קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
נחל קינה
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: נחל קינה
נחל קינה - טיול בערוץ מדברי מרשים ובו אחד מגבי המים הגדולים בדרום, ודרך עתיקה וחשובה.
- מסלול טיול
- אזור:דרום מדבר יהודה
- מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
- מיקום: דרומית-מערבית לערד
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:ירוק 11354, כחול 11360, ירוק 11362
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:רגיל
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:8.5 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:3/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:3/2013
גב קינה, (שוש שיאון, 3/2013)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: נחל קינה
נחל קינה, מדרום-מערב לערד, הוא אחד הערוצים היפים במערב מדבר יהודה, ובו נמצא גב קינה - אחד הגבים הגדולים והמרשימים בדרום הארץ.
הגב, האוצר מים רוב חודשי השנה, מהווה אטרקציה מרכזית למטיילים באזור, ובקרבתו מצודה עתיקה - חורבת עוזה, החולשת על דרך עתיקה מארץ יהודה לדרום ים המלח - "דרך אדום".
למרות ריחוקם של הנחל והגב מהעיר ערד, מסלול זה נחשב בטוח להשארת רכבים אך החנייה כרוכה בתשלום (מומלץ לתאם מראש את ההגעה).
האזור מאויים כיום ע"י תוכניות לכריית פוספטים באזור ("שדה בריר"), ופריצתה העתידית של דרך המקשרת את מרבצי הפוספטים עם המפעלים במישור רותם, תוך גרימת נזק כבד לנחל קינה ולאתרים ההיסטוריים לאורכו. לתוכנית זו, מתנגדים בתוקף תושבי ערד ואל-פורעה, החוששים מהפגיעה בנוף ומהנזק הבריאותי הצפוי לתושבים.
מסלול הטיול נכתב ופורסם באדיבותו של דב פוניו מערד, יוזם סימונם של שבילי טיול רבים באזור, כולל שביל נחל קינה.
איך להגיע:
הגישה למסלול מחייבת נסיעה בת מספר קילומטרים בדרכי עפר המתאימות לכל רכב.
אל נחל קינה אפשר להגיע דרך אזור התעשייה של ערד. מתחנת דלק פז פונה כביש דרומה (דרך הגז) אל עבר מנחת מטוסים שהיום לא בשימוש. בקצה המזרחי של המנחת נפנה ימינה ונמשיך מערבה בדרך מסומנת כחול. אחרי 1.7 ק"מ מהקצה המערבי של המנחת, נגיע לבית הספר אל-פורעא. כאן נפנה שמאלה/דרומה. עוד 1.5 ק"מ נסיעה על דרך קצת משובשת אך עבירה לכל רכב, ונגיע אל מתחם מגוריו של מוסא אבו עייד - שם אפשר להשאיר רכב ללא חשש.
מרחק הנסיעה מהכביש הראשי הוא 7 ק"מ.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
נחל קינה מנקז את דרומה של בקעת ערד ונשפך לנחל חימר. אפשר שהנחל לפני מיליוני שנים זרם מערבה אל עבר הים הקדום, אך נחסם עקב התרוממות קימוטי הקשת הסורית ונלכד בנתיב נחל חימר הגדול- הוא המנקז הראשי בגבול הדרומי של מדבר יהודה. נראה שאזור נחל קינה היה נחלת שבט הקיני- שבט נוודים שהיו שותפים לאבותינו בנדידה במדבר ושמם נשתמר בפי יושבי המדבר: ואדי קיני.
שמו העברי של הנחל הוא כשם אחת מערי יהודה בנגב - "וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה." (יהושע ט"ו, כ"א-כ"ב). "נגב הקיני" ו"ערי הקיני" מופיעות גם בספר שמואל (פרקים כ"ז, ל') ומעידות על התיישבות השבט במרחב זה. אזור אחר בו שכנו כנראה בני השבט הוא ליד מגידו שבצפון, כמסופר בפרשת דבורה הנביאה על היפרדות חבר הקיני והתיישבותו בצפון (שופטים ד'-ה'), והדבר מונצח בשם נחל קיני הסמוך למגידו.
על גדות נחל קינה עברה דרך אדום המקראית, עליה שמרו המצודות עוזה ורדום.
דרך זו הייתה אחת מדרכי המעבר הנוחות מהר חברון אל חציית דרום ים המלח בואכה צוער (א-צאפי, ממזרח לים המלח) ועמק הערבה. הדרך שימשה הן לצרכים מסחריים והן לצרכים צבאיים. רמזים לשימוש בדרך זו מוזכרים בתנ"ך, והבולט שבהם הוא מסע שלושת המלכים - יהושפט מלך יהודה, יהורם מלך ישראל ומלך אדום, נגד מישע מלך מואב לאחר שהלה מרד בישראל עם מות אחאב (מלכים ב' ג') - "וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם, בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן; וַיִּפְקֹד, אֶת כָּל-יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי, הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל-מוֹאָב, לַמִּלְחָמָה; וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ. וַיֹּאמֶר, אֵי-זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה; וַיֹּאמֶר, דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם." (פסוקים ו'-ח'). לפי המסופר, שלושת המלכים הגיעו לארץ מואב וגרמו לה נזק כבד, אך לא עלה בידם לכבוש את קיר מואב. מלך מואב, מצידו, השאיר לדורות הבאים את "מצבת מישע" שהתגלתה במאה ה- 19 בדיבון שבארץ מואב, ובה הוא מתפאר בכיבושיו הנרחבים ושיקום ממלכת מואב. רמזים נוספים לשליטת בני ישראל באזור זה הם במלחמת בני ישראל ומלך ערד (במדבר כ"א), ובכיבושיו של דוד המלך (שמואל א', ל').
חורבת עוזה נחפרה ושוחזרה בחלקה ונמצאו בה חרסים כתובים, מהם אפשר ללמוד על הגנת גבולות ממלכת יהודה באותם ימים. במורד מצודת עוזה נבנתה מערכת בורות לאגירת מי גשם שאת תכולתה מעריך הארכיאולוג ד"ר צביקה צוק ל 1000 מטרים מעוקבים. המאגר משמש את הבדואים עד עצם היום הזה.
מסלול הטיול הרגלי ממשיך על סימון כחול. אחרי 1 ק"מ מגיעים לחורבת עוזה - מצודה החולשת על פיתולי נחל קינה. מומלץ לעלות על שרידי החומות ולהתרשם מעוצמת המבנה שנחפר בחלקו. השביל יורד אל נחל קינה על גבי דרדרת אבני צור. קטע זה אינו מסוכן אך דורש תנועה זהירה. בסיום הירידה מימין 3 בורות המים שהוזכרו קודם.
ממשיכים דרומה ומגיעים אל הסתעפות שבילים. השביל הכחול עובר בחצי גובה מעל אפיק הנחל (זוהי דרך אדום העתיקה). שביל ירוק מסתעף שמאלה יורד שוב לאפיק -כעבור הליכה קצרה מגיעים אל משטחי גיר, התחלת התחתרות הקניון של נחל קינה שמסתיים במפל בגובה של 20 מטר. את המפל נעקוף משמאל ונרד לגב - בריכה גדולה ועמוקה שחצבו מי השטפונות בסלע הגיר הקשה. פני המים יורדים במשך הקיץ, אבל הגב ממשיך להחזיק מים כל השנה .כיוון שהגב פונה לדרום ופתוח רוב שעות היום לקרני השמש, סביר להניח שמקווה מים זה מקבל הזנה ממעין שכבה נסתר מתוך סדק שבקיר המפל. בכל אופן, אחרי השטפון הראשון ועד אמצע הקיץ הגב משמש לרחצה בכיף למטיילים.
במצוק המפל מעל לגב קינן באביב 2012 זוג עיטים זהובים - עוף דורס גדול ונדיר. כדי להבטיח את הצלחת הקינון, הוסט במקצת שביל ההליכה. עם זאת, בשנת 2013 לא חזרו העיטים לקנן במקום זה.
מהגב והלאה הערוץ הופך לקניון של ממש, אך אין בו מכשולי מעבר. הסימון הירוק ממשיך בערוץ עוד 2 ק"מ עד פיתול חריף של נחל קינה. המשך התנועה בנחל מסומן בצבע אדום-איתו אפשר להגיע עד למפגש שלושת הנחלים - קינה, כנפן וחימר. הסימון הירוק מעלה אותנו שמאלה לצפון מזרח בערוץ מדרגות יפה ולאחר מכן לצפון מערב-במסלול מעגלי בחזרה לנחל קינה ולמקום חניית הרכבים. ערוץ המדרגות חוויתי - במרכזו יש להתגבר על מפל משופע בגובה 7 מטר. מיטיבי לכת יעלו בו ללא קושי, אך בכל אופן בראש המפל הותקנה טבעת ברזל בה אפשר להשחיל חבל לשם סיוע בתנועה במפל.
אפשרות מעגלית נוספת, למעוניינים להימנע מהמפל, היא להמשיך בצומת השבילים ירוק-אדום במורד נחל קינה, עד לצומת שבילים כחול-אדום(מרחק כקילומטר דרומה), ואז לפנות ימינה בשביל הכחול ולעלות בנתיב עתיק מעל לקניון נחל קינה, עד שנחבור חזרה לצומת השבילים ירוק-כחול מדרום לחורבת עוזה, ומכאן עוד כקילומטר וחצי חזרה לרכב.
המסלול המעגלי המתואר כאן מיועד למשפחות מיטיבות לכת. בימי החורף והאביב הטיול נחמד בכל שעות היום. בימי הקיץ מומלץ משעה 14:00 - תוך שמירת לו"ז לא להיכנס לחשכה. מי שתכנית זו גדולה עליו או זמנו לא מאפשר, שווה להגיע עד גב קינה ולשוב באותה דרך. ביקור במבצר עוזה, במתחם מערכת הבורות, בגב עצמו ולספוג את שלוות המדבר,כל אלה תמורה הולמת לטיול של 5 ק"מ שמוקצבים לו 3 שעות.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- ספטמבר-אוקטובר - פריחת חצב מצוי במדרונות הנחלים.
- נובמבר - פריחת אזובית המדבר לאורך המסלול.
- מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, ובפרט שלהבית המדבר.
שירותים למטיילים:
- חנייה בתשלום בתחילת המסלול.
הערות ואזהרות:
- החנייה הבטוחה היחידה באזור היא החנייה בתחילת המסלול, אולם היא כרוכה בתשלום נמוך לבעלי המאהל הסמוך.
- עומק ואיכות המים בגב קינה משתנים מדי שנה. למעוניינים להתרחץ במקום, מומלץ להגיע בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, וכן בימים חמימים בחורף. לקראת סוף הקיץ ובסתיו, מפלס המים נמוך ואיכותם ירודה.
- אין לבצע את המסלול בימים בהם קיים חשש לשטפונות.
- המפל המדורג ב"נחל קינון" עשוי להיות מעט קשה לחלק מהמטיילים, ומומלץ להצטייד בחבל עזר (בראש המפל יש יתד לעיגון).
- בשל האזור המדברי, חשוב להצטייד בכמות מספקת של מי שתייה.
- חלק גדול מהמסלול הוא באזור ללא קליטה בטלפון סלולארי. קליטה אפשרית ברמה בין הנחלים קינה וקינון, וכמובן בחורבת עוזה.
הצעות טיול בסביבת נחל קינה:
 |
 |
 |
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
תודות:
- דב פוניו - ערד.