חבושית. הביקור בהם מחייב תיאום בטחוני מיוחד ומוקדם, ולחילופין ניתן להצטרף לסיורים מודרכים הנערכים בחודשי האביב והקיץ.

אין אפשרות לעלות ברכב פרטי למרומי החרמון, ויש להשתמש ברכבל המופעל ע"י מושב נווה אטי"ב. הכניסה בתשלום (פתוח החל משעה 08:00, עלייה אחרונה ברכבל - נכון לקיץ 2014 - בשעה 15:20, וירידה אחרונה בשעה 15:45, אך לסיור הרגלי כדאי להקצות כשעתיים, ולעלות ברכבל עד 13:30). זהו רכבל פתוח, שהעלייה והירידה בו לא מתאימות לסובלים מפחד גבהים.

התיאום למטיילים פרטיים נעשה מול חמ"ל עוצבת החרמון, בטל' 04-6966207. יש לתאם כמה ימים מראש, ולאחר קבלת האישור – ביום הטיול עצמו יש לעבור בכניסה לעוצבת החרמון (לצד קופות אתר הסקי, בחניון התחתון של אתר החרמון) ולקבל את אישור הכניסה עצמו. את האישור הזה נציג בפני החיילים המאיישים מחסום צמוד לאתר הרכבל העליון.

המסלול המתואר בדף זה מבוסס על שביל שחור 1026, אולם גם כאשר יש אישור בטחוני לעלות למרומי החרמון, ייתכנו מגבלות על ההליכה בשטח. מנגד, אזור זה אינו נכלל בשמורת טבע וניתן ללכת גם מחוץ לתוואי השביל, בכפוף למגבלות הבטחוניות.

איך להגיע:

הגישה למסלול היא מהרכבל העליון באתר הסקי בחרמון. לבאים מרוב חלקי הארץ, יש להגיע לקריית שמונה ובצומת המצודות (צומת גיבור) לפנות ימינה לכביש 99, בו ניסע כ- 15 ק"מ עד צומת מפל סער. בצומת מפל סער נפנה שמאלה לכביש 989, נחצה את מושב נווה אטי"ב ולאחריו נגיע למפגש 9898. נפנה בחדות שמאלה וניכנס לשולי הכפר מג'דל שמס. בכיכר הראשונה נפנה שמאלה ונעלה לחרמון. לאחר כקילומטר נגיע למחסום בכניסה לחרמון, ומכאן נמשיך עוד 4.7 ק"מ עד לקופות אתר החרמון (מאויישות בעונת הסקי). 200 מ' לאחר הקופות יש פנייה ימינה לעוצבת החרמון. הזקוקים לאישור כניסה, יפנו כאן לקבל את האישור (לא ניתן לקבל אישור "מהיום להיום" ויש לתאם זאת מראש). מעוצבת החרמון נמשיך בכביש עוד 2.7 ק"מ עד לחניון התחתון של אתר החרמון. כאן נרכוש כרטיס עלייה ברכבל (הלוך ושוב) ונצא לדרך.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:1.5 ק"מ
  • משך המסלול:2-1 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי. ירידות משוערות כ- 50 מ' ועליות דומות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

דולינת הגלגל, 2014
פריחה בחרמון, 2012
פרגה קירחת, 2012
אנדרטת סיירת גולני, 2012

ברכבל אנו עולים כ- 300 מ' בלבד, אולם מבחינה בוטנית וזואולוגית זהו "עולם אחר" לגמרי. ברום 2000 מ', נעלם נוף היער שליווה אותנו במהלך הנסיעה. החורף כאן מושלג לרוב והרוחות עזות, כך שהצומח גדל ברובו בכרים צפופים ושרועים. כדי להתגונן משיני הבקר והצאן, כרים אלו הינם לרוב קוצניים – ולכן נקרא הנוף כאן "צומח כרקוצי". רבים ממיני הצומח כאן אופייניים להרים גבוהים במזרח התיכון (בפרט באיראן ובטורקיה, ולכן נקרא אזור צומח זה "אירנו-טורני", אך בעברית כיום הוא נקרא "צומח ערבתי").

בנוף בולטים עמקים קטנים וזעירים, בהם נערם השלג לשבועות ארוכים גם לאחר שנמס השלג בראשי הגבעות. ההבדלים במשך היערמות השלג יצרו כאן תנאי מיקרו-אקלים מגוונים, והבדלים ניכרים בפריחה בין המפנים השונים ובין ראשי הגבעות לעמקים. לפני שנצא לדרך, מומלץ להשקיף מהמצפור (מצפה נפתלי) מערבה ודרומה. מכאן נראים היטב האזורים המרכזיים והמערביים של החרמון הישראלי – כתף שיאון, בה ממוקמים מוצבי צה"ל בהר דב, ושלוחת שריון המפרידה בין נחל שיאון (הנסתר מעינינו) ובין נחל ערער, המתחיל באתר הסקי ויורד לנחל שיאון. ניתן לראות כאן חלקים משטח לבנון, כולל שתי הפסגות המשולשות תומת ג'זין ותומת ניחא, ואת ג'בל ברוך שמצפון להן. בקרבת המצפור נמצאת אנדרטה לחללי סיירת גולני שנפלו בקרבות לשחרור החרמון במלחמת יום הכיפורים. במלחמת ששת הימים נתפס אזור זה ללא קרב, ועל השלוחה הצופה לעומק סוריה (מצפה חורן) הוקם מוצב החרמון. בתחילת מלחמת יום הכיפורים נכבש המוצב בידי כוח קומנדו סורי. ניסיון ראשון לשחרור המוצב נכשל והסתיים באבידות כבדות (25 הרוגים). לקראת סוף המלחמה הוחלט על מבצע נוסף לשחרור מוצב החרמון - "מבצע קינוח". עיקר המבצע נעשה בידי כוחות חטיבת גולני, שהעפילו בטיפוס תלול וקשה מאזור מג'דל שמס לאזור זה, תוך התנגדות קשה של הקומנדו הסורי. הקרב העיקרי התחולל בגבעות הסמוכות למוצב החרמון עצמו, ובמהלכו נהרגו 55 מלוחמי חטיבת גולני. במקביל לקרבות באזור זה, כבשו כוחות מחטיבת הצנחנים את מוצב החרמון הסורי, מוצב הפיתולים ואת שיא החרמון (2807 מ') הנמצא כ- 14 ק"מ צפונית למפגש הגבולות ישראל-סוריה-לבנון כיום. האזור שמדרום לכביש המקשר את הרכבל העליון ומצפה חורן מכונה כיום "גבעות הקרב" לזכר הקרב לשחרור החרמון.

200 מ' ממזרח למצפור נמצא מחסום צה"ל. זה הזמן להציג את האישור אותו קיבלנו מראש ובלעדיו לא נוכל לטייל במרומי החרמון. נמשיך מכאן מזרחה לאורך הכביש, מרחק של כ- 600 מ', עד שנגיע לסימון שבילים שחור הפונה שמאלה (צפונה) על השלוחה שבין שני עמקים זעירים. העמק המזרחי (שהשביל לא עובר בו) מכונה עמק סלעם, על שמו של החגב סלעם – חגב אפרפר גדול ומגושם, השכיח בין סלעי החרמון (כיום הוחלף שמו של החגב ל"רגבן" אך שם העמק נשאר כשהיה). העמק המערבי, אליו נרד, מכונה "דולינת הגלגל" ובתוכה בולטת ביקתה גדולה שהוקמה בידי מילואימניקים מיחידת האלפיניסטים בשנת 2006, במטרה לשמש כאתר ימי כיף לילדים בעלי צרכים מיוחדים. אזור זה, כמו גם אתר הסקי, אינו נכלל בשמורת החרמון, דבר שאיפשר במשך השנים פגיעה נרחבת בערכי הטבע, וגם הקמתה של הביקתה, ללא היתרי בנייה (שאולי ניתנו בדיעבד), מוסיפה לנזק בבית גידול רגיש העשיר במיני צמחים ובעלי חיים נדירים.

במהלך הירידה לדולינה, נפגוש פריחה שופעת בהתאם לעונה ולכמות השלגים השנתית. בין היתר בולטים כאן כרים צהובים של אליסון חרמוני וכרים קוצניים אדומים של כרבולת מקרינה. שיח נוסף המשתרע כאן הוא דובדבן שרוע. מהגיאופיטים נפגוש כאן את עריר הלבנון, צבעוני ההרים, צבעוני החרמון וכחלית ההרים (הגדלה באזורי הספר כולל בנגב) ובקרקעית הדולינה מיני ורוניקה, נוריות ואחרים. דולינה הוא הכינוי הגיאולוגי לעמק סגור שנוצר בתהליכים של המסה קרסטית. מי הפשרת השלגים מחלחלים ונבלעים בסדקים במעבה האדמה, ולבסוף פורצים לאוויר העולם במעיינות הגדולים הנמצאים במורדות החרמון, כמו מעיינות הדן והבניאס. השביל עולה בתלילות בצידה המערבי של הדולינה, ומאפשר לנו תצפית לעבר עמק בולען – העמק הגדול במרומי החרמון הישראלי. זהו למעשה אוסף של מספר דולינות המחוברות זו לזו, ופתוחות לכיוון מזרח בין מוצבי מצפה חורן ומצפה שלגים. לצערנו הצבא לא מאפשר למטיילים לבקר באזור זה, הסמוך מאד לגבול ולמתקני צבא רגישים.

לצד מבנה סגור, נראה מולנו את מתחם הרכבל העליון, אך לפניו נשים לב לעמק נוסף שנהרס רובו ככולו ע"י שפכי עפר. בצד המערבי של עמק זה נמצא שיח בודד של אשחר הלבנון, המוקף בסלעים. זהו אחד הפרטים המעטים בישראל של אשחר זה (פרטים נוספים נמצאים סביב מצפה שלגים, שאינו נגיש לציבור הרחב), ולכן נקרא העמק בשם "עמק האשחר".

מכאן נשוב לרכבל העליון - סוף מסלול קצרצר אך המפתיע במגוון הפריחה והחרקים שבו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פריחה שופעת בחרמון בעיקר בחודשים אפריל-יוני. עוצמת הפריחה וממדיה משתנים מדי שנה בהתאם לכמויות השלגים ולזמן שעבר מאז ירד השלג באזור.
  • הביקור במסלול זה בחודשי החורף בעייתי ומחייב (מעבר לקבלת אישור בטחוני) הצטיידות מתאימה להליכה ממושכת בשלג עמוק.

שירותים למטיילים:

  • במתחם אתר הסקי הסמוך למסלול.

הערות ואזהרות:

  • הטיול באזור מחייב אישור בטחוני מיוחד ומוקדם.
  • השטח טרשי ומחייב הליכה זהירה.
  • זהו אזור גבוה, וכאשר יש בו שלוגיות, הוא חשוף במיוחד לקרינה חזקה. מומלץ להצטייד בבגדים ארוכים ובאמצעי הגנה מהשמש (המסלול חשוף כולו לשמש), ולהקפיד על שתייה מרובה.
  • מומלץ להצטייד בלבוש חם, הן בשל הגובה הרב והן בשל סבירות לרוחות חזקות.
  • כאשר יש שלוגיות באזור, יש לגלות זהירות בעת הליכה בשוליהן, למניעת נפילה והחלקה.

הצעות טיול בסביבת מרומי החרמון - גבעות הקרב:

Har bental1.jpg

הר בנטל

Saar fall.jpg

מפל סער

Shluhat duvdvan.jpg

שמורת החרמון

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



תודות:

עירית צוק-קובצ'י.